דברי חיים חלק ב תמג

סימן קכה

להרב כו' מו"ה מאיר אליעזר ראזנבערג מ"צ דק' סטאשוב

שאלה אודות הגט ששם אבי הבעל צבי יוסף ובפ"כ נקרא הירש יוסל ומחמת שספק להדיינים אם לכתוב יאסל באל"ף או בוא"ו יוסל לזאת התחכמו לכתוב דמתקרי הירש יוסף ויש פסלו הגט משום דיש אנשים נקראו הירש יוסף וא"כ יאמרו דאין זה בעל האשה דבעל האשה היה אביו נקרא בשם הירש יוסל וגם עוד בא לפסול משום דהוי שקר שמעולם לא נקרא הירש יוסף והאיך יכתוב דמתקרי הירש יוסף במה שלא נקרא מעולם כן

תשובה הנה הנ"ש [מובא בב"ש ש"א אות סמ"ך] פסק לכתוב לכתחלה אלכסנדר אפילו שלא נקרא מעולם רק סענדיר ואפילו במי שנקרא לתורה נתנאל ובפ"כ סענדיר ולא נקרא מעולם אלכסנדר מ"מ כותבין דמתקרי אלכסנדר כיון דזה הוא עיקר השם אלמא דלא חיישינן לזה דיאמרו אחר הוא ולא משום מחזי כשקרא. ואין לחלק דשם אלכסנדר לא שכיח וידונו שכוונתם על סענדיר מ"מ מנ"ש גופא משמע דבכל ענין כותבין עיקר השם אם שם הנקרא הוא קיצור כמו יוסל מיוסף והגם שהב"ש [שם] חלק וכתב לכתחלה לכתוב (דמתקרי) [המכונה] סענדיר מ"מ בדיעבד אין לפסול בשביל זה אך לכתחילה ודאי הי' ראוי לכתוב דמתקרי הירש יוסל בלמד כמו שנקרא ואי משום הספק באלף או בואו באמת רוב האחרונים (כמעט כולם) ס"ל לכתוב בוא"ו וכמעט כולם ודברי הט"ג [ש"א אות י'] שרצה לפסוק לכתוב באלף לא הבנתי כלל ולפע"ד דבר פשוט כיון שאנו קורין גם יוסף בח"ק ואעפי"כ נכתב בוא"ו ושם יוסל הוא נכלל ביוסף ואין החילוק רק תמורת הפ"א קורין למ"ד לא משנין רק האות הנחלף היינו יוסל במקום יוסף אבל שארי האותיות אין משנין כלל

ובאמת לא אוכל לכחד מה שנראה לי דברי הנ"ש נכונים שכתב שהוא"ו ג"כ לפעמים במקום ח"ק כי כן נראה מספרי ופירושי א' על התורה שמכנין להשם הקדוש בוא"ו הגם שלא נשמע לנו שהי' משנין שם השם מעולם (דלא כמבואר בט"ג). וגם מורגל בכתיבת בין המונים דכותבין טובא גולדא וכיוצא בוא"ו ולכן עכ"פ ביוסף ויוסל מהראוי הי' לכתוב הירש יוסל. זך בדיעבד כשר כנ"ל. והי' שלום

סימן קכו

שוי"ר לידידי הה"ג החריף החסיד המפורסם ירא ד' וכו' מו"ה יהודה יצחק פרענקיל נ"י אבד"ק סאגיק יע"א

הנני למלאות רצונו להשיבו תיכף מפני הנחוצה. א' מה שמסופק אם צריך ב' גיטין הנה לדעתי אין ספק בזה אם היינו יודעים ששם אביו הי' ישעיה אריה היינו כותבין בגט א' ישעיה ארי' בלא וא"ו דמתקרי שעיה ליב ובשני ישעיהו ארי' בוא"ו דמתקרי שעי' ליב כפי הכרעת הב"ש [בש"א אות י'] ורוב האחרונים ולפע"ד דבזה גם הנ"ש מודה דאין כותבין ישעי' ורק הנ"ש ז"ל לשיטתו דהכריע לכתוב ישעי' בלא וא"ו. א"כ הכינוי במקום שכותבין אפילו אם קורין שעי' כותבין ישעי' כי ישעי' עיקר השם כמו בנתנאל אלכסנדר אולם אנן דמסופקין בתרי שמא ויש שכותבין ישעי' בואו עפ"י הידוע להם וסתמא בלא ואו א"כ בקריאת העולם מה שקורין שעי' הוא כינוי ממש דאין שייך לומר שהוא ממש ישעי' כמו באלכסנדר דהא שם שעי' אינו מבורר על עיקר שמו וא"כ נהי שעיקר שמו ישעי' בלא וא"ו או בוא"ו מ"מ אין שייך בזה לכתוב ישעי' בלא וא"ו או בוי"ו כיון דאינו ניכר בקריאה שעי' ולכן בכה"ג כ"ע מודו דכותבין הכינוי שעי' ולא דמי לסענדר אלכסנדר וגם לשעי' להמחליטין לכתוב ישעי' בלא וא"ו דבשמות הללו אלכסנדר וישעי' ניכר עיקר השם בלא פקפוק דכל סענדר הוא אלכסנדר וכל שעי' הוא ישעי' בלא ואו לדבריהם אבל לדידן דמסופקין בשעי' אם עיקר שמו ישעי' בלא וא"ו או בוי"ו בודאי לא נכלל בהכינוי שעי' שם ישעי' לא בוא"ו ולא בלא וא"ו ולכן נכון לכתוב **(נראה שצ"ל ישעיה)** שעיה ארי' בלא וא"ו דמתקרי שעיה ליב ובגט השני ישעי' בוא"ו וכנ"ל. אך מחמת כפי הנראה יש חשש בחילוף שמו ארי' לכן נכון לכתוב בן דמתקרי שעיה ליב דבזה אין שום מקום ספק כלל הגם שראיתי בימי נעורי אצל מו"ח ז"ל שסידר גט ואבי המגרש הי' שמו זלמן ושם הקודש לא אתיידע ועשה מעשה לכתוב שמו לחוד בלא שם אביו אך מחמת כי הייתי רך בשנים מאד לא ידעתי טעמו היטב כי לפי הנראה יותר נכון לכתוב בן דמתקרי וכ"כ הרמ"א ז"ל בתשו' [פ"ד] דבשביל חששא כאלו אין להניח שם אביו ובפרט דבזמנינו אשר אין כותבין שם העיר רק מקום העמידה וכמה שעי' איכא בעולם והוי אין מוכח מתוכו ויש חשש פסול דאורייתא הגם דלא קיי"ל כר"מ מ"מ מחמירין כוותי' כמבואר בתה"ד וכ"כ בתשו' הרדב"ז ויעוין בס' תמת ישרים והנ"ב [קמא סי' פ"ו ותנינא סי' קי"ג] מאריך בזה הרבה ולא ידע כי כבר הקדימוהו כת הראשונים [עי' בד"ח לש"ג בשער התשו' סי' כ"ח בהג"ה] ולכן טוב לכתוב גט אחד בן דמתקרי שעיה ליב

ושם יכט לפי דעתי אין לשנות מכפי המבואר בב"ש לכתוב יכט בכ"ף ובטי"ת ואל ישיא אותו דברי הט"ג [בס"ק ח' גבי יכט] כי במחכ"ת לא נכונו דבריו בזה וכבר השגתי עליו בראיות ברורות על מ"ש דמדינות הרחוקות מריינוס כמו ספרד ומדינתנו אין חוששין לחשש זה לכתוב כ"ף במקום חי"ת וז"א כלל חדא דגם בספרד בערי קושטנטינא קורין חי"ת כמו ה"א כמבואר בס"ש ומהרי"ט ז"ל ובכנה"ג א"ח סי' ס"א והמה לא רחוקים מא"י כידוע לכל דשכיחי טובא שיירות גם לא ידעתי כי הרמ"א ומהרש"ל ז"ל אשר מנוחתם כבוד במדינתנו הסכימו לכתוב בכ"ף [ע' רמ"א סי' קכ"ט סל"א] מי ישנה מדבריהם וכי נתרחק ריינוס מאתנו בזמה"ז יותר מבימיהם. גם גוף הטעם שכתב לא נראה כלל כי אין הטעם במ"ש התה"ד לכתוב כ"ף במקום חי"ת אין מטעם לעז כלל רק לכתחלה צריך שיהי' הגט נקרא בכל המדינות יהי' אפילו בקצה העולם כמבואר שם בדבריו [בסי' רל"א] ומ"ש שעתה כותבין בשטרות ואגרות יחט בחי"ת לא ידעתי מי הגיד לו נביאות זה וכי בשביל שהוא לא ראה כתיבת יכט בכ"ף במקומו יכריע כל העולם לפי דעתו שאדרבה רוב כותבין בכ"ף לכן אל יזיז מדברי הב"ש ובפרט שיחט בחית הוא מלשון חטא ומשורשו שאין דרך להזכיר עון על השם גם יחד בדלת נראה פירושו שיהי' עם אשתו ביחד וחששות כיוצא בזה מצינו בתלמוד גבי למהך [גיטין דפ"ה] הגם שאם שמה בפירוש כן אין לנו לשנות אבל לכתחלה אין לנו להמציא סברות נגד הב"ש ז"ל גדול אחרונים ומלוקט מגדולים אשר לפניו ומה שהביא בט"ג דברי מהר"מ חריף אין לסמוך על כת"י שלא נתפרסם בעולם כי לאו מר ברי' דרבינא חתים עלי' כן נראה לי. יום א' ט"ו למב"י תר"כ לפ"ק צאנז

סימן קכז

שאלה אחד נקרא מעריסה משה יוסף ובפי כל נקרא יוסל ושם משה יוסף כמעט נשכח רק קצת בני אדם יודעים שמו של עריסה משה יוסף וגם לס"ת נקרא משה יוסף אך האיש הלז איננו רגיל לקרותו לתורה ורק קודם הגירושין צוה לקרותו לתורה בשם משה יוסף ואמר גם לאחד ממיודעיו ששמו משה יוסף ויצא מעירו לעיר אחרת רחוק שתי פרסאות וגירש אשתו בשם יוסף המכונה יוסל ונשאל מה דינה של האשה הזאת

תשובה הנה באמת לכתחלה הי' מהראוי לכתוב משה יוסף המכונה יוסל דעיקר השם מה שקורין אותו לתורה כמבואר ברמ"א ז"ל [ע' בסי' קכ"ט סעי' ט"ז] ואם דכתבו הפוסקי' דזה דוקא במי שרגיל לקרותו אבל במי שאינו רגיל בקריאה אין הקריאה מעלה ומוריד וז"ל הרדב"ז ח"א סי' תקל"א מעשה הי' באחד שבא לגרש את אשתו בשם שמריה ובא לפני ואני מכירו זה מ' שנה בשם מחרז ושאלתי למה כתבו שמרי' והשיבו לי כי פי' שמרי' היא מחרז ועיקר השם שמר' ושכך מעלין אותו לס"ת בשם שמרי' וקרעתי את הגט וכתבתי אחר בשם מחרז ולא שום אוחרא כו' לפי שכל היהודים והעכו"ם קורין אותו מתרז ולא מצאתי מי שיודע ששמו שמריה זולת החזן והוא לא יעלה לתורה פעם ביובל ומי יכירנו בשם זה עכ"ל מ"מ היינו דוקא במי שאין דרכו כלל לקרותו בתורה רק בכמה שנים פ"א אבל סתם ב"א א' עני ועשיר שוים שמנהגנו לכתוב שם הנקרא לתורה הגם שהעני אינו רגיל לקרותו כ"כ לתורה כידוע דמ"מ סתם ב"א עולה כמה פעמים בשנה כגון ביום שמת אביו ואמו או בשמח"ת וכיוצא ולכן מנהגינו להלוך בתר קריאה לס"ת ואין מדקדקים אם הוא מצוי לקרותו לתורה או לא ולכן מקרי זה המגרש לפ"ד כסתם ב"א וכותבין משה יוסף המכונה יוסל וא"כ לא נכתב בגט זה שם העיקר כי עיקר הוא מה שרגיל לקרותו לתורה וא"כ הוא פסול אך י"ל כיון דכתב שם החניכה הרגיל בפ"כ המכונה יוסל כשר לכ"ע [כמבואר בר"ס קכ"ט]. אולם לכתחלה הי' צריך לכתוב משה יוסף המכונה יאסיל. והנה אפילו אם נאמר דזה הוי כאינו רגיל לקרות בתורה ולא הוי עיקר השם