דברי חיים חלק ב תמב

פה שמו שבמקום הנתינה וכן מבואר בהדיא בתשו' פ"י [חאה"ע סי' יו"ד] וקצתו מביא בט"ז אה"ע [שם סק"ה]... ומה שלא כתבו הלוי ע"ש אביו בשעת הדחק ובפרט שלא ידעו במקום הכתיבה שהוא לוי וגם בשם אביו יש להקל בלא פקפוק אולם לכאורה יש מקום להחמיר הואיל והגט הוא ע"י שליח דכל נאמנות השליח משום שהגט תח"י כמבואר בתשו' רא"ש ז"ל וא"כ כאן דמהגט מוכח שאחר הוא א"כ אין לשליח נאמנות לומר דבעלה הוא להפקיע איסור א"א כיון דבגט אין כתיב רק דוד מרדכי דמתקרי דוד מגרש לאשה רחל בת אהרן המכונה ארון ובעלה לא נקרא כך מעולם בעירכם בשם זה וגם המתגרשת היא בת לוי ובגט כתוב סתם נגד המנהג ואולי הוא מאיש אחר ומעיר אחרת וכן מבואר חששא זו בספר תומת ישרים ובתשובת נ"ב ח"ב [סי' ק"ז] אך בנ"ד הי' שני עדים מעידים בפני הב"ד שמכירים אותו שהוא בעל אשה מק' שאבי' שמו כך ושעזב אשתו ויתר סימנים וא"כ בודאי הוא בעל אשה המתגרשת ושינוי שם אין כאן כנ"ל ולכן כשר בלא פקפוק כנלע"ד

סימן קכג

לידידי הרב המאה"ג החסיד המפורסם ירא ד' כו' מו"ה משה יעקב נ"י ראב"ד דק' אושפצין יע"א

בנידון השאלה שחותם הבעל עצמו אלי' יעקב ברשימה ולתורה קורין אותו אליהו יעקב ואליהו מלא בואו ובפי העולם נקרא אלי' יאטשא חסר וא"ו. והנה באמת לפ"ד הס"ש ומהרי"ט נראה דאם ידוע עליתו לתורה או חתימתו מלא אפילו נקרא בפ"כ אליה חסר כותבין מלא ויותר מזה כתב רבן של כל מדינתנו הגאון מהר"ש [מובא בד"מ מס"ג] דאפילו אם נקרא לס"ת חסר כותבין מלא ויעוין בסד"ש דהרבה מכת הראשונים סוברים כוותי' אולם תלמידיו מהר"ם ורש"ל כתבו ליזל בתר עלייתו לתורה והחתימה אבל אם העלי' והחתימה הוא מלא ורק בפ"כ נקרא אלי' חסר נראה מפשטות דברי רוב גדולי האחרונים וממהרי"ט ז"ל לכתוב אליהו מלא ורק הב"ש ז"ל [ע' ב"ש ש"א אות ח' בשם חזקיהו כתב והמציא לכתוב בכה"ג אליהו מלא דמתקרי אליה חסר. והנה הנ"ב ז"ל [מה"ק סי' צ'] כתב דעיקר בעיניו החסר ולא ידעתי למה הלא מבואר בת"ה [מובא בב"י סי' קכ"ט ובש"ע סי"ח] ובכל גדולי האחרונים דאזלינן בתר קריאתו לתורה ומ"ש דהוי כחניכה ולפע"ד י"ל דל"ד כיון שיש שם אליה נמצא חסר בכתובים ולכן מי שיש לו קבלה במשפחה כותבין חסר וא"כ יש לעז אם יכתבו חסר דהא ידעינן דאיש הזה אינו מקובל לקרוא אלי' חסר דהא לס"ת נקרא מלא וא"כ הוי לכתוב מלא ומדכתב חסר יאמרו דהוא גט מאחר דשמו בקבלה חסר והגם דידעתי מי אנכי לעמוד נגד עמוד התורה אך עכ"פ נ"ל להכריח העיקר כדעת גדולים קמאי מהאחרונים שעיקר השם אלי' מלא שכן הרוב ושם אלי' שנקרא חסר הוא מחמת קיצור השם ולפע"ד לפי מה דכתב הת"ה [בכ' סי' ל"ט מובא שם בב"י] דרובא אלי' והנה זה העולה אליהו מלא ודאי הוי כמו יצחק חקין דא"צ לכתוב הקיצור הגם דגבי אלחנן חנן כותבים הקיצור משום דהוי תרי שמות זה לא דמי לכאן דכאן סתם אלי' הנקרא חסר הוא אליהו ולכן בודאי הי' די באלי' לחוד ורק הב"ש דכתב לכתוב דמתקרי אליה חסר הוא לחומרא בעלמא. והנה בנ"ד שהחתימה אינו מכריח כלל הגם שכתבו הפוסקים שאין דרך לעשות רשימות על שני אותיות הדבר ידוע באמת שבזמנינו זה עושים רשימות כפי הנהוג אפילו על כמה אותיות ולכן אין לנו לחוש כלל לזה כמ"ש הרמ"א ז"ל [ס"ס קכ"ט] והאחרונים הכלל בזה לילך בתר מנהג המקומות באותו הזמן לא להשגיח מש"כ מסדרי גיטין ז"ל כי נשתנה המבטא והחתימה ולא יחלוק ע"ז מי שמבחין האמת וא"כ אין החתימה מכריע כלל וא"כ לנו ליזל בתר קריאתו בתורה מלא ובתר רוב הנקראי' אלי' אך כיון דצריך לכתוב שם הכינוי יאטשא וחדשו האחרונים בכה"ג לכתוב שניהם כמו משה ליב יכתבו משה יהודה דמתקרי משה ליב הגם שממסדרי הגיטין שלפנינו לא משמע כן מ"מ אחרי שכן נהגו א"כ ראוי לכתוב אליהו יעקב מלא ואו באלי' דמתקרי אליה יאטשא חסר ואו באלף כמו שקורין אותו וכמו שמבואר בשמות אנשים [בב"ש אות ס'] גבי ישעי' אם נקרא בו לס"ת הגם שנקרא בפ"כ שייא כותבין ישעי' דשייא הוי רק קיצור השם אבל אם לא נקרא ישעי' לס"ת ורק בפ"כ נקרא שייא כותבין שייא וא"כ ה"נ על קריאת העולם שייך לכתוב אלי' חסר עם יאטשא דכן נקרא הגם גבי אלכסנדר יש מחלוקת בכזה יעי"ש מ"מ כן הי' נראה לכתוב על דמתקרי אליה חסר ליאטשא אולם לפי קריאת בגלילתינו אלי' מפיק ואו לא כמו שנקראים בגליל לבוב אלי' כמו בסגול ורק קורין אליהו בוא"ו ולכן לפי מבטא מדינתנו נראה גם הקריאה אליהו מלא בוא"ו ורק הה"א נבלעת קצת ולכן בודאי נכון לכתוב אליהו יאטשא מלא גם בהמתקרי וכן עשה מעשה לכתוב בגלילתנו אליהו מלא השבות יעקב ז"ל [בח"א סי' קכ"א] ולכן אם נקרא המגרש אלי' כמו בגלילתנו בודאי יכתוב אליהו יעקב דמתקרי אליהו יאטשא שניהם מלאים אולם אם אולי זה המגרש נקרא בפ"כ אלי' כמו בסגול כמו שקוראין בגליל לבוב צריך לכתוב אליהו יעקב דמתקרי אליה יאטשא חסר דאם יכתבו מלא לא ידעו דהוא המגרש דהמגרש נקרא בפ"כ לא כשאר אלי' דבגליל הזה שכולם נקראו אליהו מלא בואו במבטא וזה לבד הנקרא אלי' כמו בסגול וא"כ הוי שינוי השם ולכן צריך בכה"ג לכתוב אליהו יעקב מלא דמתקרי אליה יאטשא חסר וזה ברור לפע"ד

ומה שכ"ת כתב להמציא סברות כרסיות כבר הודעתי למעכ"ת כמה פעמים שאין דעתי נוחה אפילו מגדולי הדור שלפנינו אשר אינני מצעירי תלמידיהם מ"מ אין דעתי נוחה בחילוקים פדוים כי אין תורתנו הקדושה כחלום בלא פתרון לומר כל מה שירצה וכל אחד יש לו שורש מגדולי האחרונים שיסדו לכל מקום מנהגו וד"ל

סימן קכד

לידידי ח"א הרב הגאון הגדול החסיד המפורסם נ"י ע"ה מו"ה חיים אלעזר וואקס נ"י האבד"ק טארניגראד יע"א

בנידון שאלתו באחד שנקרא עליא ולס"ת נקרא אליהו וחותם אלי' ורשימה הנה לפע"ד דא"צ רק חד גט בואו כאשר העלתי בחבורי אות א' אלי' ס"ק (ל"ב) [י"ד] ע"ש עד ס"ה: ומה שאמר המגרש שבאם לא יתנו לו השלעסיל לא יהי' גט ופלפל מעכ"ת הרבה. והנה לפע"ד באם הי' תנאי בודאי מהני מה ששוב ביטל בפירוש ואמר שלא יהי' על האשה שום דבר כמנהגנו לומר ככתוב בסדרים וא"כ אין כאן ספק דהתנאי בטל ואם כוונתו על ביטול הגט לא מהני ביטול עוד על גט זה כמבואר בטור [סי' קמ"א] וזה א"צ כלל לפלפל אך באמת לפע"ד דבר זה אינו כלל ביטול על תנאי דהנה ידוע דעת רוב ראשונים שלא מהני ביטול לגט רק דעת הרמב"ם [פ"ו מה"ג הכ"א] ותוס' [גיטין דל"ב ד"ה התם] דמהני ביטול וסברתם דלא הוי רק דיבור קודם גמר מעשה הגירושין ודיבור מבטל דיבור ולכן יכול לבטל השליחות והצווי דמעיקרא והוי כנכתב הגט בלא צווי ובריב"ש ז"ל [סי' תפ"ב] מבואר הטעם דיוכל לבטל שלא יהני בגט זה נתינה אך עכ"פ עיקר הטעם שמבטל גוף הגט בבירור אבל אם אינו מבטלו רק תלוי בתנאי אם תעשה לי דבר זה הוי רק תנאי [וממילא ע"כ דלא בטל להגט] וגם אם נדחוק ונימא דתלי' ביטולו בה אם לא תעשה לו תבטל מעכשיו א"כ הוי ברירה ממש כיון דכל תנאי הוי מדין ברירה כמבואר ברש"י ותוס' פ' כל הגט ורק הטעם בתנאי דמהני משום דאמרי' דעתו לקיים התנאי ועפ"ז נותן הגט שיתקיים התנאי וכ"ז אם מתנה עם האשה אבל אם נימא דאין זה להאשה ורק אם האשה לא תתן לו מבטל הגט א"כ שפיר תלוי בברירה והוי כמו אם ירדו גשמים יהי' תרומה וכיוצא וא"כ אפילו נתקיים התנאי בטל הגט זולת לומר דפסקינן בחד דבר ברירה כדעת מהרש"ל [בב"ק בדיני ברירה] אך באמת גוף הדבר נ"ל דזה לא הוי רק תנאי והתנאי כבר אמרנו שביטל אותו במה שביטלו לפני ב"ד כמנהגנו. ואם שבאמת בתשו' מהרח"ש ז"ל כתב כדברי מעכ"ת לא זכיתי להבין דברי התשובה ההוא ובפרט מש"כ דמש"ה צריך תנאי כפול דלבטל מעשה בעי ת"כ זה צ"ע מאד הא אם נימא דיוכל לבטל הגט צ"ל דזה אינו מעשה וכדברי תוס' הנ"ל א"כ למ"ל תנאי כפול ולכן אינני מבין דברי התשובה ובפרט בנ"ד דנראה פשוט דהמון עם קורין לביטול עניני גירושין שלא יהי' גט אבל אין כוונתו לבטל גט הכתוב כלל וכל מקום שנוכל לומר שאין כוונתו לבטל גוף הגט עדיף טפי וכבר האריך בדבר זה בב"א ז"ל [סי' קכ"ה] הגם מה שרוצה לומר שיוכל לבטל על זמן זה דבר שאינו כלל לפע"ד אבל בזה דבריו מסתברים שיותר י"ל שכוונתו על ביטול המעשה לא על הגט

והנה הרבה היה לי לדבר בזה וגם יש לי בזה מכבר תשובה באריכות אולם צער בני הילד המוטל על ע"ד ד' ירפאהו מהרה לכן לא כתבתי רק מה שנלע"ד אך עכ"ז מהראוי לגרש שנית כי חמורה איסור ערוה ובפרט כי ראינו הקלות שעשה במה שלא מסרו לו קודם נתינת הגט ולכן צריכה גט שני והיה שלום. וי"ו עש"ק ה' אדר תרכ"א לפ"ק צאנץ: