דברי חיים חלק ב תמא

החתימה [וכ"כ הט"ז בש"א אות א']. עוד זאת דאשה שמתקרי' חנולא אם כתב חנה הגם שידוע שחנולא נצמח מחנה מ"מ כל שא"י ששמה העריסה הי' חנה אם כתב חנה פסול ואפילו אם כתב חנה דמתקרי חנולא נמי פסול למהרי"ב ז"ל מביאו בס"ש והרבה דקיימי בשיטתו כמבואר בב"ש ז"ל [ע"ש בש"נ אות ב' ואות ה']: והנה נבוא לנ"ד שנראה דלא ידעינן שם העריסה מה הי' ולס"ת נקרא זאב וחותם עצמו זאב וואלף ובפי כל נקרא וועלוויל אם נכתוב זאב דמתקרי זאב וואלף לא נכון דהא ע"ש החתימה לא כתבינן דמתקרי ואם יכתוב שם החתימה עיקר זאב וואלף דמתקרי זאב המכונה ועלוויל גם בזה יש לחוש דילמא קיי"ל כהפוסקים דשם העולה לס"ת עיקר וא"כ כותב הטפל לעיקר ואם יכתוב ועלוויל דמתקרי זאב זה ודאי לא יתכן דשם ועלוויל אינו מוזכר לא בעליתו לתורה ולא בחתימה והוי רק טפל. ולכן הי' נראה דצריך שני גיטין באחד יכתבו זאב דמתקרי זאב וואלף המכונה ועלוויל ובשני יכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב המכונה ועלוויל וכעין שכ' מהראנ"ח ז"ל [בסי' ל"ג] גבי אשה שנקרא' שבתולא. אך מחמת שהרבה חשו לתת שני גיטין לכן נלע"ד לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב המכונה וועלוויל דיש תרי צדדי' לומר כן חדא דילמא עיקר שם שחותם בו גם אפילו אם נימא ששם שקורין אותו לתורה עיקר יש לסמוך על המכשירין [בסי' קכ"ט ס"ב] בכתב הטפל קודם בכתובים שניהם בפירוש ובפרט כה"ג ששם זאב שנקרא בו לתורה כתוב הוא ג"כ מקודם ורק שנצטרף עמו שם (זאב) [וואלף] בכה"ג לא מיקרי הקדים שם הטפל וגם מהראנ"ח ז"ל מודה דכותבין כן לכתחלה. זה נ"ל דרך הנכון אבל להכחיד שם החתימה שהי' חותם עצמו זאב וואלף להשמיט לגמרי שם זה נ"ל שאינו נכון דהרבה פוסקים ס"ל דשם החתימה עיקר ומ"ש הט"ג גבי יושיע פלק ומרמז על ספרו ב"א אינו אתי פה וגם כי בלא"ה בנ"ד לא נקרא מעולם וואלף והאיך יכתוב שקר דמתקרי וואלף שמעולם לא נקרא וואלף דהחתימה הוא זאב וואלף וגם לא נודע כלל דשמו העריסה הי' וואלף כאשר נראה מענין השאלה וא"כ כתב על המגרש שם שלא נקרא בו מעולם ובשלמא אם לא הי' כתוב המכונה וועלוויל ה"א דמתקרי וואלף היינו מה שנקרא וועלוויל והוא קיצור השם מוואלף כן הי' מקום לצדד הגם שאינו כפי מסקנת מהרי"ב ז"ל שהבאתי גבי חנולא אבל מ"ש המכונה וואלף והמגרש לא נתכנה מעולם וואלף א"כ יאמרו דאין זה בעל האשה דבעל האשה אין שמו כלל וואלף רק וועלוויל וזה המגרש הי' שמו וועלוויל ונוסף עליו שם וואלף בכתיבה בגט וא"כ אין זה בעל האשה ולפע"ד יש בזה חשש איסור דאורייתא

והאמת אגיד כי דברי הרב אשר נסדר הגט ע"פ לא עמדתי על כוונתו וקריתי ושניתי דבריו ולא הבנתי דאיך יעלה על הדעת בשם וואלף לכתוב המכונה [ובשם וועלוויל דמתקרי] אשר בשם כזה לפי מנהג ספרדים כותבים דמתקרי וואלף כידוע דעת הספרדים ואעפי"כ כולם כאחד עונים בשם דהוא רק לקטנות וגעגוע כותבין המכונה אפילו במקומות הספרדים כמבואר בהראנ"ח גבי שבתולה ומביאו הג"פ [בסי' הנ"ל סק"ד וס"ק ע"ו] והס"ש והמ"א ז"ל והאיך היפך הסדר הזה לכתוב המכונה וואלף וע"ש הקטנות שכמה דיעות שלא לכתבו כלל כתב דמתקרי ונהי דמהרי"ט והס"ש כתבו גבי חנולה לכתוב דמתקרי יעוי' בב"ש [הנ"ל] מה שתירץ וגם לפי תירוץ בתרא דב"ש דס"ל להס"ש ומהרי"ט ז"ל כיון שיוצא משם הקודש כותבין דמתקרי אבל אנן אשכנזים אין כותבין רק המכונה וא"ל דטעמו של המסדר היא משום דוועלוויל היא כינוי לשם וואלף ובשניהם שמות לעז כותבים דמתקרי דז"א דהרי מעולם לא נקרא וואלף רק מה שחתם עצמו אבל בעודו נער טרם ידע לחתום כנוהו לקרותו וועלוויל, ואם אולי הי' שמו מעריסתו וואלף וכנוהו לוועלוויל אך המעשה לפענ"ד נראה שלא נקרא מעולם וואלף רק בחתימה אך אפילו אם הי' נקרא וואלף ואח"כ וועלוויל כיון שאינו רק געגועין וקטנות עד שיש דיעות שא"צ לכתוב וועלוויל בוודאי לא כותבין רק המכונה כמ"ש מהראנ"ח וס"ש והג"פ ומ"א ז"ל ואין לזוז מדבריהם ובפרט כי יש בזה מקום לטעות דהנה לפי מה דמבואר ברמ"א ז"ל [סי' הנ"ל סט"ז] דאם אינו רגיל בשניהם כותבין דמתקרי וא"כ הרואה שכתב בגט המכונה וואלף ודמתקרי וועלוויל יבין שהמגרש הי' עיקר כינוי וקוראין אותו תדיר וואלף דכן המנהג פשוט במדינתנו לכתוב המכונה וואלף על מי שנקרא בפ"כ וואלף ושם וועלוויל יטעו לומר דרק לפעמים הי' נקרא וועלוויל ומש"ה כתבו דמתקרי דמשמע [לפעמים] הי' נקרא כן דכן לפ"ד הרמ"א כותבין ע"ש שאינו רגיל (לכתוב) דמתקרי וא"כ יוציאו לעז לומר דאין זה בעל האשה שהרי בעל האשה הי' נקרא בפ"כ וועלוויל ולמה כתבו דמתקרי הן אמת דיש ט"ס בדברי הרמ"א ז"ל וצ"ל דבאינו רגיל בו כותבי' דמאקרי וכן הכריעו כל גדולי האחרונים אך מ"מ דעת הט"ג [בליקוטי שמות סקל"א ובתשובת ב"א סי' פ"א] וכמה אחרונים דדברי הרמ"א נכונים בלא ט"ס ובשם שאינו מורגל כותבין דמתקרי א"כ יש חשש לעז על הגט שיטעו לומר דהכוונה בתיבת מתקרי שלא הי' רגיל בשם וועלוויל ולכן אם [כי] אינני מכיר בעל המסדר אך אם הוא חכם גדול באמת יודה שטעה ולא יגרע מחכמתו וגדולתו כי שגיאות מי יבין כי כל האריכות שהאריך הוא למחסור כי אינו דומה כלל לדין דתשו' מהרמ"מ ז"ל ונלע"ד הפעוט שהגט הזה אפי' בדיעבד פסול עיין בג"פ קכ"ט סעי' ס"ג גבי' כינוי חיים שכתב עליו דמתקרי שפסול יעו"ש: אך לפי מה שראיתי במכתב שבא היום אחרי כותבי תשובתי ושם נאמר שכבר נישאת האשה לענין אם תצא נ"ל ברור דלא תצא דנהי שהעלינו דיש מקום לטעות שיאמרו שאין זה המגרש מחמת שלא הי' שמו של הבעל מעולם וואלף רק בחתימה צירף גם לשם זאב ולזה יש מקום לטעות דיטעה דהמגרש הי' שמו בפ"כ וואלף לחוד מ"מ נהי אם נימא דהגט פסול הא לא גרע מאם כתב שם שאינו רגיל בו ביותר דודאי שייך חשש לעז כמבואר בר"נ ז"ל ובראשונים ואעפ"כ כתב הרמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג] שאינו אלא פסול ובסוף ה"ג מבואר דכל מקום שתמצא בחיבור זה פסול אם נישאת ל"ת וא"כ בנ"ד בודאי דלא תצא דבודאי אין זה שינוי השם דבאמת הכוונה דזה האיש הנקרא בשמו העיקרי זאב ויש לו גם כינוי וואלף הגם שחותם בשתיהם יחד מ"מ שייך לומר זאב המכונה וואלף וכן בשם הרגילה מבואר בהדי' בסדר הגט של רמ"י וז"ל... אלמא דאפילו לס"ת נקרא בשם אחד ובפ"כ נקרא בשני שמות יחד כותבין שם הנקרא לס"ת והמכונה או דמתקרי בשם השני לחוד הגם דנקרא בפ"כ בשניהם יחד אלמא דכן שפיר משתמע הלשון אנא פ' בעיקרי שמו דמתקרי פ' היינו שנצרף לשם זה גם שם אחר וא"ל דכוונת הרמ"י ז"ל דיכתבו עד"מ ראובן דמתקרי או המכונה ראובן שמעון זה ליתא דהרי כתב כותבין כאשר נתבאר ושם למעלה לא כתב רק פ' דמתקרי פ' ולכן כיון דבשם מחמת חולה כותבין כן לכתחלה אלמא דשייך שפיר לשון דמתקרי או המכונה אפילו היכא שלא נקרא בשם זה בלא צירוף ולכן גם בלא מחמת חולי נהי דלכתחלה דינו לכתוב כאשר כתבנו זאב וואלף דמתקרי זאב המכונה וועלוויל ואפילו בדיעבד פסול אם כתב זאב המכינה וואלף דמתקרי וועלוויל משום שיש מקום לעז לטעות כנ"ל מ"מ אינו רק פסול ואם נישאת ל"ת הגם שכמה פעמים מבואר כיוצא בזה בתשו' מהריב"ל ז"ל וכמה אחרונים דתצא והג"פ ז"ל [בסי' הנ"ל סקמ"ט] כתב דהאי כללא דבפסול ל"ת לאו דווקא דכ"פ החמירו מ"מ בנ"ד נראה דל"ת דלא הוי שינוי השם ממש. כנלע"ד אם יסכימו עמי גדולי הזמן כי אנכי חסר תבונה ובפרט עתה עמוס במכאוב עוסק ברפואות וספרי' אין אתי ורק גדולי הדור המה יבחרו וכאשר יגזרו כן יקום

ואודות אשר חירפו את ידידי מחו' הגאון החסיד מופ"ה מ' ישעי' נ"י צר לי מאד וראוי לקרוע לשמע אזן אך בעוה"ר יתמלאו בגדים מקרעים כי כל היום מחרפים ומגדפים ת"ח וד' הטוב יושיענו במהרה ויגלה האמת ויקוים מאמר הכתוב יבושו כל הנחרים וגו'. ד' דברים תרי"ח

סימן קכב

להבד"צ דיינים מו"ש ובראשם הרב החסיד המאה"ג המפורסם כש"ת מו"ה אברהם יהושע העשל נ"י האבד"ק טלוסט יע"א

מכתבם הגיעני והנה בגט שנכתב פה בשם דוד מרדכי דמתקרי דוד היה משום דכן מוחזק בקהלתנו לקרותו לתורה והוא לפעמים עולה במקום בה"כ הקטן שהוא מתפלל לא באקראי ולכן כן כתבו שמו ואבי האשה לא אמרו עליו שהוא לוי וכתבו עפ"י שאמר השליח ועוד אחד שעמו וכתבו המכונה ארון שכ"כ בס"ש ובלא"ה מדעתי העלתי כן בתשובה אחת זה כמה נגד המכונה בשם גדול שפסק לכתוב דמתקרי ארון וכן נהגין בקהלתנו מעולם והטעם ברור דאין תולין שנקרא על שם קודש של ארון רק הוא כינוי משם אהרן אשר בו עולה לתורה וכן מבואר הרבה בס"ש גבי בונא ובהדיא כתב גבי ארון לכתוב המכונה הן אמת דשם כתב לכתוב ארען אך אין נהגין כעת לכתוב כן בעי"ן ואולי ט"ס הוא שם ולכן שפיר כתבו המכונה ארון: והנה בדיעבד אין קפידא מה שלא ידעו בעירכם משם מרדכי דכיון דכתבו שניהם אין חילוק בדיעבד כמו שפסק הב"ח [מובא בב"ש סי' קכ"ט סק"ז] ויתת האחרונים ובפרט שלא ידעו