דברי חיים חלק ב תמ

תשובה הנה אתפלא מדוע לא ראיתם בספר דברי חיים בשער הניקוד [אות פת"ח חריף] שכ' בשם עזרת נשים להכשיר הגם שחפשתי כעת בס' ע"נ ולא מצאתי מ"מ אין ראי' דבודאי לא כיחש בעהמ"ח דברי חיים וכן באמת בזכרוני שכ"כ בס' ע"נ להכשיר ורק כעת אין פנאי לחפש [עיין בע"נ בש"א אות מ' מימון שכ"כ להדיא] אך במקום עיגון ודאי נראה להכשיר אם כתב כדרך שכותבין באגרות ושטרות אך מ"ש מע"כ בפשוט שאין שום חשש לא כן הוא דהמעיין בס' דברי חיים גם בע"נ יראה פשוט דלולא מקום עיגון ראוי להחמיר

סימן קיח

להרב כו' מו"ה מענדל זילבר מו"צ דק' קאלאמייא יע"א

שאלה בשם באבקא באשה שמסופק אם לכותבו באל"ף מאחר שקורין אותה בפתח הנה כלל הדברים מגדולי אחרונים מתקני השמות כמו דמש"א ודור הקודמים שבני אשכנז שלנו נהוגין לכתוב נקודת פת"ח בלא אל"ף רק לפעמים בהרחבת התיבה כותבין אלף וכן מבואר בט"ג [בש"נ אות א' סקט"ו ובכ"מ] ובס' דברי חיים [בשער הנקודות ניקוד פת"ח ובכ"מ בפנים] ובדיעבד כשר במקום שאין לטעות והנה השם באבא יוצא מתואר שקורין לסימן טוב שתהי' נגדל ותוציא זרע שתהי' נקרא באבא והנה בגליל קראקא קורין לאם אמו או אם אביו באבא בקמ"ץ ובגליל מקום מולדתי וכן בגליל רוסיא קורין לאמו זקינה בבאי בלא אל"ף ולכן מהראוי לכתוב כל מקום לפי הקריאה אם קורין בקמ"ץ כותבין באל"ף ואם בפת"ח כותבין בבא בלא אל"ף וקצת יש מקום קפידא דאם יחלפו ממה שנקראת יאמרו דאשה אחרת באה ממקום שקורין כמו שכתוב בגט ואינה האשה שבכאן וד"ל. וכן כותבין המכונה כמו שפסק בהסד"ש ז"ל גבי קומפראדי שהוא לסי' טוב בלשונם ועיין בספר דברי חיים שפסק כן והט"ג חש לזה גבי זעליק בקו"ף. אדר ב' תרכ"ז

סימן קיט

להרב כו' מו"ה יוסף נ"י מו"צ דק' ויזניצא

שאלה באשה שקורין אותה שינדל בחד יוד בצירי אך חותמת עצמה בשני יודין וכתבו בגט בחד יוד. הנה הדבר מבואר בס' דברי חיים [בשער האותיות אות א'] דלהב"ש פסול ביש שינוי במבטא ושינה מחתימתה ומה שמדקדק מעכ"ת דבלא שינה במבטא לא אזלינן בתר חתימתה והכי מדקדק מעכ"ת בדברי הב"ש לא יפה כוון דלהב"ש ס"ל לכתחלה כהט"ז דלא משנין חתימתו גבי יהודא באלף אך דוקא לכתחלה אבל בדיעבד כשר כשאין שינוי במבטא אך כשיש שינוי במבטא פוסל הב"ש בדיעבד כששינה מחתימתה וע"ז שם כל הפלפול בס' דברי חיים אם בדיעבד פסול כדברי הב"ש או לומר דכשיש שינוי במבטא נמי עכ"פ כשר בדיעבד דהוא כמו כתב שם הנקרא בפ"כ דכשר בדיעבד ושם לא הכריע הד"ח אך [בשער הנקודות] באות פת"ח חרי"ף הכריע לכתוב שני גיטין ובמקום עיגון הביא דעת הע"נ ובתשו' שבסוף הספר עדות ביהוסף להכשיר בין בחד יוד ובין בב' יודין יע"ש. אך אין כעת בידי לשנות ממה שמבואר בדברי חיים ומעכ"ת יבחר הנראה לו והי' שלום

סימן קכ

להרב מו"ה יחיאל מיכל היילפרין אבד"ק בארשטוב יע"א

שאלה בדבר השם בריינא הנה בספר דברי חיים בשער הניקוד פת"ח חרי"ף מבואר הכל באר היטב ולדינא אם קורין כמשמעותו דוקא בראנא כותבין כן וכמבואר בסד"ש יעו"ש אך במדינתנו וכפי שהגידו לי אנשים מקרוב לקהלתכם שגם במקומכם כמו במקומינו בודאי צריך לכתוב בשני יודין בריינא ומה שתלה בט"ג מהרגשת היודי"ן זה אינו כלל כאשר ביאר בס' דברי חיים ולברר היטב אעתיק תשובת מהרא"י כת"י והביאו סד"ש וז"ל..... [ע"ל סי' ק"ז] הרי דלא תלוי כלל בהרגשת היודין ורק שלשון תרגום ולשון העמים שאין להם נקודי' צריך לברר היטב בשני יודין ואפילו מספק שם שמבואר בהסדרי גיטין הראשונים אין לשנות כמבואר בד"ח [בשער האותיות אות ג' ובכ"מ] ולכן אין לשנות רק אם יודעים בבירור שאין נקרא כן בזמננו והי' שלום. ה' במדבר תרכ"ז

סימן קכא

שלום לידידי הרבני הישיש החריף ובקי המושלם מו"ה שמשון דמתקרי שמאי נ"י ולבנו נ"י בק' אולינאב

מכתבו הגיעני ותמיהני למה יאריכו בדברים הלא ידוע דמקום עיגון כשר בלא כתב מקום עמידת העדים אך מ"מ מי הוא שיאמר להכשירה בלא מקום עיגון וכוונת הפ"י [גיטין ד"פ] היינו אם הי' תיקון כן הי' כשר לכתחלה אבל כיון שתקנו לכתוב כן בכל הגיטין הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים דאינו כשר אפילו לדידן רק במקום עיגון ולדברי הש"ג ז"ל [בס"פ המוכר את הספינה] בטל מדאורייתא כמבואר בדבריו בב"ב ומובא בס' דברי חיים [בפתיחה אות ח'] והבקי בטיב גיטין יודה דלכל הפוסקי' דלא במקום עיגון פסול וזה ידוע לכל דאינו מקום דחק כלל דבתוך עשרה פרסאות ימצא מקום שכותבין גיטין ותמה אני וכי קל בעיניהם א"א החמור וכבר מבואר בריב"ש דמה בעניני ממון אדם בוחר הדרך היותר בטוח מכ"ש בעניני מצותיו ית"ש ויתעלה ומבואר בס' הקנה כמה וכמה עולמות תלוים באותיות הגט והמחסר אות א' כאלו מחריב עלמין ולכן הזהרו מלהתירה בלא גט אחר ואני נפשי הצלתי והי' שלום

סימן קכב

להרב כו' אב"ד דק' סאנאוויטש במדינת וואלחייא. ד' דברים תרי"ח

מכתבו הגיעני בעת אשר אחזתי דרכי ליסע לכאן למרחץ אובן וגם פה אנכי מוטרד מאד ובפרט בעסק המרחץ לזה אמרתי להשהות תשובתי עדי בואי לביתי לשלום. אך עתה ראיתי אשר מעכ"ת נחוץ לידע דעתי אמרתי להשיבו מפני הכבוד והן באמת לא ידעתי למה דלקתם אחרי מזער אנשים ידעתי מיעוט ערכי ומיאנתי לדבר ולהכריע בעניני איסור חמור כזה ובפרט כי גדולי הדור נתנו עיניהם אך לאשר דפק על דלתותי לא אוכל עצור להודיע לו מה שנלע"ד בענין זה. והנה לא אלך בגדולות ונפלאות לפלפל בשו"ת כי אין אתנו דבר מקור וברור לכתיבת השמות וגם כי הרבה סדרי גיטין כתב כ"א לפי הנחת מבטא מדינתו והרבה אחרונים אשר דבריהם צ"ע ואין לנו רק דברי הראשונים ואחרונים הוא ניהו סד"ש וב"ש ז"ל והג"פ ומכתב אלי' אשר הרבה טרחו והעמיקו להעמיד הדבר על בוריו והי' לפניהם כל ספרי האחרונים המדברים בזה ולכן לא באתי רק מה שנראה מדברי הראשונים ואחרונים הנ"ל וזולתם לא אדע כי במחכ"ת אין כדאי להעמיד יסוד על אחרונים. והנה בגמ' [גיטין ל"ד] אמרינן רובא מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכ"ש שיש לה ולא שרה וכ"ש שיש לה והנה הר"ת ז"ל [שם בד"ה וכל] פירש דצריך לכתוב שמותיהם בפירוש מרים דמתקרי שרה לכתחלה אך בדיעבד נראה דכשר גם לר"ת ז"ל אפילו אם כתב איפכא שם פורתא קודם ודמתקרי ע"ש העיקר וכן הסכים הריב"ש ז"ל בתשובה [מ"ג] אמנם מהראנ"ח ז"ל [בסי' ל"ג] גימגם בזה די"ל דלר"ת ז"ל פסול בדיעבד אם כתב שם הטפל קודם ועל שם העיקר דמתקרי והג"פ [סי' קכ"ט סקי"ג] והמכתב אלי' ז"ל הגם שסתרו דבריו מ"מ חשו בו למאד והזהירו לחוש לדברי מהראנ"ח ז"ל כי יש מקום לומר ולפרש כן בש"ס וגם הרב מהריב"ל ז"ל חש לי' וגם הסד"ש ז"ל בכמה מקומות חש לי' בודאי אין בידינו לדחות דבריו זולת הגס לבו בהוראה וא"י שא"י

ומה הוא השם שנקרא עיקר הוא השם שנקרא בו לס"ת וחותם בו אפילו שנקרא בפ"כ בשם אחר דכן פסק מהרא"י ז"ל וקבעו (הרמ"א) [הב"י] ז"ל בש"ע [סי' קכ"ט סי"ח] וכן החזיקו הרדב"ז ומהראנ"ח והג"פ והסדר שמות של ר' מיכל ר' יוזפש שבידינו ואפילו אם יבא אלי' אין שומעין לשנות במדינתנו אלו הגם שהמכתב אלי' הניח זה בצ"ע מ"מ כבר יש תירוצים הרבה לקו' שם אבל עלינו שלא לשנות מכאשר כתבו אבותינו דשם שעולה לתורה וחתימה לעיקר ויעוין בשו"ת פ"י [ח"ב סי' ע"ה] ואם החתימה ועלי' לס"ת סותרים אהדדי פליגי בזה האחרונים י"א החתימה עיקר וי"א עלי' לס"ת עיקר ובאמת באם אחד תדיר יותר כגון העלי' תדירא ואינו עוסק בכתבי שטרות ואגרות [שם של] ס"ת עיקר ולהיפוך אם עוסק בחתימת שמו תדיר ולתורה אינו עולה רק לפרקים שם החתימה עיקר. עוד מבואר בסדר"ש וגם בכנ"י ז"ל מביאו בס' ט"ג [בש"א אות א' סקל"ו וסק"מ] דעל שם החתימה לא שייך דמתקרי ולא המכונה כי אין מנין אותו כלל רק שחותם עצמו כן ולא שייך דמתקרי או חניכה ע"ש