דברי חיים חלק ב תלט

כי ניתן לה שם זה מהעריסה ע"ש זקינה מיכל והשכנים אומרים שלא שמעו מעולם משם מיכלה רק בשם מחלה ובגט כתוב רק מחלה לבד ואמרתי תיכף שיש צ"ע בזה והדיין השני פסק כיון שנקראת בפ"כ מחלה וגם השכנים אומרים שאינם יודעים רק משם מחלה ע"כ הוי שם מיכלה שם הנשתקע וא"צ לכתוב בגט שם הנשתקע וסידר קדושין ונישאת עכ"ל השאלה

תשובה לכתחלה צריך לכתוב מחלה דמתקריא מיכלה דהיו"ד הוא במקום סגול לפעמים במדינתינו כמבואר בקו' אשר לי מגדולי מסד"ג [הוא בס' ד"ח בש"נ אות מיכלה] וכן נהגין כ"ע ומיכלה מסתמא הוא לה"ק ואפי' אם נימא שהוא ספק כמ"ש הדמש"א ז"ל מ"מ טוב לכתוב דמתקרי ובה"א כמו שמסכים גם הט"ג [בכללים סי"ב] והנה באמת מהט"ג ז"ל נראה דזה הוא כמו כנוי היוצא ממחלה וקיצור השם ולכן לפי דבריו ראוי לקדום שם העריסה דמיכלה נכלל במחלה יעו"ש [בש"נ מ' סק"ג] ובאמת לפי ע"ד זה הוי שני שמות משונות במבטא דמחלה בפת"ח ומיכלה בסגו"ל קרוב לחירק ממוצע ביניהם והוי כמו טנס טונס דהוו שני שמות גמורות ואינו דומה כלל לגרשם וגרשון דהתם אין השינוי גדול ולא נרגש היטב מה קורין אם גרשון או גרשם וכמעט המדבר בעצמו אם אינו נותן ללבו לשמוע מוצא מפיו א"י אם במ"ם דיבר או בנו"ן וכעין שמבואר בצ"ץ ז"ל [סי' פ"ד] וכ"כ בהדיא במהר"א ששון דאינו ניכר במבטא בין גרשם לגרשון רק מעט אבל מחלה בפתח למיכלה בסגו"ל ניכר הרבה הוי כתרי שמי ולכן לפע"ד נכון לכתוב העיקר מה שקורין הרוב דהוא דינא דרובא מרים כו' שבש"ס ומה לנו לחוש לדברי אחרונים נגד ש"ס מפורש ולכן לדעתי נכון יותר לכתוב **(א"ה נראה דצ"ל מחלה דמתקריא מיכלה)** מיכלה דמתקריא מחלה אך אם במדינתכם מדברים כמו בפאדאליא מאכלי' כמ"ש מבטא זה בט"ג יכתוב מאעכלי' ככתוב שם הכל כפי שמבטין במקומכם ואינני בקי בזה כי בגלילותינו מדברים מיכלה כן יש לכתוב לכתחילה אבל אם בדיעבד כתב רק מחלה לחוד אם לא נשאת צריכה גט אחר ויכתוב בגט אחר כנ"ל דהרי אפי' באם משמיט שם הטפל דיעות הרבה דפסול בלא (כש"ו) וכ"ש כידוע לכל בטור [וב"י סי' קכ"ט] וגם בנ"ד דיש מקום לומר דעיקר הוא שם העריסה כיון שלא נשתקע ממש שם העריסה ועיין בסד"ש בזה הגם שלדינא י"ל דמדברי התוס' בהשולח [דל"ד סד"ה והוא] לחד תירוצא סגי בכנוי הקרוב לעיקר השם ואפי' לכתחלה יעוין בב"י ז"ל [רס"י קכ"ט] אעפ"כ לכתחלה צריכה גט אחר ובדיעבד כשר בשם מחלה לבד דהוי עכ"פ כנוי שהכל קורין אותו בה וקרוב לעיקר השם שלשני תירוצים [בתו' שם] כשר ואם כתב רק מיכלה או מכלה בכף אפי' אם ניסת תצא דהוא אינו רק שם טפל (לשם העריסה) ולא נקראת בו בין רוב אנשים מה לנו בשם עריסה אך במקום עיגון יש לעיין הרבה ומ"ש בשם הג"פ סי' [הנ"ל ס"ק] צ"ב הוא סברת הרח"ש ז"ל רק לסניף ואין כדאי לומר כן למעשה בזה לחוד ועיין גבי שם שנשתנה ע"י שחוק [בב"ש סי' הנ"ל סקל"ג] ולפע"ד בזה מבואר כל ספקותיו אשר שאל ואם לא ידקדק בדקדוק שמדקדקים האינם בקיאים יראה שהאמת כאשר כתבתי והיה שלום יום ו' פקודי

סימן קטו

שלום רב לכבוד אחי הרב הה"ג החריף ובקי המושלם פ"ה ע"ה נ"י כקש"ת מו"ה אביגדור נ"י האבד"ק דיקלא יע"א

הגיעני מכתבך ואודות השאלה נ"ל פשוט לכתוב ינטשא דאנן בני אשכנזים אין כותבין אל"ף במקום פתח ואפילו במקום שעפ"י הנחת הלשון הי' צריך אל"ף בני אשכנז שאנו מב"ב אין כותבין אל"ף ומשמיטין האל"ף וזה מרמז מהריב"ל ז"ל בתשובה גבי פלאמה שאם השמיט האלף כשר ואפילו שיש מקום שע"י חסרון האל"ף יקראנה בניקוד אחר מ"מ כשר בלא אל"ף ובני אשכנז משמיטין (הלמ"ד) [האלף] וכ"כ כל מסדרי גיטין האשכנזים הראשונים ואחרונים ועיין בס"ש וב"ש תמצא זה יותר ממאה פעמים וכ"כ בתשו' הנדפס מחדש מהגאון מהר"ח כ"ץ ז"ל [בסי' ע' וע"א] והמרכבת המשנה ז"ל ורק הב"ח ז"ל כתב פעם אחת לכתוב אל"ף במקום פת"ח והקשו כולם עליו ואל יטעו אותך מקצת תשו' מגאוני הזמן שהי' בדור שלפנינו שכתבו לכתוב כך או כך דבמכ"ת נשמטו מהם מקור הדין ורק לכתחלה צריך לכתוב בלא פת"ח אך באם יש מקום לטעות טוב להוסיף אל"ף כתנא תוספאה כמבואר בס"ש ולכן לדעתי נכון לכתוב בלא אל"ף ינטשא כי אין מקום לטעות כלל אך אם רוצה לכתוב יאנטשא ג"כ אין חשש אך לכתוב יענטשא בעי"ן ג"כ כשר בדיעבד כמו יעקל אך באמת העליתי בקונטרסי גם גבי יעקל בפתח לכתוב יקל אולם בדיעבד כיון שבא בשם הקודש יעקב ודאי גם בעי"ן כשר ואל תתמה דהאיך שייך שם אחד שיוכשר לכתחלה על ג' אופנים עיין בג"פ ובע"נ ותמצא הרבה כזה ומה שרצית להשמיט הנו"ן לא ידעתי שום ספק בזה דלמה נשמיט ואם ח"ו ישמיט הנו"ן יהא הגט בטל דהוי שם אחר כלל יטשא והמגרש נקרא יאנטשא ומה שהבאת ראי' מיעקל שכותבין בלא נו"ן תמה אקרא מה שייך נון ליעקל הלא כולם קוראים יעקל רק בקצת המריצים דיבורם נראה כאלו הוא ינקל אבל באמת לרוב הקרואים הוא יעקל בלא נו"ן ואפילו אם מקצתם קורין יאנקל די ביעקל לחוד כמבואר כה"ג במהריב"ל ז"ל ובתנ"י גבי פלאמה ופאלאבמא והג"פ מביאם [בסי' קכ"ט ס"ק קכ"ה] אבל ינטשא דאינו נקרא רק בשם ינטשא בודאי אם כתב יאטשא הגט בטל לפע"ד גם מה שרצית להתחכם שלא לכתוב כלל שם אבי' עיין בתשו' רמ"א ז"ל [סי' פ"ד] כתב ח"ו להשמיט בשביל ספק כל דהו ובפרט בנדון שלפנינו אין כאן ספק כלל לכתוב יאנטשא או ינטשא וגם מ"ש בשם סדר מהר"מ בב"ש הן אמת שהט"ג הבין כן בדברי הר"מ ז"ל ולכן השיג עליו כי הוא דבר שאי אפשר יעי"ש אך באמת לדעתי כוונת מהר"מ ז"ל דשם החתימה עיקר ע"ש גם מה שהבאת משם אברושקא לנ"ד אתפלא מאד הא ביאנטשא אין שום אות מיעקב רק היו"ד עפ"י קריאת העולם ובכה"ג לא נמצא חולק שצריך לכתוב הכינוי וגרע מאשר אנשיל שכתב תה"ד [ע' בט"ג אות א' סקמ"ט] שצריך לכותבו ודו"ק בסדרי הגיטין ותראה שכן הוא האמת ולכן צריך לכתוב יאנטשא גם שם אבי המתגרשת יכתוב דוד דמתקרי משה דוד כאשר דעתך נוטה כי נכון הוא הגם שהט"ג ז"ל בליקוטי השמות מגמגם בזה מ"מ כן הוא האמת ואולם גם הט"ז ז"ל מכשיר אפילו לכתחילה יעו"ש

ושם סימא בודאי אפילו בגבולינו כותבים באל"ף והט"ג ז"ל [בש"נ אות ס' סק"ד] כתב רק דבסביבותינו לא הי' מקום להסתפק אבל באמת כבר נפשט הספק מגדולי הדור שלפנינו לכתוב סימא. ובגט השני שכתבת שהחזקת שם הבעל למשה בער ולעלי' ולחתימה משה דוב הנה כן נכון מאד אך צריך לכתוב משה דוב דמתקרי משה בער המכונה איטשא כי לא ידעתי מה דכתבת שהוא שקר וכי אם החזיק שמו בשקר למ"ד יום א"צ לכותבו הלא במתני' דהשולח [שם בגמ' ל"ד ב'] יוסף וקורין אותו יוחנן פירשו הרא"ש ז"ל וכל הראשונים דשינה שמו בשקר כדי שלא יכירהו (בשם א פאם) הן אמת שבט"ג [ע' בד"ח לש גיטין בשער האותיות אות א'] כתב דחזקה בטעות לא הוי חזקה אבל זה נגד הש"ס הנ"ל וש"ס פ' ג"פ [קס"ז ע"ב] גבי רמאי ברמאותי' זהיר ובכ' ראשונים שם ובתשו' רמ"א ז"ל גבי פעסל [סי' פ"ד] וכיוצא בזו תשובות עצמו מספר דאפילו בשקר אם הוחזק כן הוחזק ועיין בתשו' הרא"ש ז"ל [כלל ט"ו סי' ד'] גבי גר ולכן בודאי צריך לכתוב משה דוב דמתקרי משה בער המכונה איטשא אך על מקום תולדתו האיך שמו שם וגם שם אביו אין ראוי לסמוך עליו כיון דחזינן דרוצה לשקר במזיד א"צ לכותבו כלל הגם דבתשוב' מהרמ"ם ז"ל [סי' ס"ד] מבואר גבי זליכמן וזליקמן דיש מקום לומר שמקום דירת הבעל נקרא מקום הנתינה גם בתשו' פ"י [סי' יו"ד] נתחבט בזה מ"מ במקום עיגון אין לנו רק השם שנודע לנו מדברי הבעל והקוויטלך אין מעלין ומורידין כלל ולכן יכתוב משה דוב דמתקרי משה בער המכונה איטשא והי' שלום כדברי אחיו ידידו דוש"ת בלונ"ח ב' אחרי תרכ"ג

סימן קטז

בנידון שם בראנא הכל כפי המבטא במקומם אם ניכר קצת היו"ד במבטא כותבין בריינא ואם לא ניכר במבטא רק כמו בפתח כותבין בראנא ובאמת גם בלא אל"ף שפיר נקרא ברנא בפתח דאנו אין כותבין אלף במקום פתח רק כדי ליפות הקריאה טוב לכתוב באל"ף בראנא וכלל הדבר שאם לא ניכר במבטא היו"ד כותבין באל"ף לא בשני יודין וכן הסכים בספר (דרך) [דברי] חיים [לש"ג בשער הנקודו' באות פת"ח חריף] כמ"ש בספר אנשי שם ורק מה שהחמיר בספר אנשי שם אפילו בדיעבד הניח שם בד"ח בצ"ע יעי"ש [בשער התשובות בהגהות לס' אנ"ש סי' קכ"ט] והי' שלום

סימן קיז

להרב המאה"ג החריף מו"ה וואלף נ"י דיין המצויין בק' לאנציט

שאלה בגט שנכתב שם האשה שיינדל בשני יודין והוא מקום עיגון גדול: