דברי חיים חלק ב תלח

התשובות ס"ס קי"ד] ובע"נ [בש"נ אות ב' בארינא] שבלשונות העמים הולכים אחר כתיבת שם זה בלשונם ולכן בכה"ג הוי שינוי דחתימתו מוכיח ששם זה נקרא כן ונכתב כן והוי שינוי הן אמת דזו חומרא רחוקה דהיודע חתימתה יודע מסתמא שמה שנקראת ואם יקראו הגט כמו שנקראת לא יהי' חשש לעז בעינו דהרי יודע שכן נקראת בפ"כ כמו שנכתב ואי דהחשש שלא כתב בהגט כחתימה ע"ז לא פסל הב"ש בדיעבד רק בשם הנכתב שלא ככתוב בשינוי מבטא יעו"ש [בב"ש הנ"ל] אולם נכוף ראשינו לקבל דברי מרן גדול האחרונים ב"ש באהבה אבל דברי הנוב"י ז"ל תמוהים מאד שכ' וז"ל במה"ת ס"ס קכ"ד ועוד להתיר שאין שום שינוי במבטא בין באלי באלף ובין בלי בלא אל"ף אבל שם טאלצא לא מצינו לא במקרא ולא בתלמוד וגם הוא שינוי במבטא שהקורא יקרא בדקדוק הלשון באלף וחתימתה ביו"ד והיו"ד נרגשת במבטא לכן לדעתי צריכה גט שני כדברי הר"ש עכ"ל אלמא דאין הפסול רק מחמת שצריך להיות בשעת קריאת הגט כתיקון בדקדוק וא"כ הוא שינוי ממה שחותמת עצמה ומשמע מדבריו דלולי זאת שצריך לדקדק בקריאה כשר הגם שלא כתב כחתימתה ובאמת אשתמטתי' מיני' דמרן דברי הס"ש באות חי"ת חנה וז"ל וכ"כ בסדה"ג למהר"י מינץ ז"ל סי' כ"ב דכן עשו הרבה גדולים מעשה שלא כתבו אלא חנה ובשעת הנתינה קראו הגט בסגול חנה ולא בפתח כדי שתהי' נראה מגזרת חנלין עכ"ל הרי בהיפוך דצריך לקרות כפי מה שקורין העולם לא כמו שכתוב בגט וגם בלא זה קשה מה דפשוט לי' למרן הנוב"י ז"ל דזה הוי שינוי ולפע"ד לפי מבטאינו במדינות זו גם ביו"ד יש לקרות בהברה אמצעית כמו באל"ף והרי לך דברי הע"נ בש"א אות עי"ן בשם עובידי מיהו בשם זה של עובידי שכתבו אותו ביו"ד בסוף תיבה לרמוז על הצירי שתחת הדלית יש לגמגם דהרי אנו רואים שמות הערביים דהדלית אשר בסוף השם היא נקודה בצירי כותבין סוף השם בה"א לא ביו"ד כגון שם האיש סעדה שם האשה מסעודה וכ"כ בקונ' שמות הריק"ש בשמות הערבים בה"א ולא ביו"ד וכן בלשוננו הקדוש כתב בכה"ג בה"א ולא ביו"ד כגון כריח שדה מודה ועוזב וכמוהו רבים וא"כ לפ"ז הי' נראה דהי' ראוי לכתוב שם עובידה בה"א בסוף תיבה ולא ביו"ד ואפשר דאין לדמות שמות אהדדי ואין למדים זה מזה דיש שמות מסיימין בה"א ויש שמות מסיימי' ביו"ד ואשכחן נמי בלשוננו הקדוש בכה"ג ביו"ד ולא בה"א כגון מדי חדש שדי אמי ידי אמן וכמוהו רבים וע"כ אין לשנות השמות ממה שכתבו בספרים מגדולי הדור ושאר שמות שלא באו בקונטרס השמות יש לכתבן כמו שרגילין לכותבן סופרים הבקיאים בלשון ערבי בה"א או ביו"ד ומ"מ יראה דבכל כה"ג אם שינה וכתב שם עובידי בה"א ולא ביו"ד או שינה וכתב שם סעדה ביו"ד ולא בה"א דאין להקפיד וזה וזה יש להכשיר עכ"ל הרי דבשמות כאלו אלף וה"א ויו"ד כולם הברה אחת להם ולכן לפע"ד ל"מ דא"צ לכתוב באשי מאטיל דמתקרי' (באשא) [בשא] ורק דאפי' בדיעבד פסול אם יכתבו כן חדא כיון דלפמ"ש הוא מבטא אחד להם ואפי' אם יהיה שינוי קצת כתב הרא"ש פ' השולח דעל קיצור כיוצא בזה אין לכתוב דמתקרי יעי"ש לענין וכל שום על שם העכו"ם ועיין במכתב אלי' ותו דבודאי יבואו לטעות דעיקר שמה באשי בחירק ודגש ורק נקראת בהברה אמצעית דאל"כ מה שינוי יש בין מאטיל באשי להמתקרי' בשא דלמה בעיקר השם כתבו ביו"ד ואח"כ באל"ף יתלו לומר ששמה העיקרי היה בהרגש היו"ד ובאמת היודעים להמתגרשת יודעים שמעולם לא נקרא לה שם באשי בהרגש היו"ד ויאמרו שאחרת היא זו ולכן לדעתי צ"ע אם לא נימא דגט כזה שכתב באשי ביו"ד פסול אבל אם נכתב באל"ף כשר אליבא דכ"ע דלא הוי שינוי במבטא כלל ודבר זה יכול להתברר בשאלה לאנשים לפ"ת האיך יקראו באשי ודאי יאמרו במבטא אמצעית וכן מצינו בגמרא כיוצא בזה כדמייתי בע"נ ולכן בודאי כותבין בשא באל"ף ורק לכתחלה כותבין כמו שחותמת עצמה באשא באל"ף אבל בדיעבד כשר בלא אל"ף אחר הבית כנ"ל גם מ"ש המ"צ לכתוב מאטיל באשא דמתקריא בשא הנה כתב עפ"י דברי הט"ג ז"ל [בליקוטי שמות ס"ב וט"ו] שכתב דזה הוי רק קיצור השם ובאמת הוכחתי דז"א דמה דמיון לקיצור השם הא שפיר הוי שני שמות ממש ולכן בודאי כותבין שם הרוב קודם ודמתקרי' מאטיל בשא ומה שהקשה המ"צ הא אין נקראת מאטיל כלל ז"א דכבר מבואר בסד"ש בהדי' דמתקריא היינו שהיתה נקראת יעו"ש בשם שרה בהתשובה שם וגם בט"ג בליקוטי שמות סקל"א ובתשו' ב"א סי' פ"א] מאריך בזה לענין שם שאינו רגיל שייך דמתקרי יעו"ש לכן נ"ל דלכתחלה יכתבו כמו שחותמת עצמה (באשי) [נ"ל דצ"ל בשא] דמתקריא מאטיל באשי) [באשי מאטיל] ואודות היודין שבמאטיל אין קפידא כלל שאין אנו מדקדקין בזה ואפי' ביו"ד קוראין בהברה אמצעית ולא דמי להא יו"ד גבי עטיא שכתב בט"ג דהוי קפידא דזה מהפך המבטא כידוע בחוש אבל בין מאטיל למאטל בלא יו"ד אין קפידא כלל ובאמת להוציא מידי שום גמגום נלע"ד דנכון לסדר הגט שכתב הרב נ"י דהוא כשר לפע"ד אפי' לכתחלה ורק לאח"כ יכתבו גט שני מאטיל ביוד בשי ביו"ד דמתקרי' בשי ולא לשנות בשם העקרי משם הנקרא וגם יכתבו שם העקרי קודם כדברי הס"ג כנלע"ד ולדעתי אשר ימצא בתשובות מחכמי זמנינו וגם באחרונים שלא כדברי ואם לכתוב דבריהם ותשובה על דבריהם לא יכילו כמה קונט' לזה כתבתי מה שנלע"ד בקצרה ועמכם הבחירה והי' שלום

סימן קיג

לידידי הרב המאה"ג החריף ובקי המפורסם כו' מו"ה צבי הירש ווייס נ"י אבד"ק זבארוב יע"א

מכתבו הגיעני ועל דבר אם לכתוב זאלקי באלף כמו שחתם עצמו אבי המגרש זה דבר פשוט מבואר כ"פ בב"ש שאין לשנות ולכתוב האל"ף כפי חתימתו ואין חולק בזה (עיין אות (וא"ו) [זיי"ן] בסופו ומה שרצה ליישב קו' [המובא בס' דברי חיים בש"נ באות יכט] על דברי הט"ג במחכ"ת אגב חורפי' לא עיין היטב בכוונת הט"ג ולזה לא ירד לתוכן הדברים וכתב מש"כ דהנה ז"ל הט"ג בס"ק חי"ת גבי יכט והטעם שכותבין בכ"ף ולא בחי"ת מבואר בתה"ד שהביא רמ"א ס"ס קכ"ט ובב"ש ס"ק מ"ז דל"ח שמא יקראו בדגש דא"כ ה"ל לכתוב קו"ף אבל חית אין כותבין דיש מקומות קורין כמו ה"א ועיין לעיל אות ח' וכתבתי מזה כ"פ ומ"מ לדינא נלע"ד שהכל רגילין לכתוב שם זה בחי"ת יחט או יחד דש"ד לכתוב בחי"ת ומה שחששו במקומות שקורין כמו ה"א נראה שאין זה אלא במקומות אשכנז שקרובים למקומות אלו שקורין כן אבל במדינתנו שרחוקה היא משם ואין איש שאינו יודע להפלות בין קריאת החי"ת לקריאת הה' והכל קורין החי"ת הכתיבה בהברת חי"ת ולא בהברת ה' כלל אין מקום לחוש כו' עכ"ל הרי דטעמא דהקרובים לבני ריינוס חיישינן שא' מבני ריינוס יטעה לקרותו כמו ה"א וכ"כ בהדיא בס"ק טי"ת אות חי"ת בשמות אנשים דטעם דאתי למטעי ומכח זה בא לדין דלדידן ליכא למיחש לטעות דאנו רחוקים מבני ריינוס וע"ז גזר דגם הספרדים אין כותבין כ"ף כדברי ת"ה רק חי"ת דהמה רחוקים מבני ריינוס וע"ז הקשתי חדא דריינוס כעת קרוב היום למדינתנו כמו בימי הרמ"א ומהרש"ל ז"ל וגם כל הספרדים פסקו כדברי ת"ה כמבואר בכל תשו' הספרדים וגם כי הלא המה המדברים בחי"ת כמו ה"א יושבים סמוך להם כמ"ש בכ"ה א"ח ובסד"ש ש"נ גבי נהמה וז"ל כתב הרב מהרי"ט ז"ל וז"ל בזה השם נסתפקתי בהיותי בדמשק לפי ששגור בפי הכל לקרות בילה נהמה וזה השם נעתק מהרומאני"א מקושט' וסביבותי' ופי' נחמה שהם מחליפים החי"ת בה"א אעפ"י שכאן בא"י אין מחליפין מ"מ ידוע לנו שעיקר השם הוא נחמה ואין בזה שנוי השם אם נכתוב כתקנו עכ"ל הרי דקושט' וסביבותי' אינה רחוקה מא"י ומשארי ערי תורגמה וא"כ בודאי הספרדים כותבין בכ"ף הגם דכתוב שם שאין מצויין בעלי הלשון בא"י היינו לענין זה לא שכיח דידעי דמבדילין בין חי"ת לה"א אבל ודאי שכיחי בני קושטא בכל ערי תוגרמא כידוע וקרובים להם ולכן השגתי על דברי הט"ג והוכחתי דבאמת אין הטעם משום טעות ורק דכ"כ בת"ה דהגט ראוי לכתוב לכתחלה שיהי' נקרא בכל ערי ישראל ואין חילוק בין קרוב לרחוק יעו"ש בהדיא [בסי' רל"א] ומה שמאריך מעכ"ת בפלפול מחמת שראיתי שעדיין לא הי' לפניו ספרי מסה"ג הראשונים ולכן כתב סברות בדויות ועל סברות כרסיות אין שיעור ובאמת העולם מבינים שכל סדרי גיטין מסברת הכרס בדויים ולכן כ"א אומר סברתו ובאמת זה אינו ח"ו ואם יזכנו ד' לעיין היטב יראה כי דברי מסד"ג הראשונים בהשכל וחכמה נאמרו ודבריהם בנויים על המקרא ומסורת וש"ס וראשונים לא מסברת הכרס והי' שלום

סימן קיד

להרב המאה"ג וכו' מו"ה יהודא ליב נ"י דיין ומו"צ ב"ק סערעט

שאלה בא לפני איש אחד אשר בתו נתגרשה בק' טשערנאוויץ ואחר שעבר זמן ההבחנה ונשתדכה עם אחד בא לפני אביה לכתוב לו כתובה ושאלתי לו מה שמה ואמר לי שבפ"כ נקראת מחלה בפת"ח רק הוא וב"ב קורין אותה מיכלה בסגול