דברי חיים חלק ב תח

יצחק דהא לא הוחזק ומה שתירץ ע"ז בשב שמעתת' (שמעתא ז' פ' כ') אינו ברור לפע"ד דבאבידה הגם שידע שנאבד ממנו לא מהני סימן מדאורייתא למאן דס"ל דסימ' דרבנן דאם נימא דמהני סימן אפילו למ"ד סימ' ל"ד. מ"מ אם ידוע שנאבד מהני כמו בגט א"כ מאי פריך הגמ' למ"ד סי' דרבנן בב"מ פא"מ [דף כ"ז ממאי דמוכח מקרא דמהני סי'] הא י"ל סימנין דרבנן אך סי' מהני לענין בידוע שנאבד ממנו. אך באמת י"ל דלא עלה ע"ד הח"ץ ז"ל לדמות סי' ליב"ש דהרי מביא ראי' דלנפילה דיחיד לא חיישינן מהאי דאביי ושם ביבמות (קט"ו ע"ב) אי' בש"ס וז"ל א"ר מנא אמינא לה דהנהו תרי שטרי דנפקו במחוזא וכתוב בהו חבי בר ננאי וננאי בר חבי ואגבי בהו רבא ב"א זוזי והא חבי ב"נ וננאי ב"ח במחוזא שכיחי טובא ואביי למאי ניחוש לה אי לנפילה מזהר זהיר בי' אי לפקדון כיון דשמי' כשמי' לא מפקיד גבי' מאי אמרת דילמא מסר לי' אותיות נקנות במסירה עכל"ה וברש"י שם ד"ה שכיחי טובא ואפ"ה מגבינן כשמוציא שט"ח על אחרים ולא חיישינן שמא אחר הי' וכיון דלענין ממונא אע"ג דהוחזקו ל"ח לענין איסורא כי לא הוחזקו מיהא ל"ח עכ"ל ובתוס' שם ד"ה למאי ניחוש לה אי לנפילה כו' והא דאמרינן בפ' ג"פ אותיות נקנות במסירה אביי אמר צריך להביא ראי' פי' דחיישינן לנפילה ופקדון וי"ל דהתם איירי בנפילה דרבים אבל לנפילה דיחיד שיפול מיב"ש וימצאנו יב"ש אחר ודאי ל"ח וה"נ מפליג בפ' ג"פ בין נפילה דיחיד לנפילה דרבים עכ"ל. א"כ הרי דשכיחי חבי בר ננאי טובא ואפ"ה מקרי זה נפילה דיחיד שאחד מהם אבד שטר וחבירו כמוהו מצאו א"כ מש"ה מדמה הח"ץ ז"ל כמו כן בסימני' נהי דלא סמכי' עלייהו עכ"פ לא שכיחי כ"כ ולכן הוי נפילה דיחיד שלא שכיח שאיש שיש בו זה הסי' יאבד וימצאנו ג"כ איש שיש בו סי' כוותי' זה מקרי נפילה דיחיד ורק שהי' ס"ד לומר כיון שאין סי' מהני כלל הוי כמו איש אחר וחיישינן לנפילה ולזה מביא ראי' מיב"ש הגם דחייש אביי לתרי יב"ש מ"מ הוי נפילה דיחיד כמו כן בסי' הגם שמה"ת לא סמכינן אסימני' עכ"פ הוי דבר דלא שכיח ושייך בי' נפילה דיחיד וא"כ בודאי גם בסימן שאינו מובהק כלל אמרינן דלא שכיח עכ"פ והוי נפילה דיחיד וא"כ ה"נ בנ"ד נהי דלא הוי סי' עכ"פ לא שכיח איש בסי' כאלה והוי שאלה דיחיד דל"ח והנה באמת מש"כ הח"ץ ז"ל דהוי נפילה דיחיד כיון דלא אתחזק כללו של דבר דכוונת הח"ץ ז"ל להוכיח דאפילו דחיישינן לתרי יצחק מ"מ לא הוי כמו דחיישינן לנפילה דרבים ורק מ"מ הוי נפילה דיחיד דלא חיישינן שנאבד מזה ומצאה זה ששמו כמותו וא"כ מש"ה בסימנים אפילו גרועים י"ל דלא חיישינן שאבדו זה ומצאו זה היינו דל"ח ששאלו לאחר דכוותי' והוי כמו נפילה דיחיד דל"ח לי'. ובזה יתיישב דברי הרשב"א גיטין (כ"ז ע"ב) ד"ה הא דאמרינן וז"ל ולפיכך נ"ל דדברי רבה בעצמן הוקשה להן דאטו מי איכא טעמא משום דלתרי יב"ש ל"ח ואפי' הוחזק א' במקום שאין הש"מ לא חיישינן לי' משום דלנפילה דחד ל"ח א"כ לדבריו אפי' הוחזקו שני יב"ש להדר ואפילו במקום שהש"מ דהא לא הוחזקו אחרים אלא זה והשני ולנפילה דאותו השני ל"ח לנפילה דהא ל"ח אלא אין הכל תלוי אלא בנפילה דרבים דכיון שכן כל שנמצא במקום שהש"מ אנו חוששין ליב"ש טובא ושמא רובא מפני שהשיירות מביאין גיטין של יב"ש טובא ולנפילה דרבים חיישינן וא"ת א"כ רבא מ"ט ור"ה ור"ח האיך קבלו ממנו י"ל דכל שאנו רואין דיש אחר דשמו כן הוא ושם עירו אנו חוששין שמא יש אחרים הרבה ומבני השיירות נפל כנ"ל עכ"ל אלמא כל היכי דחיישינן כגון בשיירא אמרינן דרבים היה כמות זה שאבד הגט והוא לכאורה נגד דברי הח"ץ ז"ל שכתב כל היכי דלא אתחזיק לא חיישינן וא"כ כיון דלרבה ל"ח לתרי יצחק גם בשיירא לא הוי לן למיחש אולם לפמ"ש א"ש דגם הח"ץ ז"ל מודה דחיישינן לאחר רק דלא אחזיק לא הוי כמו אחזיק והוי נפילה דיחיד כנ"ל והנה באמת דברי הרשב"א ז"ל תמוהין שכ' וז"ל דכיון שכן כל שנמצא במקום שהש"מ אנו חוששין ליב"ש טובא עכ"ל ודבריו אינם מובנים כלל דכיון דבשיירא לחוד ל"ח ליב"ש אחר ולא אמרינן דהשיירא נושאין הרבה גיטין מיב"ש ומש"ה ל"ח לאחר וכי בשביל שידעי' שיש בכאן יב"ש אחר ניחוש [ [להשיירא שנושאים גיטין מיב"ש [כיון דליב"ש דכאן א"ח דהוי נפילה דיחיד] וזה אינו מובן כלל והנלע"ד דכוונת דברי הרשב"א ז"ל הוא כך דהנה כיון שידענו שיב"ש אבד גט והשיירא הוי ספיקא אם אבדו למה נחוש לזה שנאבד מן השיירא הא אין ספק מוציא מידי ודאי וכמ"ש מהרי"ו ז"ל בשיטתו [ע' ש"ש ש"ז פי"ט] אך הלא קיי"ל בכל מקום בתר רובא אזלינן וא"כ אם נמצא דבר בודאי י"ל דמרבים נפל ובמציאה לא מחזירין ולא אמרינן כיון דלזה נאבד החפץ ובאחרים לא ידעינן נחזיר לזה שידעינן שנאבד לו חפץ א"ו מטעם דאזלי' בתר רובא ואמרינן כמו דנאבד לך כמו כן נאבד לאחריני דאזלינן בתר רובא ונימא מסתמא שכיח בעולם יב"ש טובא ומהם נאבד אך לפמ"ש באחרונים בב"ב [דכ"ד] גבי רוב דהיכי דאיכא קורבא דמוכח והרוב אינו ידוע לא אזלינן בתר רוב וא"כ ה"נ כיון דזה ידוע שממנו נפל הגט והרוב א"י דדלמא אין בשיירא כלל שם יב"ש אזלינן בתר הקורבא דמוכח דזה שהי' בכאן וידעינן שנאבד ממנו גט וכן היכי דהוחזקו שני יב"ש ולא שכיחי שיירות ל"ח לנפילה דיחיד כמ"ש הרשב"א ז"ל אבל אם איכא לפנינו יב"ש וגם שיירות מצויות א"כ נהי דלנפילת יב"ש לחוד הוי נפילה דיחיד מ"מ אנן מצטרפי כיון דשכיחי שיירתא וגם כאן יש יב"ש הוחזק חיישינן דמרובא נפל מאחד מן השיירות ויב"ש שלפנינו דלא הוי חשש נפילה דיחיד רק דרבים המה נגד המבקש הגט וע"ז לא שייך לומר דקורבא דמוכח עדיף מרוב בספק ז"א דברוב הוי ג"כ קורבא יב"ש שלפנינו דגם הוא בתוך הרוב ולזה שפיר אזלינן בתר רובא דמאחד מן השיירא או היב"ש שהוחזק ממנו נפל הגט הנמצא לא מהמבקש הגט שהוא מועט נגד השיירא ויב"ש המוחזק וזה ברור. היוצא לנו דסברת הח"ץ ז"ל שפיר דנהי דחייש לשני יב"ש מ"מ מקרי שאלה דיחיד דל"ח אך מ"מ אין לנו לסמוך אדבריו נגד הת"ה וסייעתו דס"ל דלא סמכינן אסי' בגדים וסי' אמצעים אך אעפ"כ נ"ל דבנ"ד לכ"ע אתתא שרי דהרי כתבו הרא"ש [בתשו' כלל נ"א] והמהרי"ק ז"ל {שורש קפ"ד] להתיר גבי אשר בן סיני מרוסי' ושלמד לפני הרא"ש ז"ל דכולי האי א"צ לחוש שהי' שני אשר ושניהם הי' מרוסיא ושניהם למדו לפני ר' אשר ז"ל וכן פסקו כל הפוסקים וא"כ לכאורה קשה למה בסימנים גרועים לא מצרפים לכ"ע נימא נמי וכי שכיח איש שיהי' לו סי' כזה וסי' כזה אך החילוק הוא פשוט גבי סימנים גרועים כיון דלא [הוי] סימנים [גמורים] י"ל דמתרמי מילתא שיהי' גם לאיש אחר אלה הסימנים אולם במקרים בנושאים מחולפים שייך שפיר לומר דלא צריך לחוש למקרים שונים וא"כ לפ"ז בנ"ד שצריך לומר מקרים שונים בשני נושאים שיש איש כזה בסי' כאלו ולו השאיל זה הבגדים ובמקום הזה קרוב למקום מציאת ההרוג דצריך אתה לחוש לחששות משונות שיש איש כזה ושהי' זה האיש ג"כ [כאן] ושזה השאיל לו בגדיו בודאי לזה לא חיישינן ונדחה בירור הדבר שהנמצא הרוג הוא בעל העגונה הזאת ולכן שריא לאינסובי ויכולין ב"ד להתירה. והי' שלום

סימן סג

שלום לכבוד ידידי מחו' הרב המאה"ג החריף ובקי ירא ד' בש"ק כש"ת מו"ה אהרן נ"י האבד"ק ווישניצא

בדבר השאלה הבא לפניו מ"ק קראסנא אודות איש א' מק' ווישניצא שעבר דרך שם ונפטר וז"ל הרב דשם שלא לאחר הדבר יותר מוכרח אני להודיע מיד למעכ"ת אשר בגלילותנו קרה לנו בעוה"ר כי נעדר יהודי א' בבית עכו"ם סמוך לכפר ציזער והודיע העכו"ם ליהודים אשר בכפר הנ"ל וקברו אותו ואחר החקירה אחר הקבורה נודע לי שהי' אצל יהודי א' על שבת פ' וארא ולא יכולתי לחקור מיד כי רחוק ממני ועפ"י סבה בא לכאן היהודי הנ"ל בלילה זו ולא יכולתי לעכבו רק מעט והעיד לפני עדות זו פין פרייטאג נאכט ביז זאנטאג פריא איבר שבת פ' וארא איז בייא מיר גיוועזין איין יוד ער האט מיר גיזאגט ער הייסט ר' אנשל און איז פין ווישניץ בייא קראקא אונ האט מיר אויך גיוויזין איין בריבל פין זיין ווייב פעסיל מיטוואך פריא פ' בא האט מען מיר פין כפר ציזער איין בריבל גישריבין איך זאל קומן צוא דער קבורה עס איז איין יוד גישטארבין אין איין גויס ווערטסהויז בין איך הין גיקומין צו דער קבורה ווען ער האט דיא תכריכים שוין גיהאט האב איך זיין פנים אויף גידעקט האב איך דער קענט דאם דוס איז דער יוד וואס בייא מיר שבת הנ"ל גיגעסין האט האב איך דער קענט זייני ספרימלך וואס מען האט ביי אים גיפינין עוד אמר לי היהודי הנ"ל כי ביום ג' פ' בא הודיע העכו"ם שמת שם יהודי אחד אצלו. זו עדות של כהר"ר שמחה פיש מכפר הארעז. עוד הי' אצלי שני יהודים מכפר באיאן אשר היו שם בשעת קבורתו והביאו לי כתבים אלו הלוטים פה אשר נמצאו אצלו עוד שלח לי איש אחד מכפר הארוואט כתב עדות והיא לוטה פה. דער אנטשל גאטליב וואר ביי מיר ה' פ' וארא נאר איך וואר ניכט צו הויז ער האט מיין ווייב בעריכט מיט גריסין פאן מיין פאמיליע נאך דען האב איך מער ניכט גיזעהן אדרסע פער קאשא נאך ווישניץ קרייז באכניע נאו' יעקב משה