דברי חיים חלק ב תב

מאד דלמה זה יהי' רובא דליתא קמן הא אנו מוצאין איש ולא ידעינן מי הוא אזלינן בתר רוב עוברין שלפנינו והוא כמו ט' חניות דבנמצא הלך אחר הרוב בפירש שלא בפנינו מד"ת דזה הוי רוב שלפנינו כמבואר בכל הש"ס ועיין כתובות [דט"ו] גבי רוב סיעה עכ"פ זה אמת היכי דליכא רוב אזלינן בתר הקרוב וזה הוי יותר מיצחק ר"ג [ביבמות דקט"ו ע"ב] דלא חיישינן לאחר כיון דליכא שיירות מצויות בחולי זה כנ"ל וא"כ לא חיישינן לאחר ועיין נ"ב מ"ק סי' ל"ז הגם שכתב שם ובלבד שידעו שהי' בו סי' באצבע מ"מ לא הוי זה סי' מובהק לו רק לצירוף כמו גבי נושאי גמלים כן ה"נ נ"ד ממש דחולי טיפאס מצרף להסי' דבגדיו ולהמקום שידענו שנסע וראיתי למעכ"ת שסמך אדברי המבי"ט [ח"א סי' קל"ה מובא בק"ע סי' רכ"א] ובאמת דבריו תמוהים הגם שגדולי האחרונים חזקו דבריו ועיין בנ"ש [סי' ס"ד] ובשב יעקב [סי' י"א] וזכרון יוסף [הנ"ל] ופ"מ ז"ל [ח"ג סי' ב'] ומעכ"ת הוסיף דכה"ג לא שכיח כלל כ"ע מודים והוא ממש כדברינו רק שהוספנו לברר כן מהש"ס ז"ל בסברא מוכרחת ואך מה שתירץ כ"ת הקו' דברי ושמא משום שהמוציא אבידה הוא בחזקת חיוב להחזיר דוקא למי שיביא עדים אתמהא טובא כיון דהב"ד פוסקים לענין ממון כיון דזה טען ברי ואין מכחישו ברי הוא של הטוען ברי ממילא החיוב להחזיר לו ואפילו אם הוא של אחר אין לו בזה הוא עשה עפ"י ב"ד וכעין שכתב הבע"ת לענין שליש שעל השליש אין שום חיוב כיון שאומר שעושה כפי שהב"ד אומרים למי יחזור כן ה"נ אם הוא מחזיר עפ"י פסק ב"ד יצא ידי המצוה אך גוף הקו' לק"מ דהוי ברי גרועה ואין פנאי לעיין אם דברו מזה הפוסקים ומסתמא כתבו זה כי הוא פשוט. אדר תרכ"ג

סימן נה

לידידי הרב הגאון הגדול סיני ועוקר הרים וכו' מו"ה ליפא מייזלס נ"י אבד"ק פרעמיסלא יע"א

שאלה איש אחד נהרג במלחמה עפ"י גב"ע שיתבאר וז"ל הגב"ע

א העתקה מן בשייד הראשון הניתן להאשה מבעצירקס אמט. נומר 162 אן דיא צבי' הירש דינסט באטה בייא דבורה האך דארף. אויף דאס איהר ביים ק' ק' ערגענצאנגס בעצירקס קאמאנדא אין פרעמיסלא גישטעלטין אנזוכין ווירד דיא זעלבין פרשטענדיגט דאס דער אין יאהר 1847 אסענטירטער יאדא הירש אם דריטען אויגוסט 1849 בייא איטס גיפאלין איזט פאם ק"ק בעצירקס אמט אסטריקע דאלנע אם 20 פעבר 1860 מיליטער דאטאם 13 יענער 1860 צאהל 322

ב העתקה מן בשית השני מרעכענונגס קאנצלייא בפרעמיסלא

צערטפיקאט ק"ק גראד מאצעהעלע 10 ליניען אינפאנטריע רעגעמענד 4 פעלד באטאליאן קראפט דעסען זייטענס דעס אביגען באטיליאנס קאמאנדע איבער אנזוכין דער איזראליטין צבי' רעכל הירש אויס אוזטראקע דאלנע סאניקער קרייזעס אין גאליציאהן בשטעטיגט ווירד דאס דער גמיינע אביגען רעגימענם יאדא עליאס הירש אויס מיכנאוואצא בעצירק טארקער סאמברר קרייזים אין גאליציען גיבורטיג אים יאהרע 1827 גיבארען מאזישער רעליגיאן לעדיגען שטאנדעס אהנע פרעפיסיאן דען 12 פעבר 1848 צאם דערזייטיגען רעגעמענטע אסענטירט אם דריטען אויגוסט 1549 אין דער שלאכט בייא איטעס אין אונגארין פאן דעם פיינדע גבליבן איזט גרונדס בוך העפט 47 זייטע 21 פאם יאהרע 1845 ביז 1850 פרעמיסלא אם 14 סעפטעמבר 1862 קארל ציללער מאייאר

ג העתק מגב"ע מב"ד דק' יאבריב

בפנינו ב"ד הח"מ בא ר' שלמה זאב בר' אברהם ווערביק מפ"ק יאברוב והעיד בתו"ע באליונ"ע איך שבהיותם יחד במלחמה בשלאכט אייטש בסוף קייטא שנת תר"ח בין איך גיוועזין אין איינעם מיט איין יוד ער האט גיהייסן דעם דייטשן נאמען הירש האט אים איין גרוסער קאנאן קוגיל גיטראפין אין קאפ אינ ער איז תיכף אנידער גיפאלין אונ מיר איבריגע בעלי מלחמות זענין ווייטר פארט גילאפין מיר האבין אים איבר גילאזט אין פעלד ע"כ יום ה' ט"ז אלול תרכ"ב פ"ק יאבריב הק' משה כהן רפפאפורט חופ"ק הנ"ל. צבי הירש איגרא. בפנינו ב"ד הח"מ העיד ר' חנוך משה מן מאשציסק איך שהוא הי' קאפראל באותו צוג קאמפאניע שהי' שמה ר' שלמה ווערביק הנ"ל ואותו האיש שהי' נקרא בשם הירש הי' שם העצם יודא והי' כתוב בהליסטין יודא הירש מק' אוסטריק ולא הי' באותו קאמפאניע יהודא אחר שיהי' נקרא כן וא"כ זה הוא שנהרג ע"כ יום ה' ט"ז אלול תרכ"ב פ"ק יאברוב הק' משה כהן רפאפורט חופ"ק הנ"ל צבי הירש איגרא. מרדכי שטרויז בערג

ד כתב הרב מיאבריב וז"ל ובנדון הכחשת הזמן שאלתי את פי העד ואומר שהי' במלחמת אונגארין ובזה צדקו דברי כבודו דבהאי הוי טעות ואין העד מעמיד לדבריו הראשונים לומר שהוא דוקא בשנת תר"ח כי א"י חשבון השנים כי קצר השכל הוא

ה העתק מגב"ע שהוגבה בב"ד דפ"ק. במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא והעיד ה' מ' יודל ווייס נ"י בתו"ע איך שהוא הי' ביחד עם האיש שמו הירש בשם אשכנז אז ער האט גיהערט מישראלים אחרים אשר גם המה הי' ביחד עמו ועם הירש הנ"ל בבאטליאן אחד אונ זייא האבין איהם גיזאגט אז האיש הירש הנ"ל מכפר מעכנעוויטץ איז גיפאלין אין שלאכט וואס איז גיוועזין אין אונגארין יאהר 1849 בחדש אויגוסט דעם דריטן ביום ו' עש"ק נחמו וגם זאת העיד מ' יודל הנ"ל איך שהוא יודע בודאי שהי' האיש הירש הנ"ל עמו בצוותא תדא והי' מכירו מאד כל הנ"ל העיד ר' יודל ווייס הנ"ל בתו"ע בפנינו ב"ד הח"מ וע"ז בעה"ח יום ל"ג למב"י פ' אמור תרכ"ג לפ"ק נאום הק' שמואל יוסף פעלד נאום משה שור נאום הק' משה מרדכי גומפיל פרידמאן

ו העתק מגב"ע נגבה שנית בב"ד דק' יאברוב. במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ר' שלמה זאב וואלף ווערביק מפ"ק יאברוב והעיד לפנינו בתו"ע באליונ"ט שהי' ביחד עם האיש ששמו הירש בייא דער צווייטר קאמפניע האיש הירש איז גישטאנין אין ערשטן גליד אונ ער איז גישטאנין אין צווייטן גליד אינטער איהם אין שלאכט נעבין קאמארין בייא אייטץ האט דעם הירש הנ"ל גיטראפין איין קאנאן קוגיל אין קאפף אריין אין שארבין אריין איז ער גיהארגט גיווארן איך האב איהם גיזעהין ליגן אוף דער ערד אהן דעם האלבין שארבין. העד הנ"ל מתחלה לא רצה להגיד בלתי שכר ואח"ז ביטל דעתו ואמר בחנם לשם מצוה יום ד' ל"ט למב"י תרכ"ג לפ"ק משה כהן רפפאפורט חופ"ק הנ"ל הק' אורי העמרלינג. צבי הירש איגרא

תשובה הנה על מה שכתבו מהערכאות אין לסמוך עליהם מכמה טעמים חדא דנהי דקיי"ל נאמנין משום דלא מרעי נפשייהו מ"מ הא מבואר דצריך לידע דלא מקבלי שוחדא כמ"ש בח"מ סי' ס"ח וז"ל וכן צריכים עידי ישראל שיעידו על אלו העכו"ם כו' שאינם ידועים בקבלת שוחד עכ"ל ובודאי דגם בזה שייך שוחד שנתן לכתוב עליו שמת והוא ברח ולכן לא סמכינן אערכאי כ"ז שלא ידעינן דלא מקבלי שוחד גם בלא"ה אין לסמוך בזה אספר הערכי שהנה ידוע לכל שזה הסופר בספר הערכי ממקרי המלחמה ומי נהרג זה הסופר והערכי עם כל שרי הערכי לא ראו מי נהרג ולא הי' כלל במלחמה רק הם חוקרים עפ"י שאלה מי נהרג וע"י שאלתם משיבים העכו"ם בע"מ הנשאלים פ' נהרג והנה דרשתי מיהודי תושב קהלתינו שהי' מקשרי המלחמה זה שנתיים באטליא ושאלתו מנהג סופרי הערכי האיך יודעים לכתוב מי נהרג ואמר לי יהודי הנ"ל שמנהגם שאחר שנגמרה המלחמה בשדה שואלים השרים הנקראים איש שדה ובל"א פעלד וועביל את בעלי המלחמות מקאמפאניע שלו ראית את פ' ומה נעשה בו והבע"מ משיב את פ' ראיתי הרוג ואיש שדה הזה כותב על פנקסו וכשיש לו מספר הנהרגים מוסר זה הפנקס לשרי הערכי ועי"ז נכתב בספר הערכי פ' מת או נהרג וא"כ אי' איפוא נסמוך על עכו"ם שלא במסל"ת רק עפ"י שאלה כדי להעיד דאפילו לפי מאן דמקילי ע"י שאלה מעכו"ם לעכו"ם אבל אם נשאל משופט כדי להעיד לא הוי מסל"ת דזה הוי כמעיד ממש וזה פשוט וכן מבואר בב"ש [סי' י"ז סקמ"ח] בהדיא לפרש דברי הר"ן ז"ל בתשובה ובלא זה בנ"ד הרי לא כתבו שנהרג ואתפלא אני על גדול הדור כי"ב איך לא דקדק באיסור א"א בעיקר תחלת העדות דלכ"ע לחומרא בכה"ג והנה בהעדות מערכי בהרעכנונגס קנצלייא שהוא עיקר אצל הבע"מ הידוע ושם כתוב בזה"ל אין דער שלאכט בייא איטעס אין אונגארין פאן דעם פיינדע גבליבן איזט. הרי דלא כתב שנפל רק אדרבה ביים פיינד גבליבן שמשמעותו שנשבה אצל השונאים ולכן בודאי לא סמכינן אהעתק הראשון דבעצירקס כיון דסתרי אהדדי וחזינן דמרעי נפשי' ול"ד למה דיש סוברין דמסל"ת נאמן להתיר ולא לאיסור [ע' סי' ז' ס"ב בהגה ובסי' י"ז ס"ס ל"ז בהגה] דז"א דהכא לא הוי מסל"ת רק מעיד ממש ורק מעכ"ת רצה לסמוך על עדותם משום דלא מרעי נפשיי' לשקר וא"כ קשה כיון דחזינן