דברי חיים חלק ב תא

עיירות סביבות החלל שוות דמודדין להקרובה לחלל וקשה הא נהי דשלשתם שוים הא לגבי עיר הקרובה יש רוב משתי עיירות הסמוכים וגם המה מצוים כמו השלישית הסמוכה א"כ ניזל בתר רוב ולא בתר קרוב לר"ח [שם] דקיי"ל כוותי' אך ז"א דהיכי דכולו בספק דאם נאמר דאינו מהעיר הג' שרוב הב' אחרים א"כ גם עיר הב' פטורה שגם נגדה רוב השלישית והראשונה וכמ"כ נימא לפטור הראשונה ובכה"ג שיהי' כולם בתוך הספק לא אזלינן בתר רובא וכעין שמבוא' בת"ש סי' ט"ז לענין נכבשו בשם מהרי"ל ז"ל [בת"ש לא מצאתי זה בשם מהרי"ל ורק בס' בינת אדם שער הקבוע אות י"ד וע' בת"ש סק"נ] דכיון דהרוב והמיעוט פרטי לא אמרינן כל דפריש מרובא פריש דהרי גם המיעוט פריש וה"נ כעין זה דמה תאמר דאינו מעיר אחת משום דרוב מב' עיירות א"כ כ"א תאמר כן ולכן ע"כ אזלינן בתר רוב אך כ"ז באם כולן מאותן עיירות שמביאין עע"ר אבל ירושלים שאינו מביא ע"ע אמרינן שפיר שההורג לא הי' מירושלים שרוב דעלמא [עם קורבא דעיירות הסמוכות] נגד ירושלים והכא לא שייך הסברא שכתבתי דאינך עיירות נמי יפטרו משום רובא דעלמא ז"א דירושלים בלא"ה אינו מביא ע"ע רק דבאת לפטור העיירות שלא הי' מהם משום דירושלים רובא [וקורבא] לזה אמרינן דלא כן הוא דרובא הוי מעלמא לא מירושלים וכ"ת נפטרו מחמת רובא דעלמא דז"א דסביבות החלל שני עיירות השוות מביא הקרובה ולא אזלינן בתר רובא דאינו מצוי וברוב המצוי באמת אם יש עיר גדולה אזלינן בתר הרוב ואם שוות כולן אזלינן בתר הקרוב כנ"ל אבל ירושלים אינה נכנסת לספק עמהם דבלא"ה אינה מביאה ע"ע [וכן עיר שאין בה ב"ד לא נכנסת לספק עם שאר עיירות דג"כ אין מודדין ממנה] כן הוא נכון לפע"ד ועכ"פ יוצא לנו מזה דאזלינן בתר מצוי ואך דלכאורה קשה למה חששו בשני שוירי הא שוירי אחר דלא הי' מצוי או משום העיר או משום הנהר כמבואר בר"נ ז"ל מביאו ב"י באה"ע קכ"ח ובודאי לא הי' שכיח [כיון] דר"ה וחבריו מספקי בהו בודאי לא הי' עיר כזו מצוי כיון דלא נשמע ממנה ורק ר"ה סבר חיישינן לשני שוירי וקשה למה לא ניזל [בתר מצוי] ולמה נחוש לעיר שלא שכיחי העוברים דהרי שמה לא נודע בכאן ונ"ל דשיירא הוא דבר שיש לחוש דלפי מה דמבואר בפר"ח ביו"ד סי' [ס"ג ובת"ש שם]. דלא אזלינן בתר רובא רק בתר רוב המצויין שם וגם (אמאי) דלא אזלינן רק בתר המצויים באותו יום כמבואר בפסחים [ד"ז] במעות הנמצא בירושלים וידוע דשיירא לפעמים שכיחי איזה ימים אנשים ממחוז זה והמה רוב העוברים וביום אחר אנשים ממחוז אחר מצויים בשיירא וכמו שראינו בעינינו בעת נסיעת גמלא דפרחא הנקרא באהן בעת הירידים ביום זה נוסעים רוב אנשים מעיר אחת גדולה וביום שלאחריו הקרוב ליום השוק נוסעים הקרובים מעיר שנסעו אתמול והיום הנוסעים הוא מאותו עיר הגדולה הקרובה ליום השוק והמה הרוב ככה בשיירא שהולכים למקומות ידועים לסחורה מסתמא יש זמנים קבועים שמצוי יותר ממחוז אחד וביום אחר שכיח שיירא ממחוז אחר ולכן בשיירא כיון דבמקום דשכיחי שיירות לא שייך לומר אין מצוי דהא יש זמן שרק מאותו שוירי עוברים ושבים כנ"ל אך עכ"פ יהי' איך שיהי' דמוכח מהש"ס ומקרא דגבי ע"ע דאזלינן בתר המצוי לא בתר רובא וא"כ גם בכאן דהוא דבר שא"מ שאנשים הללו השאילו כל בגדיהם לאחרים שיש לו ג"כ סימן כזה והמה השואלים הלכו בזה הדרך ולא נודע שבילם בדרך בחיים בודאי זה דבר שא"מ ולכן אזלינן בתר המצוי ותלינן שהמה המה המתים והסימנים שנשתנו תלינן ג"כ במצוי שדרך להשתנות ולכן הדבר ברור שהנשים העגונות מותרות מטעם הח"צ ז"ל דלנפילה דיחיד לא חיישינן והיתר השני של המבי"ט ורי"ו והשב יעקב ושבות יעקב וכמה גדולים שהתירו לנשים עגונות ע"י שלא חששו לדבר שא"מ ותלינן בקורבא שידעינן שנעלם מעינינו וראוי לסמוך עליהם והנשים מותרות אך אינני סומך על דעתי רק אם גם אתם תעיינו בדברי ותסכימו כי כנים המה גם אני אתכם להתיר והי' שלום ג' כ"ג טבת תרכ"ג לפ"ק

סימן נד

להרב הגדול נ"י ע"ה המפורסם וכו' מו"ה שמואל שמעלקא נ"י קליין האבד"ק סאלאש וע"א

שאלה איש אחד ושמו יעקב בן גרשון ושם עירו אניק סיבב כדרך האורחים ובא לכפר סעקלעדען הסמוך לעיר באני ונפל שמה בכפר הנ"ל לחולי גדול הנקרא טיפאס ואותו בחור אשר נסע מביתו הי' עמו וידע שהי' אצלו הפאס וגם כתבים מהרב מטשענגער שנכתב בו סגולות ואמירת קפיטל תהלים ושם נרשם ג"כ שמו והי' כי הכביד עליו החולי שכרו הבחור הנ"ל עגלה ליסע לבאני שהוא סמוך כמו ב' שעות משם ולא הי' יכול בעצמו אפילו לעלות על העגלה רק בסיוע הבחור הנ"ל ונסע לעיר באני והבחור הנ"ל נשאר בכפר הנ"ל וכמו ב' ימים אשר הי' שמה אצל החברא קדישא דשם שבק לן חיים ולא הי' יכול לדבר מחמת כובד החולי רק הח"ק מצאו אצלו הפאס אשר הי' ידוע גם להבח' הנ"ל והכתבים מהרב מטשענגר ובגדיו ואח"כ בא הבח' הנ"ל לבאני וסיפר את הענין וגם הוא אמר שמכיר הפאס ויודע מהצעטליך מהרב דטשענגר אשר המת בעצמו הביאם מטשענגר ושהוא שכרו לבאני וכבר הכביד עליו גם שם אותו החולי טיפאס וגם הח"ק דשם והרב נ"י כתבו שמת באותו חולי ושלחו הרב והח"ק את הבגדים ואת הפאס ואת המכתבים לכאן ובאת האשה ואמרה שהי' לו חגורה הנקרא רימען של עור שהי' נקרע לארבעה חתיכות והוא תפרם בחוטין עבין הנקראים דראטעס כדרך האומנין הנקראים שאסטר כי הי' שוסטר ע"כ תפרם בחוטין ההם ולא בחוטי בעלי בתים שהם דקין גם אמרה שהי' לכתונת אשר לבש משני צדדים לכל צד ג' פאלטען כמו שעושין לכתונת כי לא כל הכתונות שוות ישנם כתונת שאין להם שום פאלט ויש מעשרה פאלטין או י"א ואמרה שזה לא הי' לו אלא ג' מכל צד. גם ע"א העיד שהכיר בט"ע את הבגד הנקרא רעקל שהי' שלו ועתה באת לשאול עפ"י תוה"ק להסיר ממנה כבלי העיגון אם הוא באפשרות והיא ילדה ובוכה על בעל נעורי' ע"כ

תשובה הנה לפי הנראה שהנכרי העגלן כשהביא החולה להחברא או לאיזה בית ישראל אמר להם שהביא מכפר ששלחו את החולה להעיר כי כן דרך העולם כששולחין אורחים מעיר לעיר אם האורח חולה ל"ע אומר המביאו מאין הביאו ומי שלחו ואם כן הי' שהנכרי אמר ששלחהו מכפר הנ"ל א"כ הוי כאומר זה שיצא מעמנו דהכל מודי' באומר זה שיצא ממקום פ' מת וידענו וראינו מי שהלך עמו ויצא מכאן נאמן הנכרי לומר מת [כמ"ש בסי' י"ז סי"ג] וא"כ. ה"נ נאמן הנכרי זה יצא עמי ולא חיישינן שנתחלף אחר עמו וא"כ כיון שידענו שהוא זה שיצא מכפר הנ"ל עם הנכרי שוב נאמנים בני הכפר לומר פ' ופ' הי' זה שיצא עם הנכרי ואם כי אין העכו"ם נאמן רק במסל"ת וכאן לא מקרי זה לפ"ת אך הלא מבואר בט"ז בהל' בכורות ובתשו' הב"ח דאם הדבר עתיד להתברר ויוכל תיכף להתברר העכו"ם נאמן אפילו בלא מסל"ת יעו"ש וא"כ הכא דאינו רק דרך שני שעות קרוב להכפר ועתיד להתברר שקרו תיכף אם שלחהו לזה האיש בודאי נאמן הנכרי אפילו בלא מסל"ת אך אפילו אם לא אמר הנכרי מידי ג"כ תלינן שזה הוא בעל האשה שמת דהנה אמרי' בב"ב [דכ"ג] אר"ח רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ופלפלו שם מהרבה משניות ובריי' ומסקינן כר"ח אבל היכי דליכא רוב ודאי אזלינן בתר קורבא כמו דכתיב בתורה והיתה העיר הקרובה וכן הסכימו כל האחרונים עיין יו"ד סי' [ס"ג] בפר"ח ותב"ש ז"ל והנה אמרינן שם בב"ב (כ"ד ע"ב) ז"ל הש"ס הני זיקי דחמרא דאשתכחן בין קיפאי שרנהו רבא לימא לא ס"ל דר"ח שאני הכא דרובא דשפוכאי דישראל ננהו וה"מ ברברבי אבל זוטרי אימא מעוברי דרכים נפיל ואי איכא רברבי בהדייהו אימור באברורי הוה מנחי עכ"ל וא"כ הרי בדבר שאין דרך לעוברי דרכים להלוך לא אזלינן בתר רוב עוברי דרך וא"כ בנ"ד שודאי אין דרך החולי טיפאס ליסע כידוע לכל ועכ"פ רוב עוברי דרך אין להם חולי זה וא"כ כיון דליכא רוב אזלינן בתר הקרוב זה שהי' קרוב לפנינו ונסע בדרך הזה וזה ברור. ועוד הלא קיי"ל [בש"ע סעיף הנ"ל] גבי עשרה ב"א שהלכו למקום פ' ואסורים בקולר או נושאים גמלים ובא נכרי ואמר פ' מתו נאמן והטעם משום מנין ומקום ונושאים גמלים בצירוף הנ"ל לא חיישינן לאחרים והנה מנין ומקום יש פלוגתא בגמ' [ב"מ דכ"ב וכ"ג] אי הוי סי' אפילו בממון מ"מ מצרפינן עם הא דקולר או נושאי גמלים לסמוך עליו דהני הוא שראינו יוצאים ועיין בט"ז [שם סקי"ח] שמפלפל בזה הרבה דמנין לחוד או מקום לא הוי סימן רק מה שמצרפין לסי' דקולר או נושאי גמלים א"כ מכ"ש הני דמכירין הרעקיל והכתבים והרימען והכתונת דלרוב הפוסקים בזמן מועט לכ"ע לא חיישינן לשאלה בודאי מצרף מקום הליכה שידענו בו שיצא ליסע להעיר ונשא על גופו חולי הטיפאס ל"ע ואף שזה לא הוי סי' מובהק מ"מ מצרף לסי' דבגדיו וחפציו ולמקום שהי' בו בנסיעה דנימא שזה הוא בעל האשה והנה ראיתי לזכרון יוסף ז"ל [חאה"ע] בתשובה [ה'] דרוצה לומר בכה"ג אזלינן בתר קרוב דהוי רובא דליתא קמן וברובא דליתא קמן ס"ל להרמב"ם ז"ל דאזלינן בתר קורבא ובאמת גוף דברי הרמב"ם ז"ל ישבתי באופן הנאות בתשו' אחת אך תמהתי