דברי חיים חלק ב שצח

אפילו דתלוי במעשה תלינן ברובא ולזה כתב הרשב"א ז"ל כיון דאיכא חד יב"ש שוב חיישינן לכמה יב"ש דמעלמא דהרי זה שהוא לפנינו הוי רובא דאיתא קמן ואזלינן בתרי' אפילו דתלוי במעשה והנה לכאורה לפ"ז קשה אר"ז שם דחייש בש"מ אמאי הא הוי רובא דתלי' במעשה וקיי"ל דלא אזלינן בתרי' אך ר"ז חייש אפי' בהוחזק לחוד נמי וא"כ נהי דלא הוחזק במקומנו יב"ש מ"מ כיון דשיירות מצויות מרוב דעלמא מקרי שפיר הוחזק כאן לשני יב"ש דזה לא תלוי במעשה שיבוא לכאן מעלמא כיון דשמ"צ יעוין בתוס' יבמות [קי"ט א' ד"ה ר"מ] וא"כ כיון שיש בכאן עוד יב"ש ממילא דינא כהוחזקו שני יב"ש בעיר אחת דחייש לר"ז וזה ראי' לדברי האומרים דר"ז בחדא לחוד בהוחזקו או שמ"צ חייש והנה כ"ז בכאן גבי גיטין הוי רובא דתלי' במעשה לומר שהאחרי' כתבו ושלחו גיטין לנשותיהן משא"כ גבי יצחק ר"ג גם לרבה הי' לחוש לרובא דעלמא דהרבה יצחק ר"ג שכיחי (כ"כ הגאונים דזה הוי רק כינוי לר"ג) וא"כ כיון דהוי רובא דלא תלוי במעשה למה לא ניזל בתר רובא ומש"ה לא הביא רבא ראי' מרבה דמציעא כקושי' התוס' ז"ל ביבמות שם [קט"ו ב' ד"ה אמר רבא] וי"ל דגם רבה מודה דחיישי' ליצחק ר"ג אחר דאזלינן בתר רובא דעלמא ורק טעמא דהכא ביבמות משום סברת הרמב"ן ז"ל דס"ל כיון דידעינן דבא מקורטבא מסתמא שם במקומו מצויין טפי בני העיר משיירות הגם שמצוי שיירות בקורטבא מ"מ בני העיר מצויין שהם בעירם וברשותם כמ"ש בכתו' ברשותו נמצא איתרע חזקתו ה"נ במקום שבני המקום קביעין שכיחי ומצויים יותר מבני השיירות הבאי', וכל סברת הרמב"ן ז"ל הוא רק לומר כיון דרשותם הוא שם שכיחי יותר בני העיר ממקומות אחרים כמו שתולין שם בכתובות ברשות שנמצא שמצוי ואיתרע רשות הנמצא בו ככה נמי בכאן מצויים יותר בני מקומן משיירות זה נ"ל ברור בדברי הרמב"ן ז"ל וזה ג"כ כוונת הריטב"א דאם הי' במקומו ודאי תלינן בו שהוא ממקומו משום שרשותו הוא ועפ"ז לק"מ מה שהקשה הפ"י [גיטין דכ"ז ד"ה גמ' בזמן שהבעל מודה] והרח"ש ז"ל דלמא לא מתרץ בגמ' המשניות אהדדי ולימא כאן שנמצא במקומו וכאן שנמצא במקומו דז"א דכ"ז היא רק לרבה דל"ח להוחזקו ורק לרובא זה חשו דכאן נמצא מקרי בני העיר מצויין יותר אבל אם נימא דחיישי' להוחזקו א"כ עכ"פ הוי הוחזקו וכנ"ל ולכן בס"ד דלא ידע הך תירוצא דרבה לא שייך כלל סברת (ר"נ) [הרמב"ן] וז"ב

היוצא לנו מזה דכל סברת הרי"ף ז"ל לפ"ד הרמב"ן ורוב שיטות הראשונים משום שנמצא במקומו בקורטבא וידענו שמשם בא תלינן דהוא מיושבי קורטבא דכ"נ. אך בנ"ד שאמרה הערלית שנהרג איש אפי' אם אמרה שבא עם פ' כיון דלא ידעי' שזה יצא משם לא אמרי' כ"נ די"ל דמעלמא נתלוה עם הנכרי מרובא דעלמא ולהרמב"ן וסייעתו בודאי חיישי' לרוב דעלמא והגם שהרא"ש לא חייש שמא אחר נתלוה עמו כידוע שיטתו בארוכה מביאו הט"ז ז"ל [סקי"ח] והקשה עליו והניחו בצ"ע אולם לענ"ד בכה"ג דהערלית המסל"ת לבער הרוג הנמצא בודאי לא אמרי' דזה ההרוג הי' האיש שבא עם הערל דדלמא זה ההרוג הי' מעלמא דאצל רוצח שכיחי הרוגים ואפי' זקני הח"צ ז"ל מודה בהא ולכן בודאי אין מקום לסמוך להיתר בזה. כלל הדבר קשה מאד לסמוך על מיתת הנאבד באין שום עד מעיד שנהרג יהודי הבא עם העכו"ם כאשר יראה כל ישר הולך. אך באמת הרוצח גופא שאמר במסל"ת בזה"ל שיהודי הנרצח בודאי לא ימצא שהוא טמון היטב רק שאני מוכרח לילך להשליך הגובע כדי שלא ימצא הגובע הוי לפ"ת ממש דאמרו היהודי הנהרג משמע דכוונתו הידוע וגם אין לחוש למה שמחפשין ולומר דזה הוי כשאלה כיון שהוא הגיד לפ"ת לענין אחר לא חיישי' כלל בכה"ג כנלע"ד. ועל עדות גיסו של הרוצח אין לסמוך כלל כיון שאמר כדי לגרש הרוצח מבית אביו כאשר אמר בהדי' ואי משום שאמר שרוצה להראות קבורתו ובתשו' ב"ח ז"ל מיקל בכזה שרוצה לברר. דז"א דהא ידוע לכל שלא אמר כלל רק לגוזמא בעלמא שאומר לערל שיתן לו זוג שוורים ויראה לו מקום קבורה וזה בדרך פטומי מילי ולכן אין לסמוך רק על מסל"ת של הרוצח ואם יסכימו לומדי אמת לא גדולים המכונים אזי גם אנכי עמהם

סימן נא

לידידי הרב הגאון הגדול החריף ובקי נ"י ע"ה המפורסם לשבח כש"ת מו"ה שמעלקא נ"י האבד"ק הוסט יע"א

מכתבו הגיעני ומחמת ימי חג הקדוש לא הי' הפנאי לעיין וגם אחר המועד הייתי מוטרד מאד ואך אמרתי להשיב בקצרה מפני כבוד התה"ק והנה אם נבא לבאר כל השיטות אשר בכאן בנ"ד הוא באריכות גדול וגם אין הפנאי להאריך בפלפול ורק מה שנוגע לדינא הוא פשוט שיש כאן בפנינו א"ד דמ"ש כ"ת שאחרונים כתבו דמסל"ת נאמן במדעל"ג באמת היא להיפוך הגמ' וראשונים דרק מדרבנן הימנוהו ורק משום מדעל"ג בפנינו וכמו שנאמן לומר מעוף פלוני הוא הביצה [יו"ד ר"ס פ"ו ע"ש בט"ז] וכיוצא בזה במסל"ת גבי נחתום [ע' בש"ך ר"ס צ"ח] ועיין בתשו' ב"ח אבל בענין דנ"ד שהעכו"ם בפירוש אמרו שהשאירו ערלים אחרים שיעיינו היטב אולי יגבהו המים למעלה אלמא דגם לנכרים מספקא להו אולי יעלה וא"כ לא על"ג שיוכל לומר שבאמת עלה לאח"כ ואין כאן רק סימן הרבה בגדים והנה ידוע דעת (הח"ס) [אולי צ"ל הח"מ ע"ש בסי' י"ז סקנ"ה] ז"ל שמחמיר בעובדא כיוצא בזה ממש ורק שיש לצרף בכאן שהי' ספק שמא הוא בתוך שעה וגם יש דיעות דגם ביותר משעה אחד מקרי חזי' בשעתי' לכן י"ל לצרף ולהתיר בכה"ג דכל הבגדים כמעט ניכרו בט"ע וגם הי' שלם ורבים הכירו אותו בכה"ג בספק אשתהי יש להקל אבל אין לומר דיצא מא"ד מחמת דאמרינן זה שנאבד זה שנמצא כאשר השתמשו בזה גדולי האחרונים דבנ"ד שנמצא בתוך מעין מושך דבכה"ג ודאי כמה נטבעים שם באותו הזמן והמים הולכים כדרך המים ולזה אין שייך זה שנמצא זה שנאבד דאם נחקור הרבה נאבדו באותו הזמן גם כי לא הי' נמצא באותו המקום שנאבד ממש. והנה לפע"ד נראה אם הי' מי שראהו מקודם שנשתהא ורק שלא הי' מכירו בחייו ואח"כ מעיד זה העד שלא נשתנה עתה מכמו שהי' אז טרם שנשתהא ועתה בא אחד ואמר שמכירו שהוא הי' מכירו בחייו נלע"ד דבכה"ג שפיר נאמן אפילו שהוא אחר ג"י ולכן בנ"ד אם הי' מי שהעיד שראה אותו טרם הוציאו מהמים ואומר שלא נשתנה כעת ממה שהי' רק שהוא לא הי' מכירו בכה"ג שוב נאמנים המכירים אותו אפילו לאחר שעה ובפלפולו הנעים אין הפנאי לעיין ובהיתרא גם אני עם המתירים והי' בזה שלום כדברי ידידו דוש"ת בלונ"ח. ד' חיי תרכ"א לפ"ק

סימן נב

שוי"ר לידידי הרב הגאון וכו' מו"ה אלי' מאיר הכהן רוזן בלום נ"י האבד"ק סטריא יע"א

שאלה העתק מגב"ע דק' דראב יטש

במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא כד אתא לקדמנא ה"ה מו"ה דוד בן דוב שעכטער מכפר ארליעב הסמוך לפ"ק דראהביטש והעיד בתו"ע באל"י בזה"ל דען 24 יאני שנת תרי"ט בין איך גישטאנין אין דער מלחמה אצל העיר הנקרא ביטשקארע במדינה וועלשטיראל איז גישטאנין אצלי איש אחד איין בעל מלחמה וואס ער האט מיר גיזאגט קודם המלחמה אז ער איז מעיר מיקאלייעוו רק זה האט ער מיר ניט גיזאגט פון וועלכין מיקאלייעוו אונד זייני סימנים שטאטור איז מיטטעל שערו שחורים חוטם לענגליכיג אונד איידל דיא חוטם גם זאת האט ער מיר גיזאגט אז ער איז גיוועזין איין גלעזער בביתו אונד בייא דעם רעגעמענד האט מען עהם גירופין אויף דעם דייטשן נאמין שלאם אונד דעם יודישן נאמין ווייס איך ניט האב איך גיזעהן עס איז עהם איין קוגל גיטראפין אין שטערין איזט ער תיכף אנידר גיפאלין ארונטער זיך האט מיר אויס געוויזין אז ער איז טויט זיכער קאן איך דאס ניט זאגין ווארום איך האב עהם ניט גיפריווט אין די איברים אין תיכף האבין מיר גמוזט רעטערירן פין דער שלאכט רק לפי עיני איז דער זיכער טויט גבליבן כ"ז הגיד לפנינו בתו"ע ומה ששמענו כתבנו ולראי' באנו עה"ח יום ב' אחרי ח' אייר תר"כ לפ"ק דראביטש והכל שריר וקיים נאום הק' אלי' האבד"ק דראביטש. מרדכי זאב בער מאהל. חיים בהמנוח מו"ה קלונימוס קלמן ז"ל

העתק מגב"ע בק' סטריא

במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא ר' דוד הירש יונגער ממיקאלייעוו השייך לעיר ראזדיל והעיד בתו"ע באליו"ע בזה"ל אז דוד וואלף שלאם ממיקאלייעב הנ"ל וואס איז גיוועזין בביתו איין גלעזיר בעלה של האשה פיגא מלכה איז מיט מיר גיוועזין אין דער שלאכט במדינת איטליא בשדה סמוך לעיר מאזענטא ועיר פארזילענגא דאם איז גוועזין עש"ק אחר חצות דען 24 יאני 859 למספרם האב איך עהם גיפונין ליגן מת ופניו למעלה איך האב עהם באותו יום גיזעהן בעודו חי מחמת ער איז מיט מיר גיוועזין בייא איין קאמפאניע ואחר זה האב איך אים דער קענט טוטר הייט ואין אצלי ספק רק בודאי מת קיין קויל האב איך ניט גיזעהין אז עס האט אים גיטראפן רק האב