דברי חיים חלק ב שצו

בכל הגבול של הערל ולא מצאו והיהודים התחילו לשאול את שפחת ש"ל הנ"ל וכחשה בפניהם ואמרה שא"י שום דבר ואח"כ יצאו היזטל ים מהבית לבית החיצון ועמדו אחורי הדלת והערלים באו אש וך הבית והתחילו לדבר אלי' דברים רכים אל תפחדי ואל תאו רק הגידה נא לנו אמת אם הי' היהודי במחוז הזה ביום הנ"ל ואורה להם בזה"ל איך וויל אייך זאגין דעם אמת דער יהודי איז גיקומין צו אונץ פאר נאכט אונ האבין צווישן אונז זיך גשמוסט פין שורים אין איז גבליבן על לינת לילה אונ האט גיגעסין און האט גוויזן מקום שינה וישן עם הבגדים ובבוקר קם ורחץ ידיו והתפלל עם תפלין לאחר התפלה ביקש מהערל להראות הדרך שיצא מיער הנקרא וידאוויצער וואלד על הדרך והי' לבוש בבגד עליון הנקרא הינא ויצא עמו הערל הנ"ל ואח"כ שב לביתו הערל בעצמו ולקח עמו את הגרזן והלך אחר היהודי הנ"ל ליער ובוש בהיער ערך ב' שעות ובא לביתו זאת אמרה השפחה לפני האשכנזים המושבעים והיהודים שמעו בבית החיצון היינו ר' צבי בר' ירחמיאל ור' משולם בר' יוסף ור' ירחמיאל בר' צבי ור' דוב בר' ישראל ור' פישל יוסל ור' צבי בר' יחיאל ועוד כמה אנשים ערך ב' מנינים והבגד הנקרא הינא עדיין מונחת בבית הערכאות ויש בה שני חורים הניכרים שהם מן הגרזן וגם נמצא עליו דם קרוש וקפוי כמו כבד וכבר נשבעו ע"ז יהודים וגם ערלים שמכירים הבגד הנ"ל וגם שראו אותו סמוך לדירתו מחמת שהערל הי' מכחיש מתחלה ואמר שלא הלך היהודי עמו חוץ ליישוב רק ביישוב ע"כ הצריכו להשבועה

אלה הדברים שאמרו היהודים בתו"ע ששמעו מהערלים המדברים בינם לבינם במסל"ת ר' מענדיל בר' חיים ישראל אמר בזה"ל שמעתי מערל שסיפר שערל הנחשד לרוצח הלך בשדה ומצא ערלים עובדים בשדה ואמר שאבד שרייב טאוויל עם הרבה מעות וביקש מהם שילכו ויחפשו ויתנום להם 50 ריינש. ואח"כ רץ בעצמו ומצא השרייב טאוועל ומתחלה לא רצה לגלות רק איין ערל חטף וראה השרייב טאוועל דיטי צבע והרבה מעות הי' שם עוד אמר רי"מ הנ"ל ששמע מהערלים שספרו בינם לבינם כאשר בא הרוצח מן היער אמרה לו אשתו כמדומה לי שהרגת את היהודי והשיב לה שתוק ובאם לאו אחתוך ראשך כמו שחתכתי את ראש היהודי ור' משה בר' דוד אמר שמעתי מערל אחד שסיפר בשעה שלקחו את הרוצח לתפיסה הלכה אמו של הרוצח לחתנה הוא גיסו של הרוצח ואמרה לחתנה ראה שתלקח את ההרוג למקום אחר כדי שלא ימצאו אותו והשיב לה שכעת א"א לטלטלו יותר מחמת שנעשה לבשר מת וגם בתוך השק א"א לטלטלו

זכרון עדות בא לפנינו הח"מ ה"ה אהרן בן אלעזר מראחוב ואמר לפנינו אודות האשה הענא בת כהר"ר איצק העזובה וכך אמר שהוא בעצמו הי' באותו העת בהתפיסה עם חבירו של הגזלן ושמע ממנו שסיפר בפני כל בני התפיסה שאותו הגזלן אמר בפניו איך שהוא מוכרח לחתור א"ע מהתפיסה עבור שלא הצפין את המלבוש של איש ההרוג לכן הוא מוכרח לחתור א"ע ולילך לביתו עבור זה וכך עשה והערל השני שהי' יושב עמו לא הי' יושב עבור ההריגה רק עבור שגנב שלשה שורים עוד העיד הנ"ל כאשר התפיסו את הערל השני שהי' יושב מקדם עם הגזלן ושאלו אותו מדוע מהרת לברוח והשיב כי הי' מוכרח כי הגזלן אמר לו באם שלא יברח משם אזי יהרוג אותו ע"ז באנו עה"ח יום א' כ"ד ימים לחדש שבט תרט"ז פה קריטשנוב

נאום בערש נאגיל מראזדאב. ונאום דוב שו"ב מקרעטשינאב

גם בא לפנינו אחד ואמר בפנינו בשם ר' אהרן הנ"ל שאמר הגזלן בזה"ל שהיהודי הנרצח בודאי לא ימצא שהוא טמון היטב רק שאני מוכרח לילך להשליך הקובע כדי שלא ימצא הקובע בעריש נאגיל מראזינדאב. עזרא דוב שו"ב מקריטשינוב הנ"ל

גם הח"מ שמע מהערל מכפר יאסין שאמר אליו גיסו של הנחשד לרוצח שיתן לו זוג שורים וילך עמו שיראהו האיך ההרוג נקבר ושאלו להערל הנ"ל למה אמר גיסו לך כך וסיפר מעשה כך חמו של הרוצח לקח את הרוצח להיות בביתו היינו ער זאל ווערט שאפטין ואח"כ בא בנו ואמר לאביו למה לקחת את הרוצח לביתך היום או מחר יבואו על ביתך ויקחו כל אשר לך על אשר הרג את היהודי ושאל לו האיך אתה יודע שהרג את היהודי והשיב לו שיתן לו זוג שורים ואראה לך האיך מקום יהודי נקבר יום ה' יתרו י"ג שבט תרי"ט לפ"ק עזרא דוב שו"ב בקרעטשינוב

הגב"ע שבא לידי אח"כ

במותב תלתא כחדא הוינא וקבלנו עדות מפי ר' אפרים בר' יעקב מפה"ק בענין העגונה הידוע מקרעטשיניב שנעדר בעלה אליקים געציל ז"ל זה שנה חמישית ואמר לפנינו ר' אפרים הנ"ל בתו"ע בזה"ל זה ערך ששה שבועות שהייתי תפוס בראחוב ב' ימים וישב עמי ערל א' מיאסין ושמו קאבאלייאק מחמת איזה גניבה ואמר לי הערל בזה"ל (פאקי באדא זשעטע ניא באדא קראסטע אללע אפרעשקאם באדא באהדייא דווא דנע פערשע ראס פידא דאשראליחיע יאק פאהטאפייאיוא סמאהלע נאהראדע באהדאיי חאהטי אדנא טעשיישא דאסט) פתרונו ביז איך וועל לעבין וועל איך נישט גנבנן נאר איין גזלן וועל איך זיין לפחות על ב' ימים אין ערשטין וועל איך גיין צו אשת ר' ישראל ווען איך וועל איר שמעלצין פעך אויף דער בריסט וועט זיא געבין לפחות איין טוזינטר. האב איך גיזאגט להערל ווען יהודים וועלין דיך חאפין וועלין זייא דיך אויף הענגין וענה אותי בזה"ל (יא ניא דאהרען אבעך סאם אישאה יא פידא איסד דרימבאליוקאם) פתרונו איך בין נישט קיין נאר איך זאל אליין גיין איך וועל גיין מיט ערל דרומבאלייאק (שם ערל) ואמרתי לו צו וואס זאלסטו גיין מיט דרומבאליאקין בעסר זאלסטו גיין מיט דעם וואס ער האט גיהרגת דעם יהודי מקרעטשינוב ער איז שוין מלומד לכך וענה אותי בזה"ל (טהארע אבע מנע האלאווא באלילה אש טהאט שישאה ווע הדאייטע אבעאטאפ זעהא) פתרונו דענצמאהל זאל מיר מיין קאפף ווייא טאהן אויב דער ערל וואס איר מיינט האט גוהרגט דעם יהודי ושאלתי אותו וויא ווייסטו וענה אותי בזה"ל (יא טאהדע אטאטע דנענא באייער אפאהליניענא טא מני קאזא שאטאקי לעגין וועדא ייעם יאק נאדיישעה דעמיינשאק שישאה פיד ליסאהם סעדעד אסקערע קירוואווא טייא שעשעה דווא לאדע וועדילע טאיי אפערעד ישאלע יאק זשעד פעשעשעוי אאליסיא טאיי טאהט יהא אבעא) פתרונו איך בין גיוועזין דעם טאג אין דער פאלינינע האט מיר גיזאגט בנו של ערל שאטאק בזה"ל איך האב גיזעהין וויא ער איז ארויף גיקומין ערל דעמינישאק וואס ער וואונט אונטער דעם וואלד מיט איין בליטיגער האק אין נאך אנדרי ב' ערלים האבין ג"כ גיזעהין אין דער פרור האבין זייא גיהערט וויא דער יהודי האט זעהיר גשריגן אין וואלד אין דער האט אים גיהרגת ועוד אמר בזה"ל (טאהטע אילייאדע מאשיליע יהא ניזטע אש בעייק אהזעלע דאפרעטיקאלע) פתרונו דיא ערלים העטין גימוזט איהן גיפונין ווען מען זאל זייא אפיר נעמין צום פראטיקאהל כ"ז אמר ר' אפרים בר' יעקב לפנינו הח"מ בתו"ע באליונ"ע עפ"י דת"ה ע"ז באנו עה"ח יום ג' י"ז תמוז תרי"ט פה יאסין

נאום יחיאל בן יוסף שו"ב. נאום אפרים בר' מרדכי מלמד דפה

ועתה נסביר הענין הנ"ל כדי להתבונן בדבר ע"נ היינו ששני הערלים היינו הא' שכבר נתפס על הדבר וגם דעמיינשאק הנ"ל הוא שכנו ודודו והמה יושבים סמוך להיער ואין להם ביניהם או סמוך להם שכן אחד והיער גדול מאד ישן נושן ונסבך מאד נמשך בין הרים וממעל להיער לצד ראש ההר יש שדה מרעה לבהמות ונקראת פאהלינינע והערל דעמינישאק הוא בעצמו שרמזנו עליו במכתב גביית עדות הראשון ויש תחת ידינו מכתב קדום היינו שמזה המכתב נעתק הגב"ע הראשון ונמצא שם בזה"ל בד"ה מתחיל והאשכנזים והזשאנדארין באו אל תוך הבית והתחילו לדבר אלי' דברים רכים אל תפחדי ואל תראי ידענו היטב שאינך יודעת ולא ראית מה שנהי' עם היהודי אך הגידי נא לנו אם הי' היהודי במחוז הזה והיכן לן בלילה ההוא ואמרה להם השפחה בזה"ל אגיד לכם האמת בשבועה שבא לכאן לעת ערב ונשאו ונתנו בענין קניית שורים ונשאר בכאן על לינת לילה גם אכל סעודת ערב והראה להם מקום אכילתו ומה משיורי אכילה גם מקום משכבו הבוקר אור בא ערל שכנו ודפק בחלון וקרא את היהודי לקנות ממנו ג"כ פרה והיהודי לא ענהו ע"ז כלום מחמת שהי' כד ניים ושכיב והבעה"ב פתח לו הדלת ובא אל הבית והיהודי לא מיהר כ"כ לקום בהשכמה יתירה ותפסו השכן הנ"ל ברגליו להעמידו על הארץ והיהודי הי' ישן בסנדלו על רגליו כל הלילה וכשקם היהודי ממשכבו ורחץ א"ע והניח תפילין והראה להם הנחת תפילין וכריכת הרצועות על זרועו ואחר התפלה הלך עם השכן לקנות ממנו הפרה ובבואו משם שאלו הבעה"ב אם קנה הפרה והשיב היהודי לא יכולתי להשוות עמו במקח ואח"כ ביקש היהודי מבע"ב להראות לו דרך קצרה דרך היער לבא על דרך המלך והבע"ב הלך עמו לחוץ וחזר תיכף אל הבית ולקח הגרזן והלך אחרי היהודי אל תוך היער וגם השכן הנ"ל בא מביתו וגרזן תחת זרועו והלכו שלשתן אל היער ונתעכבו שם ערך ב' שעות וכשבא בעה"ב לביתו שאלתו אשתו על עכיבתו כ"כ ביער והשיב לה בחימה עזה הזמיני לי צידה שאני רוצה לילך לעבודת קיר"ה ואמרה אליו בקול עצב ומר נפש בודאי הרגת את היהודי וקצף עלי' הבעה"ב ביותר וא"ל אם לא תשתקי אחתוך ראשך בגרזן