דברי חיים חלק ב שמד

ע"ג תחילה ואח"כ שאובין ובין שאובין תחילה ואח"כ מ"ג דבכל ענין מטהר ברבי' ובהמשכה ובאו לתוך הבית כשירים להטביל בהן לאחר שבאו לבית ואין מטבילין בהן דרך ירידתן לבית שאין מטבילין באויר והכא לא הוי צריך לטעמא דאויר דאפי' בארץ אין מטבילין בחרדלית של גשמים דאין מקוה מטהר בזוחלין אלא באשבורן אלא משום סיפא נקטי נוגעין בארץ מטבילין בהם באותן מים שנוגעין בארץ וכגון שיש בארץ מ"ס דשעל הגג אין מצרפן דהנו"ק אינו חיבור עכ"ל ודאי מיירי אפי' בעומד דזוחלין בלא"ה לא מטהרי כדכתב בריש דבריו ומה שהבאתי במכתבי הקדום ראי' מבת גישתא א"ש מאוד ומ"ש מפחסה בצלוחית ומעכ"ת האריך בפלפול וכעת אין ספר לפני פה בכפר בהמרחץ ואין אומן בלא כלים אולם יעיין בב"י ז"ל ויראה דגם הוא כ' בשם הראשונים דמים ע"ג מים בדרך הנחתן לא מקרי קטפרס מה שגבוהים והחילוק מובן במוחש דמים הניתן על מים שבבור הרי ניזו ואינם זוחלין ורק בטבעו הם נחים הרי נחברו מים במים בשטח השוה אבל מים שנתחברו ע"י ניצוק ורק ע"י תחבולה ומכריח הוא עומד באויר בסור המכריחו יפול למטה בודאי לא הוי רק כמו שעומד באויר. גם מה שנתקשה מה שכתבתי מעין עומד אינו מטהר בזוחלין אתפלא הפלא ופלא ה"ז דין המשנה ממש פ"ה מ"ג ואם הי' עומד וריבה והמשיכו כו' ותוספתא מובא בר"ש ז"ל שם וז"ל מעין שהוא מושך כנדל וריבה עליו והרחיבו מטהר באשבורן ואין מטהר בזוחלין אלא עד מקום שיכול להלוך מתחילתו הי' עומד כלומר שאותו מעין לא הי' מימיו זוחלין אלא עומדין וריבה עליו שהרחיק מקום עמידתו והמשיכו שמקום הרחבתו עשה זוחלין שוה למקוה לטהר באשבורן ואין מטהר בזוחלין מאחר דעיקר מקום המעין אינם זוחלין עכ"ל. סוף דבר מקוה זו פסולה מה"ת לענ"ד יאמר מי שיאמר לא שמיע לי דבר זה דהחילוק שהמציא כ"ת בין קטפרס לגוד אסיק וכו' הוא נגד דברי הר"ת והר"ש והרא"ש והר"י וגם ר"ת [בתו' גיטין דט"ז] דמכשיר בנופל למטה הוא רק לר' יודא ולא להלכה ודברי המרדכי הניחו הב"י בצ"ע [בד"ה כ' המרדכי בשבועות] ובכתבים אשר לי הוכחתי דכוונת המרדכי לדברי ר"ת (שאוסר בכורת) [צ"ל בתו' בכורות דנ"ד ע"ב סד"ה אין המים ע' בד"ח למקוואות דין נ"ז מפורש באר היטב] אבל כל הפוס' דחוהו ולכן אין בידינו לעשות מקוה נגד דבריהם ז"ל בפלפולא דילן לכן מקוה זו פסולה ורק אם יהי' עכ"פ שאובה שהמשיכה כולה דהוא כשר מה"ת כמעט לכ"ע אז כשירה ודברי נ"ש ז"ל [בס' הנ"ל] בארתיו בארוכה [בס' ד"ח לה"מ דין נ"ז] ולענ"ד שדבריו צ"ע מאוד

סימן פט

לידידי הרב הגדול החריף ובקי השנון החסיד המפורסם לתהלה כו' מו"ה יעקב צבי נ"י אבד"ק בארשא יע"א

שאלה שרצו לחוש מחשש שכ' המרדכי קידושין [סי' תק"ס מובא בב"י ר"א] שמא נבקעו הקרשים אשר המים הולכים ע"י למקוה ויהי' המקוה נעשה ע"י כלי וכו'

תשובה לא ידעתי מי חש לחומרא זו אשר לא הובא דעת המחמיר בש"ע ולא בהאחרונים הנודעים לי ואם באנו לחוש לדעת יחידי למה טובלין (בחסי') [בחמין] שהוא דיעה מובא בב"י [סס"י ר"א] ורמ"א ז"ל חש להו וידוע שבזמן הקדמונים לא נהגו לטבול (בחסי') [בחמין] ויש לחוש לאל תטוש ת"א וכי כבר קבלו דעת האוסר אעפי"כ כל הגדולים שלפנינו וכל הצדיקים כולם התירו מכ"ש לחוש לדעת יחידי הנדחה מכל האחרונים [עי' ב"י הנ"ל ורמ"א סל"ו] וכבר ראיתי בקהילות קדושות נוהגין לעשות מקוה ע"י קרשים אולם אם באנו לתקן גם זה יש עצה פשוטה לעשות סילונות של מתכת קבוע בקרקע ויהיו נעשים מתחילה לכך לצורך קרקע וגם בסופו יעשה צינור של עץ שלא יבוא למקוה מתוך המתכות וזה כשר לכ"ע ואם אולי ההוצאה מרובה יוכל לעשות של עץ ויחפנו במתכות הנקרא גלייט וכיוצא בזה חיבור הידוע לאומנין ולעשות ע"ד שכתבתי לעשותו לכתחילה לצורך הקרקע וגם צינור של עץ פשוט יהא בסופו וכנ"ל ואז כשר בלא פקפוק לכל הדיעות ובאמת לעשות ע"ד שכתבתי ג"כ י"ל דכשר אך מחמת שבודאי יוכל לצמוח כמה פסולים מזה באופן שכתבת ודלמא יהי' שאובים גמורים ע"י ההשקאה ואח"כ יופסק השקאה דלהרבה דיעות פסולים ועוד כמה פסולים יכולין לצמוח וללמוד מזה קולות במק"א כאשר קל להבין לכן לא החלטתי להתיר כדבריו וכאשר כתבתי נכון והי' שלום כדברי ידידו הבעה"ח יום א' י"א מרחשון תרכד"ל

סימן צ

להרב כו' מו"ה משה פרידמאן נ"י רב בקאמינעשט גליל טשערנאוויץ יע"א

שאלה מקוה שיש בה מעיין הנובע ויש בה ששים סאה ומחזקת המים למטה אבל לא למעלה מפני שהמקוה רחבה מאוד ואף שיש בה מים הרבה אעפי"כ אין מגיע המים זרת למעלה מהטבור וע"כ צריכים לשפוך לתוכה מים שאובים כדי להגביה המים אבל אינה מחזקת המים למעלה רק זוחל לחוץ וניכר הזחילה מבחוץ למרחץ שזוחל מהמקוה רק בתוך המקוה אינה ניכר הזחילה רק זאת ניכר כשממלאין אותה ובערך ששה שעות נשאר המים כבתחילה ובסמוך אצל המקוה ג"כ אינו ניכר מפני שהיא מכוסה בעפר רק רחוק מהמרחץ כמו אמה מפני שבשם השטח הארץ הוא משופע ע"כ אינו מחזיק המים וזוחל דרך שם ונסתפקתי כיון דחשבי' הכל לפי החשבון כדפסק המחבר שם בסי' ר"א ביו"ד ס"כ אם נימא חוזר וניעור ונמצא כשמחמין אותה הרבה פעמים יכול להיות שיהי' רוב שאובים (אי) [או] נימא קמא קמא בטל כו' והכא ע"כ דין זוחלין עליהם אעפ"י שאינה נראה הזחילה להדי' בתוך המקוה מ"מ כיון שניכר ונראה הזחילה להדי' כשנוטלין העפר שמסביב המקוה ולכן נסתפקתי

תשובה מכתבו הגיעני והנה אין מנהגי להשיב רק לאדם הניכר לי לנאמן רוח כי בעוה"ר שכיחי הרבה מחרחרי ריב ולומדי תורה שלא לשמה רק לקינטור בעוה"ר וכותבים ומזייפים כרצונם להבעיר אש להבה על ת"ח יראי השם וכבר קרה לי כזאת לולי ה' הי' בעזרתי ונמלטתי מן המחלוקת ולכן בדין השו"ב לא אשיב כלל רק אם יכתוב לי הרב המאה"ג אבד"ק סקאלא או איזה רב אחר הידוע לי מאז לנאמן רוח אך בעניני המקוה לדינא ולאיסורא לא אמנע מלהשיב והנה לדעתי מקוה זאת פסולה כי הנה המעין הוא מעיין עומד לא משוך הנקרא בל"א טייך ומקוה עומד אינו מטהר בזוחלין כמבואר במשנה מקואות וכפי' הר"ש ז"ל [פ"ה מ"ג] ולזה הפירוש הסכים הט"ז ביו"ד [סקכ"ב] בכוונת הרמ"א ז"ל סי"א לומר דמטעם זה כ' הרמ"א ז"ל דלא מטהר רק באשבורן ואם כי כתבתי בקונטרס אשר לי להוכיח דהב"י בש"ע לא פסק כהרא"ש ז"ל מדלא הזכיר חילוק זה מ"מ בודאי ח"ו לנו מלעשות מקוה אשר היא פסולה לדעת הר"ש והט"ז ז"ל וגם דעת הראב"ד ז"ל [בס' בעה"נ] בנטל סאה ונתן סאה נמי פסול ברוב מים שאובין ואפי' (הרמב"ם) [רש"י' וסייעתו דמכשירים שם [עי' בב"י] הוא מטעם דשאובים דרבנן אבל זחילה דאורייתא לכ"ע לא בטל כשעורר הרוב וכ"כ התו' בשבת [דס"ה ע"ב] וע"א וגם לדעת הרז"ה ז"ל בהשגות על בעהנ"פ דעתו במעין עומד לפסול שהשאובים נאספים יחד יעו"ש ויותר מזה לדעת מהרי"ט ז"ל [ח"ב סי' י"ח] שפוסק בתשובה שכל מעיינות שלנו אינם כשירים בזוחלין משום שהם רק מי ביצין יעוין בתשובותיו ולא נמצא שיוכשר מקוה כזו רק על ידי איזה תירוצים מראשונים שנאמרו על קו' (דרובא רובא) [דקמא קמא] בטיל ובודאי אין להקל בדאו' ולסמוך אתירוץ כל דהו נגד כל הראשונים ולכן מקוה זו פסולה ולדעתי גם הנשים שטבלו במקוה זו צריכות טבילה שני' ובלבוש כ' דמקואות דידן מטהרין בזוחלין ונראה דפליג על הר"ש ז"ל [הנ"ל] אולם גם ברמב"ן בתשו' המיוחסות סי' רל"א כ' בהדי' דמקואות דידן אין מטהרין בזוחלין ובפרט דיש חשש דרוב שאובין כנ"ל ובכה"ג גם הלבוש מודה דפסול וא"כ לא מבעי' לכתחילה ודאי שאסור לעשות מקוה כזו וכ"כ בהדי' גם בלבוש דלכתחילה צריך לעשות מקוה דלא יהי' אפי' מעט שאובין אך בנ"ד הטעם דחיישי' לרוב שאובין לכ"ע אפי' בדיעבד פסולה ומי לא יחוש לאיסור כרת כזה להקל נגד הר"ש והראב"ד והרמב"ן והרז"ה והט"ז ז"ל לכן לדעתי אפי' בדיעבד צריכים טבילה פעם אחרת נשי שטבלו במקוה כזו ומחמת טרדותי אפסוק ואומר שלום כנפש ידידו דו"ש הק' חיים הלברשטאם

סימן צא

לידידי הרב המאה"ג החריף ובקי החסיד וי"א מו"ה יעקב צבי נ"י אבד"ק בארשא יע"א

מכתבו הגיעני והנה בגוף הדבר של מעיינות כבר סיפק עלינו הדבר מהרי"ט ז"ל [דמקוואות דידן דינן כמי תמציות] והגם שדבריו צ"ע מאוד ובפרט במדינתינו שהארץ רטובה מאוד וא"א להתעכב המי גשמים אך מ"מ נראה בחוש שבא ונמצא בארץ מים שאינו מעין והמונים קראוהו מים עליונים ואומרים שאין מעין כלל ובפרט במקוה שאינו רחוק מהנהר וי"ל שבא מנביעת הנהר ודין מי ביצין עליו או מי גבים לפי נוסחאות בתוספתא ועיין בר"ש ז"ל [פ"א דמקואות מ"ו] ולכן קשה לסמוך על מעיינות שלנו אך לא אדע למה לא עשו כתקנה המבואר בת"ה להביא חול ועפר הרבה עדי יהי' המקוה יבשה ולאח"כ מותר דהוי כהמשכה כמבואר בת"ה [סי' רנ"ח מביאו ב"י סי' ר"א] הגם ששם מבואר שהמים לאחר הסתימה באים לאחר ימים מש"ה הוי כהמשכה