דברי חיים חלק ב שמג

ענין כשר בפ"ח גבי ג' גומות שבנחל יתבאר דל"ל גוד אחית עכ"ל והיינו כדברי הר"ש ז"ל וק' הא בעצמו כ' הכ"מ פ"ח ה"ז] דלר"מ ז"ל משיקין בקטפרס משום דשאיבה דרבנן וא"כ הי' יכול הרמב"ם להביא המתני' דמכשירין העליון מן התחתון וכבר התעוררו בזה האחרונים אולם באמת כוונת הכ"מ דהרמב"ם ז"ל איירי בלא ריבה עליו על מקוה העליון שאובין עד מ' סאה רק שנשארו רק כ"ס וסאה שאובין ומכשירו ע"י מקוה כשירה וע"ז שפיר קאמר כ"מ דרמב"ם לא הביא חילוק זה דלא ס"ל גוד אחית ולא גוד אסיק וק"ל אבל עכ"פ דרק בשאיבה דרבנן מקילין אבל בשאיבה דאו' לכ"ע היינו לרבנן אפי' גוד אחית ל"ל ולר"י אי"ל גוד אחית זה הוא שי' הר"ש ז"ל ושי' הר"י ז"ל בחגיגה ז"ל התו' שם (כ"א ע"ב ד"ה כעובי') ונראה לר"י דלענין השקה מיתני' דומי' דרישא מקל שהוא מלא משקין טמאין כיון שהשיקה למקוה טהורה דר"י וחכ"א עד שיטביל את כולה הניצוק והקטפרס כו' ובסוף פ"ד דטהרות מיתני' אבל לענין מקואות מועיל כדאי' לעיל גבי ג' גוממיות דטובלין בתחתונה עכ"ל אלמא דלדידי' [לענין השקה] מיתני' וקטפרס מצי אתי' ככ"ע ואפי' לר"מ דס"ל במקוה גוד אחית אי"ל דלענין השקאה נו"ק אינו חיבור וא"כ לפ"ז גם לרבנן נמי י"ל נהי דל"ל גוא"ח הוא משום זחילה וכנ"ל אבל בעומדין או במעיין ס"ל לרבנן נו"ק חיבור דדוקא לענין השקה אין קטפרס חיבור אבל לא לענין מקוה אך האמת יורה דרכו דהא הר"י ז"ל גופא ק' לי' האיך יהי' מקוה (קשה) [קלה] מהשקה לענין קטפרס ולענין משקה טופח איפכא ותירץ דהוא בדרך גזה"כ אך כ"ז הדוחק הוא לר"י דס"ל גבי מקוה גוא"ח צריך לדוחק הזה אבל לרבנן דקיי"ל כוותייהו נשאר הדבר ממילא דקטפרס אינו חיבור וזה נראה ברור ושפיר כ' הריב"ש דלא מצא מי שיקל לומר במקוה נו"ק חיבור הרמב"ם ז"ל כ' בפ"ח ממקואות הל' ח' וז"ל ג' גומות שבנחל התחתונה והעליונה של כ' סאה והאמצעית של מ' ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אעפ"י שהוא נכנס לתוכן ויוצא מתוכן אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית שאין המים הנזחלין מערבין אא"כ עמדו עכ"ל וכ' שם הכ"מ וז"ל ול"נ שרבינו מפרש שלא אמרו בפ' אין דורשין דפליגי בגוא"ס אלא ר"מ ור"י אבל חכמים טעמייהו משום דאין מים הנזחלים מערבין את המקואות עכ"ל והבינו רבים מזה דבמעין שמטהר בזוחלין גם בקטפרס חיבור ובאמת בר"ש מבואר דגם במקוה אם יש בו מ"ס מטהר בזוחלין בהשקה דאיהו מפרש קטפרס ממש אינו חיבור מטעם שהוא קרקע עקום אבל בשטח השוה מערב את השאובין דרבנן לטהרם לטבול בהם כשאינם זוחלין יעו"ש בפי' אבל מהר"מ ז"ל נראה כפי' הכ"מ ז"ל דכ' רק משום שאין המים מתערבין בזחילתן משמע מטעם זחילה פליגי רבנן אר"י ואמרו דאין טובלין בתחתון אולם אחרי דקשה למאוד מנ"ל להרמב"ם ז"ל לומר דמטעם זחילה פליגי ר"י ורבנן ובחגיגה מבואר דמטעם גוד אחית פליגי ורבנן לא ס"ל גוא"ח כאשר הכ"מ גופא התפלא מאין לו להרמב"ם לחדש נגד הסוגי' דחגיגה והנה באמת לפענ"ד גם הרמב"ם ז"ל כוונתו מקום קטפרס והוא שכ' עד שיעמדו הוא ע"ד שכ' בפיה"מ פ"ח דטהרות מ"ח וז"ל עריבה שהיא קטפרס והבצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן כו' וכוונת משקה עומד שתהי' הלחות שוקעת תחת הבצק ולא יהי' מדרון כו' עכ"ל אלמא דמה שהוא קטפרס קרי זוחל ומה שהוא בשטח השוה קרי עומד ולכן כאן במקואות כוונתו שאין המים מתערבין עד שיעמדו היינו שלא בקטפרס הן אמת שנתקשתי בדברי הרמב"ם ז"ל שכ' שם בטהרות וביותר מזה כ' שם הר"ש ז"ל וז"ל ולכך נקט משקה טופח מלמטן דאם הי' מלמעלה הי' המשקה זב בשלשתן ומחברן עכ"ל וזה קשה מאוד דא"כ כל עיקר דקטפרס אינו חיבור הוא משום משקה טופח ובמס' ע"א כל הסוגי' לענין שאין הנו"ק מחברן אפי' שהוא הרבה בב"א גם משמע שם בר"מ ז"ל דאם בשטח השוה גם בנו"ק הוי חיבור וזה נגד הש"ס דגיטין וצ"ע אך גם דעת הרמב"ם ז"ל דקטפרס אינו חיבור אפי' בעומד בלא זוחלין וגם בכ"מ ז"ל מודה דקטפ' אינו חיבור בשום אופן אפי' בעומד ורק דכ' בפירושו אפי' למאן דאי"ל גוא"ח או אפי' בקרקע שוה אינו מתערב בזוחל וכמ"ש כן בתר"י ברכות [פא"ד בדיני נט"י בשמעתא דחמי טבריא] אבל קטפרס אינו חיבור אפי' בעומד יעו"ש והנה בגוף הדין אם קיי"ל דגוא"ח כר"י או לא מבואר בטור דפוסק כר"י דאמרי' גוד אחית אך ניצוק חיבור לכ"ע לא אמרי' במקוה אפי' לר"י דניצוק גרע מגוא"ח כמבואר בתו' גיטין [הנ"ל] ובריב"ש ז"ל סי' הנ"ל] והנה לכאורה נראה דכשהוא בכלי מקרי קטפרס אך לפי הנראה מתו' גיטין [הנ"ל] דמפרש ר"ת ז"ל גבי גישתא דמה שיורד בקילוח מקרי ניצוק ולכן מפרש שם במונח אבת גישתא יעו"ש וא"כ לפ"ז מקוה זו דהוי שאובין דאו' לא מהני השקה ע"י ניצוק לכל הפוסקים והנה מעכ"ת ר"ל דלהשקה לכ"ע אמרי' קטפרס חיבור מטעם דהוי כזרוע ולא ידעתי איך יפרנס דבריו דברי המשנה דאיירי לענין השקה לזרוע המים הטמאים ולטהרם וע"י קטפרס ל"מ וה"נ לא מהני קטפרס לטהר שאובים הפסולים מה"ת להיות כזרוע. גם מ"ש מעכ"ת שראה מנהג מגאונים שמטהרים מהתחתון את המקוה העליונה שמלא שאובין ובאמת במחכ"ת שגה בזה ובודאי אם כל המקוה נתערבה בודאי אמרי' לכ"ע קטפרס חיבור וכמו דאמרי' בע"א (ע"ב ב') וז"ל הש"ס שפחסתו צליחותו ופרש"י ז"ל שם וז"ל והכי קתני לה נטל המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של נכרי והרי פחסתו צליחותו וחזר ומדד לתוך צליחותו של ישראל אם יש בו עכבת יין אסור כיון שנתמלאת צליחותו עד שפחם היין שבשולי המשפך שנתחבר ממש יין שבמשפך ליין נסך עכ"ל ובערוך ז"ל וא"כ מש"ה היכי דהמים נוגעים כל העליונים בתחתונים ורק שמפסיק איזה נסרים שאינם כלים הרי הם ממש אחד ולא צריכי לגו"א ולא לקטפרס משא"כ אם רחוקים המה ורק נתחברו ע"י קטפרס בודאי אינו חיבור והנה מה שהתירו הגאונים מיירי בודאי שלא הי' המים רחוקים דאם המה נמוכים הרבה בלא"ה פסולים דהוי זוחלין א"ו שהמה סמוכים זל"ז וכמו שעושים במקומות שטובלין בארגז תלוי בחבלין שמשלשלין הארגז עד סמוך למים שלא יהי' זוחל ובכה"ג הוי חיבור אבל בנ"ד שהמים נמוכים הרבה וכל חיותן ע"י חיבור בניצוק ודאי אינו חיבור לכ"ע ואפי' ר"י לית לי' גוא"ס כמבואר בחגיגה והנה מחמת אפיסת הפנאי לא יכולתי כעת לעיין הרבה ובדברי מעכ"ת לא הייתי יכול להאריך ורק נפלאתי שכ' ליישב קו' הט"ז [בסי' ר"א סק"ג] על הא דק' (מסי') [מסעיף] יו"ד וכתב הד"ג לומר דכיון דהמעיין זוחל לתוך הבריכה העומדת נזרע בתוכו שהוא עומד ושוב לאח"כ כשהוא זוחל מטהר בזוחלין ואתפלא מאוד הלא ידוע שמעין עומד אינו מטהר בזוחלין וא"כ בעודו עומד ל"מ הזריעה להיות מטהר בזוחלין דמעיין עומד אינו מטהר בזוחלין ולכשיהי' זוחל שוב אינו חיבור ופשוט והנה זה ימים אשר כתבתי איזה דברים בענינים אלו והעתקתים לכ"ת כי המה נצרכים לזה ולדינא לפענ"ד אסור לעשות מקוה על אופן זה אך אם ירצה כבודו להכשיר השאובין מקודם שיהי' באים שלא ע"י אדם ובהמשכה אם יש צורך גדול יוכל לעשותו אך על אופן שלא יוכל בנקל להתקלקל שלא יבוא מזה היתר ח"ו ובאחרונים לא עיינתי כעת כי לא הי' הזמ"ג ובדברי הנ"ש [בסי' כ"ד] שהבאת במחברים שמאז) ע"ש שקשה לסמוך להלכה על הנטע שעשועים מש"כ דאם אינו זוחל אפי' שהוא קטפרס או ניצוק הוי חיבור וכתב כ"ת שכ"כ הר"ש בפיה"מ ובמחכ"ת שגה ברואה שהרי הם רק מפורשים תיבת קטפרס הוא מקום שיפוע שאם יתן עליו מים ירד אבל לא זה הסיבה שאינו חיבור בעבור שהוא נוזל ולומר דאם התחבלו לפעול שיהי' עומד הוי חיבור א"כ למה משקין שבמקל אינם טהורים לחכמים מפני שהוא קטפרס הא בקל יוכל להתחבל שלא יזלו בהשקתן למקוה ובהדי' כ' הר"מ ז"ל שם בפיה"מ טהרות פ"ח משנה ט' וז"ל לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקוה התערובות אלא כשידובק במי מקוה בשטח אלו מים הטמאים לבד כמו שהתבאר בביצה ולזה אם הי' אלו המים הטמאים באשבורן ומגיע קצתן בתוך המקוה הנה כל מי המקוה שטח משטחי אלו המים אשר בתוך הכלי כי האשבורן הוא כלי בלי ספק וזה מבואר אצל המאמינים עכ"ל (ואינו מטהר) א"ו דמ"ש ונוזל הוא לפרש תיבת קטפרס מה הוא אבל באמת אפי' התחבל שלא יהי' נוזל נמי אינו חיבור דהטעם הוא כל שאינו חיבור בטבעו שטח שוה אינו חיבור כמבואר בריב"ש ז"ל וכ"כ בהדי' הר"ש ז"ל במקואות פ"ג מ"א וז"ל הלכך שני המקואות כשירין התחתונה כשירה כדפרי' ועליונה משום דמחוברת לתחתונה וכר"מ דאמר בחגיגה מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה א"נ אפי' כר"י וכגון דלא גביה' כולי האי דלאחר שמתערבין נעשה הכל אשבורן ונפתקו ובאו לחבירו כשר כר' יהושיע דמתני' עכ"ל ובפ"ד מ"ד וז"ל תני' בתוספתא ראב"י אומר גג שיש בראשו כ"א סאה של מי גשמים ממלא בכתף ונותן לתוכו י"ט סאה ופותקן ומערבן בחצר הי' בו מ"ס ונפתקו ובאו לתוך הבית כשירין ואין מטבילין בהן שאין מטבילין באויר הי' ראשו אחד מגיע לארץ מטבילין בו ואין מטבילין באויר גל שנתלש מן הים ומן הנהר אין מטבילין בו שאין מטבילין באויר ואם הי' שני ראשין נוגעין בארץ מטבילין בהן ואין מטבילין בכיפה פי' ונותן לתוכו לתוך הגג פותקן ומערבן בחצר לא שיתערבו בחצר ואח"כ ירדו למקוה דבסוף פ"ק דתמורה שמעי' לי' לראב"י מקוה שיש בו כ"א סאה מ"ג ממלא בכתף י"ט סאין ופותקן למקוה והן טהורין שהשאיבה מטהרת ברבי' ובהמשכה אלמא לא בעי שיתערבו חוץ למקוה והכא כשמתאספין בחצר למק"א איירי וטובלין שם ומדלא פליג במלתא משמע דלא חייש בין נתקבצו בחצר של