דברי חיים חלק ב שמב

והוא גוף אחד שזמן נדות זה חוץ מזמן נדות השנית והרי הם כשתי נשים נדות עכ"ל הרי דעכ"פ מחייב שתים וא"כ בוודאי חייבות על כל פעם שראתה וטבלה בטעות והנה בודאי נעלם מבני העיר כ"פ הי' הראיות וכמה קרבנות חייבים ומבואר במג"א הל' שבת [ס"ס של"ד] שיעור הדמים מה שצריך להפריש בעד כל קרבן וגם התעניתים על המכשול ירבו מאוד עפ"י תיקון תשובה להרוקח והאר"י ז"ל ועיין בנב"י מה"ק [א"ח סי' ל"ה] בענין זה אך שהדור חלוש לכן לדעתי שיפרש להם כ"ת חטאם וכל אחד יפריש מעות לפי עשרו לצדקה וגם יתענו בה"ב ונכפר להם כי שגגה הוא ואל יקל הדבר בעיניהם מחמת שמא הי' מעין כי ידוע דברי תר"י ז"ל (ריש ברכות] שס' עבירה חמורה מעבירה ודאית יעו"ש שמביא דברי הש"ס יעו"ש ולכן על הס' צריך תשובה וכפרה יותר וה' הטוב יסלח להם והי' שלום: ה' ט"ו אייר תרכ"א פ"ק צאנז

סימן פח

כבוד ידידי הרב הגאון הגדול נ"י ע"ה פ"ה מופ"ה המפורסם מו"ה חיים אלעזר אבד"ק קאליש יע"א

שאלה פה בעירנו נמצא נשים הרבה שלא טבלו והבטיחו לקבל עליהם הדת באופן שיעשה להם מקוה זכה ונקיי' ונחוץ לעשות מקוה כזו **($ציור בספר$)** פי' שהמקוה יהי' חפור בעומק בארץ עד שיהי' שמה מים הרבה ואח"כ יתכסה המקוה זו בנסרים היטב מדובק מאוד עד שלא הי' אפשר לעלות המים למעלה אך באמצע יעמוד עץ חלל כתבנית הנ"ל ולמעלה שוה לארץ יעשה מקוה העליונה אשר עליונו של עץ החלל יכנס לתוכו וגם המקוה העליונה יהי' תחתיתו מדובק מאוד בנסרים עד שלא יהי' באפשרי לזוב מים מתוכו ואח"כ ישפך להמקוה העליונה מים והמים שממקוה העליונה הנשפכים ירדו למקוה התחתונה דרך עץ החלל וכן יעמדו תמיד מחובר המים העליונים להתחתונים דרך עץ החלל שהוא הרבה יותר משפופרת הנוד והמים במקוה העליונה יעמדו תמיד ולא יאבדו רק יהיו מונחים על המים שבמקוה התחתונה דרך עץ החלל ולא יאבדו מחמת שהמקוה התחתונה מסוגרת בכסוי היטב ובמקוה יהי' סילון להמשיך המים ממנה מתחת לארץ עד מקום נחל ששמה יצאו המים לחוץ ואח"כ לסתום העליון

תשובה תנן במשנה ח' פרק ח' דטהרות וז"ל עריבה שהיא קטפרס והבצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן כו' ובמשנה ט' מקל שהיא מליאה משקין טמאין כיון שהשיקו למקוה טהורה דברי ר' יהושיע וחכמים אומרים עד שיטבול את כולה הנצוק והקטפרס או משקה טופח אינם חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והאשבורן חיבור לטומאה ולטהרה עכ"ל ומובא משנה זו במס' גיטין (ט"ז ע"א) וז"ל הש"ס וכי איכא משקה טופח מאי הוה והתנן הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה ל"צ דאיכא טופח להטפיח הא נמי תנינא טופח להטפיח חיבור דלמא לענין מקואות ור"י הוא דתנן מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו בזא"ז ראשון טהור והשני טמא ר"י אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור עכ"ל ויש בזה כמה שיטות א' שי' רש"י ז"ל שפי' שם בגיטין וז"ל בד"ה אינו חיבור כו' וכן לטהרה לענין מקואות שני מקואות שאין בא' מהם מ' סאה וניצוק וקטפרס ומשקה טופח מחברן אינו חיבור עכ"ל והיינו כדי לתרץ מה דק' דהכא מוקי הש"ס מתני' כר"י וק' הלא ר"י ס"ל בחגיגה קטפרס חיבור וז"ל הש"ס חגיגה (י"ט ע"א) אמר עולא בעי מיני' מר"י לר"י מהו להטביל מחטין וצנורות בראשו של ראשון גוד אחית אי"ל לר"י אבל גוד אסיק ל"ל א"ד גוד אסיק נמי אי"ל א"ל תניתוה ג' גממיות בנחל העליונה התחתונה והאמצעית העליונה ותחתונה של עשרים עשרים סאה והאמצעית של ארבעים סאה וחרדלית של גשמים עוברת ביניהם רי"א מאיר הי' אומר מטביל בעליונה והתני' רי"א מאיר הי' אומר מטביל בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה א"ל אי תני' תני' עכ"ל להכי מפרש רש"י ז"ל דהכא איירי בשני מקואות חסירים אין קטפרס חיבור אבל ביש מקוה א' של מ' סאה שלימים מצטרף להחסר בגוד אחית לר"י ובע"א (ע"ב ע"א) וז"ל תנן התם הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה ופרש"י שם וז"ל ולא לטהרה גממית שאין בה מ' סאה וניצוק או קטפרס או משקה טופח מחבר לגממית זו מקוה שלם אינו חיבור והטובל בגממית לא עלתה לו טבילה עכ"ל אלמא דגם במקוה שלם ג"כ ל"א קטפרס חיבור וק' על ר"י דחגיגה וצ"ל דאיירי לענין לומר גוד אסיק מיירי הברייתא דאינו חיבור דגוד אסיק ל"ל לר"י כך כתב הרשב"א ז"ל מובא בתשו' הריב"ש רצ"ב אך ר"ת ז"ל בגיטין (ט"ז ע"א) ד"ה הניצוק כ' וז"ל שם ואומר ר"ת דהכא מיירי דוקא בשתי גממיות שבזו עשרים ובזו עשרים דליכא מקוה שלם באחת בפ"ע דלא הוי חיבור ואין מטבילין אפי' בתחתונה אבל התם דאיכא באמצעית מקוה שלם לכ"ע מטבילין בתחתונה ובעליונה פליגי ודוקא נקיט אמצעית אבל שתי גממיות שאין בשום אחת מקוה שלם לכ"ע אין מטבילין אף בתחתונה עכ"ל נמצא דלשיטה זו במקואות לר"י ס"ל גוד אחית ולא גוד אסיק אבל רבנן דפליגי בברייתא אר"י ס"ל דגם גוד אחית ל"א במקואות אולם הר"ש ז"ל בפירושו לטהרות בפ"ח משנה ט' כ' וז"ל ונראה דאין ראי' כלל מההוא דגיטין דתיקום מתני' כר"י דהתם אברייתא דקתני טופח להטפיח חיבור קאי ולא אמתני' דניצוק וקטפרס דמתני' לא קתני טופח להטפיח חיבור ובהדי' מתניא מתני' דהכא לענין השקה וע"כ מדקאמר התם דלמא לענין מקואות ור"י הוא משמע דס"ד מעיקרא דלא מתניא לענין מקואות והיינו משום דמתני' דניצוק וקטפרס ומשקה טופח מתניא לענין השקה ס"ד דעלה מתניא ההוא דטופח להטפיח חיבור ומסיק דלא עלה מתניא לענין מקואות ור"י היא אבל רבנן פליגי וסברי דלענין מקוה אין טופח להטפיח חיבור ואליבייהו מבעי' לן אי הוי חיבור לענין ידים וה"ה דמבעי' לן במתני' דהשקה דקתני משקה טופח אינו חיבור אי טופח דוקא או אפי' להטפיח דידים מדמינן להשקה עכ"ל אלמא דדינא דניצוק וקטפרס דאינו חיבור לענין השקה אתמר ולכאורה י"ל דבמקואות אמרי' קטפרס חיבור ומה שפליגי רבנן שם אר"י גבי גממיות שאין טובלין בהם הוא משום דזוחלין אינם מחברין אבל אם היו עומדים או שהי' מעין שמטהר בזוחלין גם קטפרס חיבור וכאשר כתבו הכ"מ פ"ח ה"ח] וסייעתו להרמב"ם ז"ל אך באמת לפי] מה שכ' הר"ש ז"ל דאין ידים חמורים (מטבילת) (כטבילת] אדם (אכ"מ) (א"כ] דלידים אמרי' קטפרס ומשקה טופח אינו חיבור כ"ש לענין טבילת אדם ודאי אינו חיבור וכ"כ בהדי' הר"ש במקואות פ"ו מ"ח וז"ל ונראה לפרש דלא איירי הכא בחסר אלא בשלם אלא שהוא שאוב ומשיקו לכשר להכשירו דסגי בכחוט השערה דהקילו בשאיבה דרבנן כדאמרי' בפ' המוכר את הבית ושמא מטעם זה לא חיישינן בסילון אפי' יהי' קטפרס ממלא בכתף כאן משמע כמו שפי' בהנך פירקן דלעיל בכמה דוכתי דמקוה שלם אין מים שאובין פוסלין אותו אפי' רבו על הכשירים עכ"ל אלמא דגם במקואות אינו חיבור קטפרס ורק בשאובין הקילו. והנה באמת דברי הר"ש ז"ל הלא סותרים דבריו שבמשנה ב' פ"ג דמקואות שכ' שם וז"ל המשנה כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמוד בחצר מ' סאה ויטהרו עליונים מן התחתונים וראב"ע פוסל אא"כ פקק וכו' וכ' הר"ש שם וז"ל שיעמוד בחצר מ' סאה מקוה כשר למטה מן הפסול ופותקו לכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר כר"מ סוף פ"ב דחגיגה דאי"ל גוא"ם וכ"ש אם הכשר למעלה ראב"ע פוסל דל"ל גוד אסיק ואפשר אפי' גוא"ח נמי ל"ל כרבנן דאמרי בתוספתא אין מטבילין לא בתחתונים ולא בעליונים עכ"ל אלמא דגם לענין שאובין אין קטפרס חיבור אך די"ל באמת שיש תנאים דס"ל גם לענין שאובין אין קטפרס חיבור ולכן נראה דטעמא דר"א דפליג משום דאין קטפרס חיבור אפי' לענין שאובין ורק אנן מקילינן בזה לענין שאובים מחמת שהוא דרבנן אך עדיין לא יתיישב דברי הכ"מ שכ' על הא דכ' הרמב"ם ז"ל במקואות פ"כ הל' ו' וז"ל כיצד מקוה שיש בו כ' סאה מ"ג ונפל לתוכו סאה מים שאובין ואח"כ הרבה עליו מים כשירים ה"ז בפיסולו עד שידע שיצא ממנו כ"ס שהי' בו וחמשה קבים יותר מרביע הקב ולא נשאר מן הכל שנפסל חוץ מפחות מן ג' לוגין וכן אם עשה מקוה שיש בו מ' סאה מים כשירים ועירבו עם המקוה הזה הפסול טיהרו אלו את אלו עכ"ל וכ' הכ"מ וז"ל ומ"ש מקוה שיש בו כ' סאה מ"ג וכן אם עשה מקוה כו' שם גבי מקוה שאין בו מ"ס ונפלו לו ג' לוגין מ"ש וחכ"א לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מילואו ועוד כיצד הבור שבחצר ונפלו ג' לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא מילואו ועוד או עד שיעמיד בחצר מ"ס ויטהרו העליונים מן התחתונים ראב"ע פוסל אא"כ פסק ופירש ר"ש שיעמוד בחצר מ"ס מקוה כשר למטה מפסול ופתקו להכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מהתחתון הכשר כר"מ בסוף פ"ב דחגיגה דאי"ל גוד אסיק וכ"ש אם הכשר למעלה ור"א פוסל דל"ל גוד אסיק ואפשר דאפי' גוד אחית נמי ל"ל כרבנן דאמרי בתו' אין מטבילין לא בתחתונים ולא בעליונים אא"כ פסק שפסקו מימיו ויצאו ממנו מילואו ועוד עכ"ל ורבינו נראה שפוסק כרבנן דל"ל אפי' גוד אחית לענין מקואות ולפיכך סתם וכתב וכן אם עשה מקוה שיש בו מ"ס מים כשירים ועירבו עם המקוה הזה הפסול טיהרו אלו את אלו ולא כ' שאפילו הוא עליון או תחתון כשר ואעפ"י שיש לדחות שסתם דבריו לומר דבכל