דברי חיים חלק ב שיא

קדושים מפולין הרב מפיאסק בידו של ר' מייטשא שו"ב ועמו הרב הגאון המפורסם בקדושה ובטהרה הר' מיוזפאף והמה שאלו ממני והשבתי להם ולדעתי ישרו דברי בעיניהם ועשו כפסקי ולכן אתה ידידי תשלח דברי להגאון מסאניק אם יסכים כן תעשה יותר אין בכחי לכתוב והתפלל נא בעדי כי חלוש אני מאוד. יעזור לו ד' באריכות יו"ש והי' שלום כא"א דוש"ת ומצפה לראותך בשלום: ג' לסדר אשר תפרה תרל"א

סימן לג

ר"ש לידידי הרב הגאון המפורסם וכו' ש"ב כש"ת מו"ה ליפא מייזליש נ"י

הגיעני מכתבו ואם כי טרידנא טובא לא מנעתי מהשיבו מפני הכבוד וגם כי הדבר נוגע לדינא הנה נידון הבהמות שהרופאים עושים בתחבולה ותוחבים מחט עבה לתוך חלל הבהמה סמוך לכרס ויש חשש שמא נגע בכרס ובהמסס מה דינם. הנה לפענ"ד בודאי אין לספק דהוא כמחט שנמצא בחלל הגוף (זולת טעם האומנים שיתבאר לפנינו אי"ה) דדינו בש"ס שטריפה וכן פסק בש"ע ובהג"ה סי' נ"א דאפי' באין הקוץ לפנינו רק ידענו שהנקב מחמת קוץ טריפה דל"מ שום הוכחה ואשר עלה על דעתו דמר ראי' מדלא יצא הפרש דבוודאי לא סמכינן אאומדנא במקום שמדינא דש"ס טריפה וגם מה שכ' הד"ג ראי' לסניף מהגהת בטורים שמביא הב"ח ז"ל [רס"י מ"ח] אין ראי' כלל דאינהו לא מיירי רק לענין אם נקרע בשר החופה הכרס ובגווני דידעי שלא נגעו בפנימית אברים וכל הוכחת הג"ה הנ"ל הוא רק להוכיח דהלכתא כרבה בר"ה אבל לענין חששא בנ"ד דחיישי' שמא ניקב כרס הפנימי ממש ושמא ניקב ההמסס בודאי כ"ע מודים דטריפה מדינא דש"ס בלי חולק ומ"ש מעכ"ת דהרי חזינן דחי יב"ח הן אמת שבח"ס ראיתי ג"כ מצדד לומר כן אך לפענ"ד זה דבר שאינו כלל דהאיך ראי' מאותן שחיים דלמא אותן לא נגעו בכרס והמסס וזה שלפנינו נגעו בהו בהכרח והיא טריפה ולא שמענו בכה"ג לומר אזלי' ב"ר מדרוב לא ניקבו גם המיעוט לא ניקב ויעוין ברש"י חולין (נ"ג ע"ב) שכ' שם וז"ל בד"ה לפרסומי מלתא וכי אזיל לנהרא אוושא מלתא טפי ולפי שעופות דקים ומרובים היו לא יכול לבודקן ולהתירן בבדיקה מפני הטורח שמא יטעה באחת מהן עכ"ל אלמא אפילו בדקנו הרוב מ"מ לא' שלא נבדק חיישינן שמא נדרס או ניקב וכה"ג כ' הת"ש ז"ל סי' למ"ד לענין הנקבים שנמצא באווזות יעי"ש וגם העלה שם דכה"ג אין סומכין אחיות י"ב חודש גם בל"ז העידו לפני שני אנשים כשירים סוחרי בהמות שיודעים בבירור שמנקבים ההמסס ומ"ש מעכ"ת להתיר משום שי"א להיפך ואוקמי אהיתרא אתמה טובא הלא קיי"ל תרי ותרי ס' דרבנן ועכ"פ מדרבנן אסורה הן אמת שהר"ן ז"ל כ' דוקא במילי דאישות החמירו מביאו ב"י אה"ע סי' (ק"ג) [ג'[ אך רוב הפוסקים העלו דרק לתרומה דרבנן מעלין ויעויין בב"ש שם ובסי' מ"ו וגם בלא"ה לא שייך חזקת היתר כיון דאתרע ומה שפלפל מעכ"ת בס' שנולד מחיים לפי הנראה דמעכ"ת בדרך נחיצה כתב מה שכתב בלא עיון בפוסקים דבת"ש ובפר"ח מבואר דכה"ג דאתרע גם התו' מודים דאסור גם אשתמיטתי' מיני' דמר דברי הקצה"ח בספרו ש"ש שכ' בשמעתא ו' פכ"ב וז"ל לפי"ז נראה בשנים שאומרים שנמצא יתרת בבהמה ושנים מכחישים שלא הי' יתרת כיון דחזקה ליכא דהא לפי דברי העדים שנמצא יתרת נולדה טריפה מבטן אע"ג דאיכא רובא אינו מכריע נגד עדים והו"ל ס' דאורייתא וכמ"ש עכ"ל הרי דבבהמה תרי ותרי ס' דאו' (הגם שבחזקה התיר ש"ש מ"מ בנ"ד ליכא חזקה דאתרע כמ"ש מעכ"ת בעצמו ונגד רוב לא מהני תרי ותרי) ולכן לדינא מקודם צריך להתברר יפה ע"י רופאים מומחים או ע"י ישראל כשירים אם אינם עושים נקב במכוון בהמסס ואז בודאי טריפה וגם אם נשאר הדבר בספק טריפה לפענ"ד וכדברי הת"ש ז"ל בסי' כ"ט ורק אם יתברר שבודאי אין מתכוונים לעשות הנקב בהמסס רק קרוב לו לחלל הגוף וא"כ ליכא עלינו רק חשש מחט שנמצא בחלל הגוף ואז יש לסמוך אסברת המתירין גבי סירוס בעופות משום דאוקי אומן על חזקתו הן אמת שבח"ס קיהא בהיתר זה אך כבר הורה הזקן הגאון בעל ח"ד להתיר ולענין אם יש לחלק בין הבשר ובין החלב שמחיים בודאי פשוט שאין לחלק כיון דהס' נולד בבהמה והחלב בודאי ממנה כמו גבי ביצה ס' טריפה כמבואר בש"ך ק"י ובשעה"מ ה' מקואות וכן החליט הח"ס דאין לחלק בין הבשר לחלב שמחיים כנלענ"ד ושלומו יסגא ויכתב לחיים טובים בספר כנפש ש"ב ידידו דוש"ת בלונ"ח

סימן לד

נידון השאלה אשר נשאלתי אודות הדקין מבהמה שלא נבדקו [הבועות] שהי' עליהם כ"א שלשה וגם אמרה האשה שראתה כמו צרור דם בהדקין שבדק המורה הוראה והטריפו כל הבהמות שנתערבו ומורה אחד הכשיר ע"כ

תשובה מהראוי שלא להשיב בענין מחלוקת אך כי תורה היא ודבר זה שכיח טובא לכן אני מודיע דעתי הקלושה וכפי מה שראיתי מורי הוראה נהוגין הנה מדינא הסכימו כל האחרונים כדעת האומרים דאין בועה רק בריאה והכה"ג ז"ל כ' דאפי' מהרא"י מודה בבועה דאינו רק בריאה לא בדקין ולא צריך שום בדיקה כלל ומה שהחמיר בד"מ [בסי' מ"ו] בליחה השורפת ובהג"ה לא מביאו כלל משמע דלא חש כלל להא והט"ז והש"ך [ס"ס הנ"ל] כתבו בפשיטות שאין לבדוק אם אין רואין שינוי בעור ורק התב"ש ז"ל [בסי' ל"ז ס"ל] והאחרונים המציאו להחמיר אך כ"ז לכתחילה אבל בדיעבד היכי שאינם תכופות זל"ז גם הוא מודה דכשר בדיעבד כמבואר בדבריו בהדי' והנה לבדוק כולם זה דבר שא"א כלל והוי כדיעבד וסגי בבדיקת איזה מהם והנה זאת אמת דבדיקת ג' אין מבוא לכאן וכעין שמבואר בט"ז אולי כוונתו לט"ז סס"י נ"ז] אך דרכי מאז לבדוק הגדולים והנראים נפוח הרבה או קצת אדום ואשר כתב בס' ח"ס (סי' מ"ט] לבדוק כולם הנה במדינתו לא הי' שכיח זה רק כתבו ממק"א אך אנו רואים כמעט בכל יום שכיחי בדקין של בהמה ועופות מלאים מוגלא ואם באנו לבדוק כולם א"א וכמ"ש רש"י בחולין (נ"ג ע"ב] גבי שמואל דלא בדק דרוסה בצנא דעופא כי טריחא הבדיקה כמ"כ בודאי אי אפשר לבדוק כמעט והי' רובם נטרפים ולזה בודאי לכתחילה די בבדיקת הגרועים שבהם ומראם מלאים מוגלא ונפוחה הרבה ואם נאבד בלא בדיקה כלל לפענ"ד אם לא היו תכופים בודאי כשר ולולא דמסתפינא הייתי מכשיר אפי' בסמיכי בנאבדה בלא בדיקה דהרי שכיחי טובא כך ורובא כשירים אך אם אינם תכופים בודאי כשר ובפרט אם בדקו שלשה ומה שהאשה ניקבה בבדיקתה בודאי תולין דעשתה זאת מבלי בקיאות בגרירה כידוע לכל מבין שאם אין מורה בודק בקל ינקב ושפיר יש לתלות בקריעת הסכין ואפי' בריאה כה"ג תלינן ומה שאמר המלמד שהי' מראה אדום לא ידעתי אם הי' נראה הבשר שתחתיו יפה מה לנו שהי' כמין אודם למעלה ולכן הדין נכון שאין לפתוח כולם וגם אין לסמוך על בדיקת שלשה מהם רק לבדוק לפי מראה עיני' הגרועים שנראים ללקותא ואם הבשר שתחתיו שלימה א"צ לבדוק כולם וגם מהכחשת עדות דינו מבואר דמתירים הבשר דלא גרע מריאה בהכחשה וזה נלענ"ד ברור: סימן

סימן לה

לידידי מחו' המאה"ג בש"ק חו"פ המפורסם מו"ה יהושיע העשיל נ"י אבד"ק טלוסט יע"א

בדבר המסס שנסרך לחצר הכבד ונאבד בלא בדיקה וכבר נאכל הבשר ונסתפק כ"ת על הכלים אם צריכים הגעלה הנה ידוע שהפ"מ ז"ל [בשפ"ד סס"י מ"א] כתב מי יכניס ראשו בין גדולי האחרונים זה אוסר וזה מתיר אבל עכ"פ לא הוי כמו בנ"ד רק ספיקא כיון דבדק עכ"פ קצת ולא מצא שום שביל היוצא לחוץ ולא מקום מהילוך מחט בתוך חדרי המסס כידוע ויותר נראה שלא הי' כלל מחט וכשר לרוב הפוסקים אך בכה"ג לכ"ע פסיקא היא והכלים לאחר מעל"ע יש להכשירם אך בכלי מתכות אם אפשר בקל להגעיל בודאי מהיות טוב וכו' אך באם א"א בקלות לכ"ע לא הוי דשיל"מ ויעוין בהזהב גבי מעשר שני ובמחלוקת אשר שם בין הפוסקים

סימן לו

שאלה בעוף אינדיק שנולד בו ספק טריפה וא"כ אסתעייא מלתא ששהה יותר מכ"א יום והתחיל להטיל ביצים אם מותרים הביצים או צריך דוקא בדיקה

תשובה הנה מעכ"ת מסופק אם סומכין על הרוב במקום שיכולין לברר ודלמא יבורר הטריפות לפנינו ואתפלא מדוע מותר חלב כל הבהמות הלא בדיקת הריאה לפנינו והוא מיעוט המצוי מ"מ החלב מותר דזה הוי כלא אפשר לבררו דרצונו לגדל לחלבה או עוף לביצים ולא ידעתי איך נאכל בכל יום מחלבה ורוצה לאסרו ואולי י"ל לשיטת הב"י ז"ל בא"ח תל"ז שמחלק דרוב בהמות יולדות בחזקת כשרות מש"ה א"צ בדיקה אפי' באפשר לברורי וא"כ לפי"ז י"ל דהכא בעוף הזה שאיתרע רובא דידי' שוב צריך בדיקה אם אפשר לברר אך באמת גם ז"א דהא הך רובא דרוב מטילים ביצים אינם טריפה זה לא איתרע כלל וא"כ שפיר הוי רוב מעלי' וא"צ בדיקה בעודו חי וז"ב ומה שרצונו לחלק כיון דאין היתר ברור רק שצריך לילך בתר רובא שוב א"צ בדיקה אפי' במה שיוכל להתברר זה אינו סברא כלל וכי בשביל