דברי חיים חלק ב שי

ראו שום עוקץ ורק השו"ב אמר בבירור שהי' עוקץ מה דינו של הטבח הזה בין אם הודה להשו"ב או שמכחישו

תשובה הנה מחמת שנאבד דברי הפלפול שכ' השואל ע"י טרדותי שהנחתיו מידי לעיין בו תיכף בעת הפנאי ולכן לא קראתי היטב דברי הפלפול אך ראיתי שמפלפל בדברי התוס' המדיר [דע"ב ע"א ד"ה אי דידע] גבי אשה שכתבו שתוכל לומר משחק הייתי בך ואם רצית לאכול הייתי מונעך וכל כמה דלא הכשילתו באיסור לא הפסידה כתובתה ודימה השואל לומר כמ"כ יכול [הטבח] לומר כיון שלא באת תקלה ע"י לא מיקרי חשוד ויכול לומר הייתי חוזר ולא למוכרו בחזקת כשר הנה זה ודאי אינו ורק שם כתבו התו' ז"ל דאין להפסיד הכתובה כ"ז שלא הכשילתו בפועל אבל לענין להעביר הטבח שרצה להאכיל דבר איסור ודאי מעבירין אותו כמבואר בתשו' הרשב"א גבי שוחט שנתן לחבירו לבדוק הסכין ובדק רק שני פעמים לא כל הי"ב בדיקות ולקח זה הסכין ממנו והלך לשחוט שמעבירין אותו שנראין הדברים שרצה לשחוט בלא בדיקה וכ"כ הריב"ש בתשובה סי' קי"ג דאפי' לא הכשיל עדיין וי"ל שכוונתו הי' לבדוק עוד הסכין מ"מ מעבירין אותו אפי' בפ"א והביא ראי' מהא דטבחי ושתלא כמותרין ועומדין והובאו דבריהם להלכה ביו"ד [סי' קי"ה וקי"ט] לענין שו"ב וגם בת"ש סי' ב' בפירוש דאפי' לא הכשילו עדיין מעבירין אותו ובתשו' הריב"ש הי' ממש כמו נ"ד ששם הי' המעשה ששוחט א' אמר שראה סרכות בצלעות שנראה שנתלשו מהריאה והריאה נמכרה עפ"י שוחט אחר וכששמע השוחט הזה מקול הרעש הלך לקונה הריאה וחתכה וגם הסרכות מהצלעות הסיר וכ' הריב"ש שם למעשה להעבירו משום שנראה שרצה להכשיל ואפי' שם טען השו"ב ברי שהי' כשר והסרכות הי' במקום שהוא כשר ואפ"ה העבירו משום מעשה קלות שעשה וכ' דל"מ רק תשובה כעין דפ' ז"ב מכ"ש בנ"ד דהוי טריפה ממש לפ"ד השו"ב שאמר שהי' עוקץ ולכן הטבח שהסירו בודאי מעבירין אותו עד שיעשה תשובה דפ' ז"ב אך באם הטבח מכחיש להשו"ב ואמר שלא הסיר העוקץ ולא הי' כלל עוקץ נלענ"ד דהשו"ב נאמן יותר כיון שהי' הוא כבעלים שהוא תחת ידו ונעשה שומר עליו ובע"ד לשוחטו ולבודקו ועדיין לא יצאה מתח"י כיון שהלך להרב לשאול ממנו מה דינו נאמן השו"ב יותר מהטבח ובפרט שהי' הקצב כשאמר השו"ב כן לפני הרב ולא הכחישו תיכף בודאי דנאמן השו"ב יותר וצריך תשובה דפ' ז"ב כמבואר ברמב"ם בהל' סנהדרין אולם לפמ"ש מהרש"ל ז"ל להקל האידנא והביא דבריו הט"ז ז"ל [בסי' קי"ט] וכן באמת המנהג להקל בקד"ח בכה"ג אם הוחזק ע"ע בחזקת כשרות ורק מעבירין אותו על זמן ולכן יש להעבירו על זמן מה ובקד"ח יוכל להחזירו כנלענ"ד והי' שלום

סימן כח

להרב המאה"ג החסיד בנש"ק וכו' מו"ה נפתלי בער בק' ליטעוויסק יע"א

אודות הסירכא מינה ובה על הקמט שבש"ע אינו מבואר דינה באזלא ע"י מיעוך והנה כשהקמט הולך לאחר המשמוש כשירה בהפ"מ להת"ש ז"ל (סי' ל"ט סקנ"ב] כאשר יראה המעיין היטב וכן הבין הפ"מ ז"ל בשפ"ד סקכ"ח שם] ופסק כוותי' וכן הראש אפרים ס"ק קל"ז] מיקל וגם הנ"ב (קמא סי' י"ב הי' דעתו להכשיר רק שכ' דמסתפינא להתיר וא"כ השתא דמצינו עוד אחרים שהקילו בודאי מצרפי גם דעתו להכשיר במקום הפ"מ בפשיטות אך כשהקמט נשאר אחר המשמוש בזה מחמרי הראש אפרים והפ"מ ז"ל [שם] קשה להתיר אך כיון דאין הטריפות רק מטעם תרתי לריעותא א"כ באם נראה שהקמט מתולדה ולא מחמת איזה ריעותא כשר במקום הפ"מ וכיוצא בזה בראש אפרים בדיני תרתי לריעותא וכ"נ שנהוג העולם והי' שלום

סימן כט

להרב החסיד המופלג בתורה כו' מו"ה עוזר נ"י האבד"ק בזאסטיק

שאלה בבועה העומדת סמוך לשיפולי הורדא שלא במקום הסמפון וגובה הבועה הי' רחוק מן החידוד יותר מאצבע רק אח"כ היתה הבועה נמשכת בשוה עם שטח הורדא עד החידוד אם יש להכשיר בבהמת ישראל במקום הפ"מ או לא גם בקשתי מאוד להודיעני הפירוש של חוט הבשר המקיף לפ"ד האחרונים שכ' שהחוט יכול להיות מראה מוגלא כמו הבועה במה יהי' ניכר החוט בשר המקיף ההוא

תשובה מכתבו הגיעני והנה דבר פשוט לפענ"ד שכשר כיון דנמשך בשטח השוה אין שם בועה עלה ורק מחמת הכאב נשתנה גם בשר שאצל הבועה אבל כל הטעמים דבועה בשיפולי ל"ש כאן ומ"ש לפרש לו מאי פירוש חוט בשר מקיף המוגלא לפ"ד האחרונים דהיינו שאינו ממראה הבועה עכ"פ ודי בזה כי אין מקום לפלפל כי השו"ב בזה טועים וסוברים בפלפול הבל שלהם שהוא פלפול וזה בא מחמת שאין להם שכל לפלפל ולא הורגלו בפלפול ולפי שרואים בספרי הגדולים פלפול רוצים הם בשכלם הגס להוציא פלפול בדוי מלב שאין לשמוע בשטותם כלל ולכן אין להשו"ב להרהר אחר הרב הממונה במקומו ואם לאו ראוי להעבירו וכן שמעתי מפי אדמ"ו הקדוש מראפשיטץ ז"ל ושכן אמר הה"ק אדמ"ו המ"מ דקאזניץ ז"ל ולכן יתרה בשו"ב שאם יתעקש עוד אאסור שחיטתו וצריך לפייסו ברבים במה שפטפט נגד הוראתו ויפה הורה ולדעתי אפי' בלא הפ"מ כשר וד"ל דברי אוהבו ידידו דוש"ת בלונ"ח

סימן ל

בנידון הריאה שמזיע ידע בטח שהיא טריפה ואל ישעה לאחרונים המתירים בדברים כרסיות דהלא זאת ידוע שאם אין נקבים אין יוצא דם ורק התחכמו האחרונים שזה זיע וידוע לכל שגם הזיע בא מהנקבים הקטנים שקורין פאריס א"כ כיון שיש נקבים בפנינו נהי שיש מקום לתלות בו היינו הפארים הנ"ל מ"מ לא גרע מזאב דכ' הטעם שא"צ בדיקה הוא משום שס' נולד אחר השחיטה ולא אתרע בחיי' א"כ הכא דאיתרע בחיי' ודאי צריך בדיקה מדינא דש"ס וא"כ אנן לא בקיאים בבדיקה טריפה ודאי

סימן לא

להרב המופלג וכו' מו"ה יצחק שיר אבד"ק באקשעוויצע יע"א

שאלה ריאה שניטל הסרכא ע"י קילף כמנהג עכשיו ובצבץ ואסרו הרב ועמד נגדו מלמד מכפר והתיר: תשובה כפי סגנון השאלה לא ידעתי מנ"ל להתיר הלא דבר פשוט מכל הפוסקים דאם בצבץ אחר הקליפה טריפה ואם אולי אפשר הי' מקום לתלות שנעשה אח"כ מחמת צפורן וכדומה מ"מ אפי' בספ' ע"י מחט נמי אין תולין כה"ג דאין היתר שכיח כיון שנקלף הסירכא וכן מבואר בפירוש בפ"מ (סי' ל"ו במ"ז סק"ז] ויותר מזה אפי' אם בודאי נעשה נקב ע"י סכין קודם שנבדקה לאחר הקליפה מ"מ בודאי אסורה דבדיקתינו בזה הוא לקולא דהא בעיני ראיתי כמה שנים שהביאו לפני כל ריאות והסירו הסרכות ומעולם לא ראיתי שלא יקלפו הסירכא ואפי' אמר הבודק מקודם שסירכא זו מבצבץ כי היא סירכא גמורה כפי שידוע לקצבים האומנים מ"מ לא נמנעו מלהסירן בכח ורק לאח"כ בצבץ אבל שיעזוב סירכא בלא משמוש ולהטריפה זה לא ראיתי וא"כ בודאי כי עיקר סמיכתינו על הבדיקה ואם א"א לבדוק ודאי טריפה הגם שנמצא בזכרוני שבס' ל"ש עושה חלוקים במקום הסירכא ממש ובמקום שנתפשט למהלאה וכן כדומה לו שכ"כ בש"ע התני' מ"מ אין ראוי לסמוך על התירים הללו והיא טריפה גמורה והכלים שנתבשלו בשר טריפה זו אסורים כנ"ל

סימן לב

שוי"ר לנכדי הרב החריף המפורסם שלשלת היוחסין החסיד גדול בתורה כקש"ת מו"ה שלמה נ"י

שאלה היות ששכיח פה בעתים הללו אשר בכבשים הריאות יש בהם זהירות לבינה וכאשר נופחים הריאה נתוסף בהם לובן. וקרעתי העור וראיתי אשר הלובן הוא בבשר הריאה ונראה כך דרך הקרומים. והנה לבדוק העור א"א כידוע מהתב"ש דאם לא הי' המראה קודם הנפיחה רק אח"כ לא מהני הסרת הקרום ובנ"ד לא שלטה המראה כ"כ קודם רק אחר הנפיחה נתוסף. וגם ידוע דברי התב"ש בשם מ"ה דבבשר לא תלינן כלל רק דאיזה מהאחרונים מקילין בזה בה"מ. והנה הבקיאים אומרים שזה בא מחמת מרעה לא טובה ושתיית המים קרים. ולאשר שהדבר שכיח הרבה כעת יורנו רבינו א"ז מה לעשות בזה ע"כ ת"ד השאלה

מכתבו הגיעני. והנה לפ"ד אשר ידעת כי כעת לעת זקנתי אינני פוסק הלכה למעשה. אך להדריכך בדרך אמת אודיע לך בקצרה אשר התב"ש ז"ל יפה פסק דאם לא בדק המראה טריפה וגם הלב"ש לא הקיל נגדו ובפרט דהא נ"ד שאני ממוגלא אם נראה שמוגלא במקום שהי' מראה תולין שהמראה הי' מחמת המוגלא דמוגלא לא רעותא הוא ששכיח טובא כידוע אבל הכא דמראות כאילו אינם שכיחים כלל ורק שבא מעשבים ומים שבמקום הזה גורמים ולכן בודאי המים מכלים את העור כמו בשר הריאה וכיון דחזינן דשלטה המראה לבן הנ"ל בבשר כ"כ יוכל לשלוט בהעור ובודאי טריפה מספק וזה לא יאמר לצרף ולעשות ס"ס ע"י ספק אופתא דאין בידינו לצרף ספק שלנו לספקא דפלוגתא וד"ל. ובענין הקרטין צויתי להעתיק לך מה שהשבתי לגאונים