דברי חיים חלק ב רצט

של שוורים ועוד כיוצא בזה ידוע הת"ש ז"ל [בבכ"ש למס' פסחים] אוסר ומנעורי תמהתי דהא מצינו הערמה דמותר גם מדאורייתא כמבואר בש"ס גבי מעשר וגבי בכור אח"כ כאשר נתפשט ספר מק"ח ראיתי בסי' תמ"ח] שמשיג על הת"ש ג"כ בזה והעלה להתיר וכן ראיתי להגאון בעהמ"ח מלא הרועים התיר בגליל שלו סמוך לקהלתכם ואני ראיתי בעיני בחוה"מ בגליל שלו אולם לדידי הי' נראה לאסור מטעם אחר שרוצה הישראל בקיומו של חמץ כדי שיתפטמו השורים שיקנה אותם לאחה"פ כי יודע שהעכו"ם לא יתן לו מעות בעד החמץ רק השורים וניחא לי' שיחפטמו ביו"ט וכיוצא בזה כ"ז שם כ' המק"ח גופי' לענין מכירת החדר ורק שכ' [שם] דבמוכר החדר עם החמץ הוי כקיבל אחריות על חמצו של עכו"ם בביתו ש"ג] דמותר אך דאינו נהנה מגוף החמץ בפסח רק דהוי רוצה בקיומו בחמצו של עכו"ם ג"כ אסור כמו בהשכיר לו כלי דרוצה בקיומו כמבואר בש"ע (סי' ת"נ] ועיין בח"י כמה החמיר בזה בסי' ת"ן ולכן המצאתי באיזה פעם שהי' ה"מ למכור לעכו"ם אשר הוא סוחר וקונה כמה פעמים שוורים בעד מזומן ומו"מ בזה ויקנהו לו במקח השוה דאז לא יקפיד ואינו רוצה בקיומו דוקא דהרי ניחא לי' שישלם לו במזומן והמכירה יהא מכירה גמורה כן הורתי כ"פ וזה נכון וזה נמצא בקל לעשות כן אבל ללמד לנכרי בפסח עשיית הי"ש זה ודאי אסור כי הרי ניחא לי' שיתקיים הדבר שרוצה ללמדו ודאי אסור ועיין בסי' ת"נ גבי יושב ומשמר ע"ש בח"י סק"ט] ולא אדע שום היתר לזה ואם לומדים יורו להתיר המורה יורה כמ"ש ר"ת ועלינו יעבור רוח הבורא יתעלה והיה בזה שלום כדברי אביו ידידו דוש"ת

סימן מד

להרב המאה"ג וכו' החריף ובקי החסיד המפורסם מו"ה יהודא יצחק נ"י אבד"ק סאנק

אשר כתב אודות מכירת החמץ הנה כל ההיתרים אינם לפענ"ד רובם מ"ש מחמת ביטול ושוגג לא ידעתי אם נקרא זה שוגג הלא בידו לבערו ואין שוגג כלל רק מה שעשה עפ"י הוראות חכם גם דברי בעהע"ט לא קיי"ל כוותי' כידוע ובפרט בפסח נפל היתר זה גם דברי הר"ן בחמץ שלא הי' ברשותו אסור בהנאה לאחה"פ כמבואר בדבריו בהדי' ומחמת שבא לרשות העכו"ם בזכה מהפקר זה ודאי אינו דנוטל שכר חמץ ולכתחילה ודאי אסור לקבל המעות כמבואר במג"א [סי' תמ"ו סק"ו] דלהמחליף עכ"פ אסור והחמץ אסור בהנאה. עוד מחמת שמנהגם בינם ובין הקונה לקיים דיבורם הוי גמר ומקנה ז"א כלל כידוע דמה לנו במחשבתו אם אינו עושה קנין המועיל וזה איזה שנים אשר נסתפקתי אולי מחמת דרצונו להפקיע האיסור מקנה אך כ"ז להלכה עפ"י דברי התו' ולא למעשה כלל

עוד באפשר שלא להאמין להפלטר אולי זה החמץ אינו שלו לכאורה זה תלוי בפלוגתא שבמשנה אצל המוליך חיטין לעכו"ם במס' דמאי ומביאו במס' גיטין (ס"א ע"ב] באריכות וע"ז ההיתר יש לסמוך [וע"ל ח"א סי' כ']

ומ"ש שם הנב"י לא ידעתי הא יוכל להתברר ספק זה ע"י חכם. עוד הי' כלים של מוכר ברשות הלוקח וגם לא אמר יזכה לי חצרו שבודאי אינו קונה בשביל הקונה לא ידעתי שום סניף להתיר בהנאה ובעבירת בל יראה בפסח זולת ההיתר שאינו נאמן הנכרי וחיישי' שהחליף ולכן לעת הדחק גדול מותר לקבל המעות מהעכו"ם אך באופן שיעשה בדרך שלא ימכרנה הנכרי הקמח או הפת לישראל ולקונסו ודאי ראוי האיש הזה ומחמת מוש"ק קצרתי והי' שלום ט"ו למב"י תרכ"ל

סימן מה

י"ב למב"י תרכ"ז

לכבוד ידידי ב"ג הרב המאה"ג חו"נ כש"ת מו"ה יעקב נ"י אבד"ק נארייאב יע"א וכעת אבד"ק צעשנוב

אודות החמץ שנמכר ורק בטעות נחלף השט"מ שנכתב בשביל עכו"ם אחר ומחמת חפזון שלא בא העכו"ם בזמן מכרוהו לאחר בשט"מ של הראשון אך הותנה שיקנה בכסף נמי כל החמץ וגם אג"ק של שכירות המרתף והמרתף השכירוהו לו בכסף ולא הותנה שיקנה בכסף לחוד

תשובה הנה בסי' קצ"ד מסיק הסמ"ע דבשכירות קונה בכסף לחוד דלא שייך בשכירות סמיכת דעת ומסתמא איפכא נמי עכו"ם מישראל קונה שכירות קרקע בכסף לחוד ופסקו האחרונים כוותי' יעוין בנה"מ ובפרט לכ"ע בחמץ דדעת שניהם סמכוהו על איזה ימים שיהי' שכירות גמור וגם כי די בחמץ יחד לו בית לחוד לשיטת ר"ת ז"ל וסייעתו וגם זכרתי שאלה כיוצא בזה בא לפני מורי מהר"מ העשיל בעהמ"ח ים התלמוד והתירו למוכרו לעכו"ם וכעין זה מבואר במק"ח סי' תמ"ח יעו"ש כי אין הפנאי מסכים לעיין בו ולכן יפה פסק מעכ"ת והי' שלום

סימן מו

ח' כ"ט למב"י תרכ"ט

להרב המאה"ג וכו' מו"ה שלמה נ"י אבד"ק וואלבראם יע"א

ע"ד שאלתו במומר א' שדרכו בכל השנה למכור חמצו לאיש ישראל א' והישראל מוכר לנכרי ובשנה זו נסע המומר מביתו לדרכו וכתב מדרכו לאשתו הנכרית שמחמת שלא יבוא לביתו קודם חג היהודים תמכור לישראל הנ"ל חמצו לפנים ואיש הנ"ל יכתוב קאנטראקט על המכירה כנהוג בכל שנה כדי שלא יהי' לו אח"כ תלאות מזה ונסתפק כ"ת מחמת שכתב שימכור רק לפנים הרי שלא רצה למוכרו מכירה גמורה

תשובה היות כי לפי המבואר באחרונים רשאי ישראל למכור בע"פ חמצו של חבירו כי מסתמא ניחא לי' והנה גם בנ"ד הרי מכר הישראל החמץ כנהוג ומ"ש המומר שימכור לפנים דעת המומר הי' שמחמת שאחר החג ידע (שימכור) [שיקנה] בעצמו בהחזרה חמצו נראה לו כמכירה לפנים אבל מסתמא אם הי' יודע המומר שמהצורך למכור מכירה גמורה רק אחר הפסח לא ימכור לישראל אחר רק ימכרו לו בהחזרה במקח שמכרו מסתמא מסכים למכירת הישראל חמצו לנכרי וע"כ מותר החמץ

וע"ד שאלתו בישראל שהי' לו חמץ בבית אביו וקודם ע"פ צוה לאחיו שישלח מקצת מהחמץ להרחיים של עכו"ם לטוחנם ואח"כ שכח שיש לו מהחמץ בהרחיים ומכר החמץ בק"ס ואמר להקונה שהחמץ הוא בהשפאכלער של אחיו דבר פשוט הוא שמותר החמץ כי הלא ראינו שהקונה הנ"ל קנה גם משארי מוכרים החמץ שיש להם בהרחיים א"כ אין קפידא באיזה מקום מונח החמץ והוי כמראה מקום הוא לו. גם בדבר שאלתו במכר החמץ שיש לו בהרחיים ונסתפק כת"ה שמחמת שהאיש המוכר צוה להטוחן העכו"ם שיראה לטוחנם שיהי' קמח אחר החג ג"כ דבר פשוט שמותר והנה זכיי' שייך במומר כמבואר בא"ע גבי גט (סי' א' סס"י בהג"ה] וגם גבי השאלה השני' הי' ביטול ואונס כ"ז פסח שנעלם ממנו הדבר והוי אונס על השביתה וביטול הי' כדין ומותר לרוב הפוסקים גם מה שמפקפק כ"ת מחמת שהוא באחריות הישראל ז"א דהא משכיר לו בהיתרים את ביתו כל ימות הפסח והוי יחד לו בית דמותר לאחה"פ כלל הדבר שאין להחמיר ביותר כ"ז נ"ל להלכה אך למעשה אינני דן כעת לעת זקנתי ורק אם כ"ת וב"ד יסכימו לדברי והי' שלו' וברכה כנפש חפץ שלומו

סימן מז

לבני המאה"ג החריף ובקי חו"פ מו"ה דוד נ"י האלברשטאם האבד"ק קרשאנוב יע"א

שאלה פ' מכר לעכו"ם בע"פ החמץ בשט"מ וז"ל השכרתי לערל פ' המרתף שתחת ביתי ואג"ק הקניתי להנ"ל המטלטלין שבתוכה היינו ששים עמר חומץ וכו' גם השכרתי להנ"ל זויות בחנות שלי בעד סך פ' והקניתי ג"כ אג"ק הכלים והמטלטלין שבתוכה והנה היה להמוכר עוד חומץ אצל ישראל חבירו ואת החומץ העומד בבית ישראל לא הקנה להערלית מה דינו של החומץ הזה: תשובה דבר פשוט יותר מביעתא בכותחא דישפוך הכל דהא לא נמכר החמץ הזה כלל דבפירוש כתב בשטר המכירה שמקנה מטלטלין שבתוכה אג"ק ולא החמץ שמבחוץ ושמעתי שיש רוצים לומר כיון שמכר לו ששים עמר ובאותם העומדים במרחף נחסר מששים עמר יחשב העומד בבית ישראל למכירה לנכרי ויפלא מאוד האיך יכחיש דיבורו הכתוב בשטר המטלטלין שבתוך המרתף ותו דידוע דבמוכר לו בלי צמצום מקום שהוא עומד לא קנה הלוקח הנכרי דוקא החמץ שהוא ביד ישראל דהרי יוכל למכור זה וליתן אחרים כמוהו ונהי די"ל דמראהו נפל או מת מ"מ בודאי הברירה ביד המוכר להחליף וליתן אחרים תחתם וא"כ עדיין מיקרי חמצו של ישראל המוכר ותו דהרי ודאי חייב באחריותו (והחקי) והמקור] חיים כתב דכל המכירות שלנו מקרי אחריות ישראל ורק שמותר דהוי כחמצו של עכו"ם בבית עכו"ם ואחריות על ישראל יעוי"ש ונמצא זה שעומד בבית ישראל בודאי אסור

סימן מד

להרב הגאון הגדול המפורסם כו' מהרי"ח ליפא מייזלס האבד"ק פרעמיסלע יע"א

ני"ק הגיעני ומה נמרצו אמרי יושר שהתעורר להתיצב לריב על