דברי חיים חלק ב רצד

שכ"ט ס"ח וז"ל ועיין ס"ס ש"ו מי שרוצים לאנסו אם מחללין עליו שבת עכ"ל אלמא דבסי' ש"ו ג"כ מאונס מיירי ולפענ"ד דגם דדעת הט"ז ז"ל דסי' ש"ו איירי שרוצים להמירה לצמיתות דאז נהי שהשתא היא אנוסה אך הרי תשאר בהמרתה וממילא תעשה בזדון ולפיכך מותר לחלל שבת א' אבל בסי' שכ"ח דמיירי בפ"א שרוצים לעבור באונס עבירה גדולה אסור לחלל שבת וז"ב דאונס רחמנא פטרי' והמ"א ז"ל מפרש דברי הש"ע דדוקא משום איסור ע"א מותר לחלל שבת א' כדי שלא לעבוד ח"ו כמה פעמים אבל משום פ"א אפי' להמיר לו הותרו לחלל שבת דמחלל שבת כע"א וז"ל שם וא"כ אם רוצים לאונסה לעבירה אחרת אפי' לעבוד ע"א פעם א' אין מחללין עליו שבת במלאכה דאור' דמחלל שבת כעובד ע"א כדאי' בעירובין ס"ט עכ"ל והנה לפי"ז נראה שלענין שאר איסורים אסור לחלל שבת שהוא כע"ז ולא אמרינן בי' שיעבור כדי שלא יעבור איסורא רבה אך אאל"כ דהא דין זה נובע מדברי התו' ז"ל שבת (דף ד' ע"א) ד"ה וכי כו' וז"ל והא דתנן בהשולח מי שחציו עבד וחציו ב"ח כופין את רבו ועושה אותו ב"ח ואע"ג דבהאי פרקא אר"י כל המשחרר עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו שאני פ"ו דמצוה רבה הוא כדמשני התם בר"א שנכנס לבהכ"נ ולא מצא שם עשרה ושחרר את עבדו להשלימו לעשרה מצוה דרבים שאני ועי"ל דדוקא היכי דפשע קאמר וכי אומרי' לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך וא"ש הא דאמרי' בריש תמיד נשחט דאתי עשה דפסח שיש בו כרת ודחי עשה דהשלמה וקא עברי כהנים בעשה דהשלמה ומקריבים למחוסר כפורים כפרתו כדי שיביא פסחו וכן בפ"ב דעירובין כהן שנמצא בו יבלת חבירו חותכה לו בשיניו אע"ג דהוי שבות וגבי חצי' שפחה וחצי' ב"ח שנהג בה מנהג הפקר וכפו את רבה משום שהיתה מחזרת וממציאה עצמה לזנות ודמי לאנוסין והוי נמי כמצוה דרבים עכ"ל הרי דאפי' לחלל שבת התירו משום שלא יבוא לידי איסור גדול היכי שלא פשע חבירו וכ"ת שם הוא לחלל שבת באיסור קל להציל חבירו מאיסור חמור דשבת דגדול חומר איסור שבת כעובד כו' ולכן עושין איסור קל דשבת להציל מאיסור חמור דשבת אבל לענין שאר איסורים לא מחללין שבת אפי' באיסור קל להציל מעבירה גדולה זולת שבת דז"א דהמעיין בתו' שהביאו ראי' לדבריהם מר"א ומדפ' וא"א דיש חילוק ביניהם הא שפיר י"ל דבשבת אין מחללין כלל אפי' קל נגד חמור משום חומר איסורו ומאי ראי' שארי איסורים לענין שבת וכן כל השקלי' וטרי' שבתו' שם נראים דשבת דמי לכה"ת דמחללין בקל נגד חמור ולכן נראה דגם כוונת המ"א לא בא למעט שאר עבירות אפי' אם חלילה ישתקע בהם אסור לחלל שבת דז"א דהחילוק הוא רק אם לפ"א אנסהו לעבור אסור לחלל שבת להצילו אבל אם ישתקע ח"ו אפי' בכל עבירות מותר לחלל שבת כדי שלא ישתקע בעבירה כל ימיו (ובפרט באיסור דרבנן חלק הא"ר על המג"א) וכ"נ שהבין הא"ר דברי המ"א וגם כתב הא"ר בסוף דבריו וז"ל למצוה דרבים חוטאים כדי שיזכה עכ"ל ויעוין (בתנ"ש) בתשו' נחלת שבעה סי' פ"ג] הרי מכל הנ"ל דבנ"ד דאיכא חשש סרך טבילות כידוע בעוה"ר בטלו טבילת נדה וזה לא מיקרי פושע כמש"כ בשבת הנ"ל דע"י פתוי נחשב כשוגג ה"נ בעוה"ר בזה"ז אם אין מקוה בעיר שכיחי הרבה להקל בפיתויים כידוע לכל והוי כמו שוגגת ומותר להציל באיסור דרבנן כי ידוע דאם לא עכשיו ישתקעו באיסור ח"ו כל ימיהם ולכן מותר לבנות בלא שום פעולה אחרת ורק מחמת חשש אפקירותא דשכיחי בעוה"ר דעתי נוטה שיעשה השוכר המקוה עם האומן הנכרי הבונה שיעשה עמו לפני הנאטאר הנקרא פערטראג שהיהודי נותן לנכרי הפלאטץ בעד כך וכך והנכרי מחייב עצמו להעמיד בנין כפי הציור שבידו בעד כו"כ ואם יגמור הבנין מחויב הישראל ליתן בעדו סך כו"כ בעד הקרקע והבנין ואם לא ישלים הנכרי הבנין יתן קנס סך כו"כ והקרקע יוחלט להנכרי והי' שלום ד' ער"ח אדר תרכ"ג פה צאנז

סימן כה להרב המאה"ג החסיד המפורסם מו"ה אברהם מנחם מניס חנליש אבד"ק פעלשטין יע"א

בנידון שאלתו אם מותר לרופא ישראל לחלל שבת לא"י הנה זה פשוט באחרונים דבדבר שבות מותר כ"כ בכה"ג ובתוס' שבת [סי' ש"ל סק"ה] והפרמ"ג (שם בא"א סק"ה] הניח בצ"ע אבל וודאי פשטא דסוגי' נראה דבדרבנן עושין משום איבה אך בדאורי' לא מצינו שמחללין רק משום פ"נ ברי לישראל אבל משום חשש שנאת הא"י לא מחללינן שבת באיסור דאורייתא ולהקיז דם הוי דאורייתא ואפי' להניח מה שקורין זאלב להוציא דם לכמה שיטות אסור דאורייתא כמבואר במ"א סי' שכ"ח [ס"ק נ"ג] (וש"ל) [ושל"ב סק"ג] אבל להקיז דם לרפואה לכל השיטות אב מלאכה הוא ורק עפ"י פלפול של הבל יוכלו לומר שאינו אב מלאכה אבל לא לאמת ויעוין במ"א ובח"מ [תכ"ד] גבי חובל בשבת וגם העמדת עלוקות לרוב שיטות דאורייתא כמבואר במ"א ז"ל סי' (ש"ל) שכ"ח הנ"ל] ולכן בודאי יש להחמיר אך המנהג ברופאים שמקילין ושמעתי שהוא מתקנות ארצות להתיר להם אבל לא ראיתי זה בספר

סימן כו

להרב המאה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם כש"ת מו"ה יעקלי ג"י ראב"ד דק' אושפצין יע"א

מכתבו הגיעני ורציתי להשיב תיכף מפני הכבוד אולם ידוע לכ"ת גודל טרדותי ונתוסף חולשת כחי ונשכח הדבר ממני ועתה כבוא מכתבו שנית אמרתי להשיב מפני הכבוד והנה כפי המבואר במכתבו הקודם שכן דרך להשכיר מרחצאות באותן המקומות בודאי מותר להשכיר לנכרי עפ"י היתרים המבוארים בש"ע

ומה ששאל אודות המקוה בחמין לטבול בליל שבת באמת עפ"י דין נ"ל דאסור וכן נ"ל שכ' בנ"ב מ"ת לפי זכרוני כי כעת אין הפנאי לחפש אך הסד"ט [ס"ס קצ"ז] מיקל אך אין להאריך בזה כיון שכן נהגו גדולי דורינו היתר בזה והנח להם לישראל אבל להשים מים חמין בשבת נ"ל דבוודאי אסור ולא יניח להם הגם ששמעתי מורין היתר גם בזה אך נכון הדבר שלא לנהוג קולא בזה להחם חמין למקוה בשבת הנלענ"ד כתבתי והי' שלום דברי ידידו דו"ש ירח מנחם תרכ"ד

סימן כז

להרב כו' מו"ה יהודה יונה נ"י דאמעניטץ מק' איסטריק

מכתבו הגיעני בשתי שאלות א' איך להתנהג פונדק במאכלי עכו"ם ולבשל להם בשר טריפה והדין פשוט לאיסור בב"י סי' קי"ז ובפר"ח וגם בשר אחוריים אסור חדא שאינו נמלח ודם שבישל נהי שהוא מדרבנן מ"מ מצינו שהחמירו בו כבדאורייתא וכמבואר במנחת יעקב ובפר"ח ותו שיוכל להכשל בו ב"ב כיון שאינו ניכר וכמבואר בפ"ת סי' קי"ז [סק"ו] וכן בסירכא שכ' מעכ"ת להתיר במקום שאינו אסור מדאורייתא ולפמ"ש לא מהני היתר זה ותו דהאידנא מסירין כל הסרכות ובודקין א"כ כיון שבצבצה בודאי טריפה ולא ספק ולא תלינן דמחמת המיעוך נעשה וגם כי לא ניתן דבר זה לפחותי ערך לחלק בין דאורי' לדרבנן ואין שום היתר רק ע"ד שראיתי נוהגין ששוכרין שפחה והיא תבשל אבל הישראל לא יהי' לו עסק כלל בזה ורק יקנה העכו"ם בדמיו או שהישראל ילוה לו מעות שהעכו"ם יקנה לעצמו ולבשל בשביל עכו"ם וישוה עם השפחה שבעד סעודה אחת תקח השפחה כך וכך בעד הבשר וטרחתה והפונדק יקח בעד שאר הסעודה כו"כ וזה היתר פשוט

גם מה ששאל מה לעשות בשבת במכירת שחת וכדומה הנה אין תקנה רק למכור לעכו"ם באג"ק ובכסף ויתנה שגם בכסף לחוד יקנה וגם יעשה בו העכו"ם הגבהה ואח"כ מותר לעכו"ם הזה למכור וכמבואר בש"ע רנ"ב שאם יחד לו מקום מבע"י מותר שהגם שהמ"א ז"ל מחמיר מ"מ בכה"ג שקנהו העכו"ם בק"ג מע"ש ודאי אין שום איסור ואפי' המ"א ז"ל מודה בזה ועיין ביד אפרים ומשום מ"ע ג"כ לא שייך דלא מצינו שיאסרו לישראל להשכיר חצירו ולדור עמו משום שהנכרי יעשה מלאכות ויחשדו לישראל ולכן לפענ"ד אם מכרו להנכרי קודם שבת כו"כ שחת וכו"כ שבולת שועל והעכו"ם יעשה קנין כנ"ל ודאי מותר להעכו"ם הקונה למכור בשבת

סימן כח

להמו"צ דק' גלינא

קבלתי מכתבו ובאמת אינני מופנה מכל צד אך למען כבודו לקחתי מועד לעיין בהשאלה אם מותר לטלטל בגנה יותר מבית סאתים ובתוכה נזרע פרחים ומיני ירקות של בשמים בצבעים שונים להתענג באוירן בש"ק והנה בעיני כ"ת פשוט להתיר דהא עיקר הטעם שהזרעים מבטלין הדירה משום שאין זורעים במקום דירה אבל בדבר שאדרבה דרך השרים לזרוע בחצר פרחים כזה שפיר לא מיבטל הדירה באותם הזרעים שהם להתענג בחצרות דירתו וגם צירף דעת הרא"ש עירובין כ"ד] שמסופק בחצרות אי נתבטל הדירה ע"י זריעה ולפענד"נ דא"א לומר כלל שמיני זרעים יפים למראה וריח לא יבטלו הדירה דא"כ מאן מפיס בזרעים דיש ג"כ הרבה מיני זרעים שזורעים אותן לנוי כמו מיני שושנים וכשות שהוא נחמד למראה ירוקתו ומשיכתו מצמיחה למעלה וכן במיני פולין יש הנקראים פאסאליס שיש בהם פרחים צבועים נחמד למראה וכן כמה מיני זרעים וזורעים מהם שדות שלימות ויש כמה ב"א שזורעים רק לנוי וכי נימא שאותן מינים לא מבטלים הדירה וגם במיני אילנות יש כמה מיני אילנות שאין להם צל גדול ואין דרך ב"א להסתופף תחתיו וכי נימא שבאמת אותן נטיעות מבטלין