דברי חיים חלק ב רצב

כזה אולם עצור במילין מי יוכל וכן נצטוינו להודיע לדורשי האמת אך בקצרה והשומע ישמע. והנה אולי ימצא לי עילה לומר שלא מצאתי מקום לאסור עפ"י הספרים לזה ארמוז בקצרה עיין בס' המצות להר"מ ז"ל ובס' המדע הל' עכו"ם פ"ו הל' ו' ופ' י"א הל' א' ובש"ע יו"ד סי' קע"ח (ובמ"א) וברמ"א] בהל' ר"ה [תקפ"ה] ובעניני ש"ץ מבואר בש"ס תענית [מ"ז] ובש"ע או"ח [סי' נ"ג] שצריך הש"ץ להיות בעל יראה ומדות טובות ולא יזמר שירי זולתינו ולכן ידידיי עשו כתורה ולא תלכו אחרי דעת שונאי הדת תוה"ק והרחיקו מדיעותיהם ואז טוב לכם דברי ידידם הדוש"ת בלונ"ח

סימן יט

שאלה בעיר אחת יש כמה במ"ד ואין מלין רק בבהכ"נ בקיץ ובחורף בבהמ"ד הקטן כן המנהג אך אם אחד רוצה למול בנו בביתו עושה כרצונו והנה עתה רצון אנשי קלויז לימול בניהם בקלויז שלהם והמתפללים בבית המדרש הקטן מוחים ואומרים שיש חזקה להם למול בבהמ"ד שלהם

תשובה לא ידעתי מה חזקה להם אם הוחזקו שכל ילדי העיר ימולו בתוך בהמ"ד הקטן זה ודאי אינו כי ידוע לכל שמלו כמה אנשים בביתם ואם זכו שאם ימולו בבהמ"ד לא ימולו בשום בהמ"ד רק בשלהם זה הוא דבר שאין בו ממש ומה חזקה שייך בדבר שאין בו ממש ועוד הא בעינן חזקה שיש עמה טענה כמבואר (בב"י סי' קכ"ב) [בד"מ חו"מ קמ"ט] ותו לא ידעינן מי הוא הזוכה דבשלמא בבית של איזה יחיד שייך לומר דבעה"ב זכה במצוה אבל הכא בנ"ד דבהמ"ד הקטן הוא של בני העיר ורשות לכ"א להתפלל שם א"כ במאי זכו הנך שמתפללין שם וכי אין רשאין בני העיר לצאת מבהמ"ד א' לבהמ"ד אחר ומי ימחה בידם ולא מצינו מעולם שימחו בני בהכ"נ אחד בהיוצאים משם להתפלל בבה"כ אחר הגם שברוב עם הדרת מלך וגם היזק נדרים ונדבות א"ו שלא שייך זכות רק באדם שזכה במצוה ורק לסלקו מכל וכל אבל בבהכ"נ של עיר של רבים שלכולם יש זכות בכל בהכ"נ באין מוחה יכולים לעשות כרצונם לפעמים יוצאים מבהכ"נ אחת לאחרת שבעיר הזאת ופשיטא שאין שייך כאן שזכו במצוה ולכן אין יכולין בשום אופן לעכב על הקלויז מלימול שם ואדרבה מצוה לימול בקלויז משום ברב עם הד"מ וגם מסתמא יש שמה קרובים להשייכים אהובים אשר גם להם יתנו חלק במצוה

סימן כ

להרב מו"ה שמואל האבד"ק דאאנד יפ"א

שאלה בבהכ"נ שמכרו מקומם כנהוג ויש בבהכ"נ הזה מנורות אשר ידליקו בהם והמה נוטפים על מלבושי ב"ב אשר מקומם באותו מקום שהמנורות תלויין שם ושני בעלי מקומות קנו כבר והמנורות היו אז וצווחו על הדבר לאחר קני' אבל לא תבעו להקהל לחזור מהמקח אך מחדש תלוי' מנורה א' על מקום אחד מבע"ב שיש לו שם מקום ומיחה בדבר. זה תורף השאלה

תשובה הנה ראיתי למעכ"ת שמפלפל אם קנו האויר או לא ובאמת אפי' אם נימא שלא קנו בעלי' מ"מ כבר מבואר בש"ע ח"מ סי' (קכ"ה) [קנ"ה] כשבעל עלי' שופך מעלי' שלו על בית חבירו שלמטה צריך לסלק הזיקו וא"כ הכא שהקהל היינו שלוחם מדליק נרות באופן שיפסיד להבעה"ב מלבושיהם מחויבים לסלק היזקם אך א"כ לא ידליקו המנורות בבהכ"נ כמו בשארי בכ"נ דהא ידוע שכל היושב יש לכ"א חלק בבהכ"נ וא"כ כ"א יוכל לדחות מלהעמיד הנרות נגד מקום עמידתו ואם לומר לתלות המנורות במקום שאין אדם עומד שם זה יהי' נגד כבוד של בהכ"נ ובודאי שנעשה זה בהסכמת ודעת כל הציבור שיהי' שמה המנורות ולכן אין שום טענה לבעלי מקומות יותר משארי בעלי הישוב שלא יתלו הנרות במקום שעומדים וכבר כתבנו שאין זה טענה דבהכ"נ צריך למנורות כמנהג בכל תפוצות ישראל ורק שיכולים לחזור בתחלת הקנין לומר כיון שנפסדו מלבושיהם חוזרים מהמקח ויעמדו במקום שיבחרו ולא ידעו בשעת הקנין שיטיף חלב כ"כ שיפסיד מלבושים אך כיון שלא חזרו תיכף המקח קיים ומה שצווחו בביתם אינו כלום שהקהל יכולים לומר אם חזרתם היו קונים אחרים ולכן אותם הישינים אינם יכולים למחות אך הבעה"ב הזה שנתלה עתה במקומו מנור' המטפט' יוכל לחזור ולומר אני חוזר מהמקח אך למחות א"י כיון דידוע שהמנהג בכל תפוצות ישראל להרבות במנורות בבהכ"נ ובפרט במקום שכבר ציינו על מקום מנורה אין שום אחד יכול למחות רק על הניזק להרחיק עצמו מטעם שכתבתי לעיל ורק שיוכל לחזור מהמקח ושיחזירו לו מעותיו כי לא ידע שיתלה שם מנורה המטפטף וכ"ז שאין נותנים לו מעותיו הגם שעפ"י הדין הקהל מוחזקים נגד יחיד והם יכולים לעשות כרצונם בבהכ"נ והוא יתבע מעותיו אך בעוה"ר שאין בידינו להעמיד הדין על תלו מהנכון שלא יתלה המנורה עד אשר יחזירו לו מעותיו וינכו הקהל כפי השומא מה שעמד על מקום זה עד עתה וזה ברור

סימן כא

לכבוד ידידי מחו' הרב הגאון נ"י ע"ה פ"ה בו"ק חו"פ כש"ת מו"ה ליבוש אבד"ק מאשיציסק יע"א

שאלה פה עירנו מאשציסק יש מכבר בהכ"נ ובהמ"ד אשר התפלה שם על נוסח אשכנז ואח"ז יסדו בית תפלה על נוסח האר"י ז"ל זה יותר מעשרים שנה והוא קבוע לתורה ותפלה ונקרא קלויז וכעת עיקרי וחשובי עיר מתפללים שמה ועתה קמו אנשים מאנשי קלויז הנ"ל ורוצים לחדש עוד מקום אחר לבנות בית קבוע לתורה ותפלה עוד יותר גדול קצת מהקלויז הנ"ל ועי"ז יחלק העם לחצי קצתן יתפללו בהישנה וקצתן בהחדשה והסיבה שרוצים לעשות זה הוא מחמת שהמקום דחוק ואמנם אנכי אין דעתי נוחה בזה מחמת שיש לפקפק בזה עפ"י דתה"ק בכמה ענינים כאשר יבואר וחוץ מזה ראיתי מעשה מכ"ק מרן הרב הג' אבד"ק בעלזא נבג"מ ומכ"ק אחי מו"ר נבג"מ אבד"ק קאמינקא זלה"ה שהחמירו בענין זה שלא לחדש מקום תפלה שיולד מזה התחלקות העם והחמירו בזה אף שהי' המקום דחוק ועיני ראו כ"ז הלכה למעשה ולכן אין דעתי נוחה ומסכמת לזה וגם כמה אנשים פה אין דעתם נוחה מזה אמנם בכ"ז אחרי שהמקום דחוק נתישבתי בדעתי להציע זאת לפני כ"ק אדמ"ו יחי'

תשובה בדבר שאלתו אם בני העיר יכולים למחות מלבנות בהמ"ד חדש בהעיר ומעכ"ת פלפל בחכמה ואני כעת אין כחי אתי לעיין בפלפול וגם הלכה למעשה אני מונע למיעוט ערכי ובפרט לעת זקנתי ולזה אני מונע עצמי מלהשיב אך לכבוד ואהבת הדר"ג אמרתי דעתי בקצרה

הנה זאת מובן דבמקום שמתפיסין הקדושה על איזה דבר מותר עפ"י זט"ה במא"ה ולא בעינן דוקא רצונם וכמבואר בר"ן [פ' בני העיר] ובב"י [סי' קנ"ג] וא"כ אין שייך שום הורדה מכבודו וגם לא אוכל לידע אם אינם עושים מעשה בבהמ"ד הישן אלא שבונים להוסיף עוד אחד יהי' שייך קצת הורדה מכבוד זה לא ניתן להאמר כלל ובפירוש מבואר במ"א [ס"ס קנ"ב בשם מהרמ"פ] דבתלוש לא שייך לאו דלא תעשון כן [ולכאורה הדבר תמי' ממכות כ"ב דמבשל בעצי הקדש לוקה מלאו דלא ת"כ] וכאשר תמה המ"א בעצמו וכל האחרונים תמהו אמנם המעיין יראה דשם המעשה הי' שחלקו בבהמ"ד ורצו הקהל הפורשים משם ליקח חלקם בכלים שלהם ונשאר בהמ"ד הישן פנוי והוא הורדת הכבוד וע"ז כתב דבתלוש שלא נעשה מעשה בפחיתת הכבוד ל"ש ל"ת כן עוד מבואר בגמ' דאסור לילך לפני בהכ"נ בשעה שהציבור מתפללין ואם יש בהכ"נ אחר בהעיר מותר דלא שייך חשדא שיאמרו לבהכ"נ אחר הולך וקשה הא אכתי איכא הורדת הכבוד וחרפה לבהכ"נ זו שעובר לפניו משום דפוחת כבודו דברוב עם ה"מ א"ו ש"מ דבזה ליכא הורדת כבוד וכ"מ במ"א כמה פעמים דבכה"ג לא מיקרי הורדה מכבודו וכן נהוגין בכל ערי הגולה לבנות שני בתי מדרשים נוסף זע"ז באין חולק אך בודאי יפה דברו הגאונים נ"נ זלה"ה רבותי הגאון החסיד הקדוש מבעלז ואחיו הגאון הקדוש מקאמינקע שבזה"ז מכמה טעמים יש למנוע מלהוסיף בהמ"ד וכן בענין זה שמעתי מאדמו"ר הקדוש אביר הרועים מראפטשיץ זלה"ה ובפרט בקצת חשש גם הריב"ש [בתשו' רל"א ורנ"ג הביאו המ"א בסי' קנ"ד ס"ק י"ט] אוסר כמבואר בתשובה שם דברי ידידו מחו' חפץ בשלומו ובשלום יקרת תורתו

סימן כב

רב שלום וברכה דלהרב החריף ובקי הנגיד המפו' מו"ה שמואל נ"י

שאלה גביר אחד בנה זה שנה דאמפף מיהלע לעשיית קמח וכתישת הלאא מה שנצרך להגארב פאבריקען שלו וצריך שיהי' לו לכך איין מאשיניסט אויבער מילנער ואינטער מילנער ועוד שנים עשר גיזעלין שיעסקו תמיד במלאכה זו והמאשיניסט עם המילנערס המה שכירי שנה ומקבלים כ"א סך שמונה מאות זהו'