דברי חיים חלק ב רצא

מפורש שם המצ"ד ז"ל בפשטא דקרא וק' הא הכלים יצאו לחולין והאיך קרא להם הכתוב כלים קדושים הא נתחללו ואי דהקדיש מעתה ז"א דהא הכלים לא נתקדשו רק בעבודתם והכא עדיין לא שבו לארץ ולא נעשו בהם עבודה והוי רק נדבה כמו כסף וזהב מזה נראה דהכלים נשארו בקדושתם הראשונה ולא יצאו כלל לחולין והנה להרמב"ן ז"ל [במלחמות שם] וסיעתו צריך לדחוק הכלים קדושים שהיו עליהם טרם החורבן קדושת הגוף אך זה דוחק ופשטא דקרא כדברי בעה"מ ז"ל ולא תקשי מנדרים שאמר הש"ס שנעשו חולין זה ל"ק כלל להמעיין במקרא בעזרא שכ' שם (א' ז') וז"ל והמלך כורש הוציא את כלי בית ה' וגו' ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף וגו' והנה אגרטלי מפורש במצודות שהי' כלי לנטילה וזה ודאי לא נתקדש גם לא היו כלים החשובים רק מה שמבואר בקרא וכל הכלים כסף וזהב הי' חמשה אלף כמבואר בכתוב וכ' בפסוק בדניאל (ה' ב') וז"ל הכתוב בלשצר אמר בטעם חמרי' להיתי' למאני דהבא וכספא די הנפק נ"נ אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתי' ולחנתי' באדין היתיו מאני דהבא די הנפיקו מן היכלא ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה הרי שלא הי' משתיהון רק בשל זהב ובכלים של זהב לא היו מקודשים רק המזרקים וכפורי זהב אבל שאר הכלים לא נתקדשו כמבואר ברמב"ם הל' כלים ובודאי בכלי זהב שנעשו בהם העבודה לא הי' כדי שישתמשו כולם שהי' אלף רברבנוהי ולחנתה ובכתוב כתב שם (ה' כ"ג) ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך וגו' חמרא שתין בהון אלמא דהקצף הי' גם על שתיית רברבנוהי וע"ז שפיר קאמר הש"ס בנדרים ומה כלי קודש שנעשו חולין היינו אותן הכלים שלא הי' כלי שרת נעשו חולין וגם עליהם קצף הקב"ה מכ"ש המשתמשים בכתר תורה וז"ב לפענ"ד והי' שלום

סימן יז

להנגיד המפו' הישיש הנכבד מו"ה

שמעתי אשר נתקבל לבהכ"נ דחסידים שבקהלתכם ש"ץ עם מזמרים מסייעין ונפלאתי מאוד מה זה עולה על לבבם הלא הרבה יגעו אבותינו עדי הסירו המספחת הזאת מב"י ות"ל בקהל חסידים לא נמצאו מתפללים בהכנת שיר וזמר נעים כבבתי טרטיאות רק בוחרין באדם כשר השופך לבו נגד ה' בתפילה וגם אפי' ברוב קהלות גאליציאן אם כי אינם מתפללים בנוסח ספרדי עכ"ז שומרים מלהביא לבהכ"נ מזמרין כמו בבתי טרטיאות ח"ו וגם בקהלתכם מעולם היו מתפללים כמו בכל ערי פולין ביראה ואהבה בלא צעקת מרעים ועל ימי נוראים בחרתם לכם איש ירא ושלם לישא רנה בעדם לפני יוצר כל ואיך עתה נהפך לבבם להביא פסל בית אלקינו ובפרט כי הש"ץ הזה שבחרתם סני שומעני' לבעל עבירה וביותר אני מתפלא על כ"מ אשר כל ימיו הי' נגד המתחדשים ולא הניח יד רשע ליגע בכבוד ב"א ובתורתו ולמה לעת זקנתו ירפו ידיו ולתת יד לפושעים מחדש באו להתאוו תאוה בבית ה' בחצרות קדשו ולהרהר הבליהם בשעת התפילה ע"י שירי חשק הנזמרים בטרטראות ואוי להם לפתאים הללו ערלי לב אין תבונה בהם אולם ישיש בא בימים ומתנהג ביושר בימי עלומיו איך עתה לעת זקנה ושיבה יחוורו פניו ולהוביש ימי עלומיו ולמה יסתיר פניו מלהוכיח באמרי יושר ולצאת בחוזק יד ותקיף נגד הרשעים הרוצים לחלל השם ואת מעט המנוחה אשר מצאתם בהתעטף לבבם בעת התפלה כי כל היום בעוה"ר מוטרדים בעסקים שונים ובין אנשים משונים במדתם ודיעות זרות וגם השתי' לא כדת עם האכילה אשר לא נודע אם מתוקן כדת ושארי ענינים אשר ישוטטו ברחובות קרי' ולא נשאר לכם רק מעט זמן התפילה להתפלל יחד יראי ה' עם ש"ץ ירא ד' ואיך עתה יתהפכו ח"ו ודבר זה גורם לכמה רעות כמבואר בספרי מוסר ובתר"ב ז"ל ובפר"מ בכמה מקומות לא מתורת חסידות ורק כי קול נהימה כזאת מטמא לב השומעים ותרתי בלבי למה עלתה לו זאת למע"כ ואולי כי כביר לא ראה פני אדם ירא ה' גדול הדור ואת יראי השם אשר אתם יבזו הבאים מחדש וכבהמות נדמו בעיניהם ואולי בלשונם הסיתו לכ"מ לאמור כי זה דרך הישר להתפלל בנעימה והוא בתומו כי נשכח ממנו דרכי החסידות והיראה אמתית נמשך אחר עצתם ולזה באתי להעיר לבבו שיזכור נא ימים הראשונים אשר הי' מקבל פני הצדיקים ודבריהם נכנסו בלבבו וכמאז כן עתה יתעורר בלבו יראת ה' ולהכות על קדקד אנשי רשע ובחוזק יד יגרש את הש"ץ ומסייעיו מבית ה' ואז סר עונו ויכופר חטאתו ובטוח אני כי בהצטרפו עם עוד אנשים כשירים שבחברתכם כמו הנגיד ר' איצק וחביריו שתצליחו ובכח יד תגרשו הרע מבית ה' ובזה תצליחו במעשיכם וינוכו בשיבה טובה דשנים ורעננים ובחצרות א' יפריחו והי' שלום וברכה דברי ידידו דוש"ת בלונ"ח

סימן יח

לסדר ולא תעשה כמעשיהם תרכ"ד

להנגידים יקירי עם ויראי השם דורשי תורה נכבדי וראשי קהל עדת מישקאלטץ יע"א

מכתבם הגיעני לדרוש ממני האם מותר להעמיד בית תפלה דומה ממש לבית תפילה זולתינו ולהוריד לפני התיבה משורר עם סייעתו לשיר בשירי זולתינו ולהשתחוות כדרכם ידידיי דעו כי כל עיקרי דת תוה"ק נתייסד עפ"י תורה שבע"פ כאשר יורונו חכמינו ומנהיגינו מקבלתם איש מפי איש עד מרע"ה שקיבל התוה"ק מסיני כי לולא תורה שבע"פ לא נודע משום מצוה מה היא טוטפת בין עיניך ומה הוא פרי עץ הדר ומה הוא סוכה וכמה דפנות צריך ומה היא קיחה לאשה ומה היא ספר כריתות וכדומה רוב מצות התורה אשר עיקרה הוא מפי חכמינו עפ"י קבלתם ורוב עונשים ואזהרות עפ"י דעת חז"ל וכבר הזהירה התוה"ק לא תסור וגו' וכמה פעמים הזהירה התורה ע"ז וזה עיקר הדת ומחסד הש"י על עמו להראות נפלאותיו אשר ברוב הימים ואחר פיזורינו בכמה מדינות כולנו עם אחד וחק אחד לכולנו וכאשר הי' מחלוקת בין החכמים הולכים אחר הרוב ולא נשתנה לנו שום דבר ממדינה למדינה רחוקות וקרובות כי משורש אחד יצא דתינו ואין בו פירוד ח"ו ורק במנהגים יש חילוקים כי כולם מודים שזה מותר רק איזה חכמים נוהגים להחמיר ע"ע וכן הנהיגו להסרים למשמעתם ולבני מקומם והוא כמו מי שמזיר עצמו מדבר המותר כעין נדר ובדבר הזה יש הרבה מישראל שלא רצו להחמיר בד"ז ובכמות אלו הענינים יש מנהגים חלוקים מדינה זו קבלו להחמיר בדבר המותר ומדינה זו לא קבלו החומרא הזאת ובשביל זה לא יקראו עבריינים כי הכל מודים שמותר מה"ת רק בני מדינה זו רוצים להזיר מדבר המותר כמו נזיר ונודר נדר אבל בדיני התורה כל ישראל בכל המדינות שוות אפי' בקצה העולם כידוע ואפילו במנהגים הנ"ל הזהירונו חז"ל שליחיד אסור לשנות מכפי מנהג בני המדינה שיושב בה ולכן בודאי אסור לשנות לבנות בהכ"נ בסגנון אחר מכפי שהוא מנהגינו במדינה זו מאז ובפרט להדמות לבית זולתינו ולהוריד ש"ץ לשיר בשירי זולתינו ולשנות ההשתחויות ח"ו זה איסור גמור וידוע שאפי' אערקתא דמסאני מחוייבים למסור נפשינו שהוא מנהג יהודית וגם לא נבוש ממחרפינו ומבזים דתינו וחוקינו וידוע שבכל הדתות זולתינו יש נימוסים וחוקים אשר לא יאותו לזולת בעל הדת ההוא וחוק ההוא לקלון בעיני זולת הדת ההוא ועכ"ז מחזיקי הדת ההוא לא יחושו להמבזים דתם ולא יפרו נימוסם בשביל המשחקים עליו כ"ש אנחנו מאמיני דת תוה"ק שלא נעזוב חקים ישרים עבור המחרפים וע"ז נאמר בירמי' וקדר שלחו וראו והתבוננו וגו' ההמיר גוי א' וגו' ולכן ח"ו לבנות בית תפלה ולהתפלל ע"ד זולתינו וח"ו אם נשנה איזה דבר ממנהגי אבותינו יהרס ח"ו כל הדת צאו וראו מה עלתה בכת החדשה שמאסו בדברי חכמים וכי המה כמעט רחוקים מבנ"י ועוברים על כמה עבירות במזיד כלל הדבר מי שאינו מאמין בדברי רבנים מקבלי תורה שבע"פ ואינו חושש למנהגי אבותינו ובזוי בעיניו דברי חכמים ובוחר לנפשו מה שנאות לפי שכלו יצא מכלל דתינו כי עיקר ויסוד דתינו דברי חכמים ואם אינו באמונה זאת איננו מבעל דת הקדושה אך גם דתי אחרים אינו עושה כי כי גם המה נבזים בעיניו ובוחר לנפשו מה שיאות לו לדעתו זה האיש אינו בעל דת כלל כי הוא אינו עושה בכוונה משום הדת רק עושה כפי מה שיראה בעיניו א"כ איננו בגדר בעל דת כלל ולכן השמרו לכם מלכנוס לבית הנעשה במנהג החדשים ומהתפלל בתוכו ואסור לשמוע שיר מסוררים בלא כוונה ויראת ה' והנה כ"ז אומר לכם בדרך כלל ואיני מורה לכם מקום לדברי באיזה ספר או פוסק משני טעמים. א' כי פשוט הדבר מאד כידוע לכל מי שיש לו ידיעה מעט בספרים אם לא הולך שובב ולא טחו עיניו מראות האמת בעיון מעט ימצא באר היטב בתנ"ך וש"ס ופוסקים וא"כ למה אכביר במילין. שנית כי ידוע שהכת החדשה מחרפים על דברי חז"ל ומה איך אביא ראי' לדברי מדבריהם הלא כל דברי חז"ל לשחוק באזני הכסילים ואם מתוך דברי תוה"ק בכתב נסתר פירושו ויכלו הפתאים להפך דברי אלקים חיים וע"ז הזהירונו דע מה שתשיב לאפיקורס אבל אפיקורס ישראל כ"ש דפקר טפי ולזה לא הבאתי שום ראי' לדברי רק האמת עד לעצמו. והנה למשא כבד יכבד ממני להשיב בדבר