דברי חיים חלק ב רפו

חבירו אתמהה הלא עיקר החילוק בין נ"א לנ"ס הוא בב"ש קודם הודו ומה ענין שליחות לפסוקי דזמרה ובפרט שנתקן אחר הש"ס כי לא נמצא בש"ס מזה אם כי יש בכמה ספרים שאמרוהו גם אז אבל לא היה לחק קבוע כידוע בפוסקים וגם עתה בדורותינו אומרים החזן עם הקהל ב"ש ואין שום חשש מהוצאת חבירו בב"ש ובש"ע ידוע שאין חילוק בברכה ומטבע ח"ו רק איזה שינוי מלות ויעוין בסידור רי"ע ז"ל שכ' שהוא מחמת איזה טעות סופרים אבל ז"א מפסיד עיקר התפילה ח"ו שלא להוציאו ואם לדברי הספרים הקדושים הנ"ל שכ"א בשער ידוע מ"מ לד' אחד מתפללים ומוציא אחד חבירו בהתכללו יחד ע"ד כללות ישראל יחד והש"ץ דרך שער מיוחד לו מעלה תפלת כל ישראל ולכן בשביל שיש לזה השבט שער אחר למה לא יוכל משבט אחר להוציאו בתפילתו גם אתפלא מאוד למה הי' צריך ר"ע שר"א יוציאו הלא בתפילת כל השנה אין הש"ץ מוציא רבים י"ח ואם הכ"ד רננות שאמר ר"א זה אינו חיוב רק ריבוי תפלות אבל אין בזה שום חיוב שיהי' צריך להוציאו ואם אמירת א"מ בודאי א"צ שליחות ובר מן דין אני תמה וכי פשיטא לי' למרן דר"א ור"ע התפללו בנוסח אחר הלא מבואר בהדי' גבי הבדלה ברכות ל"ג ע"א דר"א ס"ל אומרה בהודאה ור"ע ס"ל אומרה ברכה בפ"ע וגם בביצה י"ז ע"א] דפליגי ר"א ורבנן גבי ר"ח וחוה"מ ור"ע ודאי כרבנן ס"ל כידוע בכ"מ דאם אינו פליג ס"ל כחכמים וכמו שאמר ר"ע גופי' בברכות בפ' כיצד מברכין לר"ג הרי דר"ע לא הי' מתפלל נוסח א' עם ר"א ואם נימא דמה דמפורש בש"ס דפליגי פליגי אולם במה שאינו מפורש דפליגי לא פליגי דאי תימא דכ"א התפלל בנוסח אחר האיך הוציאו לחבירו כדברי הח"ס ז"ל ז"א כלל דהרי מבואר בהדי' בר"ה [ל"ב ע"א] גבי ר"י בנו של ריב"ב שירד לפני התיבה לפני ר"ג ועשה כר"י ב"נ ואמר ר"ג לא כן היו נוהגין ביבנה ליום השני היינו לשנה האחרת ירד ר"ח בנו של ריה"ג ועשה כר"ע ואמר ר"ג כך הי' נוהגין ביבנה ופריך בגמ' נימא ר"ג כר"ע ס"ל אלמא דאפי' בשינוי הברכות בדיעבד יצא דאל"כ למה אמר ביום שני ירד ר"ח לימא תיכף באותו יום הי' לירד אחר א"ו שבדיעבד יצא באיזה נוסח שאמר אם אינו משנה מטבע החכמים מתקוני התפלות ולכן בימי ר"ג שעדיין לא נתברר היטב תיקון החכמים בכל אופן שאמר יוצא י"ח א"כ מכ"ש בנוסח האר"י ז"ל לנוסח אשכנז דהחילוק מעט מזעיר כידוע בודאי מוציא המתפלל באיזה נוסח את חבירו המתפלל בנוסח אחר וז"ב וגם ביותר להפליא מי הגיד לו להח"ס ז"ל שר"א הי' לוי ואי משום שראה במדרש שמרע"ה התפלל שיהי' מזרעו יוכל להיות מצד האם וכמבואר בהדי' ביוחסין [עיין בס' ע"מ פ' ט"ו במאמר חיקור דין ח"ב מבואר שם כן להדי'] ולכן כל דברי התשובה הזאת נפלאה ומי שנפשו יפה יוכל לסמוך על גדולי הדור קדושי עליונים ששינו הנוסח אשכנז לנוסח ספרד ואינני ח"ו כחולק על מרן רשכב"ה הח"ס ז"ל כי אינני בקי בשיחת חולין דילי' רק מה שראיתי וקבלתי מפי קדושי עליונים גדולים בנגלה ובנסתר אמרתי וה' הטוב ינחני בדרך האמת. אחר כתבי כ"ז מצאתי בירושלמי ר"ה פ"ד על המשנה הנ"ל וז"ל ביהודא נהגו כר"ע ובגליל כריב"נ עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא וכשקדשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר' ישמעאל בנו של ריב"ב ואמר כדברי ריב"נ אמר רשב"ג לא היו נוהגין כן ביבנה ביום ב' עבר ר"ח בנו של ריה"ג ואמר כדברי ר"ע ארשב"ג כך היו נוהגין ביבנה עכ"ל וז"ל הקרבן עדה שם לא כן הי' נוהגין ביבנה בימי אבא כשהיו הסנהדרין יושבין שם אלא נהגו כר"ע ואפ"ה לא העבירוהו מתפלתו ש"מ דעביד ביהודה כגליל יצא עכ"ל ות"ל שכוונתי לדעת הירושלמי להוכיח משם (שיוצא) [שמוציא] אפי' לכתחילה מי שמתפלל בנוסח אחד למי שנוהג להתפלל בנוסח אחר

ס"ד דזה הכלל לפ"ד מ"ח דראוי לכ"א להחזיק במנהג אבותיו כי מסתמא המה מאותו השבט שאותו נוסח התפילה בשער הזה ולכן רבותינו האשכנזים בעלי תו'. וגדולי הקדמונים שהחזיקו במנהג אבותיהם שמסתמא זה השער שלהם כפי נוסח האשכנזים ורק המ"ח והאר"י ז"ל חדשו דמי שלא ידע בנפשו את שורש שלו מאותו הנוסח ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל והיינו בודאי שאין דבריו עם המוני ופשוטי עם שהם מתפללים לתומם ואין יודעים בנפשם כלל ורק דבריו כנגד גדולי הצדיקים שהם יודעים שרשם ולכן אמר שמי שא"י שנפשו משורש הנוסחא שמתפללים בארצם ראוי שיבחר נוסח האר"י ז"ל כי לפעמים יש נפשות מעורבת משבט לשבט כידוע לי"ח ולזה אם אין ברור לו שנפשו משורש שמתפללים במקומו יחזיק בנוסח האר"י ז"ל ולכן לק"מ מה שהק' בח"ס על רבותינו למה לא התפללו בנוסח האר"י ז"ל כיון שלא ידעו מאיזה שבט המה ולכן דחה דברי המקובלים הנ"ל ז"ל אך באמת רבותינו הקדמונים היו גדולי בעלי קבלה כידוע שרש"י ז"ל הי' מקובל גדול כנראה מכמה מקומות שהביא שם ע"ב וגבי שלש טיפות וכמה מקומות עצמו מספר וכן ג"כ הר"ת והר"י היו מקובלים גדולים וכן שארי בעלי תוס' כגון ר"י חסיד ותלמידו הסמ"ג ור"י מאורלייניש כידוע בתשובה מן השמים ולכן המה ידעו שורש נשמתן ונשמת תלמידיהם כי המה שרשם מנוסח אשכנז והמוני עם המה מתפללים לתומם וגם אולי ידעו גדולי הראשונים שגם כל הדור הי' משבט זה נפשם השייך לשער לנוסח אשכנז אך בבוא האר"י הקדוש והכין שער הכולל לכל מי שהוא משבט שיהי' יהי' ותיקן נוסח תפילת האר"י ז"ל ולכן כ' מ"ח דמי שלא ידע שורש נפשו יתפלל בנוסח האר"י ז"ל אך לאחר שנחית עיר וקדיש מן שמיא הבעש"ט ז"ל אשר גדלו מבואר בס' יכין ובועז להגאון בעל מאיר נתיבים שהעיד על גודל קדושתו ונפלאותיו וכן שם הגדולים סיפר בשבחו וכמה גאונים קדמונים שהעידו שמן השמים נשלך לתקן דורו והבין ששורש נשמתו אינו משער נ"א ולכן אחז בנוסח האר"י ז"ל וגם ראה שמזמנו ואילך כמה נפשות שראוי' לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ולזה תיקן שיתפללו הנוהים אחריו בנוסח האר"י ז"ל וכן הנהיגו אחריו ראשי הדורות הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו גאונים גדולים בנגלה ובנסתר ולכן כל המאמין בבעש"ט ובתלמידיו ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ומיני' לא יזיע דברי שפל המצב נכנע לתלמידי הבעש"ט להבין דבריהם הקדושים. ה' ח' כסלו תרכא"ל

סימן ט

לידידי הרב וכו' החריף ובקי מו"ה דוב בעד נ"י מו"צ בישוב לאדמיר

שאלה בס"ת שקוצו של יו"ד היינו קוץ השמאלי של שם הנכבד והנורא נוגע בגג ה"א של השם הנ"ל ורגל הימיני של יו"ד הנ"ל נוגע ברגל של ה"א הנ"ל ורגל של ה"א הנ"ל נוגע ברגל הפנימי של ה"א הנ"ל וכ"ז ניכר היטב שנעשה אחר הכתיבה ועוד שאלה על ס"ת זו במק"א היינו עיקר היו"ד של השם הנכבד דבוק לה"א של שם הנ"ל וזה לא ניכר אימת נעשה ע"כ אנכי שואל מכבוד רבינו הקדוש הדין בזה כי אין אתנו יודע להכריע בזה כי מסתימת דברי המחבר בש"ע נראה פשיט שמותר להפריד אותיות של שם אבל נוב"י עושה חילוקים בזה: עוד שאלה בענין תרנגולים חדשים אשר מקרוב באו: עוד ענין אחד אשר נוגע לעצמי היינו שאני מפקפק בענין עניית אמן אחר ברכות של קטנים כי צואה בפי טבעת אסור לאותו אדם וקטנים אין להם דעת להיות נקיים מכל וכל וגם ע"ה בכלל זה ע"כ אבקש להודיעני חוות דעתו הקדושה בכל אלה

תשובה הנה אם נדבקה לגמרי שאינה ניכרת ליוד בודאי הוי כנפלה טפת דיו שמותר לתקן הגם שהרמ"ע ז"ל מחמיר בתשובה [ל"ו] בס' בני יונה כ' להתיר וז"ל בקיצור סי' רע"ו ס"ק י"א ה' של שם שכרעה נוגע בגגה בין שנכתבה כן או שנכתב כהוגן ואח"כ נתדבקה כל שנתדבקה כל כך עד שנראית כחי"ת מותר לתקנה ולגרור כל הרגל שלה דכיון שנראית כחי"ת הכל רואין שאינה מן אותיות השם ואופן התיקון צריך שיגרור כל הרגל דאם יגרור רק הדבק הו"ל חק תוכות ופסול וכיון שכן יזהר הסופר המתקן שיתחיל לגרור מסוף הרגל כלפי מעלה דאם יתחיל לגרור מסמוך לגגה שהוא מקום הדבק מיד שתראה כה"א יהיה אסור מנגוע עוד בה דהרי היא שם גמור ועדיין פסול הוא משום חק תוכות ואין תקנה עוד לאותה יריעה ואם אין הדבק נוגע בהגג רק מעט יש להסתפק בדבר אם מותר לתקנו או לא דכיון שאינו נדבק רק מעט עדיין ניכר קדושת השם והו"ל מוחק שם ואם גרר כל הרגל מאי נ"מ שמתקנו אח"כ ול"ד לטיפת דיו שנפלה על האות דרשאי לתקנו דהתם בטלה צורת האות לגמרי ואם נגרר רק הדבק ההוא הו"ל חק תוכות ואי מנח לי' הכא הא בעי' כרעא דה"א תלוי' כו' עכ"ל אך אם נראה כיוד רק נוגע בנגיעה דקה ודאי אסור למחוק ולתקן וגם אם הוא דבוק הרבה שנתקלקל האות ולא מקרי שם כלל שמותר לתקן יתקן באופן שכשיהא נראה השם קצת לא יגרור עוד כמבואר שם כנ"ל. ועל מה ששאל על הדיבוק באם לא ידע אימת נעשה ונדבק הה"א ליוד הנה אם הדיבוק הוא באופן שנשחת צורת האות לגמרי ונראה להדי' שאינו כלל שם הקדוש מותר לתקן באופן שיגרור כל האות היו"ד ויגרור באופן שלא ישאר בשום רגע שם אות יו"ד דאם יגרור קצתו ויהי' עליו עדיין קצת תמונת יו"ד יהי' עובר שוב על מחיקת השם אך מחמת שזה דבר קשה לגרור כן וגם קשה להעמיד על הדבר אם בכה"ג בדבק כזה הוי נשחת צורת האות והרבה האריכו בזה הראשונים והאחרונים