דברי חיים חלק א לד

עתה נבא לענין גב"ע על ר"ז מה שהעידו עליו כי לא דקדק בנפיחה בודאי זה דבר תלוי בלב ואין הכרח בדבר ואין הוכחה ברורה ע"ז כידוע לכל המבין קצת בבדיקות וע"ז נאמר ויראת מאלקיך אך לא נוכל לפסול עי"ז כי אומר לדעתו הי' נפוח כראוי ומי יודע סתרו ומה שהעיד ש' על רא"ל משום זה אינו פסול שכבר כתבנו שגם לפ"ד אין לפסלו כי יכולים לתרץ דבריו כנ"ל ולכן גם אותו אין לפסלו ובפרט שיש כמה אמתלאות לדבר ולכן לדינא כשרים שני השו"ב

ומה שרצו המערערים לומר שהם מאמינים להשו"ב הפוסל ולהם אסור תמהתי מאד וכי אשתמיט מינייהו דברי הרמ"א באה"ע סי' קט"ו [ס"ז] והוא ממהרי"ק שאין יכול לומר על כל אדם אפי' על נאמן דמהימן לו כ"א באדם דגם בי' טובא כמו אשתו ובנו יעו"ש וידוע זאת דלפסול אדם הוא כד"נ כמבואר בתשו' רמ"א ורש"ל סי' ל"ג ולכן בודאי זה דבר שאין בו ממש ובפרט כי בררתי שלכל העדים אין ממש להעבירם עפ"י הדין דגם מה שהכשירו סירכא תלוי' כבר נאמנו דבריהם בב"ד והאיך שוב יפסלו עי"ז זה לא ניתן להאמר כלל. גם קראתי בתשובה סברא אחת דבבדיקה אינו נאמן פסול לעדות וזה נגד הש"ע סי' קי"ט והש"ך בסי' ב' גבי חשוד שנאמן לומר מכשירה לקחתי אפי' בבשר בהמה ואי כסברא הנ"ל הא הוא פסול לעדות ודילמא הבהמה הזאת טריפה ואינה בידו א"ו סברא זו ליתא כלל ואדרבה גם השתא רוב בהמות כשרות ומש"ה אוכלים חלבה כידוע ורק לגבי יו"ט אמרינן כן מחמת שאנן מחמירים אבל באמת רוב בהמות גם האידנא [כשרים] ובמקום הפ"מ כשר בנאבדה הריאה וכל עיקר הבדיקה הוא רק מדרבנן כמבואר ברשב"א באריכות וא"כ ודאי אם אינו חשוד לא"ד נאמן מה"ת ודו"ק

ולכן לדינא כשרים שני השו"ב אך בענינים כאלו העיקר אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ובאמת הרבו לפשוע גם שאין מעבירין אותם עפ"י דין הרבה קלות עשו במה שהטריפו אצל עכו"ם ובמה שהשנאה כבושה בין שניהם כנראה ואין יראת ד' אך כ"ז אם הי' יודעים תועלת בהקים אחרים תחתם אולם בעוה"ר לא אכשור דרי וטובה צפורנם של ראשונים מכרסם של אחרונים ועיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהי' אצל צדיקים ולאחר שנתחנכו באומנות הזו נהפכו לאיש אחר אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי. לכן ידידיי השם עמכם הסירו המשטמה והקהלו ואספו כאחד ותחקורו ותדרשו באמת מה לעשות לטוב לפני ד' והוא יהי' בעזריכם לבא על האמת והשלום: סימן ז

מכתבם הגיעני והנה לא ידעתי למה דרשתם ממני אחרי שכבר נזרק להיתר מפי גדולי דורנו ומה אני להכריע אך לאשר שלאפרושי מאיסורא אין חולקין כבוד לרב אמרתי להודיע לכם אשר לפענ"ד השו"ב אשר נשאלתם עליו הוא אסור לאכול משחיטתו עפ"י דינא דש"ס לפי הגב"ע שנשלח עלי מקהלתכם והעתקה לוטה פה. ואולי לא סיימוהו קמי הגדולי הדור המשיבים להיתר אח זאת כי בודאי הדין פשוט לאיסור ובחנם פלפלו בדין עדות שנגבה שלא בפני בע"ד כי הלא ידוע שצריך עדות בפניו הוא משום והועד בבעליו והוא מדאורייתא או מדרבנן להב"י ז"ל וקרא אסמכתא אבל בדבר איסור ודאי אפילו שלא בפניו נמי סגי כיון שאינו רק להוכחת הענין לאמיתו דהא א"צ עדות כלל ובודאי בדבר שע"א נאמן סגי אפי' שלא בפני בע"ד במקום שנאמן ע"א נאמן אפי' שלא בפני הבע"ד. והנה מבואר במהרי"ק ובת"ש ז"ל בשו"ב שהוא קל ויצא עליו קול שוב אפי' ע"א נאמן. וז"ל יש"ש חולין פ"ק סי' ט' גם יפה כתב שיש ליתן לב על השוחט ולבדוק על מעשיו אם פירקו נאה שלא יצא עליו שם רע בנערותו אבל אם יצא עליו כבר שם רע והעד הוא בר סמכא ואיש מהימן ראוי להחמיר ולהרחיק עצמו ממנו עכ"ל ומביאו השמ"ח סי' ב' סכ"א וז"ל אם לא העיד עליו כ"א ע"א אינו נאמן עליו אא"כ נראה להמורה שאמת הדבר לפי ענין השוחט כגון שיצא עליו כבר שם רע והעד הוא בר סמכא ואיש מהימן אז יש להעבירו עכ"ל וא"כ כיון דאפי' ע"א נאמן בודאי יפה מע"א שני עדים שלא בפני בע"ד אשר לא יכחיש זה מי שיש לו מוח בקדקדו וא"כ בשו"ב הנ"ל שכבר העבירוהו מחמת פשיעתו וקול יצא עליו שהוחזק בב"ד לאיש קל בודאי שוב נאמנים שני עדים שלא בפניו ולא יכחיש זה רק מי שיכחיש האמת וגם בלא זה דל העדים מכאן הוא עצמי הודה שהוציא טריפה מת"י בהמאטאליצע שמצא והגם שראיתי שהגאונים הנ"ל מחפשין בזכותו שטעה בדין הנה זה יוכל לומר חכם וגאון להמציא זכות עפ"י פלפול אולם אנכי איש רש אשר טרחתי הרבה בעסק השו"ב והלכתי לאיטליז כמה שנים ובכמה קהלות קדושות ועם שו"ב שונים כמעט למאות וידעתי בבירור כי דבר זה ידוע לכל מתחיל באומנות זו שהמאטיליצא היא טריפה וכן נהוגין ברוב ערי ישראל זולת במקומות מועטין שנוהגין להכשיר ואם כי ח"ו להרהר אחרי קהלות קדושות הנוהגין כן עפ"י גדולי הדור שמנוחתם כבוד לא כאשר ראיתי ללשון מדברת גדולות שחולק נגד רבותינו גדולי הדור הנ"ל כי אני אומר מסתמא באו על החקירה במקומות הללו שגם מאטעליצע מרחש לאחר שחיטה דוקא ויש מקום לדבריהם כמבואר בש"ס ואולם אם יש עוד איזה ריעותא אין חולק להטריף ודבר זה ידוע לכל המתחיל באומנות שו"ב וא"כ הקל הזה שרצה להכשיר מאטעליצע בנקודות שחורות בלא שום ש"ח הוא עשה להכשיל ח"ו וא"כ בודאי ראוי להעבירו ואין לו שום אמתלא ע"ז. וגם על השלישי לו ישיבוני במה שהכשיר סירכה דבוקה בבית הכוסות ובתוכה מסמר ויש שני עדים ע"ז הגם שהעידו שלא בפניו כבר בארתי שעל קל ונתעב כזה נאמנים אפי' שלא בפני בע"ד ועוד בל"ז הלא הרב הגאון האב"ד מכחישו ולפי דבריו הוא רשע א"כ כל אנשי העיר מחוייבים להאמינו כמו שמבואר כן בכתובות גבי בת ר"ח וז"ל הגמ' פ"ה א' ההוא אתתא דאחייבא שבועה ב"ד דרבא א"ל בת ר"ח ידענא בה דחשודה אשבועה אפכה רבא לשבועה אשכנגדה כו' א"ל ר"א ב"מ ולא יהא ר"פ כבת ר"ח בת ר"ח קים לי בגווה מר לא קים לי בגווי' כו' יעו"ש. הגם דהאידנא בד"מ מחמצין הדין כמבואר בש"ע ח"מ מ"מ באיסורין ודאי נאמן הרב כבי תרי דכבר הימנוהו בני העיר עליהם וכעין שכ' היש"ש ולכן בודאי נאמן הרב לומר שהוא רשע ואין לחשוד הרב שמשנאתו עשה זאת כי הלא ידוע עפ"י דינא דש"ס וש"ע אין אדם מישראל נחשד להעיד שקר ומכ"ש גדול הדור הרב בנן של גדולים חם לי' לזרעא דאבא לשקר בשביל שנאה ולכן לא יוכל שום אדם לומר שאינו מאמין לו כיון שבאמת הוא נאמן וכמבואר בש"ך סי' קכ"ז שאינו יכול לומר שאינו מאמין אם הוא באמת מאמינו ובפרט שכן מבואר בת"ש ויש"ש הנ"ל שבשו"ב כזה נאמן ע"א וכנ"ל. והנה פלטה קולמסו של הרב הגאון דקהלתכם לומר דבשביל שאמר משמו הראשון נאמן מהא דפלוני חכם תיקן לי הכרי ובאמת הוא שגגה דאם אמר בפני לא הוי אומר (בפי') [מפיו] וה"נ הוי כאומר ראיתי שתיקן דאין הראשון נאמן אולם בל"ז נאמן הרב נגד השו"ב וכנ"ל ולכן בודאי הנקלה ונתעב הלז ראוי להעבירו ואם תרצו לחום על נפשו ונפשות ביתו תנו להם איזה הספקה הלא ב"ה הרחיב גבולכם ואתם עשירי ונכבדי ארץ ולמה תחפאו על נקלה לרחם על תועב כזה להניחו להאכיל טריפות ולמה לא תחוסו על נפשכם היקרה שלא תתגאל במרק פיגולו ודבר זה ידוע שאין דבר עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראל ובעוה"ר עי"ז יצאו כמעט מן הדת כמה קהלות בארץ לועז ע"י השו"ב הקלים ואכלו ונתפטמו בטריפות וגברו עליהם דיעות זרות עד שפקרו ונאבדו מתוך קהל הקדוש ולכן ידידיי הזהרו מלחוס על התועב הזה ואל תחמולו עליו על המאכיל טריפות הזה ואל ישיאו לכם הגאונים שהתירו הדבר כי לפענ"ד לא הוציעו לפניהם כל הענין כאשר הוא לפני ועתה ידידיי אם תרצו תוכלו לשלוח מכתבי זה להגאונים הנ"ל והמה יודו על האמת אך בטח אני אומר גם אם ח"ו יבושו ויכלמו מלהודות ויעקשו עכ"ז על משמרתי אעמודה כי האמת אהוב מהכל ואין להשיב דבר מכל אשר כתבתי ואם תרצו אתם ידידיי תראו בעין בעיניכם כי האמת אתי אשר השו"ב הזה אסור עפ"י הדין דש"ס ואחרונים רק הביטו בעיניכם ישר ונא אחיי שמעו לדברי ועשו הטוב בעיני ד' להעביר הרע מתוככם ולא יבואו לבית המטבחים כלל ואחר כל הדברים ואמת עשו הטוב בעיניכם ואני נפשי הצלתי. אחר כותבי זאת מסר לי בני נ"י מכתב אשר השיגה ידו מכם והנה שם כתוב לבטל כל גביות עדיות של הרב אולם עכ"ז לא הועיל להתיר השו"ב מדין דש"ס ופוסקים כי הלא אפי' לדברי המתנגדים להרב כולם יודו שהי' איזה ספק בהריאה שנמצא בה הסירכא שלא כסדר' דע"י כן הטריפו הבהמה ורק שהי' הספק דלמא השו"ב עשאוהו במכוון להכעיס להשו"ב ר"ד ולכן מספק הטריפו הבהמה עכ"פ בודאי אם שוב בא ע"א והעיד על ר"ד שהוציא טריפה מת"י אם הוא איש מהימן צריך לחוש מלאכול משחיטתו עפ"י דין דמה ביצא קול לחוד על השו"ב דלא הי' דבר ברור לחוש כלל ואפ"ה שוב יצא השו"ב מחזקתו ונאמן עליו ע"א מכ"ש בנ"ד שספק טריפה לפנינו ורק אנו מסופקים אם הי' השו"ב השני רשע ועשה הסירכא להכעיס או זה השו"ב ר"ד הוא רשע והכשיל לרבים בודאי אם בא ע"א על ר"ד שהכשיל והוציא טריפה מתח"י ממילא תולין גם קלקלה הא' בו וגם כבר הודעתי דעתי שכיון שלדברי הרב האכיל טריפות אסורין בני העיר לאכול משחיטתו היינו אותן שהרב אצלם בחזקת מהימן ואסור להם לומר שאינו נאמן כיון שבאמת נאמן בעיניהם וכמבואר בש"ך וא"כ לפי הנראה אשר רובא ורובא דבני