דברי חיים חלק א ריב

או איזה טעמי' אחרים כמבואר בראב"ד [בפ"ג מהל' יבום וחליצה] ורמב"ן [א"ה אולי היא הרמב"ן במלחמות בפ' האשה קמא] והמ"מ ז"ל [שם] אבל מטעם אא"ח אינו נאמן וכבר נתקשה בזה הפ"י ז"ל [שם] אולם דברי רש"י ז"ל לפע"ד שפיר דהוא אמת דעת הרבה מראשונים דמטעם עד אינו נאמן ביבמה משום דאיכא חזקה וכמבואר במלחמות [הנ"ל] ובש"ע [הנ"ל] הדיעות בזה ובאמת י"ל דגם רש"י ז"ל ס"ל כן ורק במקום חזקה לחוד שהחזיק באחים אוקי חזקה דמל"ל נגדה והוי עכ"פ איתרע החזקה דאחים א"כ ממילא כיון דליכא חזקה שוב ע"א נאמן במקום דליכא חזקה אבל באם יש עדים דיש לו אחים והיא מה"ת זקוקה ליבם וצריכה עדות ברורה ולא מהימן ע"א להוציאה מחזקתה ובמל"ל בזה לחוד אין מוציאין מחזקתה בעדים דבחזקה לחוד אין מתירין ערוה הואיל דלר"נ מל"ל אינו ברור כ"כ ולא כעדים דמי לא מהני החזקה בדבר שצריך עדים דוקא וע"א לא מהימן ה"נ חזקה דמל"ל לא מהני להתירה רק עדים בעי וזה ודאי פשוט לר"נ ובפרט להסוברים דע"א לא מהני ביבמה בודאי דלר"נ אינו מועיל במקום עדים ולכן שפיר מפרש הרשב"ם דלר"נ לא מהני מל"ל רק במקום חזקה ולא במקום עדים אבל לרבי י"ל דמהני המל"ל גם במקום עדים כיון דס"ל מל"ל כעדים דמי אולם באמת לפי מה דמבואר בכל דוכתי דלא משוינן פלוגתא במקום שנוכל לומר דלא פליגי וכמבואר כמה פעמי' בש"ס נימא בהא נמי פליגי ומתרץ לא דבכה"ג כ"ע מודים והוא מטעם דלמעט המחלוקת עדיף טפי (ורק) [וכן] מבואר בכל הפוסקים דכל כמה דלא חזינן פלוגתא משוינן לומר דלא פליגי וא"כ כיון דלא חזינן דרבי פליג בהדיא במקום עדים לומר דמהימן י"ל דמודה לר"נ דלא מהימן נגד עדים הגם דס"ל מל"ל כעדים דמי היינו נגד החזקה אבל נגד עדים לא מהני מל"ל כמבואר ומש"ה שפיר פסקו הטור וב"י [הנ"ל] דנגד עדים אינו נאמן אך לכאורה קשה ע"ז הלא חזינן גבי גרשתי את אשתי [שם בב"ב דף הנ"ל] דמהימן אפי' בידוע שהיא אשתו בעדים ולא נחלק בזה שום אדם דמה"ת נאמן לומר גרשתי אשתי אפי' בידוע בעדים שהיא אשתו ורק מדרבנן מחמרינן משום דאמר רבא [שם קל"ה א'] חוש לה וקשה למה הלא נגד עדים לא מהני המל"ל וכן מצאתי בתומים בדיני מיגו שהקשה כן אך באמת י"ל החילוק שפיר דהתם האשה אינה מוחזקת תמיד להיות א"א דבודאי אם תתגרש תהי' מותרת ורק שיש לנו חזקה עד עתה היתה בחזקת א"א מסתמא כל שלא נודע לנו שנתגרשה היא על חזקתה הראשונה והנה אם הוא אמר שעשה לה כדת וגירשה ודבר זה בידו לעשות א"כ הוי כאלו עשה זה הדבר שאומר א"כ אינה בחזקת א"א כלל ואינו אומר נגד החזקה דאמירתו הוי כמו שמגרשה משא"כ ביבמה נהי שנאמן מטעם מיגו שהי' יכול לגרשה מ"מ הוא אינו אומר שגירשה רק שיש לו בנים וזה הוא נגד החזקה בעדים שהיא זקוקה ליבם [דהחזקה] במקומה עומדת ואינו נאמן רק מטעם מיגו ומיגו לא מהני במקום שצריך מה"ת עדים וז"ב לפע"ד

ועפ"ז ישבתי קי' התוס' ב"ב שם ד"ה למפרע וז"ל שם תימא דמאי קמ"ל פשיטא דא"נ לומר למפרע גרשתי אשתי שאם הי' נאמן מה הועילו חכמים בתקנה שתקנו זמן בגיטין שלא יחפה על ב"א אם תזנה תחתיו דלעולם יחפה שיאמר גרשתי קודם הזנות ויהי' נאמן בשלמא למ"ד בסמוך דלא פלגינן דיבורא א"ש דאצטריך לאשמעי' דאפי' מכאן ולהבא אינו נאמן כשאומר גרשתי מקודם אבל למ"ד פלגינן דיבורא ונאמן מכאן ולהבא אלא למפרע דוקא אינו נאמן קשה דמילתא דפשיטא היא עכ"ל ולפמ"ש א"ש דהנה לפמ"ש לא הי' לנו להאמינו גרשתי א"א נגד עדים שהיא אשתו ורק משום שפסקה החזקה הואיל ובידו לעשות כן אינו נגד החזקה א"כ כ"ז לענין להבא אבל למפרע [קשה לכאורה] האיך הי' (עע"ד) [עולה על דעת] שמהימן הא אומר נגד החזקה שאין בידו לגרשה למפרע וצ"ל דהס"ד ה"א דכיון דנאמן להבא נאמן ממילא למפרע כיון שעכ"פ כבר גירשה ולא ידעינן אימת [איתרע חזקת א"א ומש"ה] נאמן לומר שמאז גירשה אך עכ"פ קשה הא הוא נגד עדים שהיא א"א ולא מהני לזה כלל המל"ל נגד עדים דלענין למפרע לא נפסק החזקה של העדים כלל ומאי הס"ד דנאמן למפרע אדרבה כיון דאומר נגד חזקה בעדים שהיתה אשתו אינו נאמן כלל ולכן י"ל דבאמת התנא לא בא להשמיענו דאינו נאמן למפרע רק נגד חזקה דמל"ל מהני נגד חזקה ולכן סד"א כיון דנאמן אלהבא דבידו לעשות כן ממילא איתרע החזקה דלמפרע שנתחזקה לא"א ושוב אא"ח ולא לו כסברת רש"י ז"ל אבל במקום עדים שהיא אשתו לא עלה על הדעת שיהא נאמן לומר למפרע גרשתי והנה לפ"ז בחזקה שהיא אשתו מבואר במהרי"ק [סי' פ"ז] והרבה עומדים בשיטתו בלא"ה דלא הורגין על חזקה וא"כ שפיר מיושב קו' התו' דאכתי יחפה על ב"א דז"א דבמקום שהורגים דהיינו בעדים שהיא א"א בלא"ה א"נ לומר גרשתי אשתי ואין שום סברא כלל ורק עיקר הרבותא דאשמעי' דאפי' נגד חזקה אינו נאמן למפרע והנה בחזקה בלא"ה אין עונשין מיתה הגם דאמת בתוס' כתובות [א"ה אולי כוונתו לדף כ"ב ע"ב ד"ה הבא] משמע שלא כדברי מהרי"ק ויעוין בשערי תורה אך מ"מ י"ל דהתנא אשמעי' [דלא נטעה לומר כן] ולא קשה קו' התוס' ז"ל

היוצא לנו מכ"ז דנגד עדים שפיר יש לנו להחמיר כדברי הש"ע שאינו נאמן נגד עדים ולפע"ד דאפי' במקום עיגון לא מקילינן בזה דכן דעת רוב הפוסקים ראשונים דבעל לא מהימן כע"א ביבמה ודעת הרא"ש ז"ל דאפי' ע"א ביבמה לא מהימן א"כ כיון דידוע בעדים דהוא אחיו וצריך מה"ת עדים להתירה והבעל לא מהימן בשביל מיגו לחוד לא מתירין דלא מצינו בהדי' להתיר ואדרבה מדברי הש"ס נראה בהדיא דלר"נ עכ"פ אינו נאמן וכיון דלא שמעינן בהדיא דרבי פליג עלי' בזה בודאי אין לסמוך אפילו במקום עיגון להתיר אולם לפ"ז כ"ז דוקא בעדים ממש דזה אחיו כגון בהוחזק לקורבא וכמבואר ברמב"ם ז"ל [פ"א מאיסורי ביאה] אבל במה דלא הוחזק רק עפ"י מה שאמר שזה אחיו ודאי אתי המל"ל ומרע לחזקתו ונאמן לדברי הכל כיון שלא הוחזק לאין לו בנים כנלפע"ד אך צריך לחקור העדים היטב למה אמר זה שיש לו בת ואולי הי' לאיזה תועלת דלא מהני כלל כמבואר גבי העובר בבית המוכס [בב"ב] כנ"ל

והנה באמת זה החילוק דמוחזק ולאמור בלחוד דהוא אחיו אינו מתבאר היטב רק לפי הנראה מהרמב"ם ז"ל [שם הל' כ"ג] דגבי אב שאמר קדשתי בתי או אשה שאמרה א"א אני אינה נסקלת ובחזקה נסקלת וכן מבואר ברמב"ם הא"ב פ"א הל' כ"א וז"ל איש ואשה שבאו ממ"ה הוא אומר זאת אשתי והיא אומרת זה בעלי אם הוחזקה בעיר למ"ד יום שהיא אשתו הורגין עלי' אבל בתוך הל' יום אין הורגין עלי' משום א"א עכ"ל הרי דלא מהני האמירה לחוד רק שנתחזקה שלשים יום הי' כעין בנה כרוך אחרי' וחילוקים אלו צריך אריכות הרבה אך עכ"פ נראה בהדיא דכה"ג שאין עדים רק במה שאמר שהוא אחיו הוי רק חזקה בעלמא שנאמן לכ"ע (יל"ב) [לומר יש לי בנים] דלא נתחזק מעולם באיזה ענין לאח

אולם עכ"ז אין בידי להקל בדבר שמבואר בש"ע לאסור [בעדים] ולא מצינו חולק בהדיא בזה ולפמ"ש סוגית הש"ס כהאוסרין ולא מצאתי בהאחרונים להקל זולת הב"מ שמיקל במקום עיגון וקו' התומים בסי' פ"ב שמכח זה רפיא בידו דעת האוסרין כבר תרצתי לעיל ולכן אין אני מהמתירין וצריכה גט מבעלה ולאח"כ חליצה. ואין אתנו לחלק בחילוקים דקים בין הוחזק למ"ד יום ובין חזקה שהוחזק לאח"כ לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה בערוה החמורה חליצה לזר כל ימי' ולדעתי נכון הדבר שתצא כ"ז שלא יבורר שורש הדבר מהבת: סימן צח

מעשה באשה אחת שהיתה מתקוטטת עם בעלה והלך בעלה ממנה ולאח"ז בא בעלה לביתו עם שני אנשים וזרק לאשתו גט בעל כרחה לפני האנשים שבאו עמו ותיכף הלך משם עם העדים ויצא הקול שנתגרשה האשה הזאת ובאת האשה הזאת לפני הב"ד להתיר לה להנשא ולא רצו הב"ד להחליט ולהתיר לה כי לא נודע להם בבירור מהגירושין ועברה האשה ונישאת ואסרו עלי' הב"ד לדור עם בעלה וגירשה אח"כ באו עדים שמת המגרש הראשון בלא בנים וגם האחים מתו ובאת האשה הזאת לפני הב"ד להתירה להנשא והביאה עדות על מיתת הבעל והאחים והוגבה העדות בבד"צ וז"ל הגב"ע דברי העד ר' יוסף שהעיד בתו"ע באליונ"ע אחרי האיום כדת איך האב גיקענט לר' הירש הנקרא ר' הירש שטאלעק היינו בעל האשה מ' מאטל המבקשת ההיתר איך ווייס דאס ער איז גשטארבין אונ ער האט גיהאט ג' אחים דער עלצטער האט גיהייסין ליב דער אנדרר האט גיהייסען מאיר ער האט זיך ממיר גיוועזין אונ האט עוקר גיוועזין זה יותר מחמשה עשר שנים ער האט זיך ממיר גיוועזין ווען דער הירשל איז אלט גיוועזין ערך שנים עשר שנים לא יותר ומסתמא קודם איי דער הירשל האט חתונה גיהאט דען ער איז נאך קיין י"ג שנים ניט אלט גיוועזין אונ דער הירשל איז אלט גיוועזין צו דער חתונה ערך חמשה ועשרים שנה דער דריטער ברודער האט גיהייסען מענדיל האב איך גיהערט דאס ער איז גישטארבען בק' רישא אין קרימינאהל מעהר האט ער קיין שום ברודר גיהאט אונ דער עלצטער ברודר ליב איז גישטארבין פה ק"ק