דברי חיים חלק א קצז

ולכאורה קשה ע"ז דא"כ למה פסול לשיטת ר"ת בנקרע הא דעתו מאימת שיהא ראוי לגרש וכיון שנפסל הגט ולא יהא ראוי לגרש בו דעתו שיחול הגירושין מקדם דמ"ש אם הוא אינו ראוי או הגט אינו ראוי תרווייהו חדא הוא דדעת השכ"מ לאחר הגט כל מה שיוכל ואם אירע סיבה שלא יוכל להתגרש יחול הגט מקדם אך זה ליתא דבשלמא זה דבר הרגיל בשכ"מ שיצא מדעתו קודם פטירתו כמ"ש הרשב"א ז"ל ושייך אומדן דעתו שיחול טרם יציאתו מדעת אבל זה הוא אונס דלא שכיח כלל שיקרע הגט ועל כה"ג לא עלתה דעתו ומש"ה פסול הגט לשיטת ר"ת אם נקרע וא"כ לפ"ז בנ"ד שאמרו לו שיקרעו הגט וישאר בהפקד ביד ב"ד בודאי דעתו שאם יופסל שיחול הגט מקודם שיפסול וזה ברור לפע"ד

והנה עלה בלבי איזה ספק מטעם אחר כיון דלפמ"ש השכ"מ דעתו לאחר הגט מחמת שאמר אם ל"מ ולא אמר כפי המבואר בסדר גיטין. אך השליח אמר כפי הס"ג שבידינו וא"כ הוי שינה בשליחותו. אולם באמת לפי שהעלתי דגם דעת השכ"מ הי' כן א"כ לא שינה השליח ובפרט כי באמת הי' דעת השכ"מ שהשליח יאמר כאשר יסדרו לו הב"ד ולא הוי שינוי והגט כשר ופטורה מחליצה כן נלע"ד להקל כי באמת רוב ראשוני' מכשירים והב"י ז"ל לא מביא כלל דעת המחמירים בשולחנו הטהור [בסי' קמ"ה] והד"מ מדחה לגמרי דעת המחמירים ורק אין בידינו להקל נגד הר"מ ב"ב זצלה"ה הואיל שגדולי האחרוני' קבלו דעתו לכן הואיל ויש פנים לומר שגם הר"מ ב"ב ז"ל מודה בודאי מותרת בלא חליצה

עוד זאת אדרוש מכ"ת כי שמעתי שיצא בהיתר מלפני כבוד הדר"ג לשלוח גט ע"י הבי דואר ונבהלתי שמוע איך שגגה יצא מלפני השליט כי מלבד שהקיום רחוק מאד ולסמוך על דברי התשב"ץ מביאו רמ"א ז"ל [בס"ס קמ"ב] המעיין יראה בתשב"ץ ז"ל גופא דדוקא בדיעבד הותר ולא לכתחלה אך מלבד כ"ז הלא ידע בעוה"ר פרצות הדור ואם ח"ו ינהג היתר בזה מי יודע אם ח"ו לא יבא איסור חמור כזה לידי קלות למאד כי ידוע הרבנים דמדינות רחוקות מה מעשיהם וגם פה בגלילותינו בעוה"ר נתרבו האפקורסים אשר דברי חז"ל בעיניהם כחוכא והרבה יכשלו ח"ו בעדות מזוייפים ואופנים שונים אשר אין להעלות על הכתב ויעויין בפ"י בפ"ג דגיטין שדעתו לאסור בפירוש הגם שטעמו שם דחוק קצת אך הנראה מדבריו ז"ל אשר גם הוא לרוב צדקתו חשש למכשול ותקלה מפריצי הדור והנה באמת ידעתי מך ערכי מי אנכי לדון לפני כבוד הדר"ג ולא יאונה לצדיק. כ"ע אך מחמת שבעוה"ר גודל הפירצות שבאו לפני כמה נשים להתיר להם לקבל גט ע"י הב"ד מבעליהם בעלי מלחמה העומדים במדינות רחוקות מאד וגם רב אחד מובהק שאל ממני להתיר להוביל גט ע"י הב"ד מעיר אחת שבצרפת רחוקה מאד ופלצות אחזוני כי מי יודע עד מה יגיע הדבר לזה אחלה נא פני כבוד קדושתו להשכיל בתקנת דורנו אשר בשפל המצב וידל כבוד ישראל והתורה ויראה להחזיק בגדרים ולהחמיר בזה ולהודיע לרבים שלא יעשה כן בישראל לשלוח גט ע"י הב"ד

מחמת שראיתי שיש מהנדזין בדבר. אמרתי להביא ראיה לדברי והנה ת"ל כי מצאתי הדבר מפורש כדברי דהנה זה פשוט דאם הבעל הי' אומר להב"ד שאחר מסירת השליח הגט אשה יקרעוהו ואח"כ הי' ממנה השליח לגרשה במעכשיו אם מתי בודאי היתה מגורשת למפרע דאין לומר דכוונתו על שעה אחת קודם מיתתו הא ידע שהגט יהי' נקרע לאח"כ ומבואר בשו"ת מהרי"ט ח"מ סי' נ"ב דדעת מהריב"ל שם דבכל דבר אמרי' דיודע אדם כמו שאמרו בש"ס אדם יודע שבעל לא מצי משווי שליח לקבלה וז"ל מהרי"ט סי' נ"ב ואעפ"י שהרב מהר"י ן' לב בח"א סי' צ"ב כתב בשותף שבא לחלוק ואמר לשותפו שהי' לו טעות חשבון מהעכו"ם ונתן לו החצי אם יכול לחזור בו אח"כ ולומר סבור הייתי שיש לך זכות בטעות ההוא ועתה אני תובעו שהכל שלי כמ"ש המפורשים בההוא דפ' אלמנה ניזונית ואמר הרב ז"ל שאין בדבריו ממש מתוך דברי הטור סי' קמ"ט בשם הרב אלברנלוני ז"ל באפטרופוס שמכר קרקע שמכירתו קיימת דמסתמא עפ"י ב"ד מכר דמשמע דאמרי' דכ"ע דינא גמירי אף להוציא קרקע מחזקת היתומים עכ"ל והוא ז"ל חלק עליו וז"ל תדע דאף להקל בערוה החמורה אמרי' מטעה טעי דלאו כ"ע דינא גמירי כו' והא דאמרי' בריש פ' התקבל האומר התקבל גט לאשתי אם רצה לחזור יחזור ומיהו מכי מטא גט לידה מגרשה דאדם יודע שאין הבעל עושה שליח לקבלה וגמר ועשה שליח להולכה והתקבל והולך קאמר הא ודאי מילתא פסיקתא הוא שהכל יודעים שאין אדם שליט בזה לעשות יד אחרים כיד אשתו כי היכי דאמרי' הכל יודעים שאין קדושין תופסי' באחותו עכ"ל א"כ בנ"ד שפשוט בעיני כל המונים שגט קרוע אינו גט ואם הי' מודיעים לבעל שהגט לא יחול רק קודם מיתתו ויהא כמוסרו לה אז בודאי כל אדם יודע שגט קרוע אינו כלום וא"כ אם הי' הבעל אומר לבי"ד שיקרעוהו בודאי לאח"כ כשמוסרו לשליח כוונתו שיגרש למפרע מעכשיו ולא קודם מיתתו בגט קרוע וא"כ דכיון דאם הי' הבעל אומר בפי' כן להב"ד בודאי היתה מגורשת למפרע ממילא גם כשהב"ד אמרו לו שהגט יקרע תיכף וישאר תחת ידם והוא נתנו לשליח בתנאי מעכשיו מתוך עסק בדברים אלו הוי כאומר הוא גופא כן שהגט יחול מעכשיו גם כשיקרעוהו דז"ל הריב"ש בתשו' סי' קכ"ז ולכן כיון שה"ר יצחק ב"ר מתתי' הממונה על הגט מדעת ורצון הכתות הוא אמר למגרש שיתנהו ברצון כדת וכהלכה בביטול כל מודעי והוא נתן הגט מתוך דבריו והרי הוא כאלו בטלום בפירוש דקיי"ל כר' יוסי דהי' מדבר עמה על עסקי גיטה וקידושי' ונתן לה ולא פירש ר' יוסי אומר דיו כדאי' פ"ק דקידושין וה"נ הכי הוא כו' עכ"ל וגם מהרי"ט ז"ל בתשו' הנ"ל כתב וז"ל איכא למימר דכיון שאמר אני כרצונך אזכה לאו לשון שאלה הוא אלא אגמורי קא מגמר לי' כי הוא היה מסדר כל הדברים ומזהירו שלא יבא לידי טעות שאם הי' שואל לא הי' לו לומר אני אלא רצונך שאזכה אבל עתה שאמר אני כרצונך מעתה ומעכשיו אזכה מראה לו דרך שתזכה ויהי' הוא בטוח ומאחר שהשטר עדיין לא הי' בידו שהי' קורין בו ואח"כ נתנו בידו מסתמא ע"ד שיזכה בו נתנו כמ"ש עכ"ל הרי כיון דהבעל נותן עפ"י סידור וציווי של המורה אותו על דעתו נותן כן ה"נ כיון שהדיין אמר שיקרע הגט וכוונתו שיהא הגט מעכשיו וכן הבין מסתמא הש"מ ששום אדם לא יטעה שתתגרש אשה בגט קרוע והש"מ נתן הגט על דברי המסדר בודאי ג"כ דעתו שיחול הגט מעכשיו לכן גם אם נקרע אח"כ כשר ופטורה האשה מחליצה ובאמת ראי' לדברי ריב"ש ומהרי"ט דסגי בעסוקים באותו ענין גם אחרים המדברים מהירושלמי ר"פ התקבל וז"ל אמר ר' חגיי קומי ר' יוסי ואתיין אלין פלוגתא כאלין פלוגתא דתנינן תמן הי' מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקידושי' ונתן לה גיטה וקידושי' ולא פי' ר' יוסי אומר דיו ר' יהודא אומר צריך לפרש ואתי' דר' כר' יוסי ודר' נתן כר' יודא אמר לי' ואת מה בידך דא"ר זעירא א"ר חמא בר אבא אדא בר תחליפא בשם ר' הושעי' מה פליגין בשהפליגו עצמן לענינים אחרים אבל אם הי' עוסק באותו ענין גט הוא והכא אפי' בעוסקין באותו ענין היא מחלוקת עכ"ל הרי דאם אמר לשון שיכולין לפרש לקבלה אמרי' שהוי כעסוקין באותו ענין דמהני כאלו פירש בהדי' לקבלה כיון שנתן עפ"י דבורו של זה ורק דהתם הולך לחד מ"ד בפירוש לאו כזכי יעיי"ש. תבנא לדינא שהאשה פטורה מחליצה אפי' לשיטת המחמירין משום שהדיינים אמרו לבעל שהגט יהא נקרע ומתוך זה מסר הגט לשליח והוי כאמר הוא גופא שתהא מגורשת מעכשיו ול"מ לשיטת הרמב"ם ורוב הפוסקים דמגורשת אפי' בנקרע ואין לומר דלדידן דהשתא אנן מחמרינן בזה וכיון שהשליח שינה מכפי אמירת הבעל לו שהוא אמר כפי נוסח המבואר בש"ע בסדר הגט א"כ הוי שינוי ויעוין במחנה אפרים שמפקפק מאד על שינוי כ"ד דכ"ז ליתא בנ"ד דבהדי' מביא המ"ל [פ"ז] מהל' אישות [ה' כ'] דאם הבעל לא הקפיד קודם שעשה השליח שליחותו לא הוי שינוי וא"כ בנ"ד אם נימא דהדין כרש"י לא איכפת לו במה ששינה דנהי דאנן מחמרינן אבל הבעל לעולם אין דרכו להקפיד לשיטת רש"י ז"ל ובפרט כיון שהעלינו בעזהי"ת אשר לכל השיטות כשר והנה באמת המחמירין בזה הוא רק מדרבנן כמבואר בשו"ת ר"ב בהגהת מיימוני ובמהריב"ל ורבים המקילין ובפרט גדולי האחרונים כמו הג"פ שהקיל בשעת עיגון ותורת גיטין וב"מ בהצטרף סברא דידן נוכל לסמוך להקל בלא שום פקפוק וגם מה שכתבתי מחמת האומדנא שעכ"פ אין כאן אומדנא דמוכח שמאחר הגירושין עד שעה קודם מותו כמ"ש ר"ת ז"ל דאדרבה דעתו שיחול הגט שעה אחת מעת שיוכל לחול וכמ"ש הג"פ לענין אם נשתטה קודם מיתתו סברא נכונה וברורה היא בנ"ד שניתן הגט עש"ק עם דמדומי חמה וש"מ הי' רחוק מכאן חמשה פרסאות ומת בשבת שלא הי' אפשר לכתוב גט אחר בודאי הי' דעתו שיחול הגט מעת שיוכל היינו קודם ש"ק וקודם שנקרע אך בזה הי' לחוש להא דהשליח שינה ואמר להאשה לשון אחר מכפי אמירת הבעל אך באמת י"ל דזה לא הוי שינוי ממש כיון שהב"ד היו יודעים איך אמר הבעל והמה סדרו לו לומר כך כיון שנראה להם שאין שינוי גם השליח לא שינה דכוונת הבעל ודאי הי' שיתן לפי אשר יאמרו לו הב"ד ופירושו כמעכשיו סתמא ולא הוי שינוי כלל

והנה כעת עיינתי בזה ונתקשיתי דלפי מה דפסק בש"ע [סי' קמ"ה] דאם מת מחולי זה אפילו הלך בחוץ בלא משענת מגורשת והוא כרבא דאפקעינהו רבנן לקדושין והנה לפ"ז הרי דלא