דברי חיים חלק א קפ

ישראל הוא מגרש וסיים דחלילה להזכיר שם גיות בתורת משה וישראל כו' עד מ"מ לכאורה אין לחלק בכך דמאחר שנתקן דלא ליתי למטעי באחד ששמו כשמו ושמה כשמה יש לנו לכתוב בשם המתפרסם יותר בין העברים דפרסום עכו"ם לא מעלה ולא מוריד כמ"ש ר"ת לעיל שרוב קריאות שם של עכו"ם אינו רוב עכ"ל יעו"ש. וכן פסק הרמ"א בסי' קכ"ח. וא"כ כיון דבפי ישראל נקרא רק בשם זה זולת מיעוטא דמיעוטא אפשר שפעמים קורין יאבלאנאב ובודאי דכמאן דליתנהו דמי כמבואר בנ"ב במהדורא תנינא [סי' קי"ז] ובכמה אחרונים וא"כ כיון דגם אם היו כל היהודים כותבים במכתבם שם יאבלאנאב הוה כמחצה על מחצה כמבואר בג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ח דעכ"פ מידי ספיקא לא נפקא וכמבואר בטיב גיטין כמה פעמים וא"כ בנ"ד דעכ"פ כותבים בכל האגרת ושטרי הדיוטות שם סטאפטשעט בודאי מכריע להקרא שם העיקר ומה דהאשכנזים קורין אותו רק בשם יאבלאנאב לא מכריע מידי דעיקר הוא שם הישראל ולפי הנראה מדברי (התיקון) [התיקוני גיטין] שמביא (בשם) היש"ש גיטין [פ' השולח סי' ל"ב ע' נוב"ת סי' קי"ח] דבאם תושבי ארץ משפה אחרת כמו אונגארין לשון הגרי קודם ללשון אשכנז כמו כן ביוונים הכפרים לשונם מכריע נגד לשון אשכנז יעו"ש מה שמחלק בין פראג לשארי מחוזים ואפי' היש"ש גופא שכתב דעיקר הוא מה שנכתב בגרונד בוך לפע"ד דלא פליג רק בעיר לבוב ולעמברג שהוא שם אחד על שם שר העיר דלעם היינו ליב בלשון דייטש וגם כי כן הוא ברוב מכתבי היהודים ולזה התפלא למה כותבין לעמברג דמתקרי לבוב. אבל בענין דנ"ד דהוא שם אחר ודאי שם שקורין ישראל עיקר ולא פליג מהרש"ל בזה. עכ"פ לפי מה שפסק הרמ"א ז"ל בש"ע והאחרונים מלאו דבריו ודאי נכון לכתוב שם סטאפטשעט כיון שהוא שם שנקרא לישראל וגם כותבין אותו לרוב בהשתמשם לפי תומם במכתב ודאי דטפי נתפרסם שם סטאפטשעט מיאבלאנאב ובגט עיקר השם מה שנתפרסם ביותר כמבואר במהרי"ק שהבאתי לעיל. וגם אם נכתוב יאבלאנאב דמתקרי סטאפטשעט מה יעשו באם ישלחו הגט למקום אחר כמו לגבולינן דלא נודע לנו שם העיר בשם אחר רק בשם סטאפטשעט וצריך לכתוב עיקר מקום הנתינה ויכתבו להיפוך ולמה לן הטורח הזה יותר טוב לכתוב שם הנקרא בפי כל ישראל סטאפטשעט דמתקרי יאבלאנאב כיון דאפי' אם נימא דשם יאבלאנאב עיקר השם בודאי כשר אם כתב איפכא כמבואר בהדי' ביש"ש גיטין הנ"ל. וגם אפי' לדברי הב"ש כשר בכה"ג בשם העיר ויעוין בנ"ב מ"ת [הנ"ל] ולע"ד דפשוט דבשם העיר כשר אליבא דכ"ע דהוא אינו רק לפירסום וכן מבואר בנ"ב [הנ"ל] כה"ג להכשיר. וא"כ ודאי נכון לבחור לכתוב בלשון ערומים בני ישראל לשם עיקר וע"ש השני וכתיב דמתקרי ובזה פטורין מכרוז (היינו שיש שאמרו לכתוב שם יאבלאנאב לעיקר ומחמת הספיקות שבא בשאלה צוה להכריז שלשים יום) על שם יאבלאנאב כיון דיכתבו מתקרי בודאי כותבין כפי צחות הלשון וכפי הנכתב בגרונד בוך כמבואר בנ"ב מ"ת גבי ראדוויל ושארי הכנויים נכללים בזה המתקרי כעין שמבואר בפראג בטיב גיטין וכמה אחרונים

ולענין הנהר יכתבו כפי שקורין אותו מקצת אנשים. וא"ל דנשתקע השם דז"א כיון דידעי' דמתא יתבא על הנהר ורוב נהרות יש להם שם לא יבואו לומר דאין זה המקום ורק יתלו דמסתמא יש לו שם ולא נודע להם ולכן בשינה שם הנהר כשר לפ"ד הרמ"א ז"ל [סי' קכ"ח ס"ד] זה מה שנראה לי. ולענין לגרש בכפר הסמוך לא נראה יפה בעיני כי מבואר בהדיא שאין לגרש בכפר וגם המנהג כן בכל מדינתינו ואין משנין המנהג ח"ו

ומה ששאל בענין פיצול באונה הסמוכה לאומא או באומא השו"ב נהגו להקל אם הוא נראה בתמונה כנחלק וכן העיד הלבושי שרד בשם גדולי הדור וגם הבית אפרים בתשו' מכשיר בכזה יעו"ש ועיין בבית אפרים סי' קכ"ב ורק אם יש כעין כיס ג"כ נוהגין להכשיר (רק) אם הוא בתמונ' נחלק והב"א אוסר בתשו' זה לחלוטין ואני איני אומר בזה לא איסור ולא היתר כי באמת נראה יותר להטריף כי כובד הכיס ינתקנו. אך מחמת שזה הוא רק מחומרת הרי"ו ז"ל ולא מצאנו בראשונים לא אוכל למחות בהמיקל הגם כי הגאון בב"א מחזיק פיצול לטריפה דאורייתא יעו"ש לא כן אנכי עמדי ואין לנו רק מה שבארו בש"ס וראשונים ולכן לא אוכל למחות בהמקילין אם רואים בתמונת נחלק והכיס בא מחמת שנתפצל ונחלק נעשה כיס ונראה שמונח יפה ולא יתפרק לא אמחה ביד המכשירים לצורך גדול והפסד מרובה

ולענין השם משה ליב ידוע מחלוקת האחרונים בזה ואין כדאי להקל בשביל מעט הכסף אשר צריך לתת לבעל שיתן גט שני: סימן פא שאלה מאת הרב המאוה"ג מו"ה משה ועקב נ"י מק"ק אושמבי

בכפיפת קומה הנני להציע לפני הדרת קדושתו ענין אחד לשאול עצתו הקדושה להיות שזה קרוב לשנה שאיש א' מפה בעת נמסר לחיל קיר"ה ציוה לסופר דפה ועדים ושליח לפני כבוד הבד"צ דפה טרם בואי הנה שיכתבו ויתנו ג"פ לאשתו ונמשך עד כה מסיבת התרשלות אבי האשה שהי' קשים עליו ההוצאות הנסיעה למקום כתיבת גיטין עם סופר ועדים כי הוא עני יען שפה רבו הספיקות בשמות העיר והבעל נתקשר כבר בשידוך אחר וכהיום אינו בביתו שהלך לחיל קיר"ה כי קראוהו. ועתה מבקש אבי האשה להתיר את בתו האשה מכבלי העיגון ולפי הנשמע האשה היא לאבן מכשול בעניני זנות ר"ל ואולי יוכשר עצתי לפני הדרתו הקדושה לכתוב גט בעיר זאטור יען שבלא"ה רחוק מכאן לוישניצא ערך י"ד פרסאות ולקראקא סוגר המבוא לפעמי' ואני כשהייתי בזאטור ערך כ"ב שנה וכתבתי כתובות זאטור מלא וא"ו וכן כותבי' רוב אנשי' זולת מיעוטא דמעוטא הכותבי' חסר וא"ו ואולם בהברת השם כולם כאחד עונים ואומרים הזיין בקמ"ץ גדול והטי"ת בקריאה ממוצעת בין סגו"ל לקמ"ץ קטן (נקרא אצל מדקדקין קמ"ץ חטף) ונטיית הברתה נוטה יותר לקמ"ץ קטן כי כן משפט מהירת המבטא בסוף התיבה גם בתיבת הקודש דרך משל שלום אחור ודומיהן שמהפכין החול"ם או מלאפו"ם להברה כזאת ובלשון העמים נכתבת התיבה זאטאר וכן נקראת זולת קצת ערלי פוליש שגם הזיין קורין זא דהיינו כקמ"ץ קטן אצלינו הנקרא אצלם O אכן לא אכחד שיש עוד עיר אחת קרובה לכאן נקראת אצלינו קענט אכן מיושבת באינם יהודים ועדיין לא חקרתי אצל הערכאות והכומרים דשם על שם העיר על נכון. אך לפי אמירת הרבים היא נקראת אצלם קענטי. ואולם ערלי פוליש ג"כ אינם מדקדקים לקרוא בחיריק גמור וגם שם הולך נהר נקרא סאלא וכמו כן נקרא אצלינו סאלא והוא הנהר ההולך ג"כ סמוך לעירינו אושפצין אך הברת הלמ"ד אנו נוהגים בה במהירת המבטא כמו כל התיבות כיוצא בהם להברותם בנטיית סגו"ל ואין זה שינוי וכמש"ל עכ"ל

תשובה מכתב קדשו הגיעני חשתי ולא התמהמהתי להשיב על נכון והנה מדין כתיבת השם זאטור נכון הדבר לכתוב בוא"ו כאשר כתב מעל' דגם בנכתב זאטר נקרא ג"כ זאטור ואין שום שינוי במבטא ויותר טוב לכתוב כנהוג לכתוב בלשון לע"ז והכרזה לא שייך כאן דמי יזהר בזה כ"א יכתוב במהירות כדרכו ובמבטא בלא"ה נראה כמו שנקרא מלא אך מה שהעכו"ם קוראים זאטאר בוודאי ראוי להשמיט האל"ף הראשונה כמבואר בנ"ב [מה"ת סי' קט"ז] גבי שם ראדוויל והגם דשם מסיק לכתוב באל"ף מ"מ בכאן כ"ע מודים ולית דפליג דצריך לכתוב זטאר בלא אל"ף ראשונה דהא בשם ישראל יהא האל"ף נקרא בקמ"ץ כמו שיודעין כ"ע ממילא יקראו כן בשם דמתקרי ויסברו שהמתקרי הוא רק בשביל הקמ"ץ דלבסוף דמאן מפיס להפריד בין שם הישראלי לשם דמתקרי ובאמת אינו כן דאין כותבין בשביל חילוק בנקודה אחת דמתקרי כמבואר במ"מ וכל מה דכותבין דמתקרי בשביל הברת הפת"ח דבתחלה ובשביל הקמ"ץ דלבסוף וא"כ במה יבחנו אם לא יהא היכר וחילוק ביניהם תיכף בכתיבות האל"ף הראשונה בשם הישראלי ולא יהא נכתב בשם דמתקרי וא"ת היא הנותנת דכ"ע ידעו דהאל"ף היא בפתח דאל"כ למה יכתבו דמתקרי דבהברה נקודה אחת אין כותבין דמתקרי זה ליתא הדא דלאו כ"ע בקיאים בדיני כתיבות שמות גיטין וגם כיון שאינו מוכח מתוכו לא מהני כלל ולכן בוודאי צריך שיכתבו זטאר ומה שכתב שטוב לכתוב באל"ף כי גם הערלים שמדברין בלשון פולין קורין באל"ף זה ליתא דלפי הברתם בלשון פוליש יוצאין בשם הישראל שכותבין זאטור כנודע לכל ומה שהאריך מעל' דא"צ לכתוב בסוף התיבה של הנהר סגאווא עיי"ן רק אל"ף בוודאי הדין עמו דבכל השמות העיירות כותבין אל"ף בסוף לפי הברתו יעויין בטיב גיטין כמה שמות כיוצא בזה ולא נכתב רק אל"ף ולא עיי"ן וגם האל"ף לא יהא נשמטת אחר הגימ"ל כאשר כתב כ"ת דין מבואר בנ"ב ובטיב גיטין וגם העוקא א"צ לכתוב דהוי כמו טייך דא"צ לכתוב ומה שהעלה במצודתו בעיר קענט שלא לכתוב דמתקרי קענטי נכון דבריו אך לא מטעמו שכתב בשם פוזנן שנחטפת הנו"ן ראשונה עם הזיי"ן וממילא נהגת הנו"ן שני' בחירי"ק לא ידוע לי חילוק זה רק החילוק מבואר בב"ש [סי' קכ"ח סק"ט] ובספר מהרא"י"ל משום שדוחקין החירי"ק ולפי"ז באמת אם בעיר קענט הי' נדחקת החירי"ק