דברי חיים חלק א קעט

חזיון וכ' שם בטיב גיטין דאין קפידא לכתוב דמתקרי או המכונה וגם בלא"ה נ"ל דבדיעבד אם כתב כה"ג על דמתקרי המכונה כשר והנה באמת לא מצינו דבר זה דפסול אם שינה לכתוב המכונה במקום מתקרי או איפכא ורק הב"ח והמג"ש ז"ל המה המציאו לפסול והנה בתשו' הגאונים בתראי [סי' ג'] בשם המג"ש כ' שם הטעם דהוי שינוי ממטבע שטבעו חכמי' בגיטין והוכיח שם דאפי' משום מנהג בעלמא נקרא שינוי והנה בודאי כל ישר הולך יבין דאין כוונתו דמטעם שינוי שכ' המכונה במקום שצריך לכתוב דמתקרי או איפכא יהי' נקרא שינוי ממטבע שטבעו חכמים בגיטין דא"כ הגיטין שלנו פסולין למנהג הספרדים וגיטין שלהם פסולין לנו ודאי אין לומר שינה ממטבע חז"ל רק במנהג ותיקון לכל ישראל ולא במנהג מקום א' אך כוונת המג"ש והב"ח כך כיון דתקנו לכתוב כן א"כ מי שאיני כותב כן הוי שינוי השם ממש דהא שמו צריך לכתוב כך ויסברו שהוא איש אחר וכמ"ש שם המג"ש שיסברו שליבא הוא שם הקודש ונשתנת מחמת חולי וא"כ אינו זה האיש שזה לא נשתנה שמו ומש"ה הוי שינוי השם ממש וכמו כן שיטת הב"ח ז"ל דיש לטעות באיש אחר לשיטתו דס"ל דבשם העצם לכתוב דמתקרי גם בשמות החיל ואם יראה בגט זה נכתב המכונה יסברו דהוא איש אחר דנקרא רק על שם צחוק וכה"ג ומש"ה פסול דהוי שינוי השם אבל בנ"ד דשם ארון יוצא מאהרן ודאי אין שום צד לתלות בשם אחר נמצא דלא הוי שינוי כלל רק שלא נכתב כפי מנהגינו לכתוב על שם הקודש דמתקרי ובשביל זה לא יפסול דזה לא הוי שינוי ממטבע שטבעו חכמים רק שינוי מנהג לחוד ואדרבה אם יכתבו דמתקרי יש חשש לפסלו לפי דברי המג"ש ז"ל דהא באמת מהראוי לכתוב בכאן המכונה משום דהוא רק כינוי ולא שם העצם כנ"ל ואם יראו שכתוב בגט דמתקרי יסברו שזה המגרש הי' שמו העצם ארון ולא אהרן ומחמת חולי נשתנה לשם אהרן ומש"ה כתבו דמתקרי דא"ל הי' כן הי' לכתוב המכונה וא"כ יוציאו לעז שאין זה בעל האשה שיודעין בו שלא נשתנה שמו מ"ח וכמו שחשש בזה המג"ש ז"ל לפסול גט כזה משא"כ אם יכתבו המכונה דודאי כשר דגם אם הי' מהראוי לכתוב דמתקרי מ"מ כיון שאין כאן טעות ושינוי בגוף השם בשביל שינוי המנהג לחוד כשר ולכן יותר טוב לכתוב המכונה וראי' לחילוק זה מהא דתשובת הרא"ש ז"ל מביאו הב"י בא"ה סי' קכ"ט וז"ל אבל בתשו' כלל ט"ז סי' ד' כתב וז"ל התקין ר"ג שיהא כותב שמו שקורין לו במקום הנתינה וכל שם אחר שיש לו אבל לא אתחזק בתרי שמא שאינם יודעין במקום הנתינה שיש לו שם אחר במקום הכתיבה א"צ לכתוב וכל שום אחרן וחניכה דאית לי' ואין לנו אלא שם שהחזיק עצמו בו עכ"ל והנה רבים תמהו בזה ליישב דבריו ולפמ"ש א"ש דבאמת אין נקרא שינוי ממטבע שטבעו חז"ל רק אם שייך לעז דאז הוא תיקון ר"ג ואם שינה הוא פסול אבל באם במקום הנתינה אין יודעים שיש לו שם אחר וא"כ אין כאן תיקון נגד הלעז דגם אם יכתבו שם מקום הנתינה ודמתקרי על [שם של] מקום הכתיבה יהי' לעז במקום הנתינה דלא ידעו אם יש לו שם אחר במקום כתיבה ולא תיקן ר"ג רק באם יודעים בני המקומות שיש להמגרש שני שמות רק שאינם יודעים גוף השם כמו שאמר רב אשי והוא דאתחזק בתרי שמא דאז שפיר יש תקנה אם יכתוב פ' דמתקרי פ' ידעו בני שני המקומות דזה הוא המגרש כיון שרואין שמו ואי שכ' מתקרי הלא ידוע להם שיש לו שם אחר אבל אם אין ידוע למקום הנתינה אם יש לו שם אחר אם יראו כתוב פ' דמתקרי פ' יסברו דאין זה המגרש דלא ניכר להם כלל רק בשם אחד בלא מתקרי וכיון שאין תקנה ללעז לא תיקן ר"ג כלום ומש"ה כותבין רק שם המקום הנתינה ולא מיקרי שינוי כלל דהדרא לד"ת כיון שלא תיקן ר"ג כלום וכעין סברא זו ראיתי בס' נטע שעשועים בשם המג"ש ז"ל והנה בס' הנ"ל [סי' פ"ג] משיג על המג"ש במה שנצמח להמג"ש שם דכ' שם מקום הנתינה לחוד כשר וכ' להקשות עליו מדברי תוס' יבמות דף צ"א ע"ב דז"ל הגמ' שם אמ' רב אשי ת"ש שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ואמאי נימא מאי הו"ל למיעבד איבעי' לה לאקרויי לגיטא ובתו' שם בד"ה ת"ש שינה שמו ושמה כו' כגון שיש לו ב' שמות א' ביהודה וא' בגליל והי' ביהוד' וכ' שם של גליל ס"ד דהכא מאי הו"ל למיעבד אע"ג דאקרויי לגיטא ס"ד כשר ומשני דאיבעי' לי' לאקרויי לגיטא ולשאול ולאסוקי דעתא דכאן ביהודא אין שמו כך עכ"ל התוס' וכ' הנ"ש דאם כדברי המג"ש ז"ל קשה וז"ל דע"כ הוקשה לתוס' אחר דמשני הש"ס אהא דמתיב עולא איבעי' לאקרויי לגיטא תו מאי הוי קשי' להו לאינך אמוראי דבתר הכי מקשו כל חד ממקום אחר ולא ניחא להו בהאי תירוצא גופא דאיבעי' לה לאקרוי' גיטא עד דמשני לה ג"כ הש"ס ולכן כ' דלכל חד הוי ס"ד דבזה לא שייך טפי איבעי' לה לאקרויי גיטא שלא עלה על דעת' ולא ידעה כלל יעו"ש היטב בג' דבורי תוס' המתחילין ת"ש יעו"ש ולדברי המג"ש ז"ל הרי אם נכתב השם של גליל שהוא מה"נ הרי הגט כשר וע"כ לומר בכותב שם של יהודא א"כ הרי נראה בעליל לכל בני הגליל שנכתב שם אחר בגט ובזה ודאי הפשיעה דאיבעי' לאקרויי גיטא יותר גדולה הרבה ממאי דמתרצי לאמוראי קמאי אבעי' לאקרויי כנ"ל וכו' עכ"ל הנ"ש ולעד"נ במכ"ת דלק"מ דהנה המשנה איירי בודאי בידעו שיש לו שני שמות ושפיר כ' התו' ז"ל דאשה נתנה לקרות הגט וקראו לה שם של מקום הכתיבה והגם שלא הי' ניכר להם מ"מ הי' ס"ד דהקורא והאשה שהוא כשר משום שידעו שיש לו שם אחר שם והבינו שזה הוא השם דנהי דיש חשש לעז אבל מ"מ האשה והקורא ס"ד לומר דכשר בזה וזה מדוקדק בדברי התוס' ז"ל שכ' דהו"ל לאסוקי אדעת שיש לו כאן ביהודה שם אחר ובעיני יפלא על הנ"ש ז"ל שרוצה לומר שהי' כתוב שם מקום הנתינה ובתו' מבואר בהיפוך שכאן ביהודה מקום הנתינה ובגט הי' כתוב שם של גליל ומאי שכ' התוס' הי' ביהודה וכ' שם של גליל כוונתם הגט הי' ניתן ביהודא וכתוב בתוכו שם של גליל וז"ב ובנ"ש חסר תיבת בכאן ולכן לפע"ד לכתחלה יכתבו אהרן המכונה ארון ואם יכתבו איפכא יש חשש פסול וכל זה ברור ודו"ק: סימן עט

בדין [שם] מליא אשר שאלתני. באמת נכון הדבר לכתוב מליא דבגליל שלכם נקראו שמות הללו בפת"ח חטף והלמד בשו"א והיו"ד נדגשת בקריאה ולכן לא היה צריך לכתוב הכינוי מייליקא כיון שהוא לעיקר השם וכמו שרה שארקא. אך מפני שדומה קצת לקריאת שם מלכה לאותן המדברים קצת נוטה ללשון ליטא ולכן טוב הדבר לכתוב גם השם מייליקא הגם דלכאורה יש לכתוב גם הכינוי מליקא רק מחמת שקרוב הדבר לטעות בקריאה הלמ"ד בחיר"ק הגם שמבואר בתשו' בית אפרים וטיב גיטין שאין לחוש לטעות כזה מ"מ נלע"ד דשפיר טפי לכתוב מייליקא דיתור היודי"ן אינו מזיק לקריאת השם בפת"ח ולכן נלע"ד דיש לכתוב מליא דמתקרי מייליקא. ועל שם מליטצא נלע"ד דאין לכתוב כלל כיון שהוא קיצור ממש אך אם יש בהברה איזה קצת שינוי משמות מליא ומייליקא נכון לכתבו ודמתקרי מליטצא כנלע"ד ויעוין בתשו' אא"ז שער אפרים בכיוצא בזה יש לברר הספיקות אך כל זה לא תחליט עדיין למעשה עד אחר הישוב עם דיינים בקיאים כי לע"ע עדן אין כחי עמדי לחפש בספרים והנושא עמוק מאד מצד השתרבב הלשון מנהג מדינות ולפי מה שמחלק בשער אפרים גבי פייוש דהולכין אחר שם המדינה היה נ"ל לומר דבכ"מ כותבין בשני יודי"ן כמ"ש הב"ש יעו"ש. אך לפע"ד שבמקומכם יש לכתוב כמ"ש לעיל ועיקר שתדרשו היטב הברת הלשון ועפ"י עיון בספרים וה' עמכם להסכים להלכה

גם בענין לקוח דברים טמאים עם טהורים לא מצאתי היתר ובפירוש רבו האוסרי' יעוין בפר"ח והגם שנוכל עפ"י פלפול להמציא פי' אחר בירושלמי ולהתיר מ"מ לא נוכל להתיר נגד כל הגדולים ויעוין בתשו' חו"י ולכן לפע"ד אין שים היתר בדבר. ומה מאד נצערתי ע"ז בקהלתינו על כיוצא בזה וד"ל: סימן פ

שאלה בנידון העיר סטאפטשעט אשר כן נקרא בפי כל היהודים כמעט אין גם אחד שיכחידנו תחת לשונו וכן היוונים יושבי ארץ הלז ואשכנזים קורין את העיר יאבלאנאב וכן נכתב בגרונד בוך אך בכתב כותבים היהודים לפי תומם שם סטאפטשעט רק בכתבים החשובים כמו כתובות ושטרות כותבים שם העיר יאבלנאב ובגרונד בוך נכתב באותיות הללו יאבלאנאב ויש קורין אותו לפעמים יאבלנוב האיך לכתוב בגט

הנה מה שנלע"ד שעיקר לכתוב שם סטאפטשעט דמבואר בתשובת מהרי"ק סי' ק"ו דאזלי' בתר שם שקורין היהודים וז"ל ואשר כתב ידידי כי שמות הרבה נקראו לעירו והכריע הוא לפי סברתו לכתוב השם המיוחד לה בלשון לטי"ן כו' אבל נלע"ד מתוך דברי רבינו יעקב שהשיב בתשובה כאשר היא כתובה על ספר הישר ששם הקבועה לה בין העברי' היא העיקר שהרי כתב וז"ל שרוב קריאות שם של עכו"ם אינן רוב אבל רוב ישראל הוא רוב שמכח ישראל הוא מגרש כו' עד הרי לך בהדיא דאזלינן בתר רוב קריאות ישראל ולא בתר העכו"ם ותלה הטעם משום שמכח