דברי חיים חלק א קעה

בתשו' גאונים בתראי [סי' ג' ע"ש במפתחות] אך לאחר שנמצא בתשו' רמ"א ז"ל כולם הודו ולא חלקו בזה דמתקרי במקום המכונה כשר והחולק בטל במיעוטו וא"צ לחוש כלל ואך דבלא"ה בנ"ד דיעקל היא קיצור משם הקודש בכה"ג כ"ע מודים דכשר דהנה בכה"ג שיוצא הקיצור משם הקודש כגון סאיי' משרה ושעיי' מישעי' ס"ל להמהרש"ל וס"ש דלכ"ע אפילו להאשכנזים כותבין דמתקרי ורק ב"ש חולק עליהם וס"ל בכל גוונא לכתוב המכונה כמבואר בשמות הנשים אות בי"ת ובישעי' וא"כ עכ"פ בכה"ג כ"ע מודים דבדיעבד עכ"פ כשר כיון דמהרש"ל וסייעתו ס"ל לכתוב בכה"ג דמתקרי ויותר מזה בכה"ג דנ"ד דאמת יעקל בפתח הוא קיצור השם וא"צ לכותבו ורק מחמת שבעלייתו לתורה הוא נפתלי יעקב וקריאתו בפי העולם יעקל לחוד מש"ה הצריכו לכתוב קיצור השם. והנה באם אחד נקרא נפתלי יעקב לתורה ובפי העולם יעקב כותבין נפתלי יעקב דמתקרי יעקב והנה יעקל בפת"ח דהוא קיצור השם מיעקב לכאורה הוי ראוי לכתוב נפתלי יעקב המכונה יעקב דיעקל בפת"ח הוא רק קיצור השם וכן עלה בדעת כמה האחרונים לכתוב כן יעוין בט"ג אות חי"ת אך באמת כיון שעיקר שמו יעקב כבר נזכר בצירוף נפתלי כי כן כתבו נפתלי יעקב א"כ שוב יותר נכון לכתוב כפי מה שקורין אותו העולם יעקל בפת"ח הגם שהוא קיצור השם אך עכ"פ כיון שאין כותבין אותו רק מחמת שם הקודש יעקב שהוא קיצורו בודאי ראוי לכתוב דמתקרי כי הוא קיצור משם הקודש ודינו כשם הקודש ממש וכן פסק הכנס"י לכתוב חזקי' דמתקרי חזקאל והיינו מה"ט דראוי הי' לכתוב יחזקאל והוי קיצור השם ממש ולא כינוי ואינו דומה לסאיי' דאינו קיצור השם רק כינוי יוצא משם שרה משא"כ יעקל בפתח וכבר הי' מעשה כעין זה בקהלתינו ועלה על דעתי לכתוב המכונה אך רבו עלי מקשיבי קולי ונעניתי להם הלכה למעשה לכתוב דמתקרי חזקאל ולכן שפיר כתבו דמתקרי

ומה שעלה ע"ד מעכ"ת לכתוב מייטל בשני יודין אתפלא מאד כי לפי הברת מדינתינו אינו נכנס כלל תחת סוג פת"ח חריף כדי לכתבו בב' יודין אדרבא נראה קריאת שם מטל בפת"ח פשוט שדינו לכתוב מטל אך אם אפילו נאמר שיש מקום לומר שניכר במבטא כאלו הוא בפת"ח חריף בודאי שאין ניכר הדבר היטב להשומעים ולכל אחד נשמע כפי דמיונו במחשבתו בכה"ג אזלינן בתר מה שנמצא בסדרי גיטין הראשונים ולא אמרינן שנשתנה עתה המבטא במדינתינו וכן ראי' להדיא מתוך דברי רמ"א שמביא בב"ש מטל בלא שני יודי"ן ובלא יו"ד בתר הטי"ת אלמא שהי' המבטא קרוב לומר לכתוב בב' יודי"ן ואפ"ה הכריע לכתוב בלא ב' יודי"ן דא"א שהי' המבטא שלהם בפשיטות בפתח למה לי' להזהר מלכתוב בב' יודי"ן הל"ל מטל כמו שכתוב בכמה שמות כיוצא בזה א"ו שהי' מקום לומר שנראה כעין פת"ח חריף ואפ"ה הכריעו לכתוב בלא ב' יודי"ן וכ"כ בהדיא בצ"צ [סי' פ"ד] שהביא דברי הב"ח ז"ל שצוה לכתוב זעליק בקו"ף ואמר שמצא כן בסדרי גיטין והי' להצ"צ ז"ל תמי' והפלא על רבו בזה ולאחר הימים נתיישב הדבר להצ"צ ועמד ע"ד רבו ז"ל דכיון שאין ניכר היטב במבטא בין קו"ף לגימ"ל סומכין על סדרי גיטין ועל החתימה לא רצה הב"ח לסמוך משום שאינו בדוקא באיש כזה ולא נודע חתימתו אבל היכי שהחתימה בבירור כותבין כפי שחותם כן הוא הפי' בדברי הצ"צ ולא כהט"ג [בש"א אות ז'] שנתקשה בזה אך עכ"פ שמעינן מזה דכל היכי דאין ברור ההרגש סומכין אסדרי גיטין שנמצא ולא תלינן שנשתנה וכן מורין דברי הרמ"א ז"ל ס"ס קכ"ט. וא"כ בנ"ד זאת לא יאמר מעכ"ת כי בודאי נקראת בהברת פת"ח חריף שמדמה לו כך א"כ בכה"ג כיון שאין הרגש גדול במבטא סומכין אסדרי גיטין א"כ יש לנו לסמוך ע"ד רמ"א ז"ל. הגם שמצינו שם מייטלין בס"ש הא במדינת אשכנז ושם המבטא ליי' בכל השמות אבל במטל לא מצינו בס"ש ולא בב"ש רק מטל ש"מ שכן הוא השם נקבע במדינתינו ועליהם סומכים בכה"ג כנ"ל

עוד יש להסתפק מה שכתבו והוסיפו יו"ד בסוף השם מטיל הנה לכאורה זה מגרע גרע ול"ד לחסר שכ' מלא שכשר כמבואר בש"ע ולבוש ויתר אחרונים דשם הוא בלא"ה במבטא כאלו הי' מלא וגם הוא לתוספת הקריאה כתנא תוספאה דמוסיף ליפות הקריאה אך אם נשתנה הנקודה עי"ז כי הכלל בידינו דהיו"ד מורה על דגש החירי"ק ולכן אם הי' דוחקין הטי"ת דמטיל הי' כותבין יו"ד אך במדינתינו שאין דוחקין הטי"ת יהי' שינוי שיאמרו אין זו המתגרשת דהמתגרשת היתה נקראת בדגישת הטי"ת כמו שנכתב בגט מלא ביו"ד מטיל ואשה העומדת בפנינו נקראת בלא דגש רק מטל בלא יו"ד ויש כאן חשש לעז וכן משמע לכאורה מלבוש ואחרונים הנ"ל שכ' טעמים להכשיר רק מחמת שאינו נרגש בקריאה משמע הא אם הי' נרגש הי' פסול אך באמת בתשו' מהריב"ל ח"ג סי' ט' מבואר שם וז"ל ואחר שראיתי זאת התשו' חשבתי דכן נכון באלו הדברים והוא שחסרון וא"ו הוא חסרון דהכל קפדי' בי' אבל חסרון האל"ף שהיא במקום תנועת הפת"ח איכא דקפדי ואיכא דלא קפדי וזמנין הסופרים משמיטין ויש לסמוך על מה שנוהגין באגרות ובשטרות ובכתובות עכ"ל. אלמא דכל היכא דלא קפדינן אינו מגרע ההוספה והחסרון ולכן בדגישת היו"ד שבמכתבים וכתובות אין מדקדקין לכתוב ביו"ד הגם שבגט מדקדקים לכתחלה אבל בדיעבד כשר כי אין חשש לעז שיתלו בטעות סופר וטעות סופר כזה כשר בגט כמבואר גם בתשו) מהרשד"ם ז"ל וגם נ"ל להכשיר מטעם שמבואר במהריב"ל ומהראנ"ח כיון דאין בנמצא שם אחר רק מטל. והכל חד שמא רק יש מדגישין במבטא ויש אין מדגישין חד שם הוא בכה"ג אינו פסול בדיעבד אם שינה ממשמעות לשון מדינתו והגם שהמראנ"ח ז"ל הרבה לחלוק ע"ז וגם בג"פ ומכתב אלי' מאריכי' לדחות סברא זו ולפע"ד לא ידעתי הלא היא ממש מ"ש מהריב"ל ז"ל [ח"א כלל ד' סי' כ"ד] גבי מתתי' להכשיר והביא ראי' מגרשון גרשם דכ' מהרא"י ז"ל דהוי שני שמות מחמת שמצינו בקרא בשני ב"א משמע לולי שמצינו בב' ב"א שם גרשם כינוי לגרשון וא"כ כ"מ שאינו בנמצא שני שמות שפיר הוי כינוי וכשר כן תורף דברי מהריב"ל ז"ל [מובא בג"פ ס"ק קי"ט] ומהר"א ן' ששון ז"ל בתשו' הסכים ג"כ לסברא זו וגם דבזה לא יקשו דברי תשו' הריצב"א דהכשיר שם באריש בגט שבא מארץ הגר וכתב בוריש וכ' שידוע שלשונם קלילא והכשיר והקשו עליו מתשו' הרשב"א והרא"ש ז"ל שכ' לפסול אם כתב רי"ש הנראה כמו יו"ד במקום הנתינה והקשו האחרונים לומר דזה סותר דברי הריצב"א דהרי ידוע שהם כותבין כן יו"ד במקום רי"ש שלנו והרבה דיות נשפכו ע"ז ולפמ"ש דהואיל שאין הרגש ברור דידעו שמלשונם מדברים כן א"כ הוא כינוי שם באריש לבוריש עכ"פ משא"כ (במכתב) [בנכתב] שינוי האותיות וזה נכון לפע"ד וא"כ לפ"ז נמי באם אין הרגש גדול י"ל דהוי ככינוי ולא קשה מטפאתה המבואר בש"ס [גיטין ס"ג ב'] דשם ההרגש גדול כמבואר במהרא"ש ז"ל וא"כ בנ"ד נמי כיון דלא מצינו שם מטל לשם אחר ודאי ניחא דהוי ככינוי ולכן נלע"ד דבמקום עיגון קצת דכשר כנלע"ד להלכה אם יסכים עמי כ"ת ועוד איזה למדן מובהק בקי בשמות. ובט"ג העלה ג"כ לכתוב דמתקרי בכה"ג יעי"ש ויתר פלפולו מה שרוצה לחלק בין ישעי' לפוררי' אין הכרע בדבר כמבואר למעיין והפלפול למותר כי מה שכתבתי נלע"ד נכון: סימן עג עוד בענין זה להרב הנ"ל: שוי"ר לידידי הרב המאה"ג החריף המושלם החסיד המפורסם מו"ה ליבוש נ"י

מכתבו הגיעני ואשר שאלני לכתוב באשה ששם אבי' צבי חיים ובשם ההמון נקרא הירש חיים והוא לוי וכתב מעלתו לכתוב צבי חיים הלוי דמתקרי הירש חיים באמת אין קפידא בדבר ואין בזה שום פקפוק לעשות כרצונו כידוע לכל היודע בטיב מו"מ של הלכות שמות ומה שעיכב מעכ"ת הגט ולא נתן לאשה מחמת שדעתו שצריך לכתוב דוקא בשני יודי"ן ואני אומר דאם ח"ו הי' כתוב בשני יודי"ן הי' הגט בטל מה"ת וכל הדרכים המפורשים בהמשנה בה ומחמת שראיתי שאין אתו הספרים העיקרים המדברים בזה ועיניו צופות רק בדברי האחרונים אשר גם לפניהם לא הי' שום ספר מהראשונים שהרי לא הביאום ולכן טעה מעכ"ת וכתב וז"ל כי בעירנו ובסביבותינו וגם האשה הזאת עצמה שמה וכולם קוראים בפת"ח חריף ומושכום הרבה בפת"ח המ"ם ונדמה כמו באל"ף באריכות ומאריכים יותר מבשם בריינדל שנקבע גם בס"ש בב' יודי"ן ובאמת שרציתי כו' עכ"ל. והנה זה טעות מפורסם לבקי קצת בדיני השמות דהנה ידוע שדעת רש"י שלנקודת פת"ח צריך א' או ה"א והתוס' חלקו והנה בענין כתיבת ה"א במקום פתח יש מדינות חלוקות בהנחת הלשון כמבואר בס' שמות גם הג"פ מביאו בסי'... והנה אנחנו מדינת אשכנז אין מניחים א' במקום שצריך לפתח כמבואר בס"ש וביש"ש גיטין ובב"ש יעו"ש גבי וואלק וכן גבי וידר מאן דעת הס"ש לפסול אם כתב א' והג"פ מסופק בזה אך כלל הדברים דבמקום שנקרא המלה בפת"ח הרבה נגרר בתר האל"ף כמ"ש מעכ"ת שנקרא בפתח נגרר אחר אל"ף לדידן אין כותבין באל"ף רק חסר והיכי שאין מאריכין כמו בריינדל שכ' מעכ"ת שאין מאריכין בה כ"כ