דברי חיים חלק א קעג

אות ב'] מביא כל דיעות אלו וגם בג"פ מביאם אך כל זה אם ידוע שם העריסה הי' שרה אבל אם שם העריסה הי' ג"כ שרלה ושערליין פסול אם כתב שרה כמבואר בב"ש ז"ל ואם יש ספק מחלק שם בין בני הספרד לבני אשכנז. אולם הג"פ הוכיח דמספיקא לכתוב רק שערלין או חנליין. והנה לפי"ז בנ"ד לכתחלה מהראוי הי' לכתוב ריזשא כאשר נקראת בפי כל. אך יש מקום לומר דזה דמי לשרה שארקי דהנקודות שווין דכשר לדעת הט"ז [סי' קכ"ט באות שרה] לכתוב שם העצם וה"נ נ"ל דכשר לכתוב ריזשא דהוא קיצור השם מרייזל והנקודות שוות דהאלף דבסוף שם ריזשא אינו [מזיק] כלל לענין זה כמבואר הרבה בב"ש ז"ל בשמות ודעת הט"ז שם לכתוב לכתחלה כן. אולם באמת גם לפי דעת מעכ"ת שסבר לכתוב ריזא ולא לדקדק בהברת קצת מהשין כאשר מביא שם דעת האחרונים בזה מ"מ הא וודאי הטעם שאין מדקדקין בהברות כאלו מחמת שגם אם נכתוב ריזא יהי' נקרא מהגט בפה ריזשא כי כן דרך העולם לקרות שם הנכתב ריזא ריזשא יזה באמת טעם המהרש"ל שכתב גבי יצחק אייזיק אם אין לאייזק שם קודש אחר אין לכותבו משום דכשכתב יצחק אנו מבינין כן גם שם אייזיק דידעו הכל ששם אייזיק לא נכתב רק יצחק דהוא שמו העצם וכן נמי י"ל דזה כוונת הרמ"א ז"ל [בס"ש שלו] בד"מ [באות יצחק] דאם יש ליצחק שם כינוי אחר דצריך לכתוב איזק משום דבשלמא אם אין ליצחק כינוי אחר הכל יודעים דשם איזק נקרא על שם העצם כיון דאין שם הקודש אחר לשם איזק אבל אם יש עכ"פ ליצחק כינוי אחר אשר כותבים אותו הכינוי בפירוש שצריך לכתוב גם שם איזק הגם שאין לשם איזק כינוי אחר משום שיאמרו העולם שאין יצחק הכתוב בגט האיש הנקרא איזק דאם זה הוא הי' כותבים הכינוי כמו שכותבין שארי הכינוי' אשר ליצחק ולא יבחינו בין אם להכינוי שם קודש אחר או לא אבל אם אין לאיזק שם קודש אחר וגם ליצחק אין שם כינוי אחרת אזי יצחק ואיזק שם אחד ואם יכתבו יצחק יבינו הכל גם שם איזק כמו אם הי' נכתב בפירוש כנ"ל פירוש דברי הד"מ לא כאשר הבינו הב"ש ז"ל [בשמות אנשים אות א'] והאחרונים דבריו וא"כ לפי"ז בנ"ד אם כתב ריזא לפי דברי מע"ל יבינו הכל שהמכוון ריזשא כאשר נקראת בלשונם. וא"כ הרי אין הברות דומות לריזל ובכה"ג כ"ע מודים לכתוב דמתקרי כמו גבי אברשקא וכדומה שמבואר דצריך לכתוב דמתקרי ואולם היותר נ"ל דצריך בכה"ג לכתוב ריזשא כמו גבי זישא הגם שלא אוכל לעמוד על תוכן קריאת שם זה בקהלתכם. אולם לפי הנ"ל שכן ראוי לכתוב לפי הברת גלילתכם הן אמת כי לא מצאתי זה בשום ספר מליקוטי השמות ולכן נ"ל דתלי' לפי הנהוג בין הסופרים לכתוב שם זה המצוי מאוד משום דאז גם בגט יקראו כן וכנ"ל אבל וודאי אם כתב שם ריזל לחוד (אם כתבו) הרבה יש להסתפק חדא כיון דלא ידעינן אם האשה היתה נקראת בעריסה ריזל ואם היתה נקראת בעריסה ריזא פסול הגט לפי הב"ש ז"ל והרבה מאחרונים. וגם עוד יש להסתפק בזה אם נגזר כלל משם ריזל ומה שהיתה נקראת על שם זקנתה אין ראי' כמבואר בג"פ מעשה כזה בסי' קכ"ט ס"ק ס"ז באשה שהיתה נקראת חנולה על שם זקנתה חנה והורה דיש לכתוב חנולה וגם מהכתובה אין ראי' כלל דדילמא גם להסופר הי' מסופק וכתב לפי דעתו הגם שזקני בשער אפרים זצ"ל האריך הרבה להביא ראיה מכתובה מ"מ נלע"ד דשאני נ"ד דאין העדים כתבו הכתובה וגם שאר הטעמים דילי' אין שייכות לכאן יעו"ש ומה גם אשר לפע"ד נראה ליישב דברי הרשב"א ז"ל באופן אחר הגם כי מי אנכי נגד כפות רגלי הקדושים אולם תורה היא ולכן לא מנעתי מאמר בעתו ולתרץ דברי הרמ"א ז"ל שלא יסתור דבריו שבח"מ לאה"ע סי' ג' דבח"מ [סי' מ"ט סעי' ז'] פסק כתשו' הרשב"א ז"ל דאם כתב אני פ' בן פ' נ"ר אינו סימן ובלישנא דסהדי שכתבו יוסף בן שמעון נ"ר לוה הוי סימן וסברת הרשב"א ז"ל מבואר בב"י דסהדי מעלין משטרות ליוחסין וא"כ למה פסק באה"ע דאין מעלין משטרות ליוחסין כלל ונ"ל דהנה כבר הקשה הש"ך ז"ל ושארי האחרונים דלדברי הרשב"א ז"ל דס"ל דמש"ה בלישנא דידי' אין מעלין ליוחסין דלא מעידים כלל שהוא כהן א"כ למה לתרומה מעלין אבל באמת נ"ל דהנה לפי מה דמבואר [בר"ן ריש ר"ה הובא בב"י סי' מ"ג בחו"מ] גבי מוקדם בשם הירושלמי דעדים יכולין לומר ע"ז לא חתמנו והנה לכאורה קשה לפי שיטה [זו] דעדים יכולין לומר שלא חתמו על הזמן א"כ אמאי טורפין ממשעבדי הא יוכל להיות שלא לוה לזמן הנ"ל אך באמת ז"א דמסתמא תולין שנכתב בזמנו ורק הרז"ה וסייעתו ז"ל סברי דעדים יכולין לתרץ דבורם שלא לפסלם אבל מסתמא תלינן שנכתב בזמנו והנה (סהדי) [לפי"ז] י"ל דבאמת גם כאן העדים שחתמו על מה שכתוב בשטר אני פ' לויתי מנה שלא חתמו ע"ז כלל כסברת הירושלמי ואך הא לפי מ"ש לא אמרינן כן ורק אם העדים אומרים שלא חתמו ע"ז נאמנים. אבל בסתמא אמרינן אכולא חתמו ולכן נ"ל לומר דהנה הקצה"ח [בסי' צ"א] הקשה הא זה הוי מפי כתבם בשלמא גבי שטר כשר מפי כתבם לפי תרוצם של הראשונים ז"ל אבל הכא לענין יוחסין לא שייך שום תירוץ. והנה באמת לפע"ד תירוץ הרי"ף [ביבמות פ"ג] שייך שפיר כיון שהוא ניתן תח"י בע"ד אשר לא יוכל לחזור בזה וגם שדרך לכתוב כן כהן לפי קצת שיטות. א"כ בודאי לא מקרי מפי כתבם רק הגדה ממש והוי כנחקרה אז עדותם בפה כמבואר ברי"ף יבמות [בפ"ג] אך אם נימא דעדים יכולין לומר ע"ז לא חתמנו א"כ לא נחקרה עדותן אז כיון שיכולין לחזור עדיין (וסברא זו מבואר דהיכא דיכול לומר מבודין היינו אינו כנחקרה בב"ד) וא"כ הוי מפי כתבם ואין להקשות דא"כ גבי זמן גמי נימא כיון שיכלו לחזור ולומר לא חתמנו על הזמן א"כ הוי מפי כתבם זה ליתא כיון דאנן אמרינן מסתמא כ"ז שלא חזרו העדים אמרינן שבזמנו נכתב וא"כ נחקרה אז באותו יום עדותן בב"ד דאם יראו אותו אז ידעו שהיום נכתב משא"כ גבי כהן דלעולם יוכלו לומר ע"ז לא חתמנו מש"ה הוי מפי כתבם ולא מעלין רק לתרומה דלגבי דרבנן מהני מפי כתבם. אבל בלישנא דסהדי ס"ל להרשב"א ז"ל דלא יכלו לומר ע"ז לא חתמנו מש"ה שפיר הוי כנחקרה עדותן בב"ד ומעלין אפי' ליוחסין. אולם הרמ"א ז"ל לשיטתו דס"ל בח"מ סי' (ס"ג) [מ"ג] גבי דבר שמצוין לטעות [דנאמנים] וכהן הוא דבר שמצוי לטעות כמבואר בש"ך דיכול לומר לא חתמנו כסברת הרז"ה דהביא דעתו בסתם מש"ה אפי' בלישני דסהדי יכולין לחזור וא"כ הוי עכ"פ מפי כתבם ואין מעלין ליוחסין אבל גבי נ"ר [בסי' מ"ט] דאין מצוי לטעות שפיר פסק כרשב"א ודו"ק. אולם מלבד כ"ז נ"ל פשוט דדבר זה דומה לבדיקות כיון דאין גוף העדות תלוי בזה היכי דליכא שני יב"ש וא"כ אין סומכין על עדותן לענין יוחסין דיכולין מסתמא לחזור. אבל לתרומה סגי אפי' במסל"ת מכ"ש היכי דבלישנא דסהדי כתבו וודאי אם לא הי' כהן לא כתבו בחנם והי' כמעיד על גוף הדבר כן הוא סברת הרשב"א ז"ל וא"כ לפי"ז לענין אם נלמוד מזה לענין היאך נכתב בגט בוודאי אין מכריע דהעדים אין מדקדקין כ"כ (א"כ) כיון דהשמות קרובין אבל וודאי לענין גט שצריך מוכיח ברור כדי שלא יהי' שום לעז בוודאי שצריך לכתוב השם הנקראת בפי כל ואין מהכתובה ראי' כלל וכן משמע מהג"פ סי' הנ"ל דאין הכתובה מוכרעת ולכן נלפע"ד לכתוב גט אחר ולכתוב או רוזא [או] ריזשא לפי מנהג הסופרים במקומכם ומה שנסתפק אם לכתוב שני יודין הנה כבר גם אנכי שאלתי זה לגדולי הדור ודעתם לכתוב בחד יוד וכן אני נוהג ותשובתם המה אתי סוף דבר דלפי רוב האחרונים הגט פסול אם כתוב רייזל ועיין בטיב גיטין גבי פירמזא ויעוין בנטע שעשועים ובבגדי כהונה כללו של דבר אין לנו אלא השם שרוב קוראין אותה ואין דורשין השמות דכן העלו כל האחרונים להלכה ומהכתובה אין ראי' ובפרט בזמנינו זה אשר ע"ה כותבין כתובות מלאים טעות מי יסמוך על דבריהם ולכן האשה זו צריכה גט אחר שיכתוב שמה ריזשא או רוזא לפי מנהג מקומכם: סימן סט שאלה שנכתב בגט יהושיע והוא במקום עיגון אם כשר

תשובה לא ידעתי מקום השאלה דהלא מבואר דבדבר שאין ניכר במבטא כאשר כן מבואר כמה פעמים בב"ש וגם בג"פ [סי' קכ"ט] ס"ק קכ"ה כתב בהדי' דאם כתב מושה או אהרון מלא גם שלא נמצא בכתוב בשום פעם כן כשר כיון דליכא שינוי במבטא הגם שבאמת שהוספת הוא"ו במושה יש לחוש שהקורא יקרא במלאפו"ם מ"מ כיון שיש לקרותו בחול"ם לא הוי שינוי במבטא ויותר מזה בשם שבתי דאפילו ניתוסף אל"ף כשר בזמנינו כיון שאין רגילין העכו"ם לקרות באל"ף יעו"ש מכ"ש בכה"ג שאין שינוי כלל במבטא ואדרבא לפי קריאת הש"ץ לס"ת מדגיש קריאת היוד ולכן לענ"ד כשר הגם שראיתי בטיב גיטין שהובא במכתבו שכתב לספק בזה לפענ"ד אין מקום ספק כלל וגם באמת הוא בעצמו נראה שדעתו להקל וכ"כ שם בשם הע"נ גבי משלם חסר וחותם עצמו חסר ולא נמצא במקרא רק חסר מ"מ אם כתב מלא כשר הגם שמבואר שיש שני משפחות וא"כ איכא למיטעי מכ"ש בכה"ג ודאי כשר בלא פקפוק אך מחמת חומר הנושא אל תסמכו עלי רק לאחר העיון היטב אם תסכימו לדברי גם אנכי בצירוף עמכם להתיר והי' שלום: