דברי חיים חלק א קסו

תשובה הנה אם נתחזק שם בעיר חמיו רק בשם שרגא פייבל לקריאת התורה והוחזק בשלשים יום ג"פ בתוך השלשים ולא ידעו שם משם אחר ודאי כשר דהנה מבואר בש"ס גיטין ל"ד ב' א"ר אשי והוא דהוחזקו בתרי שמי ומפרש רש"י ז"ל שם וז"ל והוא דאתחזק אבל לא אתחזק כאן שיש לו שני שמות א"צ לכתוב וכל שום שיש לו ואפי' נודע לאחר זמן שיש לו שם אחר הוי הגט כשר שאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו עכ"ל אלמא כל היכי דלא ידעי משם אחר ודאי כשר והגם שסה"ת וסייעתו וכן התוס' ז"ל נדו מפירש"י ז"ל מ"מ היינו דאם כתב במקום אחד ומקום הנתינה במקום אחר לא מהני לדידהו מאי דלא ידע במקום הכתיבה שם מקום הנתינה אבל באם הכתיבה והנתינה במקום א' אם יש לו איזה שם במקום אחר לא בעי כלל לכתוב השם שבמקום אחר ורק לכתחלה מחמיר הירושלמי ומביאו התוס' ז"ל לפרש כל השמות אבל בדיעבד כשר לכ"ע ובלא נודע אין חולק בדבר דכשר כשהכתיבה והנתינה במקום אחד וכתבו השם שנודע ולא ידעו מעולם משם אחר בזה כ"ע מודים דכשר כמבואר בב"י [סי' קכ"ט] ובס"ש בארוכה ולכן אם נתחזק תלתא זימני בשלשים יום בשם שרגא פייבל דהוי הוחזק ולא נודע להם בשם אחר ודאי כשר הגט הזה הגם שמבואר ביש"ש ז"ל בשם אהובי' דאין נקרא הוחזק מה שהחזן קוראו כי אין מדקדק בזה וקורא כפי מה שנראה לו וכ"כ שם גבי גרשון וכ"כ הגאון מהר"ש ז"ל מביאו בס"ש לענין אלי' וגם גבי גרשון מבואר כן בשם ד"א בסה"ש מ"מ צ"ל דלא כתבו כן רק לענין השמות דדומים קצת כמו אהובי' בחד יו"ד או בשני יודי"ן או גרשם במ"ם או בנו"ן או אלי' בלא וא"ו בסופו אבל בשמות מוחלקין ממש ודאי אין לנו אלא שם שנקרא בו ואין לומר שהוחזק בטעות שסבר שכן הוא שמו וקביעות בטעות לא הוי כהוחזק שמו ודוקא גבי שמו יוסף וקורין אותו שמעון ששינה מחמת איזה סיבה כמבואר בראשונים ואחרונים אבל בטעה בשמו לא מקרי הוחזק כלל זה ליתא כמבואר בירושלמי [פ' השולח] הגע עצמך הוי שמי ראובן ואפיק שמי שמעון ומפרש בתשובת הרא"ש [כלל ט"ו דין ד'] דכוונתו דהטעה בכוון מ"מ אמר ע"ז בירושלמי דאין לנו אלא השם שהחזיק עצמו מכ"ש בהוחזק עצמו לקראו כן מחמת שסבר שזה הוא שמו בודאי מקרי הוחזק ויעוין בר"ן ז"ל וכן משמע בהדי' בתה"ד בפסקיו [סי' קל"ח] גבי שינו שם אביו לנתן ונתנאל יעו"ש ולפע"ד שבודאי כשר בגט זה אם הוחזק שם שלשים יום בג"פ כנ"ל ואי משום שהמקומות קרובים ויודעים ששמו יחזקאל אין לנו ליתן הדבר לשיעורין רק במקום כתיבה ונתינה תליא הן אמת דבשו"ת פ"י מחלק בין מקום דירתה בין אם דעתו לחזור למקומה וכן ראיתי לפע"ד בס' מכתב אלי' אבל אין ענין זה לנ"ד דהאשה קבועה במקומו ומקום הבעל אינו מקום הכתיבה כלל לא איכפת לן במה שבמקומו הי' לו שם אחר ולכן נ"ל דכשר זה הגט אך כ"ז באם הוחזק ג"פ בשלשים יום אבל אם לא הוחזק ג"פ בודאי הגט בטל דהא כתב בשם אחר מה שלא הי' לו מעולם ואך בגט השני שפיר לפע"ד שכשר דמבואר בס"ש כל הדיעות רוב שיטת הפוסקים שכתבו דזה לא הוי נשתקע כיון דיש לו שם הקודש ודידעינן דאלטר אינו שמו המובהק וא"כ לדעת מהרי"ק ז"ל כשר בשם יחזקאל פייבל לחוד וכן נראה מתשו' מהר"ם מינץ עכ"פ דצריך לכתחלה למכתבי' דאל"כ הוי לעז לאנשי המשפחה דידעי ששמו יחזקאל ג"כ וכן רוב הפוסקים הסכימו כן ורק רבינו הב"י גבי חיים בובאנט כתב דהוי ספק אם נשתקע שם חיים ולפ"ד הש"ס שם כשר בדיעבד יעו"ש וכ"נ מדברי מהרי"ל ז"ל באחד שאמר שמו שמרי' המכונה זלמן שצוה מהרי"ל ז"ל לילך על ציון זקינו לראות מה שמו משמע שאם הי' זקינו נקרא בשם אחר לא הי' כותב שמרי' או עכ"פ שהי' מצרף גם שם הקודש שנקרא זקינו גם שנשתקע ולא ידעו מזה כלל ולכן נלפע"ד דבדיעבד כשר בגט השני אך לרווחא דמילתא יתן עוד גט באלטר לחוד דאז כשר לכ"ע דאם נשתקע שם יחזקאל גם שם פייבל נשתקע ואם לא מקרי נשתקע א"כ כשר בגט השני ולכן בגט הג' בשם אלטר לחוד אליבא דכ"ע כשר. והנה התיקון שמביא בטיב גיטין לכרוז ושיקבע כן שמו לא יתכן בעיני בזמן הזה מחמת כמה טעמים ולכן לפע"ד כשר בגט שלישי אליבא דכ"ע כן נ"ל: סימן סד

שאלה באחד שקראוהו לס"ת נתן זאב וכן חתם עצמו לפעמי' וגם במכתבים כותבים לו קרוביו נתן זאב ורק העולם קוראין אותו רק נטע והוא נתן גט במקום אחר לאשתו וכתבו בגט נתן המכונה נטע מה דינו

תשובה הנה מעכ"ת כתב להקל מחמת דברי הש"ע [סי' קכ"ט ס' ט'] דאם לא כתב כלל שם אביו בגט כשר וזה הוי כלא כתב שם נתן זאב דכשר והוכיח זה מכח דברי מהראנ"ח והמכתב אלי' דע לך ידידי כי אין דברי מכתב אלי' ומהראנ"ח בתשו' הזאת נוגעים לדינא ומחמת שבעוה"ר רבים אינם בקיאים בהל' גיטין ורק מה שרואין באחרונים ולקוטי' וגם כי עיקר הספרים מגדולי האחרונים המדברים בזה כמו ס' שמות וספ' עזרת נשים ושו"ת מגדולי המורים אינם מצוים ולכן אכתוב בקצרה שורש הדבר. הנה במשנה (גיטין ל"ד ב') בראשונה הי' משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין ר"ג הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פ' וכ"ש שיש לה מפני תה"ע עכל"ה וכתבו המפרשים והר"ן ז"ל דמתחלה הי' כותב השם של מקום הכתיבה וכשאשה באה להנשא הי' ב"ד גובים עדות שכך שמו שם והי' סגי בזה ובודאי (שהי' כשר בין) [אף] ששלח הגט ליהודה וכתב שמו שבגליל הי' כשר וכן באמת ס"ל להרא"ש ז"ל דבאמת לדינא נמי באם אין יודעין במקום הכתיבה שם שיש לו [שם אחר] במקום נתינה סגי בשם של מקום הכתיבה אפי' האידנא וכ"כ הרמב"ם ז"ל דדוקא שינה שמו [לשם] שאין בו [אז הגט] בטל אבל אם כתב שם שאינו רגיל בו בין שכתב וכ"ש או לא כשר מה"ת יעו"ש בדבריו [פ"ג מה' גירושין הל' י"ד] והטעם דבתורה לא כתב כלל שיכתוב שמו דוקא בגט ולהכי דעת הרב במרדכי [בר"פ כל הגט] להכשיר גט בעמ"ס בלא שום שם מה"ת ורק דהרשב"א והר"ן ז"ל [בפ' המביא ב' דף כ' ע"א גבי האי גברא] כתבו דבלא כתב שמם פסול מה"ת דבעינן ספר כריתות שיהא בהספר הוא הגט מבואר שהבעל כורת לאשתו פלוני' ואם אינו כותב שמם הגם שעמ"ס יודעים שמסר לו כתב שכתב בו הרי את מגורשת ממני מ"מ בכתב אינו מבואר דבר ואינו כריתות כלל וא"כ כ"ז באם אינו כותב שום שם כלל אבל אם כותב אחד משמותיו א"כ הרי מבואר בזה שכורתה ונהי דהמון עם ורובא דעלמא אינם בקיאים בשמותיהם אין לנו בזה וכי מה יעשה מי שכותב גט לאשתו במקום דלא אתחזק כלל כגון במקום סכנה דכותבין אעפ"י שאין מכירין א"ו דאין לנו בידיעת העולם ורק שבאמת כן שמם כמו שכתוב בגט הרי הוא ספר כריתות שהרי מבואר בו אני פ' מגרשך פ' ונתוודע לנו שכן שמם ואם עדי חתימה והסופר צריך שיכירו [אותם] היא אריכות הדברים בזה לדינא באחרונים אבל מה"ת ודאי כשר אעפ"י שאין מכירים ולכן מה"ת כשר אפילו בשם טפל ורק בשינוי פסול מה"ת לדעת הרמב"ם [שם] וכן נראה שהסכים הר"נ ז"ל בהשולח אך כ"ז מה"ת אך ר"ג תיקן שיהא כותב אני פ' שביהודא וכ"ש שיש לי בגליל ולפי כ"א מהמפרשים בזה ר"ת ורש"י והראב"ד ז"ל ועדיפי רבנן לתקנתא שיהא הגט בזה פסול ותצא מזה ומזה כמבואר בהזורק [דף פ' א' וע"ש בתו' ד"ה שינה] ואך כשלא נודע שלא עברו על תקנת ר"ג חזר הדבר לד"ת וכשר באיזה שם שכתב ומשום חשש לעז אין הגט פסול וכן העלו המג"ש ז"ל והט"ז בתשובת פ"י וגם בט"ז [סי' קכ"ט ס"ק ה'] מובא תשובתו והנה כ"ז ביש לו שני שמות אחד בגליל ואחד ביהודא דאז שייך תקנת ר"ג אבל בהוחזק בב' שמות בעיר אחת קצת קורין לו באחד וקצת באחר בין שכתב הטפל או העיקר כשר דבזה לא תיקן ר"ג רק בשני מקומות ולכן רק לכתחלה צריך שני השמות מרים דמתקרי שרה אבל בדיעבד כשר ואם בעינן כ"ש או דגרע כ"ש תלי' בפי' הב"י והטור והמפרשים בדברי הרא"ש ז"ל והעלו הט"ז והמג"ש דכיון דר"ג לא תיקן בחד מקום כשר אך כ"ז לשיטת הרא"ש ז"ל אבל ליתר הראשונים אם חשש לעז פסול בכל גווני והנה מהראנ"ח ז"ל תשובה ל"ג איירי בנידון אשה ששמה קודם נישואין שבתי ובעלה קרא לה שבתולה באופן שהי' חילוק בין שמה הקדום לשמה שקרא לה הבעל וקצת אנשי העיר קורין לה בשם שקרא לה הבעל וקצת קראוה בשם הקדום ולזה אמר הראנ"ח דטעם שצריך להזכיר מרים דמתקרי שרה שבהש"ס הוא כיון שיש לה בעיר הזאת ב' שמות מקצתם קורין לה כן ומקצתם קורין לה בשם אחר אם כותב אחד מהם הוי חצי השם את"ד דברי מהראנ"ח ז"ל בתשו' הנ"ל וע"ז שפיר השיגו המכתב אלי' שזו הסברא לא נזכרת בשום אחד מהפוסקים כיון דבאמת כל שם נקרא בפ"ע יש קורין כך ויש כך אבל כל אחד הוא שם שלם ולמה יקרא זה חצי השם ולכן לפע"ד שפיר תמה עליו המכתב אלי' ז"ל ולא שייך תי' כ"ת דמה"ת צריך שני השמות וזה הוי כאלו לא נכתב כלל כן תורף דברי מעכ"ת ואין לדברים אלו שום פירוש למה יהי' כלא נכתב הרי נכתב כפי מה שקורין אותו מקצת אנשי העיר ומה"ת אפילו בטפל לבד כשר לכ"ע כאשר הוכחתי לעיל לבד הש"ג שצ"ע בדבריו מאד ואולם מעכ"ת הבין שמהראנ"ח והמכתב אלי' מיירי בגווני שקורין אותה בשמות כפולים וכתב חצי השם אך זה אינו דהם איירי רק בכל אחד מתקרי בפ"ע לחודא וכנ"ל ובזה שפיר תמה המכתב אלי