דברי חיים חלק א קסה

רק יהודה וגם לפעמים נקרא ארי' יהודה בודאי וא"כ השם יהודא ליב אינו רגיל בו וגם אפי' לפעמים אינו נקרא בו דא"כ הי' לכתוב דמתקרי וע"כ מוכח מתוכו דמלת אתקרי היינו שהי' נקרא בו והוסב שמו מתחלה לקרותו כן אבל באמת לא נקרא כן ורק שלא נשתקע לגמרי כמו שהאמת כן כן יבינו כל הקוראים ואם נימא דלהמוני עם לא יובן זה הלא מבואר בכל האחרונים דאין לנו עסק לפי הבנת עמי הארץ רק לפי משמעות פירוש לשון הסובל פירושו כפשוטו להיודע שפת לשון ולזה בחרתי לכתוב דאתקרי ולא דהוה מתקרי כאשר מבואר בכנסת יחזקאל דאז הוי משמע רק לשעבר נקרא כן ועתה נשתקע והאמת לא כן הוא שהרי חתם עצמו לפעמים בו משא"כ אתקרי יהי' משמע שהושם כן מתחלתו להקרא בו וגם עתה לא סר לגמרי וזה לדעתי נכון מאד דלכאורה לפי מה דמבואר בש"ס גיטין פ' השולח (ל"ד ע"ב) במשנה וז"ל בראשונה הי' משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שום שיש לו כו' עכל"ה וכתב הר"ן ז"ל ולפעמים הי' משנים דירתם למדינת הים וקורין לו יוחנן ולאשתו שרה ואשתו היתה חוזרת לארץ ישראל ונקראת שם מרים כבתחלה והוא הי' נשאר במדינת הים ונקרא שם יוחנן ולפעמים הי' שולח גט לאשתו שבא"י וכותבין בו בני מדינת הים שמותיהן שבכאן ושם עירו שבכאן עכ"ל הרי דלא הי' כותב כלל שם הנקרא במקום הנתינה ולכאורה קשה הא צריך להיות מוכח מתוכו ועכ"פ ספירת דברים צריך לכ"ע והאיך מקרי זה ונתן ספר כריתות כיון שלא כתב שמו הנקרא בכאן מקום הנתינה אך באמת א"צ שיהא הלשון מבורר לשום אדם רק שבאמת הוא יודע ששמו כן וכותב לאשתו שמגרשה והדבר יוכל להתברר ע"י עדים מי שירצה לידע אם כן שמו ורק אחר תקנת רבן גמליאל היתה התקנה שזה יהא עיקר השם מה שנקרא במקום הנתינה לפי סוגית תלמודנו אבל עכ"פ זאת במקומה עומדת שעיקר הוא שמו שהושם לו בעצם ומה"ט כתב הכנסת יחזקאל שעיקר השם הוא מה שחביב לבעל השם וכ"כ הגט פשוט כמה פעמים ולכאורה מה לנו לחביבתו הלא עיקר תלוי בקריאת העולם אך לפמ"ש א"ש דעיקר קריאת השם מה"ת לענין ספר כריתות הוא שמו אשר אצלי לשם חביב לא איכפת לנו בקריאת העולם כי הגט לשון הבעל והוא מספר עם אשתו אני פלוני מגרש אותך וא"כ צריך לדבר עמה כאשר אצלו הוא השם ולא מה שהעולם קוראים אותו לעיקר ורק לאחר תקנת ר"ג העלו חז"ל שצריך לכתוב גם שם שבפי העולם ועשו זה לעיקר משום חשש לעז וכל המגרש אדעתא דרבנן וטבעם מגרש ולכן שוב עיקר השם כפי שטבעו חז"ל מחשש לעז אך בדבר שאין בו לעז כגון בשם מחמת חולי וכדומה בודאי עיקר השם מה שחביב בעיני בעל השם ודברי הכנסת יחזקאל והג"פ אמיתים. וא"כ לפ"ז בודאי גם כאן שנראה מאבי המגרש וכן אמר בפה שחביב בעיניו לקראו על שם שני זקיניו ולשם זה הוסב לו בעריסתו להקרא כן בודאי לא נוכל לגרעו וגם לא נשתנה מכמו שחותם עצמו דבזה הוא נראה שהוא שני שמות יהודא על שם יהודה והודי' ושם ליב ע"ש בפ"ע הגם שבקריאתו בהמולו לא ניכר החילוק אם באל"ף או בה"א לבסוף מ"מ כיון שבחר בעל השם לחתום כן וטעם יש בדבר כ"ע מודו לכתוב כן ובפרט ששם יהודא בה"א כבר נכתב פעמים ולא שייך סברת הט"ג לומר דלא שייך אתקרי באל"ף ע"ש חתימה דזה ליתא דאתקרי הוא פירוש לשם יהודא ליב דהי' אתקרי והושם לו שם זה מתחלה להקרא לו כן ומה שכותבין באל"ף בסוף הוא ממילא דכן חותם עצמו ולא דמתקרי על זה קאי ודו"ק כי זה ברור ת"ל

וגם (ראינו) [ראוי] לכתוב כהן קודם דאתקרי דאל"ה הי' משמע שהי' נקרא כהן ובאמת גם עתה הוא נקרא יהודה כהן ולזה שייך שפיר בו יהודה כהן דמתקרי ארי' דאתקרי יהודא ליב: סימן סא עוד בענין זה רב שלום לידידי הרב הגאון שלשלת היוחסין מופ"ה כש"ת מו"ה דוב בעריש מייזילס נ"י האבד"ק קראקא והבד"צ דשם יצ"ו

מכתבם לנכון הגיעוני ולא ידעתי ידידי למה לא מצאו דברי חן בעיניכם הלא מבואר לעין כל ששם אתקרי יותר על שעבר כמבואר בבית אפרים שהוא פשוט למאוד ורק שהב"א חידש לומר שכוונת רמ"א ז"ל עפ"י סד"ג שאתקרי הוא לשון הוה כמו הלוך והכות ולזה מילת מתקרי משמע שלפעמי' נופל ממנו השם ותיבת אתקרי משמע שמקרי בו וגם שהי' נקרא בו ולזה כ' הסד"ג והרמ"א ז"ל [סי' קכ"ט סעי' ט"ז] שלשם שמורגל יותר יכתבו דאתקרי שמשמעו יותר שמורגל בו כן תורף דברי הב"א בתשו' והנה כ"ז באינו כותב רק יהודה (דמתקרי) [דאתקרי] יהוד' ליב הי' משמעות דלישנא שגם שעיקר השם הוא יהודה מ"מ שם המורגל הוא יהודא ליב אך בנ"ד שכתב יהודה דמתקרי יהודה ארי' הרי שזה עיקר שמו דמתקרי יהודה ארי' הרי שגם לפעמים נקרא בשם יהוד' ארי' וע"כ נהי שזה הוא מחמת שהוא שם הקודש כאשר כתבו מעכ"ת עכ"ז כיון שודאי שנקרא ביותר יהוד' לחוד שכן הקדימוהו יהודה לחוד ובתורה במקום הכתיבה נקרא בשם יהודה ארי' [הרי] דנקרא לפעמים כן וא"כ מה דאתקרי יהודא ליב הוא רק שהי' נקרא כן דבודאי אינו שם המורגל וא"כ כ"ע מודו לכתוב דאתקרי וז"ב ובפרט עינינו רואים דמנהגא דכל ישראל לכתוב בכל הגיטין דמתקרי וא"א כדברי הב"א דאין ט"ס ברמ"א [סי' קכ"ט סט"ז] והלא רוב שמות הכנוי' המה ברגיל בו כמו אברהם דמתקרי אבא וכיוצא בהם הרבה ומ"מ לעולם כותבין דמתקרי ולא כותבין דאתקרי רק בשעת הדחק אלמא דסוגי' דעלמא כדברי הג"פ [ס"ק פ"ג שם] דט"ס בהרמ"א ועל שם שאינו מורגל כותבין דאתקרי וזה ברור ונכון וא"כ באתרא דרמ"א ז"ל ראוי לעשות כדבריו בלא ט"ס ואם יבא אלי' ויאמר חולצין כו' אין שומעין לו שכבר נהגו כן ה"נ אין אחר המנהג כלום גם מה שכתבו כ"ת להכחיד תחת לשון הגט שם יהודא ליב תמי' מאד הלא זה עיקר שם אביו והאיך יוכל הבן לשנות שם אביו וידוע דיותר יוכל האב בעצמו להחזיק שמו והבן אינו יכול לשנות שמו בשום אופן וא"כ איך יפיל הבן עיקר שם אביו יעויין בג"פ דבגווני דנ"ד לא מקרי אשתקע כלל פי לפעמים נכתב ונקרא כן לפני הש"ץ בהתפלל עליו כאשר רמזתי בתשובתי הראשונה ומבואר בג"פ דכה"ג יכתוב רק שם הנשתקע דלא מקרי נשתקע יע"ש ס"ק צ"ב בסופו ומ"ש דיוכל להיות שנשתקע שמו שלשים יום אתפלא ידידי הלא החזיק שלשים הוא [רק] אם רצונו להשאר כן בשם החדש שמחזיק עצמו אבל לא אם ממילא לא עלה בתורה ולא חתם עצמו למ"ד יום וזה ברור לכל מבין. ומה שכתבתם בשם אביו (ויש) [יש] מכשירים להשמיט הכינוי גם אני רמזתי מזה בתשובה ואך אין נכון ולכמה פוסקים הוא פסול ויעויין ביש"ש נראה מדבריו להכשיר אם כתב שם שנשתקע לגמרי מ"מ בכה"ג [חסר] ולכן ידידי על משמרתי אעמודה שהגט צריך להכתב כאשר כתבתי אולם לאשר עמכם החכמה עשו כטוב בעיניכם ונא שתמסרו הגט הנשלח מאז ותיכף בחזרת השליח לכאן אסדר הגט כרצונכם בלא איחור ועיכוב כלל ורק שר' איצק ישלם שכר שליחות דבר מועט והי' שלום ממני ידידכם דו"ש הק' חיים הלברשטאם: סימן סב שוי"ר להרב המאה"ג מו"ה מנחם מענדיל אבד"ק דובעצק

מכתבו הגיעני ע"ד השאלה שאחד שנשתנה שמו מחמת חוליו ונקרא ישראל דוד והחזיק בשם זה לקריאת התורה כמה פעמים למ"ד יום וגם בחתימתו הי' ישראל דוד וגירש אשתו בשם הראשון דוד לבד בודאי הגט פסול וא"צ לראיות והוכחות כלל ומה שמסר הבעל מודעא מקודם גם ע"ז יש לדון הרבה אך הפלפול יתרבה למאד בזה ואינו מהצורך כי די לפסול מטעם הראשון ששינה שם מחמת חולי ולא כתבו כלל דודאי הוא פסול לרוב ראשונים ואחרונים. והי' שלום כנפש ידידו דו"ש בלונ"ח. הק' חיים הלברשטאם: סימן סג

שאלה א' שמו בשעת מילתו יחזקאל פייביל בן ציון ונשתנה שמו [לשם] אלטיר ונקרא כן בפי כל אלטר ושם יחזקאל פייביל בן ציון נשתקע ורק כשהוא מתברך מחכם שבדור נקרא בשמו המובהק ולס"ת לא נקרא רק איזה פעמים כי עדיין רך בשנים ולא נודע מהות קריאתו אז והוא בעצמו לא ידע כלל אם שמו יחזקאל וכאשר נשא אשה ובא לבית חמיו אמר ששמו פייבל וקרא אותו החזן שרגא פייבל והנה לא איתדר לי' עם אשתו וגירשה בעירה וכתבו שרגא פייביש דמתקרי אלטר והנה כשנתוודע הדבר לאנשי עירו וערערו על הגט כי קצת המשפחה יודעים שנקרא ע"ש זקינו אשר שמו הי' יחזקאל פייביל וכתבו גט אחר בשם יחזקאל פייבל בן ציון המכונה אלטר והנה גם ע"ז יש עוררין דנשתקע שם זה ולא ידעו מזה רק קצת מבני המשפחה ולא נקרא בשם זה מעולם וא"כ גרע מה שכתבו דהוי כאלו נכתב בשם אחר דלא ניכר בשם זה כלל כן הוא תורף השאלה לפי זכרוני כי נאבדה ההעתקה: