דברי חיים חלק א קמ

ואם כי הוחזקה למשקרת כל ישראל מי הוחזקו אבל אם עיקר התקנה להחמיר עלי' בסופה כדי שתדייק ולהאמין לע"א במלדעל"ג א"כ בזאת האשה ששקרה לא שייך גבה זה התקנה דאיך נתקן שיהי' ע"א נאמן לה משום על"ג הא שמא תשכור העד וא"כ תעמוד על מקומה שאין ע"א נאמן בקטטה וברור מללו שפתי הרמב"ם ז"ל

ועתה לפמ"ש א"ש מה שקשה לכאורה דמאי מבעי' בגמ' בריש האשה רבה ע"א מאי [טעמא] מהימן דלמא מטעם עבידא לגלויי וכבר האריך בזה הנודע ביהודא [מה"ק א"ה סי' כ"ז] אך פשוט הדבר דהוי אמרי' דהכא לא הוי עבידא לגלויי כולי האי כהא דחידש [הלכה עמוני ולא עמונית יבמות ע"ז א'] דעתיד לגלויי תיכף (או) [ע"י] שמואל וב"ד אך באשה לא עתיד לגלויי כ"כ ובה"ג קשה מ"ט דע"א נאמן והוכרח הגמ' לומר דהוא מטעם תיקון חז"ל מטעם תקנת עגונות אך כיון שתקנו חז"ל בודאי שפיר נאמן אפי' אם רק על"ג כולי האי דהא חזינן בדגלת דהימני' רבא בלא דייקא וכן מורין דברי הרמב"ן ז"ל במלחמות בפ' האשה שלום וא"כ לפי"ז בסימני' שאינם מובהקי' נהי דאין משיאין אשה ע"ז דשכיח כמו כן כמה אנשים אך עכ"פ מנא ידע העד וא"כ שפיר הוי דעבידא לגלויי דירא שיוכחש מב"ד ע"י הסימנים והיכי דהוי עביד לגלויי מיד בודאי נאמן בלא דייקא [ישוב ל"ק כיון דלא הוי סי' מובהק דלמא משקר וע"כ דנאמן דז"א דבעבידא לגלויי כי האי שפיר נאמן] אבל היכי שאינו ניתן לגלויי מיד שפיר עדיין מבעי' אם סמכו חז"ל בעדות אשה אעבידא לגלויי כי האי או לא ולא נפשט רק מהא דדגלת

ומעתה נבא להנידון דהנה לדברי הרי"ף ז"ל [דאיפשטא האבעי' דנאמן ע"א בקברתיו] מהני העד דק' רישא לחודי' מאחר דהעיד על היכרו היטב ואי דלא אמר קברתיו א"כ עכ"פ יצאה מאיסור תורה ושוב מהני העדות השני' אפי' בלא קיום וגם שיש חשש שכתבתי מ"מ לענין איסור דרבנן סמכי' אעדות כי האי ולא נחוש בדרבנן לכולהו חששות וגם כי לפי דבריו שאמר הדאקטורים יגעו בו והקיזו והי' מת נראה מלשון זה שידעו ברור שמת ועדיף מהזיזו שכ' הפוסקים להתיר בנטבעים והגם הא דאמר שיגעו בו נראה שלא הי' בהחלט מת כיון שהרופאים חשבו עדיין להצילו ורק שנראה לו שלאחר ההקזה נראה לו בהחלט שמת ומזה לכאורה עדיין אין ראי' שכמה פעמים אתרמי מילת' שהקיזו לאדם ונראה כמת ולאח"כ חי'. מ"מ כיון שאמר זה לפני הב"ד להתיר האשה בזה הלשון איז ער שוין טאהד גיוועזין שנראה שהי' מת בהחלט לאח"כ בלא שום ספק ורק בעוד שהרופאים יגעו בו הכיר הוא שמת ודאי והרופאים לא דקדקו יפה ואח"כ נמצא כדבריו שודאי מת ככה נראה משמפות הלשון ויעוין בנודע ביהודא ובפרט שעכ"פ לזה מהני עדות השני בלא שום ספק כלל. אך לדעת הרא"ש ז"ל [דלמי שראה הטביעה לא מהני הכרה רק ע"י סי' מובהק ע' בטוש"ע סכ"ח בהג"ה ובח"מ ובב"ש שם] י"ל הואיל וראה אותו רוחץ בנהר ויצא קול שנטבע יהודי הוי כראה הטביעה מ"מ נ"ל כיון דבידע הטביעה אית מאן דפליג דלא הוי כראה הטביעה מכ"ש בכה"ג שלא ידע כלל רק שיהודי נטבע מי יודע כמה יהודים רחצו שם בכה"ג לא הוי כראה הטביעה ויעוין בס' צ"צ ובפרט דרוב הפוסקים לא ס"ל כהרא"ש ז"ל בזה ויעוין ביש"ש ועכ"פ בודאי שנצרף לזה העד השני שהכירו ג"כ ובשני עדים לא חיישי' אפי' ראו הטביעה כמ"ש הרא"ש ז"ל בעצמו ולכן אשה זו מותרת לכ"ע ואפי' בלא מקום עיגון: סימן מב שאלה זה לשון הגב"ע מירושלים תוב"ב

במותב תלתא כחדא הוינא אנחנו בי דינא ואתא לקדמנא ר' יהודא ליב המכונה ליב בר' אברהם מעיר טערקיש מאהלוב אשר הי' דר בעיר קעשניב והעיד לפנינו בתו"ע כדת באליונ"ע איך שבעת היותו בק' סטאמבול זה ערך שלש שנים הקרה שם את ישראל מנשה מילדי ק"ק אודעס ושם אביו לא נודע לו אך זאת ידע כי הוא ממשפחת פינקל שטיין או גאלדין שטיין והי' לו אשה בת ר' משה חלפן מקעשניב ור' ליב הנ"ל הכיר את ישראל מנשה הן מעוד היותו בקעשניב מעת חתונתו ועד שהוליד זרע והכיר את ישראל מנשה בסטאמבול כי זה הוא והנה ישראל מנשה המיר דתו בסטאמבול ואח"כ בא הנה לירושלים בשנת תרוי"ו ונתחבר לכת האפקורסים ובסוכות תרזיי"ן הרג אותו איש אחד מאנשי חיל בכלי זיינו ותיכף באותו מעשה בעודנו הי' במקום שנהרג באותו רבע שעה הלך ר' ליב הנ"ל וראה אותו והכיר אותו בטב"ע כי זה הוא ישראל מנשה חתן ר' משה חלפן מקעשניב כ"ז העיד האיש ר' יהודא ליב המכונה ליב הנ"ל לפנינו ב"ד הח"מ בתו"ע באליונ"ע כדת וע"ד אומץ באנו עה"ח בד"ק אשכנזיים דכולל פרושים הי"ו פה עה"ק ירושלים תוב"ב היום א' כ"ח אדר שני תרחי"ת לפ"ק פה ירושלים תו"ב נאום נחמן שלמה אבד"ק זאמושטץ בעהמ"ח ס' עטרת שלמה ונאו' אשר לעמיל האבד"ק גאלין ונאו' בנימין דוב בלא"א מ' שמואל זלה"ה מווילנא: וז"ל הגב"ע מצפת תוב"ב

במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא מו"ה דיד במו"ה יצחק הלוי בן אחותו של המנוח מו"ה יעקב באטירור ור"י באטירור הנ"ל הי' מיושבי ק"ק קעשניב ור' דוד הנ"ל העיד לפנינו בתו"ע כתורה וכהלכה ובזה הלשון אמר לפנינו ר' דוד הנ"ל איך דוד בן יצחק בין גיזעסין אין סטאמביל כמה שנים ערך פינף זעקס יאהר איך בין גיזעסין אין דעם שטעטיל ארטאטייא פלעג איך כמה פעמים גיין קיין גאלטא וואס סיא איז אויך בסטאמביל האב איך מיך גיטראפין באיי מאיר סאלדאט עם ישראל מנשה פינקל שטיין דאם איז גיוועזין כמה פעמים מיר פלעגן טרינקען אין איינעם אין הערין אין איינס מיר פלעגען כמה פעמים שמיסין פין דעם עסק ווער סי האט אווייב האט ישראל מנשה פינקל שטיין מיר גיזאגט אז פר האט אווייב אונ האט ניט גיזאגט וויא דאס ווייב איז נאר דער ישראל מנשה פינקל שטיין האט גיזאגט אויף זעך אליין אז ער איז א קעשניבר אונ נאך אסך מענעשין האבין גיזאגט אז ער איז א קעשניבר וואס זייא האבין גיקענט אים אז ער איז אקעשניבר דאם האט גווערט כמה צייטן אונ דער נאך האט דער ישראל מנשה פינקל שטיין גיזאגט אז ער וויל אוועק קיין אמעריקא אודער קיין אינדיע איז ער גיקומען קיין טנ"ס מצרים אונ האט זעך אום גיקערט קיין באראט אזוי האב איך גיהערט נאך דעם בין איך דוד בן יצחק גיקומין קיין ירושלים עה"ק בין איך גישטאנין באיי מאיר שיסטיר האב איך דער זעהין דעם ישראל מנשה פינקל שטיין וואס איך האב עהם גיקענט פין סטאמביל וואס מיהאט אים גיקענט מקעשניב אז ער איז האב איך גיזאגט צו דעם מאיר שיסטר דא גייט ישראל מנשה פ"ש האט מיר מאיר גיענטפרט ער הייסט שוין היינט מיחייאל האב איך גיפרעגט דעם מאיר וואס איז דיא מעשה האט מיר מאיר גיענפרט אז ער איז בייא דיא פרטסטאנטין זייא האבין אים אוועק גיגעבין צו איין שוסטער ליבוש ליפשיץ לערנין שיסטרייא זיך היום איז דער בעה"ב זיינר גיפארין קיין באראט קויפען סחורה צו זיין מלאכה אונ האט איבר גילאזט דעם ישראל מנשה פ"ש אין זיין קלייט אין ירושלים אויף דעם בוטראק איז גיקומין איש חיל ער זאל אים פאר רעכטין (דער ישראל מנשה פ"ש) דעם שוך האט זיך דער איש חיל אן גיבויגין אויס טון דיא שוך אונ דער איש חיל איז גיגאנגין מיט אן גילאדינטע פיסטולין אין גארטל האט זיך אויס גילאזט איין פיסטויל און האט גיטראפין לישראל מנשה פ"ש אונ ער איז נהרג גיווארין דאס איז גיווען בחדש מרחשוון וויא מיהאט דער הערט דעם שאס איז גיווארין א גרויס גילייף אין איך בין אויך גיווען גראד אויף דעם בוטרק בין איך גילאפין זעהין האב איך גיזעהין אז דער ישראל מנשה פינקל שטיין איז טויט וויא אללע טויטע איך האב ניזעהין תיכף וויא דער שאס איז גיווען אונ האב דער קענט אויף דעם פנים אז דאס איז דער ישראל מנשה פינקל שטיין דאס פנים איז גיוועזין גאנץ דיא קויל האט אים גיטראפין אין א זייט אונ דיא פראטעסטאנטען האבען אים גינומין און האבין אים באהאלטין כ"ז העיד לפנינו ר' דוד בן יצחק הלוי בתו"ע כתורה וכהלכה ומה ששמענו כתבנו וחתמנו היום י"א אדר שני תרחי"ת לפ"ק פ"ק צפת תוב"ב נאו' הק' ישכר בער הלוי ונאו' שלו' צבי במ' חיים ונאו' לוי יצחק בר' דוב הכהן עכ"ל הגב"ע: וזה מקצת לשון השאלה באתי לספר המעשה אשר כעת אירע שבא איש אחד בליעל גלוח זקן ואמר שהוא ישראל מנשה ח"ר משה חלפן וכל האנשים שהיו שם שהכירו את ישראל מנשה בטוב כולם אומרים שלא זה הוא ולא תמונת ישראל מנשה רק שאיש הלזה אמר סימנים ואבאר הסימנים בדרך כלל היינו שהוא זוכר אביו ואמו