דברי חיים חלק א קלה

עם חבירו בעסק הנפטר מסתמא מעירם נתכוונו יעוין בב"ש ז"ל [סי' י"ז ס"ק נ"ח] וכן ה"נ מסתמא ידע העד שהשמש שואל לו על הנפטר ועליו אמר העד ששמו ר' ישעי' ומסתמא ידע העד שזה ר' ישעי' הי' שמה בבית האכסני' וגם כי הלא בלא"ה ידענו שזה הנפטר הי' שמו ר' ישעי' כאשר העיד העד השני וא"כ אם באנו לחוש לאיש אחר צריך לומר ששנים ששמם ישעי' באו לכאן חולים ושהנפטר שאל זה הפאס מזה ר' ישעי' ולשניהם הי' חבר בהשלוף שטיב לזה לא חיישינן כמבואר בתשו' הרא"ש ומהרי"ק ז"ל ולכן נ"ל דאשה זו מותרת אך מחמת גודל טרדותי וקוצר המשיג וחומר הנושא אל יסמוך על דעתי רק יצרף אחד מהגדולים הסמוכים ואם יסכימו להיתר גם אנכי עמהם ומה שמבואר בהגב"ע של העד השני שאמר הנפטר ששמו ברוך ישעי' לפע"ד זה אינו קפידא דשכיח טובא שאינו נקרא בפי ההמון רק בשם אחד ורק לאחר ששאל אותו בחליו השיב לו אז שני השמות וזה אינו מעכב כלל לפע"ד אם ידוע בקהלתכם ששגור שמו בפי ההמון ישעי' אך אם באמת נקרא רק ברוך ישעי' קשה להתיר ותודיעני ע"י מוקדם האיך הי' נקרא וגם אם הי' נקרא ברוך ישעי' עכ"פ תבדוק ותחקור אם לא נחסר מקהלתכם איזה איש ששמו ישעי' לחוד ואחר אודיעך כ"ז אראה לעיין ואשר יחונני השם אודיעך אך אם נקרא בפי כל רק ישעי' אין מיחוש כלל והאשה מותרת ורק באופן שעוד גדול אחד יסכים עמנו כנ"ל: סימן לז עוד בענין הנ"ל לכבוד ידידי אחי הרב הגאון החריף ובקי ושנון כש"ת מ' אביגדור נ"י

ידידי אחי לא ידעתי למה פשוט בעיניך להקל באיסור א"א מסברת הכרס דאין חילוק אם אמר ישעי' ברוך או ברוך ישעי' והלא ידוע דבעיקר העדות מחמירין בעגונה כמבואר לחד לישנא בש"ס בכורות [דף מ"ו ע"ב] והנה לדידי מיבעי' טובא בזה דהנה בשלמא אם היה לנו שארי סימנים וכיוצא בהם להתיר ורק שהשם שנתחלף הי' לנו נגד הסימנים ואומדנות היה מקום להקל ולומר שכן דרך ב"א לפעמים מקצרים או מחליפים שם הראשון לשני אבל בנ"ד דליכא שום סימן והוכחה על בעל האשה שמת זולת מה שהעיד העד שר' ישעי' קראט מבאבוב מת וכיון שבעל האשה הי' נקרא ישעי' ברוך א"כ אין עדות על מיתתו דדלמא זה שמעיד עליו העד אחר היה הגם שיוכל להיות שקיצר שמו אבל מ"מ אין כאן רק שם עירו לחוד דלא מהני וגם הנפטר בעצמו אמר קודם פטירתו ששמו ברוך ישעי' הרי ששינה שמו לפני העד אמר ששמו ישעי' וקודם פטירתו אמר ששמו ברוך ישעי' ובעל האשה היה שמו ישעי' ברוך א"כ בודאי אין סומכין על שם כזה ויעוין בתשו' הר"נ ז"ל [סי' ל"ג] דשם בכה"ג אינו סימן כלל ולכן לא נשתייר רק מה שאמר שם כינוי שלו קראט ושם עירו והנה כבר הוכחתי בתשובה בראיות ברורות דשמות הכנויים של הנכרים אינו סימן כלל ול"ד לשם משפחה דמבואר בתשו' מהרשד"ם ז"ל להתיר ע"י וא"כ לא נשאר רק שם עיר א"כ צריך עכ"פ חיפוש בכל העיר וסביבותי' הנקראים על שם העיר אם לא חסר מהם אחד ובחיפוש מבואר בתשו' מהריב"ל ז"ל שני דיעות אם סגי בחיפוש אם לא אמר יצא עמי דדלמא מכמה שנים יצא אדם אחד מהעיר ונשכח הדבר ואך נלפע"ד דזה ודאי דבעי' חקירה ודרישה בכל העיר וסביבותי' אם לא יצא איזה מהמשפחה קראט ואז נוכל לסמוך במקום עיגון על הסברא השני' דמבואר במהריב"ל ז"ל דמהני חיפוש בכה"ג דהנה בלא"ה לפי מה דכתבו האחרונים דפאס מקרי דבר דלא מושלי אינשי הן אמת דאין כל הזמנים שווים והשתא שכיחי טובא דשואלין פאס כידוע אך עכ"פ דאם באנו לחוש דילמא מכמה שנים יצא אחד ממשפחה זו מבאבוב וזה בעל האשה שאל לו הפאס הוא שאלה דיחיד עכ"פ דלא חיישי' כמבואר בפוסקים הגם דהרבה חולקים ע"ז כמבואר באחרונים ז"ל מ"מ כיון שהעיד העד שהנפטר הי' לו אשה וג' בנים בודאי הוי מילתא דלא שכיחא ודמי להא דתשו' הרא"ש [כלל נ"א סי' ב'] ז"ל ומהרי"ק [סי' קפ"ד] דלא שכיח שיזדמנו כ"כ עוד א' עם כל הני מילי שהיה בבעל האשה ולכן נלפע"ד להתיר באם שתחקור עכ"פ אם לא יצא עוד א' ממשפחת קראט מקהלתכם ומהסביבות הנקראים על שם קהלתכם וגם לחקור אם בעל האשה היה לו פאס כזה על שם ישעי' קראט ואם כן הוא שלא זוכר שום אדם שיצא אחד ממשפחה זו מקהלתכם רק זה הנפטר וגם הי' לו פאס על שמו כנ"ל וגם הי' לו אשה וג' בנים אזי אצטרף להיתר עם עוד א' מהרבנים הסמוכים המובהקים: סימן לח לידידי הרב המאה"ג החריף המפורסם מ' חיים דוד נ"י האבד"ק בענדין יצ"ו

מכתבו הגיעני קודם ימי נוראים ולא הי' פנאי לעיין בדבריו וכמעט לא קריתי הפלפול עם השאלה ועתה כי נתתי אל לבי לאחר ימי החג הקדוש שמתי אל לבי לעיין בדברי הדורשים והשואלים בדבר הלכה ובא לידי מכתבו ופניתי להשיב מפני העיגון. והנה לפי הגב"ע מהבחור דזאריק האשה הזאת מותרת מאחר שהגיד שמו ושם עירו ושם משפחתו וגם סימנין שנלקח מקודם וגם העד ששמע מפי איש מהימן שראה אותו מת בהביאו אותו לביתו רחוק מהמלחמה. וגם העיד שהביאו אותו במשא מת א"כ אין שום חולק דע"א מהימן דהוי כקברתיו בהזיזו אותו וה"נ ראה העד ר"ח האיך (שראה) שהזיזו אותו הנושאים אותו מת וגם שהי' רחוק מהמלחמה א"צ כלל קברתיו כמבואר וא"כ הדבר ברור שאשה זאת מותרת ואם כי יש קצת לגמגם בעדותו של ר"ח שלא אמר שמו רק שם עירו מ"מ הלא אמר להם סימן שאכל אצלו יו"ט ושהוא מריעיו וכפי הנראה שעל הידוע ביניהם דיבר ולכן בודאי שאשה זאת מותרת כמבואר כמה פעמים בפוסקים זה ולכן לדעתי אשה זו מותרת בלא פקפוק כלל ועל פלפולו אין כעת הפנאי לפלפל והיה בזה שלום: סימן לט

שאלה איש א' מפה שמו ר' דוד הלך מפה לעבור הגרעניץ לפרייסין להביא סחורה משם והי' כן דרכו תמיד לחזור לכאן מיד ביום המחרת ועתה עברו כמה ימים שלא חזר לביתו ויצא קול בעיר שנטבע במים כי הי' אז שטף המים גדול והוא הי' צריך לעבור בנהר המפסיק בין מדינה זו למדינת פרייסין אח"כ באו ערלים לעיר ואמרו שיהודי א' הי' צף ע"פ המים ועתה כאשר הוקטן המים נשאר מונח ע"פ השדה סמוך למים ונסעו אנשים מפה לשם ומצאוהו מונח שם ולא הכירוהו בפניו למאומה וגם המלבושים שלו לא הכירו הם בעודו בחיים אך בזאת הכירוהו שהי' קטן הקומה וגם הי' סימנין בגופו כי הי' גופו תמיד מלא בועות קטנות ובדקו אז ברגליו כי הי' הולך יחף ומצאו כן רק שהי' משונים קצת מחמת שנשרו במים איזה ימים ועל שאר גופו לא בדקו אז מחמת שהי' לבוש אז במלבושיו וגם הי' קשור בצוארו שק קטן עם סיגארייע שהי' דרכו להביא תמיד לכאן למכרם וגם מצאו אצלו אז הפאספורט שלו וקראו אותו והי' נכתב בו שמו ושם הכינוי שלו אח"כ הוליכוהו משם לעלקיש עפ"י פקודת הממשלה ונסעו ג"כ אנשים מכאן לשם ואמרה להם אשתו כי יבדקו אחר סימנין שיש לו בגופו כי זה איזה שבועות קודם מותו הכה אותו בעל מלחמה א' בחרבו על זרועו ונשאר שם רושם העפט על זרועו ובדקו אותו ונמצא כן וגם איש א' מפה הכיר שם את מלבושיו דהיינו המלבוש העליון וגם ההוזינטרעגער וגם הד' כנפות כי הוא הי' דר עמו ביחד והכיר את מלבושיו בחיים חיותו וכאשר חזרו האנשים לפה ישבנו במותב תלתא וגבינו עדות על כל הנ"ל בפני האשה והעד העיד שהרושם הי' על ידו הימנית על חצי יד העליונה וכתבנו את דברי העדים בכתב ועתה כבר עבר שנה וחצי מעת הגב"ע ובאה האשה להתירה להנשא וחקרתי עתה אם יודעים הרושם בצמצום מקום ולא כוונה האשה דברי' עם הגב"ע ואמרה שטעתה ובאמת הי' כדברי העד והשיבה פעם כך ופעם כך ותירצה דברי' הראשונים בדוחק ואמרה כי באמת הי' כדברי העד אמנם הי' ניכר לי מדברי' שהיא אינה זוכרת כעת האיך הי' הרושם כי היא אמרה לי שלא ראתה את הרושם בחייו רק פ"א איזה ימים קודם מותו שעשתה לו רפואה במקום ההוא. אך עכ"פ בגב"ע הנכתב אצלנו מאז נראה שלא הכחישה עצמה אז עם העדים ואמרה אז ג"כ כדברי העדים ע"כ תורף השאלה: