דברי חיים חלק א קלד
Divrei Chaim part 1 134 · דברי חיים חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ונתאכסן אצלי ונפל למשכב וקודם הי' א"ל שהוא מסמוך לדיקלא ואח"כ א"ל שהוא מק' זמיגראד ושמו משה והי' לו סימנים בגופו היינו בשפתו העליונה סדק וגם הי' פסח על רגל א' זה תורף עדות השני. והנה בעדות הראשון הכל לנכון שמו ושם אביו ושם עירו ושם אשתו רק שינוי שאמר שהי' לו שני ילדים בן ובת ממנה ומעולם לא הי' לו בן ורק בת היתה לו ומתה טרם נסעו מביתו רק אחותו שמה שרה ולה הי' בן ושמו פישל וגם בזה השינוי שאמר ששני אחים דרים פה והם אינם דרים פה רק א' ביעדלאווי וא' בדעמביץ ואני צויתי להכריז אולי זוכרים איזה אנשים מכמה שנים איש א' שמו משה פעליר בן פישל ואינם זוכרים וגם דרשתי וחקרתי לאנשי סביבותי ואין זוכר ע"כ אחלה פני כבוד אדמ"ו נ"י להורות לי בדבר זה ע"כ השאלה
תשובה כבר דברתי פא"פ עם כ"ת שע"ז העד שא"ל שהי' לו בן ובת וגם אחים וזה שקר שעל זה העד קשה בעיני לסמוך הגם שהר"נ ז"ל [בתשו' סי' ל"ג] מתיר מ"מ עיין בת' בגדי כהונה [סי' ז'] שאמר שדבר זה תלוי באשלי רברבי וגם באמת אם כי הר"נ ז"ל אמרה ואני ההדיוט אינני מבין כלל כיון שאנו לא ידענו מנו זה האיש ואמר לפנינו אני פב"פ כך וכך בנים יש לי וכך וכך הי' אבותי וכנוים וכדומה ונמצא שקרן בהרבה מדברים הללו אם נאמר שהוא הנאבד ורק אולי אחר הוא שיש בו כל הסימנים שאמר א"כ איך יעלה על הדעת לומר שהוא פ' הנאבד מחמת שאמר שמו ושם אביו הלא אם נאמין אנו לו בכל דבריו א"כ בודאי אינו הנאבד שלא הי' בו בהנאבד כל הסימנים אל שאמר זה הנפטר ואם אין אתה מאמינו דלמא זאת היא השקר שאמר שהוא מעיר פ' וצ"ל דס"ל להר"ן ז"ל כמ"ש בסופו דתלינן הקלקלה במקולקל בזה שרוצה לשנות ולא באחר ולפע"ד צע"ג (להחמיר) להתיר בזה ועכ"פ בנ"ד לא שייך זה (אבל) [דדילמא] בשאר סימנים שיש לו בנים הוא אמת ולא שייך כאן פלגינן דיבורא דבשלמא דאם י"ל דלזה הוא נאמן ולדבר אחר קרוב או נוגע או בע"ד אמרינן פל"ד אבל הכא מאן מפיס לומר דשמו ושם עירו ושם אביו אמר אמת ושארי הסיפורים הוא שקר דלמא איפכא לכן קשה הדבר לסמוך ע"ז אך יותר נלע"ד לסמוך על העד השני שאמר שמו ושם עירו וגם סימני גופו דע"ז סמך מהריב"ל ז"ל ומהרח"ש ז"ל יעוין בדבריהם ובפרט ע"י חיפוש שלא נעדר מקהלתכם א' ששמו משה בודאי מהני וא"ל דכיון דאנו יודעים דזה הוא הנפטר שאמר אח"כ שיש לו בן ובת וא"כ חזר הדבר לקדמותו דאם נאמין לו ע"ז שהוא משה מזמיגראד נאמין לו ע"ז שיש לו בן ובת וא"כ אין הנאבד בעל העגונה שבעלה לא הי' לו בן ובת ואם נימא ששיקר בדבריו דלמא זה שקר במה שאמר שהוא מזמיגראד וששמו משה אך באמת בכה"ג שלא אמר בפעם אחת י"ל דמתחלה אמר אמת ולבסוף איזה טעות ושיקר ובפרט שאיכא למימר שלא הי' מיושב בדעתו ונטרף מתוך החולי שהי' לא כביר קודם פטירתו וא"כ זה לא הוי הכחשה למאמרו בפני העד השני שאמר מקודם ולכן לפע"ד הותרה בעדות השני אם יהי' חיפוש שלא נעדר איש ששמו משה מקהלתכם ואם יש חשש עיגון להמתין על בדיקה זו לפע"ד די בצירוף בסימני גופו שאמר העד השני והאשה מותרת אם יסכים עמי כ"ת ואיזה גדול מיראי השם מופלג בתורה
שוב נ"ל דהר"נ ז"ל בתשו' הי' המעשה שכן הוחזק בפי כל דמשטרי איצק וכן החזיק עצמו וזה לפי הנראה הוא כינוי כנהוג שם וגם שאמר ששמו חיים ג"כ וע"ז אמר הר"ן ז"ל כיון דמוחזק בדמשטרי איצק וקרי לי' ועני שפיר אמרי' מה שמכנה שמו לפעמים חיים הוא בשביל לעגן אשתו והוי סימן העשוי להשתנות אבל בנ"ד שרק מפיו אנו חיים ששמו משה מזמיגראד ובאותו פעם אמר שיש לו בן ובת א"כ לא שייך לומר דנאמן בזה שהוא משה מזמיגראד ולא נאמן בזה שאמר שיש לו בן ובת ואם נפשך לומר שבסוף תשו' הר"ן ז"ל הנ"ל מסיים דלא נזכר במעשה ב"ד שהי' נקרא דמשטרי איצק א"כ משמע דאפילו לא הי' רק שהעד העיד דיחוסו ושם משפחתו כך אפ"ה כתב הר"נ להתיר משום סימן העשוי להשתנות המעיין שם יראה דמ"מ זה הוחזק בשם משפחה לחוד ודעיקר שמו חיים הוא רק לפעמים כמו לס"ת ולכתובה ולזה אמר כיון דנתחזק בשם משפחתו והוי עדות גמורה שוב שם חיים שהוחזק בו לקריאת ס"ת הי' משום שעשה להשתנות שמו שתשאר אשתו עגונה כאשר אמר מקודם משא"כ בנ"ד שבשעה אחת אמר שמו ושיש לו בן ובת אפילו להר"ן ז"ל אסור וגם בלא"ה סימן זה של בן ובת אינו עשוי להשתנות כמו בעובדא דהר"ן ז"ל דשם אמר בפירוש שישנה כדי שתשאר עגונה משא"כ בנ"ד למה לי' לשנות שיש לו בן ובת בשעת מיתה ולכן אין לסמוך כלל רק על עד השני וכנ"ל. יום ה' אחרי כ"ג למב"י תרי"ח לפ"ק: סימן לו
שאלה במותב תלתא כחדא הוינא אנחנו הב"ד הח"מ בא לפנינו יחיאל דוב בן יעקב משה ואמר בתורת עדות באליונ"ע מיך האט מען געדונגין פאר עטליכע וואכין צו איין קראנקין יודען אונד איך האב איהם אפ געווארט פארטאג בין איך בייא איהם געוועזען אונד האב מיט אים גערעט אין איינע שעה האט מען גיזאגט דאס ער איז שוין גישטארבן בין איך צו איהם געגאנגען אונד האב איהם בעזוכט האב איך בייא איהם געפינען איין פאס און איין בריעף אונד קר. 15 פל. 9 געלד נאך דען האבע געוואהר גיווארין דאס ער האט איין חבר אין שלאף שטוב האב איך דען חבר געפרעגט וויא ער הייסט האט ער גיזאגט ער הייסט ר' ישעי' קרויט פאן באבוב האבע איך דען חבר געפרעגט אויב ער האט אין דער היים ווייב אונד קינד האט דער חבר גיזאגט ער האט איין ווייב אונד דרייא קינדער אבער איין מיידעל אונד צווייא יונגליך אבער צווייא מיידליך אונד איין יונגעל אונד דער וואהר מיר צווייא טאג חבר איך ווייס ניכט אויב דער חבר בייא איהם געוועזען איזט אין דער קרענק נאך דער מיתה איזט ער בודאי ניכט בייא איהם געוועזין האב איך געבעטין פאן חבר ער זאל מיר געבען זיין פינקעל האט ער מיר גיגעבין דאם פינקעל אונד טלית ותפילין אונד איין שערי ציון און עטליכע בינטליך ציצית צום פערקויפען כ"ז אמר יחיאל דוב בן יעקב משה אות באות בפנינו בתורת עדות יום ב' כ"ה אלול תדי"ר לפ"ק פה אוהעל. הבעה"ח הק' ירמי' בלאאמ"ו הגאון מ' בנימין ז"ל. ישראל זאב הלוי. דוד ליב באניהארד
ואחר זה בא לפנינו ר' דוב בן ר' יהושע ואמר לפנינו בתורת עדות באליונ"ע וז"ל איך בין פאר טאג געקאממען אין בה"מ האב איך געזעהין איין קראנקין יודען ליגען האב איך איהם געפרעגט וויא ער הייסט האט ער מיר גיזאגט דאס ער הייסט ברוך ישעי' בין איך געגאנגין העריין אין בה"מ תהלים זאגען נאך דעם בין ווידער צו איהם הערויס געגאנגין אונד האב מיט איהם גערעד אונ בין אוועק גיגאנגין נאך פיהר מינוטין איזט ער גישטארבין כ"ז אמר לפנינו אות באות ר' דוב בר' יהושע במקום הנ"ל ביום הנ"ל הק' ירמי' ופ' ופ'
ואח"ז בא עוד יחיאל דוב בן יעקב משה ואמר עוד בתו"ע באליונ"ע דער אורח האט גיזאגט דאס אין ליסקא האבין זייא צווייא שבת געהאלטען אונד האט זיך דער ר' ישעי' פארדארבין אונד איז מיט איהם קראנקערהייט דא הער געקאמען גם אמר ר' יחיאל הנ"ל ער איסט חברא קדישא שמש דאס דער אורח וואס מיט איהם גוועזין איזט וואהר פאן סאנז הק' ירמי' ישראל זאב דוד ליב הנ"ל ע"כ הגב"ע והשאלה
תשובה הנה לכאורה כיון שיש כאן עדות על שמו ושם עיר ושם אשתו לדברי הכל מותר כמבואר בתשובת מהרא"ם מובא דבריו בקו"ע סי' כ"א יעי"ש אך לכאורה יש מקום לפקפק מחמת שהעדות לא הזכיר שום דבר ע"ז שמת בבה"מ ולא נזכר כלל בגב"ע מזה רק סתמא שהשמש שאלו מהיכן הי' ואם יש לו אשה ומה שמו ולכאורה לפי הנראה מהגב"ע שאותו העד לא הי' כלל במקום שנתאכסן הנפטר ורק השיב להשמש שחבירו שהלך עמו נחלה ושמו ר' ישעיה וכו' אבל יוכל להיות שבאמת חבירו של העד עדיין בחיים ולא נתאכסן כלל במקום שמת הנפטר ורק שהנפטר גם הוא הי' לו חבר בהשלוף שטיב והחבר של הנפטר אזל לעלמא וזה העד המעיד על חבירו ששמו ר' ישעיה וכו' לא הי' מעולם חבירו של הנפטר והחבר של העד יוכל להיות שחי ואזל לעלמא אך באמת שנראה שידע העד ששואל לו על הנפטר בבית אכסני' ועליו ממש העיד וכן מבואר בכמה תשובות כשאומר סתמא היהודי כוונתו על בן עירו כשמדבר