דברי חיים חלק א קכב

עד חצי הראש עוד העיד שראה בעורפו חור מלא אגרוף שמשם הוכה בגרזן ונהרג ושמצא סמוך לטייך דם עד לרוב ושלא הי' נתפח כ"א מעט תחת העינים ברוין ובלאה ושאר הגוף ופניו לא נתפח כלל ושם תחת העינים נראה כאלו נתפח קצת וגם הי' לו שריטה קטנה כעין קרייץ על המצח ועוד העיד שערלים ראוהו לעת ערב ביום ה' מהלך על טשיסקע עם הערל העלישאק הנ"ל וכן הגידו לפני השופט במקום המשפט והערל הנ"ל נתפס והודה שלא מחמת יסורים שהי' מכיר את ר' ישראל הנ"ל ושהי' אצלו ליל שלאחר יום ה' הנ"ל ושהלך ממנו בלילה עכת"ד העד ר' א"צ הנ"ל גם בנו הנער הגיד בתו"ע וכו' שהכיר היטב מיד את ר' ישראל הנ"ל כשראהו במים

אחר שכתבתי כל הנ"ל אירע לי שעברתי דרך קאלוואריע וחקרתי ביותר ואמרו כמה אנשים שהכירוהו היטב כשהי' ביום ב' לשבוע שאחר ש"ק הנ"ל בוואדאוויץ בעת שהרופאים לקחוהו לנתוח בנימוס והכירו אותו היטב בט"ע ואמרו שלא ראו במצח שום שריטה וקרייץ ושבאם ר' א"צ לא משקר עכ"ז בודאי לא הי' רק דקה מן הדקה וגם המה אמרו שבאמת נמצא בו מצח גדול דלא שכיח כולי האי וכן מצאו כדמותו בהרוג הזה. ר' גרשון אבי האשה הביא לפני המכנסים שהיה לבוש בהם אז בשעה שנתחוהו ושהוא מכירם היטב בט"ע חוץ איזה סימנים שאמר בהם ושראה את חתנו ר' ישראל לבוש בהם ביום ה' הנ"ל ביום השוק בוואדאוויץ. גם ר' וואלף משם מכיר המכנסים היטב בט"ע בהכרה גמורה רק שהוא לא ראה אותם לבוש רק ביום ד' וביום הנ"ל לא דקדק אחריו ועכ"פ ע"י עדות ר' גרשון הנ"ל יצאנו בפשיטות מחשש ס' ג"י כיון שראוהו באותם המכנסים ביום ה' והרי לא הוסרו המכנסים מההרוג הזה בעת שנמצא עד יום ב' בשעת נתיחה וז"פ

תשובה הנה באמת דבר זה מבואר בראשונים ואחרונים וכל התשו' מלאים מזה ולפ"ז אין בידינו להכריע מדעתינו כי מה הכרעתינו נגד הני גאוני עולם ואין לנו בזה באמת רק לילך אחר בתראי ורובא אך עכ"ז אין ביהמ"ד בלא חידוש ועצור במלין לא אוכל להכריע לפי דעתינו הקלושה לא למעשה רק להלכה ומיני ומהם זלה"ה תסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא. והנה בגמ' [יבמות דף ק"כ ע"א] בזה איכא תרי לישני אי סימנים דאורייתא או דרבנן ולהך לישנא דסי' דאו' קשה ממתני' דאין מעידין אלא כו' אעפ"י שיש סי' בגופו ובכליו וצריך לתרץ דחיישי' לשאלה וקשה מחמור בסי' אוכף ומתרץ הגמ' דאוכף לא מושלי אינשי ולהך לישנא דסד"ר ל"ק ממתני' דאעפ"י שיש סי' בגופו וכליו דהא סד"ר וא"כ ממילא לא נצטרך לחוש לשאלה ויצא מזה להגאון מהר"ל ז"ל [הובא בב"ש סי' י"ז ס"ק ס"ט] דהיכי דאיכא תרתי סי' בגופו וט"ע בכליו ממ"נ מהני דאי סד"א סגי סי' הגוף ואי סד"ר מהני הט"ע בכלי דשוב לא חיישי' לשאלה ובכלים דלא מושלי ודאי דלא חיישי' לשאלה אליבא דכ"ע והב"י ז"ל מביאו הב"ש [שם] ס"ל כיון דסד"ר א"כ לא אזלא תורה בתר אומדנא דשום סי' רק דחיישה התורה דילמא איכא עוד בהאי סימנא ממילא נמי דחיישי' לשאלה בכל ענין גם בכלים דלא מושלי דזה אינו מקרי סימן מובהק לומר כיון דההרוג לבוש בהכלי שמכירין אותו בט"ע שהי' שלו א"כ זה הוא די"ל דלעולם הוא חי והכלי השאיל לאדם אחר ונהרג זה תורף סברת הב"י ז"ל. והנה הקשו עליו כולם מהך דאמרי' בגמ' [ב"מ דף כ"ז ע"ב] חמור בעדי אוכף ולא מושלי אינשי אוכף ולשיטת הב"י ז"ל קשה למאן דס"ל סד"ר למה מהדרי' בעידי אוכפא ולא חיישי' לשאלה דהא לשיטתו כיון דסד"ר חיישי' לכל מה דאפשר גם בכלים דלא מושלי אינשי וכנ"ל וי"ל דל"מ דאין מזה תיובתא אדרבה מסוגי' ראיה לדברי הב"י ז"ל ומתחלה אבאר דלק"מ דהנה באס"ז וכן בפ"י הקשה האיך אמר הגמ' בב"מ דף כ"ז איבעי' להו סד"א או דרבנן למנ"מ לאהדורי גט אשה בסימני' א"א דאורייתא מהדרי' וא"א דרבנן כו' הלא איסורא מממונא לא ילפי' ותי' הפ"י ז"ל משום דבגט הוא רק מדרבנן דמה"ת לא חיישי' לב' יב"ש וגם במתני' ביבמות הוא רק חומרא כיון שמכירין אותו בפניו גם בלא החוטם דבבכור מהני ההכרה ורק משום חומרא דא"א מחמרי' א"א דסי' דאוריי' סמכי' בכה"ג אסי' וילפי' איסורא בכה"ג דליכא רק חומרא מממונא והנה לכאורה קשה על דבריו דאכתי קשה מאי דקאמר הגמ' בב"מ שם לימא כתנאי אין מעידין על השומא ואלעזר ב"מ אומר מעידין מאי לאו בהא קמפלגי דת"ק סבר סד"ר ואב"מ סבר סד"א אמר רבא דכ"ע סדא"ו כו' יעו"ש ופירש"י ביבמות [דף הנ"ל] סי' דאוריי' [דילפינן] משמלה וקשה בכה"ג האיך ילפי' (ממונא מאיסורא) [אי' מממונא] אך דזה לק"מ כיון דמסקי' [בב"מ דף כ"ז דמדכתוב] חמור בסי' אוכף [נמי מהדרינן] וע"כ איירי בסי' אוכף דאי בעידי אוכף היינו סי' [דחמור] ל"ל יתור חמור א"ו דאשמעי' קרא יתורא (דלתרתי) [דלתרווי'] ל"ח וא"כ הוי תרתי חשש שאלה וסימן ואפ"ה מהדרי' ולפי' באיסורא עכ"פ בסי' בגופו מהדרי' וכמ"ש התו' כעין זה ביבמות דף קט"ו ע"ב בד"ה והא חבו בר נאני וז"ל וי"ל דמדמה רבא ממונא היכי דהוחזקו לאיסורא דלא הוחזקו עכ"ל וא"כ לפ"ז לק"מ על הב"י ז"ל דלענין חשש שאלה (לא) [דבמסקנא] אמרינן סי' דרב' וקרא איירי בעידי אוכף וא"כ באמת בממון גלי קרא דלא חייש לשאלה במילי דלא מושלי אבל מ"מ לא ילפי' מיני' איסורא. ועפ"ז ממילא ראיה לדברי הב"י ז"ל מסוגי' הלזו דז"ל הגמ' יבמות דף ק"כ במתני' אין מעידין אלא על פ"פ עה"ח אעפ"י שיש סי' בגופו ובכליו ובגמ' למימרא דסי' לאו דאו' ורמינהו מצאו קשור בכיס וארנקי כשר אמר אביי ל"ק הא ר"א הא רבנן דתני' א"מ עה"ש ורא"א מעידין כו' אמר רבא דכ"ע סד"א כו' וא"ד א"ר דכ"ע סדר"ב ולהך לישנא דאמר רבא סד"א הא קתני אעפ"י שיש סי' בגופו ובכליו גופו דאריך וגוץ כליו דחייש' לשאלה ואי חייש' לשאלה חמור בסי' אוכף היכי מהדרי' לא שיילי אינשי אוכפא מצאו קשור בכיס היכי מהדרי' חייש לזיופי ולא מושלי ואבע"א כליו בחיורי וסומקי עכ"ל הגמ' וז"ל הש"ס ב"מ דף כ"ז אבעי' להו סדא"ו או דרבנן מנ"מ לאהדורי גט אשה בסי' א"א דאורייתא מהדרינן וא"א דרבנן כי עביד רבנן תקנתא בממונא אבל באיסורא לא ת"ש חמור בסי' אוכף אימא בעידי אוכף ת"ש א"מ אלא על פ"פ עה"ח אעפ"י שיש סי' בגופו ובכליו ש"מ סימנין לאו דאו' אמרי גופו דאריך. וגוץ כליו דחיי' לשאלה אי חיי' לשאלה חמור בסי' אוכף היכי מהדרי' אמרי אוכף לא שיילי אינשי אבע"א כליו בחיורי וסומקי אלא הא דתני' מצאו קשור בכיס וארנקי כשר ואי ס"ד חיי' לשאלה אמאי כשר ניחוש לשאלה אמרי כיס וארנקי וטבעת לא מושלי אינשי לימא כתנאי א"מ על השומא ור"א מתיר לימא בהא קמפלגי דת"ק סבר סד"ר וראב"מ ס'. סד"א א"ר דכ"ע סד"א כו' יעי"ש והעומד ישתומם על זה כיון דמסקי' בב"מ (דאע"א) [דאבע"א] בחוורי וסומקי א"כ שוב ל"צ [לומר] דחיי' לשאלה מאי מקשה הגמ' כיס וארנקי היכי מהדרי' ניחו' לשאלה הא השתא א"צ לומר דחיי' לשאלה אך לפמ"ש א"ש דהנה באמת לכאורה ל"ק קושי' הגמ' חמור בסי' אוכף היכי מהדרי' ניחוש לשאלה הא י"ל דגלי קרא בממון וצ"ל כתי' פ"י הנ"ל דקשה ממתני' דאינו רק חומרא בעלמא פדחת בלא חוטם נמי לילף מממונא דלא ניחוש לשאלה ומתרץ הגמ' שני תירוצים אוכף לא מושלי אינשי [ולהך תירוצא גם בממון חיישינן לשאלה] או דבכליו בחוורי [וסומקי] אבל [חמור בסימני אוכף מהדרינן דבאמת] בממון לא חיישי' לשאלה ומש"ה מקשה הגמ' שפיר עכ"פ קשה גט היכי מהדרי' ניחוש לשאלה ואי דילפי מממון הא איסורא מממונא לא ילפי' ורק דבאמת גם בגט ליכא רק חשש וכמ"ש הפ"י דלחשש שני יב"ש הוי רק מדרבנן ומש"ה בריש הסוגי' אמרו בב"מ דנ"מ לאהדורי גט בסימנים דיליף מממונא דגם בגט ליכא רק חששא אולם באמת לר"ז דס"ל דאפי' בהוחזק לחוד או בשיירות מצויות לחוד חיישי' א"כ היכי דאיכא תרתי לריעות' הוי חשש מדאורייתא והש"ס לא אמר לעיל נ"מ לאהדורי גט בסי' רק בחדא לריעותא אבל בתרתי לריעותא הוי מה"ת והסוגי' דגיטין דמצאו קשור איירי אפי' בהוחזקו ושיירות מצויות דסתמא קתני ומש"ה מקשה שפיר דניחוש לשאלה ואי דיליף מממון הא איסורא בכה"ג מממון לא יליף. וא"ש עפ"ז מה דלא מקשה הגמ' מהא דכיס וארנקי תיכף קודם האבע"א דבחוורי נהי דכתבנו דגם למסקנא נמי קשי' וכמש"כ אבל למה לא מבי' הקושיות אהדדי וכמו שמסודרים ביבמות אולם באמת לכאורה קשה מאי מקשה הגמ' מכיס וארנקי דלמא איירי במצאו בעצמו ואמר שלא השאיל וכן הקשה הפ"י ז"ל אך דלק"מ דא"כ מאי קמ"ל אם בעצמו מצאו ויודע שלא השאיל בודאי דכשר א"ו דאיירי דאינו זוכר אם השאילו וקמ"ל דלא חייש לשאלה ואך די"ל דלעולם דחייש לשאלה וכיס וארנקי דמהדרי' מיירי באומר שלא השאיל ואי דמאי קמ"ל דלמא קמ"ל סדא"ו [ומכירו בסי'] ומש"ה לא מקשה מעיקרא ממתני' דרים וארנקי