דברי חיים חלק א קיז

על פרצוף פנים עם החוטם אעפ"י שיש סימנים בגופו ובכליו ושקיל וטרי הש"ס בטעם דסי' דרבנן ונשמע להדיא דאף כפרצוף פנים בלא חוטם [אין] מעידין אפי' ע"י צירוף הסימנים ובמס' בכורות בפ' יש בכור איכא שם אוקימתא דמדאורייתא מהני פרצוף פנים בלא חוטם אלא מדרבנן החמירו וא"כ חזינן דאפי' בחששא דרבנן אמרינן דל"מ סימנין למ"ד סי' דר' והרבה הארכתי בסוגיא זו ביבמות ודעתי להוסיף בקו' הכללים וכו' עכ"ל אולם נ"ל ליישב סברא זו ובדרך זה דבשלמא גבי (יכיר) [הכרה נהי] דמה"ת הוי הכרה בפדחת לחוד (רק) [מ"מ] רבנן החמירו בעגונה עד שיכיר היטב [וא"כ] שוב לא מהני לומר כיון שכבר נפק מאיסור תורה מהני הסימנים דזה ליתא דכיון דרבנן החמירו על האשה הלזו שלא תצא מאיסור א"א דאור' גם שמכירין אותו בפדחתו עד שיהי' הכרה היטב לכן גם אם יש עוד אומדנא דהוא בעלה מחמת הסימנים מ"מ לא מהני זה ולא מצרפי יחד היכי שכל אחד בפ"ע ל"מ גם שניהם יחדיו לא מהני רק עד שיכירו אותו היטב בט"ע בהכרת פנים ממש אבל הכא במים שאל"ס דכיון שנטבע האשה מותרת מה"ת וליכא עלי' מעתה רק איסור דר' וא"כ אם שוב נמצא מת אחד ונעלה מן המים עם סימנין שפיר י"ל דכיון דהאשה הנ"ל כבר מותרת מה"ת רק דמדרבנן אסורה דדלמא עלה במקום רחוק נהי שיהי' כן מ"מ הא חזינן עתה שמת בפנינו ודלמא שוב נפל לים ונטבע כיון שמוטל בסימני' לפנינו אבל (ביכיר) [בהכרה] מעולם לא יצאתה מחזקת א"א ודו"ק. וא"כ לפי"ז בנ"ד שלפנינו דמעולם לא יצאת מחזקת א"א כ"ז שלא ראינו ההרוג ותיכף אז יש לספק שמא לא הוא בעל האשה דנהי דהספק הוא מדרבנן מ"מ כ"ז שלא יצאת מחזקת א"א הראשונה שוב גם אין הסימנים מועילין להצטרף עם סימנים דרבנן וא"כ לפי"ז בגוונא דנ"ד לא סמכינן אהאי סברא ולומר דכבר יצאת מאיסור תורה שוב לא חיישינן לשאלה ורק שי"ל כיון דיש בזה ספק אם חיישינן לשאלה א"כ שוב הוי ספיקא דרבנן נגד זה י"ל דהוי סד"ר במקום חזקה אך י"ל דאתרע החזקה לכן גם ההיתר הזה לא ברור כ"כ וגם בח"מ מבואר להחמיר וז"ל סי' י"ז ס"ק ס' הואיל וראוהו כו' אך מי שנטבע בבגדים ואחר כמה ימים הכירו מת אחד נפלט על שפת הים מלובש בבגדים אלו בזה יש להסתפק דאולי הנטבע יצא מן המים במקום רחוק ושם פשט בגדיו ומכרן או השאילן לאחר וזה הוא הנמצא כאן מת על שפת הים ע"כ

אך מ"מ כיון דכל בגדיו נמצאו וגם העכו"ם העידו כך ונראים הדברי' מאד שזה הוא ויש לסמוך על המתירין בכל בגדי' באופן הזה שקרוב לומר שנהרג מהערלים המתלווים עמו. היוצא לנו מכל הנ"ל דעל ההיתר שאמרו העכו"ם אין לסמוך עליהם דזה שאמר ע"י יסורין רוב שיטות הפוס' ס"ל דלא סמכינן אדיבורא והשני שהודה מעצמו כמה גדולי האחרונים ס"ל דלא סמכינן עליו ויעויין ביש"ש יבמות ומהריב"ל ז"ל וגדולי הדור שלפנינו לא סמכו על כיוצא בזה לחוד ובפרט שלא אמר דבר ברור על מיתתו כנ"ל ועל ההיתר שהמציא הנ"ש מחמת קרוב או מצוי כבר כתבתי דאין לזה מקום כלל לפע"ד ואח"ז מצאתי בבית אפרים כ' ג"כ כדברי ועל ההיתר הג' שכבר יצא מאיסור דאו' א"כ שוב לא חיישינן לשאלה כבר מלתי אמורה דראיות הפ"י נכונה מהש"ס דגם אם יצאה מאיסור דאורייתא לא מהני רק סימנים מובהקין וא"כ ממילא חיישינן לשאלה וכן משמע בהדי' בתוס' יבמות דף קט"ו ע"ב ד"ה וקאמרי סימני' אבל ע"י טב"ע אין להאמינם דאמרינן בדדמי ובדבר מועט יאמרו שאלו בעליהן של אלו אבל מה שפי' בקו' דמים משנים הפנים אין נראה דהא אמרי' לקמן בפ' בתרא דמים מצמת צמתי היכא דליכא מכה ואי סימנים לדא"ו איירי הכא בסימנים מובהקין דהוא דאורייתא כדאמרינן באלו מציאות אי נמי מהני עפ"י טב"ע ר"י עכ"ל והנה הנ"ש ז"ל [בסי' ס"ג] ר"ל דכוונת התוס' הוא דכאן בטביעה הוי חששא דאוריי' משום דלמא לא שהה כדי שתצא נפשו יעויין שם באריכות ולפע"ד דגם אם נימא כדבריו מ"מ מוכח שפיר מהתוס' דלא סמכינן בסי' דר' נס אם יצאת האשה מאיסור דאורייתא. דהנה לכאורה קשה לי שם אדברי תוס' ז"ל דמאי קשיא להו הא לפי מה דמבואר בת"ש סי' כ"ט גבי מים במוח דכיון דכל עיקר חזקת כשרות הוא מחמת רובא דרוב בהמות כשרות מאותה שיש לה מים במוח יצאתה מהרוב הגם שאינה טריפה מ"מ הרוב אין להם מים במוח וכיון שיצאתה מהרוב שוב ממילא אין לה חזקת כשרות יעו"ש כן נמי הכא נהי ודאי דסימנים לאו דאו' מ"מ ודאי אינו בנמצא ברוב שיש להם סימנים וא"כ (אי) [מי] שיש בו הנך סימנין יצא מהרוב וא"כ כיון שאתרע לה רובא שוב אזלינן בתר קרוב [והכא ה"ל קרוב ע"ש בגמ'] ומש"ה גם אם סימנים דר' מותרת וא"כ ק' למה כתבו התוס' ז"ל דצריך סימנים מובהקין ביותר דוקא ולכן י"ל דס"ל להתוס' ז"ל נהי דאזלינן בתר קרוב אם ליכא רוב נגדו מ"מ עכ"פ מדרבנן אסירי ומש"ה הצריכו התו' סימנים מובהקין דוקא

ועפי"ז מיושב מה שכתבו התוס' א"נ שיש להם ט"ע והקשו כולם מאי מהני ט"ע הא עד א' במלחמה אינו נאמן ולפמ"ש א"ש דהנה (במדה) [במידי] דרב' גם ע"א בערוה נאמן כמבואר בריש גיטין מטעם עגונה הימנוהו רבנן לע"א על קיום הגט וא"כ שפיר ע"א נאמן אבל עכ"פ זה מוכח מדברי התו' דבתחלת העדות היינו בהכרה לא מהני סימנים גם אפי' אם יצאתה מאיסור תורה דאל"כ הלא כבר יצאת מאיסור תורה ע"י קרוב כיון דאתרע לה רובא וכנ"ל א"ו דלא מהני בהכרה דזה הוא תחלת העדות סימנים גם אם כבר יצאת מאיסור תורה וא"כ הרי דלדברי התו' ל"מ סימנים (דאו') [דרבנן] גם אם יצאת מא"ת וא"כ ממילא חיישינן לשאלה גם בלא"ה מבואר בבית אפרים דזה [לא] מקרי יצאת מא"ת כיון ששיירות מצויות ועיין בתשובות מהרי"ו ולכן גם ע"ז אין לסמוך רק לפי ענ"ד דבכה"ג סמכינן אהנך פוסקי' דס"ל דלא חיישי' כולי האי שישאל כל בגדיו ולכן נ"ל לצרף גם דעתי עם המתירין אך באופן שיחקרו העדים אם הכירו הבגדים בט"ע ממש כי מה שאמרו שהכירו בתפירות לא נלפע"ד זה לט"ע רק הוא כעין דימוי האותיות יעויין (בראש) [בבית] אפרים [סי' ז'] בתשו' ארוכה ע"ז ועיקר לפע"ד שיכירו בט"ע מלבושיו ובכה"ג דעתי להיתרא וכן מצאתי בביא"פ שמביא בשם תשובת.... סימן כו

שאלה במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה"ר צבי בהמנוח מו"ה שמואל ואמר לפנינו בתורת עדות כד"ת באליונ"ע בזה"ל. איך גידענק זעכר אז דער מלמד וואס ער איז גיועזין אצל ר' יאנטשי בכפר הארביטש פר צווייא יאהר זימער האט ער גיהייסין משה אהרן בן דוד כי עשיתי לי סימן פין דיא אושפיזין אין האט גיהאט איין פאר בויגינעם פינגער נאר איך גידענק נישט וועלכן אונ ער האט גיהאט איין בלייעך פנים אונ אביסל אפלאכע חוטם און איך בין גוועזין בשעת החאלירע ר"ל האט עהם גיחאפט ביום ב' בערב שהוא יום ג' חוה"מ סוכות והייתי בשעת ער איז נפטר גיווארין ושבק לן חיי אונ איך האב עהם בעצמי גיפירט אין שטאט אריין לפה ק' שטעריטץ אונ איך בין גיוועזען עד לבסוף ביז מען האט עהם קובר גוועזין אונ איך האב אויך גיהערט פין אים אז ער איז גוועזען מק' דובעצק גם האט ער זיך גינענט נאך פין איין שטאט נאר איך קען מיך נישט דער מאנין אמנם כד מדכרנא לי' האט ער גיזאגט יא מק' פריסטיג נאר איך גידענק נישט פין וועלכער שטאט ער איז גיבורין ואיזו שהי' דר בה ע"כ דברי העד הנ"ל: שוב אתא לקדמנא הר"ר רפאל בהר"ר ירחמיאל ואמר ג"כ בתו"ע בזה"ל איך ווייס זעכר אז דער מלמד וואס ער איז גיוועזין אצל ר' יענטשי בקיץ העבר של שנת תר"ח ווען דיא חאלערי איז גיוועזין האט ער גיהייסין אהרן משה ווארום איך פלעג איהם אויף צו רופין לס"ת נאר דעם שם אביו גידענק איך נישט אמנם כד מדכרנא לי' אמר בפירוש איך גידענק זעכר אז איך פלעג אים אויף צו רופין אהרן משה בן דוד גם אני זוכר בבירור שהאצבע שהי' סמוך להאגודל הי' כפוף נאר איך גידענק ניט מאיזה יד גם האט ער גיהאט איין בלייעך פנים אונ אביסל איין פלאכע חוטם גם גידענק איך אז ער פלעגט זיך צו נענין פין די צווייא שטעט דובעצק אונ פריסטיק רק שאיני זוכר מקום הלידה האיך הי' אונ וויא ער האט גיוואנט שוב אתת לקדמנא אשת ר' יענטשי מכפר הארביטש ואמרה לפנינו שהמלמד שהי' אצלי פאר צווייא יאהר זוממער נפטר בחוה"מ סוכות ובעלי הוליכו להעיר לק' שטעריטץ בחוהמ"ס ומחמת שהר"ר רפאל לא העיד על המיתה חפשנו אחר עד מיתה ומצאנו שהר' שמואל יוסף בהר"ר זאב שהעיד לפנינו שהוא בעצמו הכיר בו בכל הסימנים הנ"ל דהיינו איין בלייעך פנים אונ אביסל איין פלאכע חוטם ואצבע כפוף ואמר גם [כן] שהמלמד שהי' בכפר הראביטש אצל ר' יענטשי פאר צווייא