דברי יששכר עט

הנה פשטות דברי התוס' סוכה (דף ג') ד"ה לא נצרכה מבואר דהאורך משלים לרוחב. וכן הוא ג"כ דעת הב"ח בשם הטור. אלא שהט"ז והמג"א הגיהו שם בתוס' תיבת אלא וכ' דלא היתה רחבה אלא ז' טפחים משום דקשיא להו דלפי הגירסא שלפנינו בתוס' שלא היתה רחבה ז"ט אלא שהאורך משלים לשיעור א"כ הדרא קו' רש"י לדוכתא לדברי ר"ח בר רבא דלא פליגי ר"י ורבנן אלא בסוכה מצומצמת האיך ישבו הילני ושבעה בני' בסוכה מצומצמת כזו

ומה שתירצו דארוכה טובא ס"ס לא הי' בה יותר משיעור מ"ט טפחים ולא יכלו לישב שם כיון דאם יהי' יותר ממ"ט טפחים שוב הוי גדולה לר"ח ב"ר ולא נחלקו בה

ע"כ נראה להם לפרש הגירסא בתוס' שלא היתה מחזקת אלא ז' טפחים וארוכה טובא אפי' מאה אמה ויותר וס"ס כיון שברחבה לא הי' יותר מז"ט נחשבת בכלל סוכה מצומצמת כיון דקיי"ל דאין האורך משלים לרוחב. אבל אי נימא כשיטת הב"ח דהאורך משלים לרוחב א"כ אם ארוכה באופן שיש בה יותר משיעור מ"ט טפחים שוב נחשבת גדולה ולא נחלקו בה ר"י ורבנן ומאי פריך מהילני המלכה. זה הוא כוונת הט"ז ומג"א

והנה הפני יהושע השיג עליהם דהא ר"ח בר רבא אמר סתם אבל במחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושלחנו כו"ע ל"פ א"כ אין נ"מ אם מחזקת יותר ברוחב או באורך. ס"ס לעולם נחשב יותר מכשיעור וא"כ אם ארוכה טובא במה נחלקו

ע"כ הסכים להניח הגירסא כמו שהוא לפנינו. והטעם דלעולם כל שברוחב לחוד ליכא שיעור הכשר אלא דצריך שיהי' האורך משלים לרוחב אפי' תהי' ארוכה טובא ס"ס בכה"ג נקראת סוכה מצומצמת כיון דלולא הצירוף פסולה היא אבל היכי דבלתי צירוף האורך ג"כ יש בה כשיעור אם היא ארוכה יותר מזע"ז נחשבת יותר מכשיעור זה תורף דברי הפנ"י

ולפענ"ד דדבריו ז"ל מוכרחים בדעת התוס' דהא דברי התוס' תמוהים מאד דהלא מפורש בירושלמי דידן ריש פרקין מתניתין פליגא וכו' אית לך מימר בסוכתה של הילני המלכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו. א"כ מפורש כרש"י ז"ל

אך לדברי הפנ"י הנ"ל יתיישבו דבריהם ז"ל שפיר דהנה לכאורה יש להקשות לדבריו דכל היכי דהיא כשרה בלא הצירוף חשיבה יותר מכשיעור וגדולה היא ולא נחלקו בה. א"כ לדברי הרי"ף ז"ל דכ' דהטעם דסוכה קטנה פסולה משום שמא ימשך אחר שלחנו שהוא חוץ לסוכה

ועי' ר"ן שם שכ' שיש שני טעמים חדא משום שמא ימשך ועוד דהוי כלול של תרנגולים. ולפענ"ד דזה תלוי אם אמרי' סוכה דירת קבע בעינן אז שייך הטעם דהוי כלול של תרנגולים. אבל אי נימא דדירת ארעי בעינן א"כ מה בכך שהוא כלול של תרנגולים וע"כ הטעם משום שמא ימשך. וא"כ לשיטת רי"ף דהטעם שמא ימשוך זה שייך דוקא אם השלחן הוא בחוץ או בתוך הבית. אבל היכי דהסוכה קטנה היא אצל סוכה גדולה ל"ש שמא ימשוך וא"כ ראוי' להיות כשרה אפי' בששה טפחים וא"כ בכה"ג אם היא ארוכה טובא שוב לא הוי מצומצמת וא"כ הכא הדרא קו' רש"י למה נחלקו ר"י ורבנן בסוכה של הילני המלכה הרי היתה סוכה קטנה אצל גדולה והיתה יותר משיעורה לפי דברי הפנ"י הנ"ל

אך הא דצריכין לומר דהפסול הוא משום שמא ימשוך כבר כתבנו דהוא רק למ"ד סוכה דירת ארעי בעינן אבל למ"ד דירת קבע בעינן אה"נ דפסול משום דהוי כלול של תרנגולים. א"כ ניחא דהכא ר' יהודה הוא דאמר להו לחכמים ור"י הא ס"ל סוכה דירת קבע בעינן ושפיר בכה"ג אם האורך משלים לרוחב נקראת סוכה מצומצמת ושפיר מייתי ראי' דאפ"ה כשרה

אך ס"ס יקשה לן רבנן דפליגי עלי' למה להו למימר אשה היתה הא יכלו למימר דסוכה דירת ארעי בעינן ואין הפסול משום לול של תרנגולים אלא משום שמא ימשוך ושוב בסוכה הסמוכה לגדולה כשר בפחות מז' ושוב הוי יותר מכשיעור וכמש"ל

אך י"ל דאה"נ רחב"ר ס"ל דגם רבנן ס"ל דדירת קבע בעינן דלא שמעינן טעמא דדירת ארעי רק לרבא וכו'. אבל אה"נ רחב"ר ס"ל דגם רבנן ס"ל דטעם הפסול בפחות מז"ט משום דהוי כלול של תרנגולים וכמ"ש בתוס' (דף כ' ע"ב) ד"ה כמאן וממילא דברי התוס' קיימים

וממילא ל"ק על התוס' מן הירושלמי דלקמן (דף י' ע"ב) כי אתי ר' דימי אמר אמרי במערבא היכי דאינה יכולה לקבל כו"כ אפי' ע"י הדחק כו"ע ל"פ כי פליגי ביכולה לקבל ע"י הדחק וכ' הר"ן דרבנן ור"י בהא פליגי דרבנן ס"ל סוכה דירת ארעי בעינן א"כ אם יכולה לקבל ע"י הדחק חשיבא סוכה עליונה סוכה ור"י ס"ל דירת קבע בעינן וכשאינה יכולה לקבל כ"א ע"י הדחק לאו סוכה היא כלל

א"כ ס"ל לבני מערבא והיא הירושלמי דרבנן ס"ל דירת ארעי בעינן א"כ ניחא שפיר דלטעמייהו שפיר דייקי דמתני' פליגא על רחב"ר דאי מודו ביותר מכשיעור למה להו למימר משום דאשה היתה ופטורה מן הסוכה לימרו לי' שא"ה דהיתה יותר מכשיעור וכמש"ל כיון דלטעמייהו טעם הפסול משום שמא ימשוך ובקטנה אצל הגדולה ל"ש שמא ימשוך וכשרה אפי' בששה ותמיד חשיבה יותר מכשיעור וע"כ דגם בגדולה פליגי וע"כ דמתני' דלא כרחב"ר. וכ"ז לירושלמי דהוא גמ' דבני מערבא

אבל לגמ' דידן יש לומר שפיר דרחב"ר ס"ל דגם רבנן ס"ל דירת קבע בעינן והפסול הוי משום לול של תרנגולים ותמיד כל שאין בו ז"ט אפי' ארוכה טובא הוי פחות מכשיעור. ושפיר כ' התוס' דהברייתא יוכל להיות אפי' כרחב"ר

ס"ס יש לנו מקור גדול לקיים דברי הפנ"י שלא נהי' צריכים לשבש דברי התוס' וכיון שכן הרי יש לנו פשטות לשון התוס' והב"ח והפנ"י דהאורך משלים לרוחב וכן פשטות לשון הרמב"ם ומחבר משמע כן מדכתבו רק אם היא פחותה מזע"ז טפחים ולא כ' אם היא פחותה מז' טפחים פסולה. משמע דוקא באין בה שיעור זע"ז טפחים שהוא מ"ט טפחים מרובעות הוא דפסולה. אבל אם יש בה שיעור זע"ז טפחים אף דאין בה ז' טפחים רוחב ג"כ כשר

אך בודאי שמי מאתנו כדאי להכריע הלכה נגד הט"ז והמג"א. אבל עכ"פ נ"מ להקל בשיעורים. וכמ"ש בס' דרכי תשובה סי' י"ט סקכ"ז בשם הגאון רמ"ע מפאנו דשיעור אמה בת ששה טפחים הוא מקשר הזרוע עד סוף האצבע. והוא לדעת המחבר הנ"ל שמנה וארבעים צענטימעטער. וא"כ לפ"ז רוחב הסוכה לפי שיעור זה ששה וחמשים צענטימעטער. בודאי אין ראוי להחמיר יותר אף שיש דעות המחמירים מ"מ בזה אין נכון להחמיר כיון דחומרא בעלמא היא

גם אם ליכא שיעור זה יש עוד עצה להעמיד דופן תחת הגג באופן שמן הגג יתוסף לתוך הסוכה מעט פחות מג"ט דהגג עכ"פ הוי סכך., פסול וסכך פסול פחות מג"ט מצטרף וישינים תחתיו וממילא יהיו שיעור גמור בהכשר. ולדעתי מצוה גדולה היא להכשיר הגאניקעס. שהמחמירין בזה מונעים רבים ממצות סוכה ועונג יו"ט. והרבה הארכתי עוד בזה ת"ל. ולע"ע לא כתבתי רק הנוגע להלכה למעשה: סימן מו

לכבוד ה"ה החריף ושנון כמר יהושע גדלי' הכהן

בקושיתו דמר עמ"ש החת"ס בחידושיו לפרק לולב הגזול בשם הראב"ד בס' תמים דעים דמקשה