דברי יששכר רמ

דעת הרמב"ם ז"ל דגם ר"ה ס"ל עדות שבשטר לא הוי אלא דרבנן ובע"כ הא דאמר שם מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו אליבא דרב קאמר ולי' לא ס"ל א"כ א"א להעמיד פלוגתא דמעלים משטרות ליוחסין בדין זה. וגם דשם אינו מפורש אי ר"ה קאמר מעלין או ר"ח אין מעלים. וגם דק' הלשון שאמרו בגמ' מ"ס אמנה שבשטר קא מסהדי ומ"ס אכולה מלתא מסהדי

אך עדיין י"ל דפליגי בהא דרמב"ם פ"ח מה"ע שכ' דאם העדים אומרים לפנינו שאינם זוכרים העדות הם כחרשים וכו' וידוע שהראב"ד השיג עליו בזה ובכ"מ ולח"מ הביאו שהוא דינו של ר' יהודאי גאון ז"ל ורבנן דאיפלגו עליו וכלל הוא לפי שיטת הרמב"ם דאם העדים אינם לפנינו אמרי' דודאי זוכרים העדות. א"כ י"ל שפיר דבזה מחולקים מ"ד מעלים משטרות ליוחסין ומ"ד אין מעלים. מ"ד מעלין ס"ל דאמרי' דודאי זוכרים הם הכל ומ"ד אין מעלים ס"ל דרק אמנה שבשטר הוא דקא מסהדי פי' דרק אמנה שבשטר הוא דאמרי' דמסתמא זוכרים הם ולא שאר דברים הכתובים בו וא"כ כיון שהעדים אינם זוכרים זה אין דנין ממנו דהוי עדות בכתב

אך שבתי וראיתי דגם זה לא תעלה ארוכה דשוב יקשה דהא ניחא כ"ז שהעדים קיימים אבל לאחר מיתת העדים שוב יקשה למה נדון בשטר זה דהא מילי דאיסורא הוא ול"ש נעילת דלת ולמה מעלים משטרות ליוחסין וע"כ דשניהם מודים כיון דרק מעלה עשו ביוחסין די בעדות בשטר וכמ"ש הקצה"ח סי' מ"ט ויהי' הראי' אלימא אפי' לשיטת הרמב"ם ז"ל

ומעתה נבוא לדעות האחרונים הנה הנוב"י מה"ק פ"ט ומה"ב ק"ט ותרעק"א קט"ו ובס' תורת גיטין ובת' מרן הרי"מ ז"ל תאה"ע סי' ל"ב וכ"כ שם בשם ס' ג"פ וכן בת' מים חיים חאה"ע מ"ב כולם מחמירים בשינה וכ' כהן על מי שאינו א"כ יש לנו ששה גדולים המחמירים

אך אעפ"כ כשנעמוד על המנין נראה גם בדעות האחרונים רובא המתירים. ולפי הנראה שהמחמירים ז"ל נמשכו אחר ת' הרא"ש ולא הזכירו דעות החולקים. וסברתם לחלק בין גיטין לשטרות תמוה שלא נראה כן דעת הראשונים דאם כן הי' להם לסתור בזה דעת ר"ת ז"ל דיש נ"מ בין הכא להתם

ועתה נבוא לדעות המתירים. בת' עבודת הגרשוני הכשיר בשינה שם אבי' שלא כדברי הש"ע מצד שני טעמים חדא דכשר בלא נכתב כלל וחדא דכותבין עפ"י עצמם והצ"ץ ת' פ"ג אף דחולק על העה"ג באותו ענין עצמו יראה הרואה שכל יסודו הוא עפ"י דברי פסקי מהרא"י ואנו מודים שהא"נ עפ"י פסקי מהרא"י יש לאסור לא בודאי אלא שמסופק בזה אבל לא שבקינן ודאי דכל הני רבוותא הראשונים ז"ל מפני ספקו של מהרא"י ז"ל

ובת' רעק"א השיג על עבוה"ג עמ"ש דמה שכותבין עפ"י עצמם אינו פסול בדיעבד וע"ז הקשה ערבך ערבא צריך דבאמת צריך עדים גם על שם אביהם ואני אומר ערבי' גדולים ונאמנים יש לנו מפי רש"י ז"ל בת' המובא בב"י וכן הסכימו בתוס' ומנהגן של ישראל מה שהעידו בעלי הש"ע ז"ל

גם מ"ש שם בתרעק"א בד"ה גם אם נודה דמוכח ממתני' דאם לא כ' שם עירו וכו' וא"כ למאי דקיי"ל לעיקר דשם עירו אינו מעכב וקיי"ל כן אפי' לקולא א"כ מדקתני מתני' שינה שם עירו תצא מוכח דשינה גרע א"כ ע"כ מטעם הרא"ש דמשום לעז הרואים הוא וא"כ ה"ה בשם אביו עכ"ל. ודבריו תמוהים דאדרבה גדולי הפוסקים רובם פוסלים בלא הזכיר שם מקום כלל וכפשטות ל' הגמ' (דף כ') הא בעינן שינה שמו ושמה וכמ"ש ברש"י דשינה לאו דוקא וכ"כ גם הראב"ד ור"ת ודלא כמ"ש הב"ש ומרדכי פ' השולח והג"א שם מסופקים בזה וקשה לעמוד על דעתם דבראשית דבריהם משמע דכשר בלא הזכיר כלל ובאמצע דבריהם הקשו מקלוניא מתא אנא דוד בר נהולאי נהרדעאי דהיינו מקום דירה. ואפי' אי נימא כשיטתו ז"ל דרוב הפוסקים מכשירים בלא הזכיר מקום דירה כלל מנין לנו דפוסלים בשינה מקום דירה דהתוס' דפוסלים בשינה מקום דירה נמשכים אחרי ר"ת ז"ל ור"ת הוא מן האוסרים בלא הזכיר מקום דירה. והרב ז"ל בעצמו כ' אח"כ כן בשם ת' מהרי"ן לב

ומ"ש שם בתוך ד"ה אח"כ ראיתי בתוך המאמר המוסגר ולדבריו צ"ל דמ"ש הג"א וכו' נסתפק הרב ז"ל בעצמו בזה וכבר הוכחתי לעיל דמוכרח כן בדעתם ז"ל דכוונתם על מקום הדירה מדתירצו הך דקלוניא וס"ס בכל דבריו לא ראינו דחי' לדברי העה"ג רק מדברי ת' רא"ש בעצמן מה שגם עה"ג בעצמו ראה אותם אלא שרצה להכריע כרוב הראשונים ז"ל

גם בת' קי"ז שם מה דבית מאיר דחה דברי עה"ג מה שמתיר משום דכותבין עפ"י עצמן. אף דקצת הדין עמו דהתוס' לא החליטו סברא זו. אך אפי' אם נדחה דברי עבה"ג בהיתר זה ס"ס טעם הראשון דמה דאינו מעכב אינו פוסל נשאר קיים ועומד בדעת רוב הראשונים ז"ל

ובביאורי הגר"א אות ט"ז וי"ט מסכים בפירוש להתיר הן בשינה שם אביו הן בשינה גבי כהן דכשר בדיעבד ונראה מדעתו אפי' שלא בשעה"ד דכ' מפורש דחומרת מהר"י מינץ שהצריך שני גיטים גבי ס' כהן ס' לוי אינו אלא חומרא בעלמא יעוי"ש

ובת' נודע בשערים ה' גיטין הביא לנו תשו' ארוכה מהגאון מ' חיים מוולאזין ז"ל שהכשיר בשינה שם אביו. ומשמע שם דגם הוא ז"ל מסכים לדבריו. ובת' מים חיים הנ"ל הביא ג"כ ב' הגאון מ' אבלי ז"ל מווילנא להתיר. וכן בת' חת"ס ת' ט"ז מכשיר בפשיטות

א"כ יש לנו דעת עה"ג והגר"א ותלמידו מהר"ח והג"מ אבלי והחת"ס ות' נודע בשערים גם בתשו' נפש חי' חאה"ע ל"א מכשיר וכן הביא בשם חותנו הגאון ז"ל להכשיר וכל החשש אינו אלא משום לעז דרבנן ודאי דברוב דעות כי האי אין ראוי לעגן בת ישראל בחנם. וכפי הנראה אם נחמיר עליה תשאר עגונה לעולם

ומה גם דקרוב הדבר אצלי דכולם תפסו הא דרמ"א שכ' בלא כ' כהן שהוא כמו בשאר דברים שלא כ' עדיף משינה לדעת הרא"ש וסייעתו וכבר כ' לעיל דבכאן לא כ' הוי כשינה א"כ פשוט גם דעת רמ"א להכשיר בשעת הדחק ובדבר הזה האחרונים מסכימים לדבריו וכ"כ לעיל דבסי' מ"ט הנתיבות בעצמו מסכים לדברי התומים ותימה שבכאן בתורת גיטין החמיר ע"כ אין לנו להחמיר כלל במקום הזה

עתה ראיתי גם בת' הגאון מ' חיים כהן ראפופורט ז"ל ת' ע"ה האריך בענין זה ומסיק ג"כ להקל כן בת' חשק שלמה ת' כ"ב ומ' מ"א. ועי' בת' שו"מ מהדורא תנינא ח"ד ת' פ"ה וקנ"ט ושם כ' על עובדא דמעזריטש בשם דודו הגאון בעל ישועות יעקב ג"כ להתיר בשינה שם אבי' לגמרי. ואף האוסרים בעובדא הנ"ל והם בת' ברכות רצ"ה ת' ע' ות' ברית יעקב חאה"ע נ"ו לא אסרו רק בשינה שם אבי' לגמרי ולא בכה"ג ששמו נכתב כהלכה רק שכ' כהן על מי שאינו וכן ראיתי ג"כ בת' חוט המשולש להג' מ' אליעזר יצחק ז"ל ת' י"ז וכ"כ בת' מהרי"א הלוי ת' קמ"ז להתיר וכן בת' שם ארי' ת' י"ד ות' פ"ז

והנה מ"ש כ"ת לשלחה לפה הי' קצת עצה עפ"י דברי אותו הגדול המובא בת' ב"ח החדשות המובא בפ"ת אות כ"ה אך כבר כ' שם בשם ת' פני יהושע שדחה עצה זו בשתי ידים והוא דבר תמוה והפס"מ לפי ראות עינינו. וד' יאיר עינינו שלא נכשל בדבר הלכה: דברי הדוש"ת. סימן קנב

לכבוד יד"נ היה הרב הגדול חו"ב וכו' מ' יהושע נ"י דומ"צ דפה

באשה ששמה בשעת הלידה הי' שרה רבקה אלא ששינו את שמה כדרכם כסל למו להתדמות לשמות הנכרים