דברי יששכר רלח

ע"כ כיון דמעידין על דבר שאין בירור לא לנו ולא להם אמרי' שפיר דלא דקדקו בזה והוי ט"ס וכמ"ש הרא"ש בת' הנ"ל

עוד יש לומר דס"ל דשם בגמ' מיירי דכבר הזכיר גם שם אביו וכיון דלא הוחזקו ב' יב"ש במקום הזה אינו מזיק לנו מה שנכתב כהן דכולם יודעים שהוא ט"ס כמ"ש הר"ן והריב"ש בתשו' דהיכי דהזכיר מקום הלידה אינו מזיק לנו שינוי מקום הדירה נהי דבגמ' אמרו סתמא אני פלוני כהן סתמא מפורש דמיירי שכ' אני פלוני בן פלוני כהן כמ"ש בכתבי מהרא"י קל"ח וא"כ הכל יודעים שזהו הוא אלא שטעה וככותב למעלה מנה ולמטה מאתים וכתי' הרא"ש שהבאתי לעיל שהי' כחוב בו בד' וכתוב כ"א לחודש והכל יודעים שאז הי' כ' לחודש וידוע לכל שהוא ט"ס. אבל בשינה שם אביו אין כאן שום סימן רק בשמו העצם דכמה יוסף איכא בשוקא שוב הוי מזויף מתוכו

ס"ס יש לנו לומר דדברי הרא"ש לא יהיו סותרים מפסקיו לתשובותיו עכ"פ דבריו ז"ל שלא כדברי התוס' וסייעתם ומעתה מ"ש הב"י בסי' קכ"ט וז"ל לי נ' דל"ד כלל דשינה מקום הלידה דמקום לידתו אינו ידוע וגם אינו נקרא וכו' דשא"ה דמקום דירתו ידוע לכל וכו' וכשרואים שינוי המקום אומרים לא זהו וכו' ומ"ש ר"ת ורא"ש כיון שא"צ לכתוב מקום הלידה וכו' לא כ' אלא דלא מיפסלי משום דחתמי אשקרא דמאחר שא"צ לכתבו וכו' עכ"ל

והנה מ"ש וכשרואין שינוי במקום יאמרו וכן הטור ס"ס קכ"ח כ' וכשרואה שינוי המקום אומר לא זהו שגירש הרואה יראה בלשונם ז"ל שלא כ' חיישינן שמא אינו זהו שגירש דודאי אנו יודעים בבירור שזהו הוא המגרש דאין אדם מגרש אשת חברו וכמש"ל אלא לפי שידוע לכל השינוי והרואה מצד הגט בעצמו יוכל לטעות שאחר הוא תשיב מזויף מתוכו

ומה שהוסיף תיבת ר"ת תימה דבדעת ר"ת מפרשים רוב הראשונים פשוט דכל מה שאינו מעכב אינו פוסל בשינוי והנראה שהב"י רצה להשוות שני הדעות וכמו שרציתי לומר לעיל עפ"י פי' המהרש"ל. אך כבר הוכחתי דא"א להשוותם יחד

ב"כ וב"כ תימה גדולה שמחליט להלכה כדעת הרא"ש נגד כל הראשונים ז"ל והרמ"א בסי' קכ"ח ס"ב כ' ואם שינה מקום העמידה יש מכשירים כמו במקום הלידה דכ"ד שא"צ לכתוב וכו' ובמקום הדחק יש להקל. עוד כ' שם הרמ"א באותו סימן אם שינה בשם הנהר כשר והוא מח' מהרי"ל ק"ה ומפורש שם ג"כ הטעם דל"ח ללעז ג"כ משום דמה דלא הוי אלא לשופרא דשטרא ל"ח ללעז. עוד כ' המחבר בעצמו בסי' קכ"ט ס"ו והוא מדברי הרמ"ה אם כ' פלוני החכם או הנשיא אע"ג דלאו בר הכי הוא כשר וגם שם תימה גדולה היא דאין לך דבר מפורסם יותר מזה שיכתבו על אדם פחות החכם או הנשיא והוא דומה ללעג וקלס ומצינו בגמ' שהיו משגיחים ע"ז אמר טובי' ואתא רב טובי' וכמ"ש שם בב"ש סקי"ג וע"כ רק ג"כ מטעם זה כיון דאין צורך בדבר לכתחלה אינו פוסל בדיעבד בשינה

אך כל הקושיא שלי על שינה שם אבי' שעכ"פ לפי דעת רוב הפוסקים מעכב לכתחלה וי"א אף בדיעבד פסול ואף דרוב הפוסקים מכשירים. אך ס"ס הסכימו שהוא נוהג עוד מזמן המשנה ובודאי יפה הכריע המחבר מדעתי' דנפשי' שפסק אם לא כ' שם אבי הבעל או האשה כשר בלא חולק כיון דדעת הפוסל יחיד הוא נגד כל הני רבוותא

אך לפ"ז תימה גדולה על הרמ"א דבכאן לא הגיה כלום ומשמע דמסכים לדעת המחבר ובלא כ' כהן או לוי הביא ב' דעות ומכשיר רק בשעת הדחק הא לא"ה לא הי' מכשיר. ודבריו ז"ל תמוהים מאד דאפי' פסקי מהרא"י דמחמיר בלא כ' שם אביהם מ"מ בלא כ' כהן כ' מפורש להקל כמ"ש בשמו הב"י ממ"ש שם ס"ו אם המגרש ישראל והשני כהן וכו' א"צ שום הפרש עכ"ל. ועוד שינה בסי' י' שם שבימי התנאים לא היו כותבין כהן כלל. ואף שלא הביא הראי' דבר פשוט דכוונתו על מ"ש ב"ב (דף קע"ב) ואם היו משולשים יכתבו כהן משמע דוקא במשולשים הא לא"ה לא יכתבו ואף דבסי' ז' כ' בשם חד מרבוותא והוא מ' יעקל מווין שהי' פוסל בלא נכתב כהן [ובאמת ראיית הגדול ההוא תמוה חדא דלמא אקרי וכתבו כן ועוד דלמא כתבו כן כשלא היו יודעים מאן אביו דשם בגמ' כתובות (דף כ"ד ע"ב) איתא אני פלוני כהן ולא כ' אני פב"פ כהן ואי תימא א"כ שוב הוי כב' יוסף בן שמעון בעיר אחת דמעכב כתיבת כהן וכמ"ש התוס' ומשמע דמעלין בכה"ג לא כן ה"מ כשיודעים בפירוש שהוחזקו ב' יב"ש וכתבו כהן אז מעלים אבל כשלא הוחזקו והדבר ספק אם כתבו לסימן או שלא במתכוין ודאי דאין מעלין] וס"ס נראה שם מפורש דאינו מסכים עמו כמו שהאריך אח"כ שבמעהרין ופולין לא נהגו לכתוב שום חניכה וכו' ושארי מחברים לא מצינו להם כלל שיקפידו אם לא כ' כהן א"כ תימה דמחמיר בזה יותר מהתם והוא ההיפוך

ועלה בדעתי ליישב קצת עפ"י שנראה כוונתו בד"מ אות כ"ה שהעתיק ע"ז דברי ח' ר"י מינץ שהצריך ליתן ב' גיטין בס' אם הי' כהן או לוי ע"כ פסק הלכה כבתרא. אך ס"ס ראיתו ממהר"י מינץ קלישא טובא חדא דשא"ה דשינה הוי דהי' ס' אם הוא כהן או לוי ואם הי' כותב כהן על לוי הוי שינה אבל אם לא כ' כלל י"ל דהוי כשר. אך לו דהרמ"א אזיל לשיטתו דכל היכי דאינו מעכב כשר אף בשינה ומדפוסל מהר"י מינץ בשינה ע"כ דמעכב בלא כ' לגמרי ע"כ הכריע כדעתו ז"ל

אך באמת אין ראי' זו מספקת ליישב לנו הסתירה שמצאנו בדברי הרמ"א דאם נפרש כן בדעת מהר"י מינץ ע"כ דס"ל גם בלא כ' שם אביהם פסול דאל"כ אטרוחי בי דינא לכתוב ב' גיטים למה לי לא ליכתוב שם אבי' כלל ויהי' די בחד דהא הס' באבי המתגרשת הי' ואם לא יכתבו כלל ודאי באשה עצמה אין נ"מ כהן או לוי וע"כ דלדעתו ז"ל פסול בלא כ' שם אבי' כלל וא"כ אם הי' תופס דעת מהר"י מינץ למה הסכים התם להכשיר ובאמת אין ראי' לגמרי ממהר"י מינץ דרק מצד חומרא החמיר ולא שיהי' מעכב מדינא וכמ"ש בבאורי הגר"א אות ט"ז

אך נלפע"ד ליישב דעת הרמ"א מטעם אחר דהא דאינו מכשיר אלא בשעת הדחק בלא כ' כהן או לוי מטעם שינה אתי עלה דבשלמא בלא כ' שם אביהם כלל ודאי דאין כאן שינוי כלל דלא שייך לומר אחר הוא דודאי יודעים אנו שהי' לו אב ויוכל להיות ג"כ שהוא זה אבל בלא כהן על מי שהוא כהן ודאי דהוא בכלל שינה דכיון דהמנהג לכתוב כהן וזה לא כ' ודאי דהרואה אומר שזה ישראל הוא ובכוונה נשמט שם כהן וא"כ אפי' אי נימא בשאר דברים עדיף לא נכתב משינה אבל לא בכהן דלא נכתב הוי כשינה. ועי' בשלטי הגבורים פ' ג"פ שנסתפק בזה ריא"ז שם אם לא נכתב כהן וכו' ומסיים לילך אחר המנהג שאם מנהג המקום לכתוב כהן וזה לא נכתב עליו דבר ידוע שעל הישראל נכתב. ועי' תומים סי' מ"ט סק"י ובנתיבות שם סקי"א שמסכימים כן להלכה. א"כ לפ"ז ודאי דחשיב שינה גם אם לא נכתב ומש"ה אינו מכשיר כאן אלא בשעה"ד ודברים ברורים הם לפענ"ד

ומעתה נחזור להלכה בשינה שם אביו נראה דעת רש"י ותוס' וסה"ת וסמ"ג והגמי"י ומרדכי והג"א ות' רד"ך להתיר. והאוסרים אין לנו רק הרא"ש ובכתבי מהרא"י מסופק בזה כמ"ש שם בסי' קצ"ז וכבר כ' דלטעמי' אזיל ודעת המחבר תמוה בזה. ובלא הזכיר שם כהן אנו מוכרחים לומר דחומרת הרמ"א הוא רק משום דהוי כשינה

ומעתה בנידון דידן שנכתב כהן על מי שאינו באבי המתגרשת פשוט דלדעת כל הנך פוסקים דמכשירים בשינה שם אביו כ"ש דמכשירים הכא ואפי' הרא"ש דפוסל בשינה שם אביו י"ל דמכשיר הכא ובע"כ צ"ל איזה חילוק וכמש"ל דאל"כ הדרא קו' ר"ת לדוכתא

ואפי' הפסקי מהרא"י בשם מ' יעקל מווין ז"ל לא כ' דפסול אלא יש לפסלו משמע רק חשש לפסלו וכבר