דברי יששכר קסב

במיעוט שאינם מומחים כיון דגם בהו איתרמי דשחיט שפיר נמצא דהוי מיעוטא דמיעוטא וכולי האי לא מצרפינן. ה"נ שם בערלה כיון דגם לב"ש הוי ס' א"כ הוי מיעוטא דמיעוטא מש"ה אמרו ב"ש במקום ב"ה אינו משנה

אבל בהך דפרפרת כיון דאי ארישא קאי גם לב"ה לא פטר א"כ יש לנו מחצה על מחצה לחייבו בברכה. ואי אסיפא קאי לב"ש ודאי חייב. א"כ מצרפינן המיעוט דדעת ב"ש אל המחצה והוי רוב לחייבו בברכה. ושפיר כ' הלח"מ דנהי דדעת הרמב"ם בס' לא מברכינן אבל בס"ס כי הכא ודאי דמברך

והכא הוי ס"ס גמורה שמא הוציא ראשו חוץ לפרוזדור קודם שלקחו הכפות. ושמא הלכה דמקצת רחם מקדש. עי' תוס' בכורות (ד"ג) ד"ה ור' יהודה דהוי פלוגתא אם כל משמע כולו או מקצתו ורש"י בבכורות (דף ט' ע"ב) כ' רק משום דכל רחם כולו משמע ועכ"פ הוי פלוגתא בזה והוי ס' גמור דעדיף מב"ש. וא"כ ודאי דמברך

ומה שכתבתי לעיל מדברי תוס' עירובין הוא בתוס' ישינים שם ובת' ח"י הקשה מגמ' דזבחים (דף י"ט) גבי תפילין דחוצץ. ושם יש פלוגתא בין רש"י ורמב"ם להראב"ד די"ל דוקא דבר חשוב חוצץ מדאו' כגון בגד שיש בו שלש על שלש ותפילין. והשאר הוא מדרבנן

אמנם קשה לומר כן דהא הרמב"ם פסק שם לפסול עבודה בדיעבד וקשה לומר דהוי מדרבנן. אך קרוב לודאי דהתם בבגדי כהונה שאני שאמרה תורה על בשרו ולבשם דצריך שיגעו בבשרו לגמרי ול"א בכאן רובו ככולו. ס"ס הכא מידי ס"ס לא נפיק והרוצה לקיים המצוה כתקונה אין שום ס' דמברך: הנלפע"ד כתבתי. סימן קיב

כבוד ידידי ה"ה הרב המאוה"ג חריף ובקי חכם ושלם בש"ת מ' פלטיאל נ"י האבד"ק מאנקבוד

על קושייתו בדברי רש"י מו"ק (דף כ"ה) מנין לחכם שכבודו במטה ראשונה שנא' וירכיבו את ארון האלקים אל עגלה חדשה וכ' רש"י אותו ששגרוהו פלשתים ותמה כ"ח דהא בשמואל (א' ו') איתא ויבקעו עצי העגלה א"כ שרפו אז את העגלה ולא היתה בעולם כלל. והוא ג"כ קו' הג"ה מהרצ"ח על הש"ס

לכאורה נלפע"ד דכוונת רש"י על הארגז וכמ"ש ברד"ק ש"ב ו' שם בשם י"מ דאותו הארגז ששגרו פלשתים אותו נתן עם ארון האלקים. והיינו אף שנזדרז דוד ועשה עגלה חדשה אעפ"כ הארגז לא עשה חדש והניח את הראשון ע"כ משמע דכבודו במטה ראשונה ועגלה דנקט רש"י לאו דוקא

אמנם דוחק לומר כן. ע"כ נ' דהא קשה איך שרפו את העגלה בעצמה הא קיי"ל נכרי שהתנדב מנורה אסור לשנותה אפי' למצוה גדולה מזו כמבואר ביו"ד סי' רנ"ט ע"כ נ' דגוף העגלה לא שרפו רק עצי העגלה היינו העצים הסמוכים שהיתה העגלה נסמכת עליהם וגוף העגלה שהיתה נדבת העכו"ם השאירו ודייק מדקרי לה עגלה חדשה וה"נ קרי לה שם משמע שהיא אותה העגלה של פלשתים ואה"נ מפני מה לא עשה דוד עגלה אחרת ע"כ משום דכבודו במטה ראשונה

והנה לפענ"ד יש לומר בזה קצת ליישב טעמו של דהע"ה שצוה להוליכו בעגלה וטעה בדבר שהתנוקות יודעים כדאיתא בסוטה (דף ל"ה ע"א) ואה"נ מ"ט דדוד וכל ישראל עמו אלא דאה"נ ידעו מזה אלא שסברו לפי שכבודו במטה ראשונה ה"נ כבר זכתה העגלה במצוה זו והעגלה לא נעשית לנשאה בכתף

ואעפ"כ אמרו חכז"ל שטעה בזה נהי שכבודו במטה ראשונה ה"מ אם ליכא בזה בטול מצוה. אבל במקום בטול מצוה של הלוים ל"א מצותו במטה ראשונה שהפלשתים התנדבו העגלה לפי שלא היו ראוים לשאתו וס"ס משמע דאם ליכא בטול מצוה מצותו במטה ראשונה

והנה הטעם דכבודו במטה ראשונה הוא כמ"ש בירושלמי פי"ב ה"ג וכי יש משפט לקרשים אלא קרש שזכה לנתן בדרום ינתן בדרום שהקרש זכה במצותו וה"נ דכוותי' וכמו דקיי"ל באו"ח קנ"ג דמי שהחזיק בשום מצוה אין נוטלים אותה ממנו אבל אם אינו ראוי לה נוטלים אותה ממנו ה"נ חשבו חכז"ל זה טעות לדוד דהשתא לא היתה עוד העגלה ראוי' לזה מפני מצות הלוים שקדמה להעגלה והוי כי האי דסי' קנ"ג סכ"ב שנאנס ונתנו המצוה לאחר אם בשעה שנתנו המצוה לאחר לא הי' ספק ביד הראשון חוזר הראשון למצותו. וה"נ מתחלה בארץ פלשתים לא הי' ספק ביד הלוים לשאתו ע"כ מעתה לא זכתה העגלה והלוים חוזרים למצותן זה הנלפע"ד בזה

והנה ידוע מ"ש הט"ז באו"ח קנ"ד סק"ז דכל מה שנעשה לזמן כגון ארון קטן לס"ת שנעשה לזמן לאחר שנעשה ארון שני בטלה הקדושה של זה הקטן משום לב ב"ד מתנה עליהם. וא"כ לפ"ז בדבר שעשו נכרים כיון דמקבלים מהם ולב ב"ד מתנה לא שייך בזה כיון דהנותן אינו נותן על דעתינו א"כ שוב י"ל להיפוך דהכא אפי' שנעשה לזמן נשאר לעולם בקדושתו

וממילא י"ל דזה הוא הטעם דמה שנתן ארון האלקים על העגלה לא הי' דעתו שלעולם לא ישאוהו הלוים וכי ס"ד לבטל מצות הלוים אלא שלא רצה לבטל ג"כ קדושת העגלה. והי' ס"ד לעשות כי האי דברכות (דכ"ח) בר"ג וראב"ע נידרוש חדא שבתא דבכה"ג לאו הורדה חשיבא ואעפ"כ אמרו חכז"ל שטעה בזה די"ל דגם בקבלה מה שמקבלים ממנו שייך לומר לב ב"ד מתנה דרק אדעתא דהכי מקבלים מהנכרים שלא לבטל מצותינו ולאו כל כמיני' דמקדיש להפקיע כח הלוים

ואדרבה יהי' מזה ראי' לסברת הט"ז השני' שם דהיכי שאינה ראוי' למצוה הראשונה יכולים להורידה משום דהגניזה חשיב איסור יותר ממה שמורידין אותו לקדושה קלה וניחא ס"ד דדוד וישראל עמו ואעפ"כ אמרו שטעה דמפני מצות הלוים חשיבה העגלה כאלו אינה ראוי' עוד למצותה כלל

ונראה ליישב בסברתינו קו' הבכור שור למגילה דמקשה על הט"ז הנ"ל מהאי דיומא דפריך דלא חזי לכהן הדיוט משום דאין מורידין הא להט"ז טפי עדיף להשתמש בהן קדושה קלה מלגונזן

אך נ' דכל מה דכ' הט"ז דגניזה חשיב גנאי היינו היכי שגונזין אותה מפני שבלה ואינה ראוי' עוד למצוה הראשונה הוי גנאי מה שמבטלים אותה וכמ"ש בברכות (דף ח' ע"ב) ליחות ושברי לוחות מונחין בארון ומדמין אותה לזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו אבל אם גונזן אותן מפני קדושתן אינו חשיב גנאי וה"נ מה שגונזין זה הארון לא מפני בטול מצותו אלא מפני שיש עדיף מהם

והוי כי האי דבני בתירה דחזו להלל דעדיף מינייהו בטל את עצמן מפני כבודו של הלל. ואדרבה זה כבוד שמבטלים א"ע למי שגדול מהם. וה"נ הלוים עדיפי מעגלה זו. ועדיין נשארה העגלה בקדושתה אם לא יהי' לוים: הדוש"ת. סימן קיג

כבוד ה"ה הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מהור"ר אליעזר אבא נ"י אבד"ק קאמין

ע"ד שאלת בני עירו אודות החברה קברנים ב"מ: