דברי שאול עה"ת ומגילות צט

להם אל תיראו וזה אות על טוהר נפשו מאד ויקרתם בעיניו עד שלא יכול לענות מחמת הבכיה וזה סימן להבכיה באמת כמ"ש הזהר דכל בכיה דלא יכיל למרחש בשפפותי' זה הבכיה שלימה ובזה ישמע ד' לקול שועתו ודוק וזה רמז על הגלות באם ישראל יבכו באמת אז ישמע ד' לקול שועתם כאשר יאמרו לפני ד' הננו לך לעבדים ודו"ק

אבל כבד זה למצרים דקדק הזוהר למה לא אמרו אבל כבד זה לכנען והנראה דהנה יעקב אבינו היה מולדתו בארץ כנען וא"כ זה דרך בני אדם שמי שקיבל טובה מאדם מחוייב לקבל גם חלקו בצערו נמצא אנשי כנען שקבלו שמחה שזה יולד ביניהם מהראוי שיתאבלו ג"כ עליו אבל מצרים שלא קבלו שמחה להם האבל כבד מאוד ודוק היטב

ויאמרו אבל כבד זה למצרים היא תמוה דמה להם למצרים אחר שכבר עברו הירדן. אמנם נראה דהנה הצדיק הדר באיזה עיר בלי ספק באורו להם אור ויגן עליהם בכנפי צדקתו ואף אחרי מותו אף כי קרה להם רע כי הצדיק נאסף בכ"ז כבר קבלו הנוגה וקרנים מידו להם אחרי שבחיים חיותו היה דרשם א"כ מהראוי שיקבלו גם הנפש המת ולכן אם בחיים חיותו היה בארץ אחרת וטרם מותו נסע למדינה אחרת וקודם מותו צוה שיעלו הגוף למקום מולדתו אז להמדינה אחרת האבלות לבד ולא השמחה והעונג ולפ"ז כאן שכל ימיו היה יעקב אבינו בכנען ואיזה שנים אשר היה במצרים ואח"כ צוה להעלותו לארץ ישראל ע"כ אמרו שאבל כבד זה למצרים ודו"ק

אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גאלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלקי אביך וגו' ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלקים אני ואתם חשבתם עלי רעה ואלקים חשבה לטובה. הענין נראה לפענ"ד ע"פ מ"ש העקידה שער כ"ח כי הכללים לא יכריחו את הפרטים ואף שהקב"ה רצה שיהיה יוסף במצרים בכ"ז חטאו השבטים במה שמכרו אותו כי ביד הקב"ה לסבב סיבות שונות לבוא יוסף מצרים יעו"ש. ואני אומר אף שצדקו דבריו בזה אבל זה דוקא לענין חטא שחטאו נגד ד' כי אף שכעת הכלל יצא לאור ע"י פרט זה בכ"ז אם הם לא חטאו היה יוצא ע"י פרט אחר אבל האדם לא יוכל לענוש כי באמת הם עשו כדבר ד' רק שביד הקב"ה לשנות הסבות הפרטים אבל האדם אין לו דבר ומעתה זה שאמרו אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם היינו שהם חשבו לחטא כי הכלל היה לו מקום לדוני ע"י פרטים אחרים לזה השיב להם התחת אלקים אני אתם חשבתם לרעה ואלקים חשבה לטובה וא"כ באמת הפרט והכלל היה מאת ד' רק שביד ד' לסבב סיבות שונות להפרטים אבל אני אדם ולא אל התחת אלקים אני וא"כ אין לאל ידי לענוש אתכם ודוק היטב

התחת אלקים אני ובתרגום ארי דחלא דד' אנא. והיא תימה ששינה לשון המקרא וכבר כתבתי בזה וכעת נראה לי דהנה הם חשבו שהוא מושל ושר ויענשם ע"פ ענין ממשלתו וע"ז אמר להם דלא יחשבו שהוא אינו עומד תחת ממשלת אלקים רק בממשל בו"ד ולזה אמר התחת אלקים אני והיינו בתמיה המתקיימת שהיא עומד תחת ממשלת אלקות ויראתו וז"ש התרגום דתלא דד' אנא. או יאמר דהנה אמרו במדרש באחשורוש כתיב על כסא מלכותו ובשלמה כתיב על כסא ד' משום דא"ה חושבים שהיא כסאם לא כסא ד' וביאור הענין שהאו"ה חושבים שכשם שהקב"ה שולט בשמים ואין מי שימחה בידו כביכול מסר להם הממשלה בתחתונים ג"כ בזה האופן אבל ישראל יודעים שאינו כסאו רק כסא ד' והנה גם יוסף כשראה שהאחים נתייראים ממנו אמר להם התחת אלקים אני וכפרש"י שמא במקומו אני עומד והיינו שחלילה לי לחשוב שהקב"ה מסר לי הממשלה וז"ש התרגום ארי דחלא דד' אנא ומאמין שאין בידי לעשות רק הכל בהשגחה וכמ"ש לב מלכים ושרים ביד ד' לכל אשר יחפוץ יטנו וז"ש אתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה והנה ראינו שהכל ביד ד' והבן בדברים: או יאמר לפי שבלה"ק כשירצה לשלול שהדבר אינו רק בו מסיים לבסוף אני או אנכי וזה שולל שרק בו ולא באחר זולתו והנה יוסף הבין שהאחים חושבים שרק הוא מושגח מד' ולא הם וע"ז אמר התחת אלקים אני והיינו אם אני לבדי רק מושגח ולא אתם גם אתם בני אל חי כמוני ודוק היטב

שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה נשאלתי מהחריף מו"ה מאיר ברא"ם ני' למה לא אמר אבותי אברהם ויצחק וכן באמהות שהיו אמותיו. והנה בתחלת השקפה רציתי לומר לפי שיעקב היה רוצה שיקבר שם ונתיירא מעשיו וגם רצה שלא יקבר עוד זולתו וגם יוסף לא צוה שיקברוהו במערה ועיין רמב"ן על התורה לפי שאמרו במכילתא שהיה מקובל שאינו נכנס שם רק אותן השלשה והנה כבר אמרו דאין קורין אבות אלא לשלשה וא"כ לכך לא הזכיר אבות ואמהות דאז היה משמע דמשום שרצה לקבור בקברי אבותיו וא"כ היה מקום ליוסף ולשאר השבטים ג"כ שיצוו כן וע"כ אמר יעקב שכן הקבלה שלא יקברו רק אלו השלשה וע"כ דיבר כמדבר בעד אחר והיינו ששם אינו רשאי לקבר רק אלו השלשה זוגות ולא מצד שהם אבותיו אך העיקר נראה לפי שגם זה דיבר ברוה"ק ששרתה עליו שבירך את השבטים והיא בהגדת העתידות וכמ"ש איש אשר כברכתו בירך אותם והיינו מה שראוי לבא עליו והנה גם הציוו על הקבורה היה מדבר מצד הרוח הקודש