דברי שאול עה"ת ומגילות פז

לפרעה שהראה לו ההקדמה שממנו ישכיל לעשות שליט וא"כ שייך לשון הגיד ולשון הראה שע"י ההקדמה שהגיד לו יבין פרעה מעצמו לעשות כן ודו"ק

הם לא הרחיקו ללכת את העיר וכו' קום רדוף אחרי האנשים והשגתם. הנה כ"ז לכאורה מיותר דמה נ"מ בין הרחיקו ללכת או לא אך נראה דיוסף כיוון בזה כוונה עמוקה שהוא ידע היטב שאחיו כשרים ולא לבם הולך אחרי בצע וכבר החזירו הכסף המושב באמתחותם והנה נתיירא פן ירגשו בגביע ויחזירו מעצמם וא"כ לא הועיל כלום בערמתו ע"כ מה עשה הקדים לשלח לרדוף אחריהם בעוד לא יהיה להם שהות להתבונן והנה כבר נודע דרך העולם בנסעם מכרך גדול שכמה הרפתקאו' עדו עלייהו שמהר ימהרו לנסוע משמה אף אם לא הניחו הכל על מכונו מהר ימהרו לנסוע עכ"פ מהעיר ואחרי צאתם מהעיר ינוחו בדרך וישימו מושבם על נכון וישגיחו אם לא אבדו איזה דבר בעיר וכדומה והנה גם האחים האלו אחרי כי עבר עליהם כמה הרפתקאות בדרך ע"כ בשנסעו בבקר השכם ידע היטב יוסף כי אך אם יבואו לחוץ לעיר ישגיחו היטב אם לא שכחו דבר או אולי קרה איזה דבר כי נתיראו מהכסף המושב כבר ובפרט כי ראו כי אדוני הארץ מעליל עליהם וא"כ אם ימצאו הגביע אז ימהרו להשיבו וע"כ שלח לאשר על הבית קום רדוף בעוד לא הרחיקו ללכת וע"כ כשהשיגם ידעו תיכף כי מתאנה היא להם בעוד לא היה להם שהות לתת עין וע"כ אמרו חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף וגו' ואיך כגנוב מבית אדוניך וע"כ אף שיהיה באמתחותם ע"כ כי מתאנה היא להם ולכך אמרו אשר ימצא אתו מעבדיך והיינו שנמצאת תחת ידו אבל לא גנב ולכך קנסו כלם עצמם כי בשלמא אם היה גניבה משפט מות לאיש הגנב ואחרים נפטרו אבל אם היא בעלילה אז כלם נתפסו וז"ש גם עתה כדבריכם כן היא היינו שהיא באמת ידע שלא גנב ורק שנמצא תחת ידם וז"ש מה נדבר ומה נצטדק האלקים מצא את עון עבדיך ע"כ נהיה כלם עבדים כי לא גנבו רק שבעלילה היא וכולנו נתפשים בזה ודו"ק היטב

ויקבוץ את כל אוכל השנים הטובות. הנה צוה שיעצרו בעד השבע שלא יאכלו כל כך לקבץ על שנים הרעות וזה לדעתי מ"ש בנוסח נשמת ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו ולכאורה בשבע אינו שבח כל כך שכלכל אותם אבל באמת היא שבח גדול שכלכל היא לפי הצורך והיינו שלא עצר בעדם בשנת השובע לקבץ על שנת הרעב וכלכל אותם לחם לשובע ויתכן עוד שבאמת לפעמים נמצא בשנת השובע שמכל מקום לא ימצא אדם הנאה כל כך בהלחם שלפעמים יתקלקל טעם הלחם לזה אמר ובשבע כלכלתנו ויתכן יותר עפמ"ש נפש שבעה תבוס נופת אבל הקדוש ברוך הוא מכלכל לחם גם בשנת השובע ודו"ק

זאת עשו וחיו וגו' ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן. הנה משמע שעשו כן תיכף ואח"כ כתיב ויסוב מאליהם ויבך וישב אליהם וידבר אליהם ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם ונשאלתי בזה דמשמע שעדיין לא עשו כן עד ששב ודיבר אליהם ויאסור אותו והיא דקדוק עצום ואני מדייק עוד דמה שייך ויעשו כן והא הם לא עשו שום פעולה רק שהיא אסר אחד לעיניהם אבל הם הניחו עצמם וזה מקרי שב ואל תעשה ולא עשייה וע"כ נראה דהנה בתחלה דבר אליהם ע"י המליץ כדכתיב והם לא ידעו וגו' כי המליץ בינותם והיינו שדיבר אתם ע"י המליץ וכפרש"י והנה ע"י המליץ אמר להם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם והבינו שיאסר מעצמו וע"כ כשמעם זאת עשו כן שאסרו עצמם כל אחד ומי שיבחר יוסף שיהיה אסור יהיה אסור והשאר יתירו עצמם ואח"כ כשבא יוסף בעצמו וידבר אתם אז לקח מאתם את שמעון ויאסור אותו שנית לעיניהם והיינו שלא הניחו כאשר היא אסור רק שאסרו אותו לעיניהם וכפי הנראה היה כוונת יוסף כדי שיתביישו מאחרים וכדאמרו בתענית דף ט"ז ולכך אסרו לעיניהם כדי שיתביישו כולם ומכ"ש הנאסר עצמו ודו"ק ואם נימא שהם אסרו גם כן אחד אולי אסרו אח אחר שלא רצה יוסף לכך לקח יוסף את שמעון ויאסור אותו לעיניהם ודו"ק

עוד נראה לפענ"ד דהנה דרך המלכים הגדולים אם רוצים שיהיה כן הדבר הנה הם אומרים שנעשה כן וממילא אף שעוד לא נעשה אי אפשר להשיב דברי המלך והנה יוסף רצה שיעשו כן ע"כ אמר בשמם ויעשו כן כאלו כבר נעשה הדבר ע"כ לא היה אפשר להם לשנות הדברים וכן שמעתי כי כן דרך המלכים ברצותם שאחד יעשה כן הם אומרים שנעשה כן ומסיימים והנה כן עשה להורות שהיא כבר נעשה ואין להשיב

ועל השנות החלום כי נכון הדבר מעם אלקים וממהר לעשותו הכוונה לפענ"ד דהנה הוא אמר שחלום אחד היא ונמצא שכבר נפתר החלום הראשון בתוך החלום השני שהכל ממין אחד הוא שאח"כ היו שבולים והשבולים מורים בודאי על שובע ורעב וכבר אמרו בברכות שכל חלום שנפתר בחלומו זה ודאי מתקיים וכאן שכל החלום אחד הוא הרי נפתר בחלומו ולכך ע"כ נכון הדבר מעם אלקים וממהר לעשותו. עוד נראה לי ע"פ מ"ש הרמב"ן בפרשה לך שכל דבר שהוא בפועל דמיון זה יתקיים והנה גם בחלומות נראה לי מה שהיא בפועל הדמיון זה בודאי יתקיים וכאן הרי החלומות אחד היה לחברו פועל דמיון כדי שיתקיים החלום ודו"ק

לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו עיין רש"י ובמדרש שא"ל שיעולו להבין הכוונה של יוסף בזה וכבר