דברי שאול עה"ת ומגילות פג

לו כי אם כעת מחר אשלח אליך וחפשו את ביתך והיינו שיחפשו חפש מחופש למצוא עלילה עליו ע"כ צווח כי רעה זה מבקש היינו שמה שהיה בדרך בקשה דהיינו דבר שהוא נמצא עתה נתגלה בע"כ שהוא רעה מבקש שאל"כ מה יחפש עוד. וזה לדעתי מה שאמר שם סימן כ"ב התחפש ובוא במלחמה והיינו שאם אדם משנה עצמו שלא יכירהו הוה כמי שמחפש דבר שאינו יודע אם נמצא כלל והנה גם כאן אחר שאמר כדבריכם כן הוא והאמין להם שלא גנבו רק שנמצא בידם דרך מקרה א"כ אינו דבר ברור שימצא לכך נקרא חיפוש ויחפש בגדול החל כמי שמחפש דבר שאינו ברור אצלו שימצא והבן

גם עתה כדבריכם כן הוא כבר כתבתי בזה כמה דברים. וכעת נראה דהנה הם אמרו אשר ימצא אתו ומת וגם אנחנו נהיה לו לעבדים. הנה קנסו עצמם הרבה שזה ימות וכולם יהיו לעבדים ובלי ספק מפני כי לבבם היה שלם שידעו שלא גנבו לכך קנסו עצמם שזה ודאי שהגנב באמת כאשר יראה כי רבים קמים עליו ולתור ולדרוש אחר הגניבה ויודע שבודאי ימצאו אותו בלי ספק לא יקנוס עצמו יותר מכפי העונש המגיע ממנו כי למה ירבה עליו יסורים אבל כשיקנוס עצמו אז נודע כי לא מלבו ואולי אחר השליך לו הגניבה ואינו יודע מאומה והנה העבד כאשר ראה שקנסו עצמם יותר מדאי ובדבר שיודע כמו רגע אחר החיפוש אז אמר כדבריכם כן הוא בלי ספק לא גנבתם ולא ידעתם לכך אשר ימצא אתו יהיה לי עבד שעכ"פ נמצא אתו ומזלו גורם ואתם תהיו נקיים כי מה לכם רק עשרה גנבים שנמצאו ביחד נתפסים כולם כמ"ש רש"י משא"כ אתם נקיים מעון זה. וזה לדעתי מה שאמרו אח"כ מה נאמר לאדוני ומה נדבר ומה נצטדק והיינו כי ראו כי התנצלותם תחשב להם לרע כי א"כ יהיה בנימין לבד בסכנה והם לא רצו זאת וא"כ כשכלם גנבו טוב להם יותר ע"כ אמרו מה נאמר ומה נדבר האלקים מצא את עון עבדיך שבאמת כלנו הגנבים ולזה אמר יוסף חלילה לי מעשות כן היינו שאתם באמת כלכם נקיים אשר נמצא אתו הוא יהיה לי עבד והבן

חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף וגו' גם עתה כדבריכם כן הוא כבר כתבתי בזה כמה דברים. וכעת נראה לי ע"פ מה שפירשתי הא דכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך דהנה ענין מלך ומושל אף שהוא מולך על כל אדם בממונו ובגופו היינו שאם לא יעשה כמשפט וכדת אחת דתו להמית אבל מכל מקום אינו מושל על מחשבות אדם ואם יוכל להעלים הדברים שלא יוודע להמלך הוא יעשה אבל באמת המלך שמשגיח על תקנת המדינ' ובפרט מלך ישראל שעיקרו על הדת נצטווינו שום תשים עליך מלך דהיינו שנשים בלבנו אימתו ויראתו וזה אמרם שתהא אימתו עליך ובאמת כביכול גם במלכותא דרקיע עוד לא זכינו שתהא תקוע בלבבינו אהבתו ויראתו שלא לעשות כל תועבה ונזכה לזה לעתיד עת כי יהפוך ד' על כל העמים שפה ברורה ויכירו כח ד' וזה אומרו כי לד' המלוכה ומושל בגוים והב' מורה על מחשבות שבקרבם ועלו מושיעים וגו' והיה ד' אחד ושמו אחד וזה שתקנו לנו אנשי כנה"ג בתפלת ר"ה מלוך על כל הארץ ביקריך והופע בהדר גאון עוזך היינו שכלם יכירו כח מלכותך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יציר כי אתה יצרתו והיינו שיכירו בעצמם ובמחשבתם כח מלכותיך ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה היינו שמושל אף על המחשבות שבלב שמעצמו מכיר האדם מלכות הבורא וכבר כתב הרמב"ם במורה כי המשכיל יוכל לידע כי יש מלך בעיר בראותו אדם החלוש יושב ומעות לפניו ואין איש מתעורר לקחתו מאתו המעו' וע"כ מפני שהמושל תקוע בקרב הלב ומתירא מלקחת ה"ש ובעת שנזכ' שיתגל' האור העליון הבורא ית' כי אז יהי' תקוע בקרב לבותינו אהבת הבורא יתברך וזה אמרם בי אדוני ועיין רמב"ן והיינו שאמרו שכ"כ תקוע אהבת ואימת האדון בקרבם שהשיבו הכסף ולכך זה שאמרו חלילה לעבדיך מעשות כזה והיינו אף שהמלך לא ידע אנחנו לא נעשה כן מאהבת ואימת המלך שהרי הכסף השבנו אף שבודאי משגה היה וא"א לדעת ולכך השיב להם גם עתה כדבריכם כן הוא שבודאי לא בזדון ובמעל היה רק שאשר ימצא בידו אף בשגגה יהי' לי עבד ודו"ק

חלילה לי מעשות זאת עיין רמב"ן ועקידה שהקשו דל"ש זאת במלך שבמשפט יעמיד ארץ ואדרבה מחויב להעמיד הדת על תילה ולא לוותר ומ"ש העקידה בזה אינו נכון דמלך במשפט לא ימעל פיו כי מה שנוגע לתיקון המדינה אינו רשאי לוותר ובשלו רשאי וכבר אמרו במכות אף הם מרבין שופכי דמים בישראל אך לפענ"ד דבאמת הוא אמר להם הלא זה אשר ישתה אדוני בו והענין הוא שאף שאינו שוה כ"כ רק כיון שזה מכלי אדוני העונש גדול מאוד ולכך קנסו לעצמם מאד במיתה ועבדים וא"כ יפה אמר חלילה לי שבשלו מה שהוא חמור משאר אנשים בזה יכול לוותר ודו"ק

אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו ע"כ באה אלינו הצרה הזאת ויען ראובן אותם ויאמר הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש. לכאורה היא תימה דלמה הגדיל ראובן המדורה אחרי שהתוודו על עוונם. אך נראה ע"פ מה שכתבתי בחידושי לנביאים במה שאמר ויאמר אגג אכן סר מר המות ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וכתבתי בשם דודי הרב החריף מו"ה יוסף נאטנזאהן נ"י דהענין הוא דהנה איש שיודע שהוא