דברי שאול עה"ת ומגילות פא

נתן עצה שבזה הראה שיודע הפתרון היטב שלא ירא שמא לא תתקיים ולא יהיה כלל שבע ויתחייב ראשו למלכות וע"כ שנכון לבו בטוח שיתקיים הפתרון תיכף ומיד וזה שאמר כי ממהר אלקים לעשותו והיינו שיתוודע בקרוב הפתרון ודו"ק

בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה הכוונה לדעתי דהנה באמת מה שהאמין פרעה לדברי יוסף יותר מכל חכמי מצרים כבר כתבו בזה המפורשים וכבר כתבתי בזה ג"כ כמה דברים. וכעת נראה לי דבר חדש דהנה כבר כתב הר"ן בדרושיו כי מה שלא הגיד רבקה ליצחק מה שא"ל שם ועבר שרב יעבוד צעיר לפי שבימים הקדמונים קודם מתן תורה לא ניתן רשות לנביא שיגלה דברי נבואתו לרבים כי אם למי שהצורך אליו יעו"ש והנה יוסף באמת ידע כל הענין מצד הנבואה ולא היה בכלל פותרי חלומות שיפתרו לפי ענין הנאמר בחלום ורק שלא היה רשות לגלות וגם לא יאמינו לו שהוא נביא לד' אבל בחלם החלום לשר המשקים הגיד לו בדרך פותר חלומות אבל בלבו צפן אמרות כי אמרות אלקים המה וז"ש הלא לאלקים פתרונים והם כאשר ראו כי טוב פתר כי אחרי כי הגיד להם הופיע דברות קדש עליהם הכירו כי לא בכח פתרון חלומות היה כי אם כל קבל די רוח אלהין ביה ולזה הקדים גם כאן בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה היינו שלא אני הפותר כפי החלום כאשר בקשת תשמע חלום לפתור אותו רק כי מד' ולזה אמר אשר אלקים עוש' ואמר הכל בדרך נבואה רק שהיה במסתר תחת מסוה פותר חלומות ולכך פרעה הכיר כי לא כפותר חלומות הוא זה שהוסיף יפקד המלך פקידים להורות כי לא כפותר חלומות הוא אשר אינו פותר רק כפי דברי החלום רק בדרך נבואה וז"ש פרעה אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת והיינו שבדרך נבואה היה זאת והבן כי הוא הערה חדשה

בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה ולעיל נאמר גבי שר המשקים הלא לאלקים פתרונים ספרו נא לי. והכוונה לפענ"ד כי כבר נודע כי כל טעותם של החרטומים שהבינו שהפתרון תלוי בדעתם כפי מה שיפתרו אבל באמת לא כן הוא כי כפי החלום צריכין לפתור והנה לעיל לא הוצרך להראות זאת ואמר סתם הלא לאלקים פתרונים אבל כאן הראה טעותם ואמר בלעדי ירצה שאין אני אומר מדעתי דבר כי אם אלקים יענה את שלום פרעה וגם לפמ"ש המפרשים כי חלום המלך אינו דומה לשאר חלומות לכך אמר בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה וכבר נודע כי פרעה הוא תואר לשם המלכות וכל המלכים נקראו פרעה כמ"ש הראב"ע

אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי הכוונה לדעתי כי באמת כבר כתוב בנימוסי מצרים שאין עבד מולך אך זה במי שבא למלוך מצד עשרו וחזקו אבל איש אשר עשה טובה לכל בני המדינה בדין הוא שיטול שכרו על כי בצילו חיו וז"ש פרעה האמנם כי אין בדין שתמלוך מפאת עצמך אחרי כי על פיך ישק כל עמי ואחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת מגיע לך המלוכה ורק הכסא אגדל ממך

אשר האלקים עושה הגיד לפרעה ואח"כ בשני הרעב כתיב הראה את פרעה ועיין רש"י וכבר כתבתי בזה וכעת נראה לי דהנה כאן היה ענין נבואה שיוסף הגיד לו מה שחלם לו ע"ד הנבואה והנה כבר נודע דמה שאמר ע"פ נביא לטובה אינו חוזר ולרעה חוזר והלח"מ בפ"ד מהלכות יסודי התורה כתב דמה שאומר הנביא בשם ד' שא"ל להגיד כן בשמו זה א"א לחזור ע"ש ולפ"ז בשני השבע דהי' לטובה דאי אפשר לחזור לכך אמר אשר הגיד וז"ש יהיו שני שובע דהיינו שלא ישתנה בשום אופן אבל שני רעב דידע יוסף שישתנה לא אמר אשר הגיד כי אם אשר הראה ויוכל להשתנות וז"ב. איברא דלפמ"ש הר"ן בדרוש אהבה דבמה שנעשה פועל דמיון אי אפשר לחזור אף לרעה ולדעתי כל עניני החלומות הם כמ"ש הרמב"ן דפועל דמיון הוא חזקי הקיום ולכך מה שנראה בפועל דמיון והפותר פותר אותם זה מוכרח להתקיים ובזה לדעתי יפתח כמה מנעולים במה שהאריכו המפרשים בעניני פתרון החלומות ויעויין בבעל עקידה וביפ"ת שהאריכו בזה ולפמ"ש יתיישבו כמה דברים ולפ"ז כיון שהי' בפועל דמיון היה חוזק הקיום לכך לא פתר אותם יוסף שיהיו שני רעב דאז בשום אופן לא יוכל להשתנות ולכך לא אמר רק שהראה ונתן עצה שיפקיד פקידים ואם כן המראה פועל הדמיון הורה ע"ז ולכך תלוי כל החלומות בפותר שזה פותר הפועל הדמיון למה נדמה החלום והבן בדברים

ואל שדי יתן לכם רחמים וישלח לכם אחיכם אחר במדרש פתח קרא בגליות והוא תמוה דמהיכן יצא לו זאת וכבר כתבתי בזה. וכעת נראה לי דהנה הוקשה לו במקרא למה כתיב ואל שדי יתן לכם רחמים והרי הם צריכים לרחמים וא"כ היה לו לומר שיתן להמלך רחמים שירחם עליהם וע"כ דרשו על גליות שכבר אמרו חז"ל דבזכות צדקה נגאלים שנאמר בצדקת תכונני והטעם דכל שמרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וא"כ שפיר אמר ואל שדי יתן לכם רחמים דהיינו שיזרע בלבבכם מדת רחמנות ועי"כ תזכו שישלח לכם אחיכם אחר דהיינו המלך המשיח וזה שדרשו בגליות ודו"ק: