דברי שאול עה"ת ומגילות סו

ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים ויהי כאשר ראם ויאמר מחנה אלהים זה כבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי דהנ' דרך בני אדם הנפגשים זה בזה שכל אחד נוגע בחבירו ובפרט רבים מהאנשים שכל אחד נגש את רעהו ופוגע בו ממש בנגיעה ובהליכ' וכאן לא נגעו בו כי הם אינם גשם שיגע גשם בגשם רק שפגעו בו ולא נגעו ולכך כאשר ראם אמר מחנה אלקים זה. וזה לדעתי מ"ש ויפגע במקום וילן שם והיינו שנגע במקום שהרי לן שם ולפי שמכל מקום לא נופל לשון פגיעה במקום דהרי לא נגע במקום שרק לן על הארץ ולא במקום וע"כ דרשו חז"ל שקיפל כל ארץ ישראל תחתיו וא"כ פגע במקום דבכל א"י נגע ע"י שלן שם וגם לפי מה שדרשו דקפץ הר המורי' ובא לכאן כיון שנתעכב שם הוה כפגיעת גשם בגשם ועכ"פ במלאכים דודאי לא שייך פגיעה שיהי' נגיעה ממש ולכך אמר שמלאכי אלקים היא. שוב נזכרתי שהוא ש"ס ערוך בחולין דף י"ח ע"ב איבעיא להו פגע ונגע דכתיב ויפגע בו וימת או דלמא פגע אף שלא נגע דכתיב ויפגעו בו מלאכי אלקים הנה לך מבואר כמ"ש דכל פגיעה של גשם בגשם הוה פגיעה ונגיעה משא"כ במלאכים דהו"ל פגיעה בלי נגיע' ודוק היטב

ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים ויהי כאשר ראם ויאמר מחנה אלקים זה. האור החיים דקדק מה לשון ויפגעו בו ומה אמר בזה וכתב האוה"ח משום דהמלאכים הבאים בדמות אנשים והנה להיות כי לא הלכו שיהיו ניכרים בהליכתם בקירוב וריחוק ועד בואם לא נראה כלל דמות אדם הולך כלל ופתאום נראו האנשים ומזה הבין יעקב שמחנה אלקים זה וז"ש ויפגעו בו מלאכי אלקים דהיינו שלא הלכו מקודם רק שפגעו בו פתאום ומזה הבין שמלאכי אלהים הם ודפח"ח. והנני דורך בעקבותיו שבאמת לא ראו אותם שום איש מההולכים עם יעקב רק יעקב לבדו, וכ"כ הראב"ע בהדיא ויהי כאשר ראם שיעקב לבדו ראם ע"ש וע"כ הבין יעקב שמדהוא ראם לבד ע"כ שמחנה אלקים זה ומדוע לא ראו שאר אנשים וז"ש ויפגעו בו מלאכי אלקים דהיינו שלא פגעו רק בו לבדו ולא זולת והנה רש"י פירש שמלאכי א"י היו ומלאכי ח"ל הלכו עד שם שאינם הולכים לארץ והדבר צריך ביאור והוא סתום וחתום ולפענ"ד נרא' דהנ' בתנחומא אמרו שהמלאכים המלוים לאדם הוא בזכות המצות ואז זכה שתי מלאכים מלוים אותו ואין המדרש לפני כעת להעתיק לשונו והנה כבר נודע מ"ש הרמב"ן בפרשת תולדות דאף שקיימו האבות כל התור' דוקא בא"י לפי שעיקר המצות הם בא"י לבד אף מה שהוא חובת הגוף נוהג יותר בארץ ולכך בח"ל נשא יעקב שתי אחיות ע"ש ולפ"ז המלאכים שבח"ל לא היו נכנסים לארץ שהמצות שבח"ל אינם כ"כ בחשיבות כמו המצות שמקיימין בארץ וכדבר האמור ברמב"ן וז"ש ויעקב הלך לדרכו דהיינו לא"י ולכך ויפגעו בו מלאכי אלקים דהיינו המלאכים שבארץ דכבר החל רוח ד' לפעמו מקדושת הארץ ומקיום מצות ד' ודו"ק. עוד נראה לי שהכתוב בא להורות שכל מה שרכש בעת היותו בבית לבן לא תחשוב כי היו מקנינים גופניים ויבטל מעבודת ד' וע"ז הביא מופת שהרי תיכף בשובו מלבן פגעו בו מלאכי אלקים ודו"ק כי קצרתי

אלקי אברהם ופחד יצחק עיין רש"י במה שלא אמר אלקי יצחק נרא' לי הכוונ' ע"ד מ"ש הכוזרי שאין מותר לאדם לומר אלקי רק לנביא וכבר הארכתי בזה בכמה מקומות ולפ"ז לא רצה יעקב עוד ליחד שמו של הקב"ה על יצחק בפרטות לכך אמר ופחד יצחק. ובזה ניחא מה ש"א אלקי יצחק ורש"י נדחק משום דבאמת בכללות הוא אלקי יצחק רק שבפרטות לא רצה יעקב להזכיר והבן כי קצרתי

ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום ע"כ קרא שמו גלעד והמצפ' אשר אמר יצף ד' ביני ובינך עיין רש"י שנדחק במ"ש והמצפ' דהיינו מה שנקרא אח"כ מצפה גלעד הוא לפי שאמר ילף ועיין רמב"ן שפירש שמה שהרים יעקב מצבה הוא נקרא מצפה ע"ש ואפשר משום דכן דרך הכתוב להחליף בי"ת במקום פ' כמ"ש רמב"ן על פסוק בקורת תהי' אבל אכתי אינו מיושב על מה סובב והולך. ולפענ"ד נראה בזה דהנה מ"ש ע"כ קרא שמו גלעד כתב הרמב"ן לפי שלבן הסכים ג"כ בזה השם ע"כ קרא שמו גלעד ואני אומר לפי שענין גל ומצפה הגידו לי בשם הגאון החסיד מווילנא זל"לה"ה שאמר דהכוונ' לפי שגל הוא ענין גלוי ומצפה הוא דבר סתר ולזה פירש מה שאמר לבן אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה היינו שלבן לא יוכל לעבור רק בגלוי לבד אבל יעקב ללבן היה יכול לעבור בגלוי ובסתר שאם יקח נשים על נשיו יעבור בסתר וז"ש ואם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה ואת המצב' הזאת לרעה ודפח"ח וכמדומה שכן ראיתי זה רבות בשנים בנזר הקודש ומעתה הן כן דרך לשה"ק שמשתמש במליצה שיסבול שתי ענינים ובזה יתרון ללשון הקדש על כל הלשונות שנוכל לשמש בתיבה אחת על הרב' כוונות ומעתה לבן שקרא יגר סהדותא ויגר הוא פתרון של גל אבל אינו מובן רק גל של אבנים אבל אינו מורה על לשון גלוי אבל כאן שלקח גל ומצבה ורצו לרמוז על הגלוי ועל הסתר שקראו מצפה וע"כ אמר שלבן אמר לו הגל הזה עד ביני וביניך היום שהדבר הגלוי כבר נעשה עד וז"ש על כן קרא שמו גלעד היינו לא לשון יגר שאף שלענין מה שהי' היום אין נ"מ אם יקרא יגר או גל אבל לפי שרצה לרמוז על הגלוי והמצפ' אשר אמר יצף ד' ביני וביניך ולכך נקרא