דברי שאול עה"ת ומגילות סה

בגלוי ונסתר ודפח"ח. וכתבתי במקום אחר דמצאתי בנזר הקודש ענין הלז ואני אומר דבר חדש דהנ' לבן האמין בד' אלקי אברהם וגם שיתף עמו אלקי נחור כמ"ש רש"י דאלקי אברהם הוא קודש ואלקי נחור הוא חול ולדעתי הי' לבן חושב דאלהי נחור אין ביכולתו לדעת רק בגלוי אבל דברים שבסתר לא יוכל לדעת זולת אלקי אברהם שהוא צופ' בסתר כבגלוי וכבר אמרו סוף מנחות דכל האומות מודים באלקותו יתברך וקרי ליה אלהא דאלהא. וזה לדעתי מה שאמר עד הגל הזה דהיינו בגלוי והמצפ' אשר אמר יצף ד' הזכיר שם הוי' שזה חשב לבן שזה אינו יודע כי אם שם הוי' הנכבד וזה שסיים ראה אלקים עד דהיינו שבזה רק אלהא דאלהא הוא עד וזה שאמר אם אני לא אעבור אליך את הגל דהיינו שאלקי שלי לא יעניש אותי רק על הגלוי אבל אתה לא תעבור אלי את הגל ואת המצב' וזה שאמר אלקי אברהם ואלקי נחור ישפטו בינינו וזה שהעיד הכתוב וישבע יעקב בפחד אביו יצחק דהיינו שלא נשבע רק בפחד אביו יצחק לבד שהוא אלקי האמת כנלפענ"ד ענין אמת ואם לא כוונתי האמת ד' יכפר בעד

הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה. פירש"י וכי קל שבקלים אומר כן אלא שהי' רוצה להעמיד תולדות. הכוונ' לדעתי דהנ' כבר נודע מ"ש הרמב"ן והובא בשל"ה ובראשית החכמ' דהזווג כשהוא בקדוש' הוא ענין קדוש' והחיבור נקרא בלשון ידיעה כמ"ש והאדם ידע את חוה אשתו רק כשנמסך היצר בזה והטיל זוהמא ואינו מכוין לשם המצו' אז הוא חוש המשוש חרפ' ולפ"ז הנה יעקב אבינו שהתפאר שפ"ד שנים לא ראה קרי ולא הי' מכוין רק להעמיד תולדות א"כ התהלך בתומו ואמר ואבוא' אלי'. כי הי' בעיניו ענין יקר והזווג הי' בעיניו כמו שמקיים מצו' אחרת ולכך רצה אשה יפ"ת כמו אתרוג ולולב נאה והבנים יהיו בעלי צור' לקיים מצות הבורא וזה הי' ענין המפורסם בתור' מענין המסחר שעשו נשיו בו ושכרו אותו בדודאים והוא ידע מזה ושתק והי' הדבר בפרסום וע"כ שהי' ענין מצו' וגם נשיו אמותינו היו נביאות וכלם כוונו לקדש ולטהר ולהעמיד תולדות ושומר מצו' לא ידע דבר רע ומגונ' והבן בדברים

על בלי הגיד לו כי בורח הוא כבר כתבתי בזה וכעת נ"ל דהנ' הבורח א"י היכן בורח רק שהוא בורח ממקומו וכמו שאמר' הגר מפני שרי גבירתי אנכי בורחת וכמ"ש המפורשים שלא ידע' להיכן תברח אבל כאן שברח למקום אביו לכך לא נקרא עליו שם בורח ולכך לא הגיד לו כי בורח הוא

במדרש רבה פ' ס"ח ר"י בר"ח פתח אלקים מושיב יחידים ביתה מטרונה שאלה וכו' א"ל קב"ה יושב ומזוג זווגים וכו' א"ל לא כך אמרתי לך אם לפניך קלה להקב"ה קשה כקריעת ים סוף הקב"ה מה עושה להם מזווגן שלא בטובתן בע"כ הדא הוא דכתיב מוציא אסירים בכושרות בכי ושירות מאן דבעי בכי מאן דבעי שירות. הענין נרא' לפענ"ד ע"פ מ"ש בזהר פ' וירא על הפסוק וד' פקד את שרה כתיב בהא דכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו דהכוונ' שהשטן רצה או שיתוקדון כלא או שישתזבון כלא בגין דכד אתעביד ניסא או כלא דינא או כלא ניסא ולא אתעביד פלגא דינא ופלגא ניסא וע"ז כתב דאף דקריעת ים סוף היו ישראל נצולין ומצרים נטבעו וע"ז כתב דבאמת קשה היה לפני המקום דלא עביד ניסא ודינא בחד ביתא או בחד אתר ואי אתעביד קשיא קמי' ע"ש הרי דענין קריעת ים סוף היה קשה לפי שהי' דין ורחמים בחד מקום ולפ"ז ענין הזווג לפעמים יקרה שהבעל שמח והיא נשאת בע"כ או להיפך ונמצא שנעשה דין וחסד בחד מקום וזה אי אפשר וקשה לפני המקום. וזה לדעתי הא דאמר אלקים מישיב יחידים ביתה מוציא אסורים בכושרות ודרשו בכושרות בכי ושירות והיינו שבח דמקוים בכי ושירות כעובדא דהמטרוניתא שפצעו זה את זה וא"כ קשה לפני המקום כקריעת ים סוף. וזה לדעתי הא דאמרו בריש סוטה וקשה לזווגן כקריעת ים סוף והיינו כיון דשם לפי מעשיו הוא מזווגן א"כ לפעמים שהאשה מוכרחת להנשא לזה לפי מעשיו אף שאין רצונה בכך וא"כ קשה כקריעת ים סוף ובזה יש לפרש הא דפריך הש"ס איני והאמר ר"ל ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול מכרזת בת פלוני לפלוני ורש"י נדחק דשם לא שייך לפי מעשיו דצדיק ורשע לא קאמר ועיין בחידושי באר שבע מה שכתב בזה ולפמ"ש יש לומר דקושית הש"ס דבעוד שלא נברא הולד כלל איך שייך בכי ושירות דלמה לא יתרצו זה בזה דקודם שנולד לא שייך רצון וענין כלל וע"ז משני בזווג שני ואז הם בני דעת וא"כ יש דין ורחמים בחד מקום וקשה הדבר לפני המקום. וגם י"ל דקושית הש"ס דנקבה נקייה באה לעולם ואינו תלוי במזלה רק במזל הבעל וא"כ לא שייך בזה חסד ודין דהכל תלוי במזל הבעל ועיין מהרש"א שם וע"ז קאמר בזווג שני ואז כבר היא במזלה והוא במזלו ושייך בכי ושירות ודוק. ובזה מיושב הא דאמרו בפסחים דף קי"ח דקשים מזונותיו של אדם כקריעת י"ס שנאמר נותן לחם לכל בשר וסמיך ליה לגוזר ים סוף לגזרים וע"ש ברש"י ומהרש"א בח"א ולפמ"ש מיושב ע"פ מה שאמרו במדרש כאן דהקב"ה יושב ועושה סולמות משפיל לזה ומרומם לזה שנאמר אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים. ולפ"ז א"כ מזונותיו של אדם שבאים על ידי שעושה סולמות שלאדם זה משפיל ולזה מרומם וזה קשה כקריעת ים סוף וכמ"ש ודו"ק: