דברי שאול עה"ת ומגילות סב

יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלקי אביכם אמש . אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע. לפענ"ד הכוונ' דבאמת צריך ביאור למה גלה לו זאת שד' אמר לו סלא ידבר מטוב ועד רע ואם כן כבר ניטל כחו ועיין עקידה. אבל נרא' דהכוונ' עפמ"ש בבינה לעתים בביאור הענין הכבדת לב פרעה דפרעה הבין שהאלקים יש כח בידו לצוות שלא יעבדו עמם אבל מה שמבקש מאתו זה אינו ענין אלקית וע"כ הכביד לבו וזה ג"כ היה טוען לבן שאמר שיש לאל ידי לעשות עמכם רע שהרי אלקי אברהם אמש אמר אלי השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע ולמה לי כל זאת היה לו לצוות עלי שלא אלך או שהי' לו לומר העונש ומדלא אמר העונש רק שאמר לו בלבד ע"כ שאין לו כח כביכול להעניש וא"כ יש בידי לעשות עמכם רע. ואם נרצה עוד להעמיק יש לפרש יש לאל ידי היינו אלקי שלו כענין שנאמר לאשר הביא אלקי בידו וז"ש שיש לאל ידו היינו אלקי ידו יש לעשות עמכם רע ואלקי אביכם אמש אמר אלי השמר לך אבל אלקי ידו יש בכח לעשות רע וע"כ היטב חרה לו על שגנב אלקיו וז"ש למה גנבת את אלקי וע"כ שגם אתה ידעת הכח של אלקי וז"ש לו כי מה שנראה לו אמש אלקים חיים הוא שלולא זאת ריקם שלחתני אבל עם את אשר תמצא אלקיך לא יחיה שהוא לא ידע מזה. עוד נרא' לי שלבן אמר לו שע"כ שגם אלקי אביכם יודע שהאמת אתי שהרי לא נראה לך לחזק ולאמץ לבבך רק שנראה אלי ואמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע ע"כ שגם עתה אינך חשוב אצלו וע"ז השיב לו יעקב שבאמת הוא חשוב אצל הקב"ה ואל יעקב בעזרי שלולא אלקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני א"כ מזה לך אות שד' עמדי ומה שנראה לך הוא לפי שאת עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש והיינו מלשון הוכח' שהוכיח על פניך למה תרדוף אחרי ומה חטאתי ופשעי כי דלקתי אחרי ואדרבה מזה תוכל להבין כמה נתייקרתי בעיניו שרצ' להוכיח אותך שלא תעש' לי רעה ולא תדבר מטוב ועד רע. עוד נרא' לי כי הוכיח לו שאינו מושגח מאלקים שהמושגח מאלקים אף אם ישיגוהו האויבים וירצו לעשות לו רע ד' לא יעזבנו בידו ואדרב' מזה נרא' שיש לאל ידי לעשות עמכם רע שאל"כ לא הי' לו להזהירני שלא אדבר מטוב ועד רע הא אף אם אדבר רע לא תשיענ' ידי תושי' וע"כ שיש ביכולתי לעשות עמכם רע וע"ז אמר שעניי ויגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש כי אף שהוא מושגח אבל עניי ויגיע כפו אינם מושגחים והרשות בידם לקלקלם וע"כ לא הניחו לעשות רע שחס ג"כ על יגיע כפו ועי' ברבינו בחיי מ"ש בפסוק כי ידעתיו למען אשר יצו' מה שחילק ההשגח' לשלש' מחלקות ע"ש

לולא אלקי אברהם ופחד יצחק הי' לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש. הכוונ' לדעתי כי כבר אמרו במסכת ברכות גדול הנהנ' מיגיע כפו יותר מירא שמים. והענין לפענ"ד כי אולי יוכל האיש לחשוב אם אהי' עבד לענין הזמן לא יוכל לעבוד את ד' ולא אהי' דבוק בהשם כי קניני הזמן מטרידים ונמצא שעי"ז יושב ובטל ונשאר קרח מכאן ומכאן כי ע"י שאין לו פרנס' לא יוכל לעבוד את ד' וע"כ אמר שבאמת זה הכהנ' מיגיעו הוא ג"כ עובד את ד' עד"מ שהוא פועל במלאכת בעה"ב וכמ' וכמ' דינים יש עליו היאך צריך לעבוד ולא יהנ' ממלאכת בעה"ב כל שהיא וכמ' התפאר יעקב שהי' שומר הצאן בתכלית השמיר' ולא נהנ' מכל אשר לו והנ' בזה גופא עסק במלאכת שמים וזה שאמרו גדול הנהנ' מיגיע כפו יותר מירא שמים שבזה גופא עובד את ד' והנ' כבר כתב המור' כי ההשגח' דבוק בהשג' וכל מה שהוא יותר דבוק הוא יותר מושגח והנ' יעקב נתן לו התנצלות על מה שברח ולא בטח באלקים חיים שיהי' מושגח ועל זה אמר שבאמת ירא שלא יגזול ממנו ומשום שבאמת לא הי' דבוק כל כך בעבודת אלקים שהרי עבד עשרים שנה ונטרד מהשגת אלקית ולז' אמר כי לולא אלקי אברה' ופחד יצחק הי' לי היינו לו שתי' מכבר כי עתה ריקה שלחתני אבל מה שמצאתי חן בעיני אלקים הוא שעניי ויגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש כל זה אמר בצדקתו הגדול' שלא חשב עצמו לעובד אלקים רק לנהנ' מיגיע כפו והבן בדברים

ותאמר אסף אלקים את חרפתי ותקרא שמו יוסף לאמור יוסף לי ד' בן אחר. מה שאמר' אסף ולא קרא' שמו אסף בשביל זה. וביאור הענין נרא' לפענ"ד דהנ' מי שהוא מוכר יי"ש או שאר משקים הנה יש רבים שבאים לקנות ויש שבאים לשתות בתורת חסד שהמוכר הוא נדיב לב ונותן לעניים בחנם הנה הרוצ' לדעת מי לוקח בעד מעות שיתן או נתן כבר או מי שלוקח בחנם בזאת יבחן שאם ירצ' שיתנו לו עוד הנה מי שלוקח בשכר זה יאמר לו תן לי עתה כך וכך מדות ואח"כ אקח המותר אבל מי שלוקח בחנם מתורת חסד זה לא יעיז כ"כ לבקש שיתנו לו אח"כ שנית ודי לו אם ישא חרפתו שנותן לו כעת כוס לשתות או ליקח לביתו אבל לא יוכל לומר כעת לא אקח רק כך וכך ואח"כ תתן לי עוד כי מי יודע אם יתנהו אח"כ והנ' כאן ברחל יוכל להיות מה שנתן לה הקב"ה הריון הוא מצד חסדו למען שלא תהי' לחרפ' כמו שדנה לאה בעצמה שלא תהי' רחל כאחת מהשפחות אם מצד שמגיע לה מצד צדקתה והיא עקרת הבית להוליד שנים עכ"פ ובמה נודע שמגיע לה מצדקתה אם יתן לה עוד אחת כי אם הוא מצד החסד די לה באחת שלא תהי' לחרפ' והנ' רחל בענות צדקתה חשב' שהוא מצד החסד ואמרה שאסף אלקים את חרפתי ולזה