דברי שאול עה"ת ומגילות סא

במדרש שמנו לעומר בשביל שהשתוקקו לתורה מאד וספרו כדרך אשה נדה וזבה שסופרת ימי טומאתה לאמור מתי תטהרו כן היו הם מונים הימים והשבועות והנה הרגישו בהזמן מאוד וגם השבועות היו רב ביניהם כמו הימים דלכך אנו עושין זכר ומצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי והנה גם יעקב אבינו הקדוש כאשר הבין ברוח קדשו שרחל עקרת הבית וממנה ישתל בית יוסף וישראל היו השנים אף שבכללות הם מעטים בערך הימים היו השנים כימים בעיניו באהבתו אותה ודו"ק. וזהו אומרו כימים אחדים דהיינו כל יום בפרטות נרא' דהנה המעיין בפסחים דף ה' ימצא דימים דקרא ממעט לילות וכל מצות דיום עפ"י הרוב אינו נוהג בלילה ולפענ"ד אף אם נימא דלילות בכלל הימים ועיין בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' נ"ב הובא במלמ"ל פ"ח מהלכות מתנת עניים ה"א מכל מקום כאן דכתיב ימים אחדים נראה לפענ"ד דהרגיש בהזמן כאלו היו הימים בלי לילות והי' יום ארוך אשר האיש ירגיש יותר וכמו מי ששוכב באישון אפילה בלילות ארוכות מימי טבת אשר מרגיש מאד בארכה כמו כן היה נדמה ליעקב אבינו כימים אחדים היינו רק יום ארוך בלי לילה ויהיה לשון ימים אחדים דהיינו שהיו אחדים כל הימים בלי הפסק הלילה שהיום ארוך מאד כי השינוי מהיום ללילה ניקל הניער וההרגש ודו"ק היטב

ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני ד' בגללך ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך וגו' ויברך ד' אותך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי הנה כבר הקשה האורח החיים דאין דרך הצדיקים לפאר עצמם ולומר שבצדקתם בא להם הברכה וכבר כתבתי בזה. וכעת נראה לי דהנה יש בני אדם להם מוצלחים אם מפאת ד' ואם מפאת ההצלח' ואינו נודע הוכחת איזה ענין היא ובמה יודע איפוא כי ברכת ד' תעשיר היא בזה בהיותם בבית אחרים הנה אם בא מפאת ההצלח' אז יתכן שגם אחרים יתברכו בגללו אבל הנ"מ דאם הוא מפאת ההצלח' יתכן להיות דוקא במקום הזה או שהאחר הוא המוצלח וכשישוב לביתו לא יצליח לא כן ברכת ד' שהיא תעשיר בכל מקום. והנה לבן חשב כי הכל בא מפאת מערכת השמים והמזלות וע"כ כששמע שיעקב רצה לשוב למקומו אז הודה לבן שאמת שלבן נתברך ע"י יעקב אבל יוכל להיות שהיא רק ע"פ מזל וז"ש נחשתי ויברכני ד' בגללך וא"כ יוכל להיות שאתה רק סבה שעל ידך אני מתברך אבל כשתשיב לביתך אולי לא תצליח כי הוא חשב שהכל ע"פ משטרי השמים וכסיליהה ונחושים וכשפים והבין יעקב זאת וע"ז השיב שלא כאשר דמית רק אדרבא שבירך ד' אותך לרגלי ואני מבורך בד' אלקים חיים ואין הבדל בין מקום למקום וא"כ מתי אעשה גם אנכי לביתי

ואחר ילדה בת ותקרא שמה דינה ויזכור אלהים את רחל עיין רש"י שדנה דין בעצמה אם יהי' זכר לא תהי' רחל אחותי כאחת מן השפחות ע"ש הכוונ' לפענ"ד דהנה כבר נודע מ"ש הזהר דמי שנולד מצד האם זה אין לו חיים ולכך אמרה השונמית למה תכזב בשפחתך כי מצד נוקבא אין להולד חיות יעו"ש והנה כאן שלאה דנה בעצמה ונהפך לנקבה ויעקב לא ידע מזה א"כ הוא רק מצד נוקבא ואיך חיתה. אך באמת לאו מצד לאה בא רק כי זכר אלקים את רחל וע"כ נהפך במעיה לבת וא"כ לאו מצד לאה בא וז"ש ואחר ילדה בת ויזכור אלקים את רחל וזה לדעתי מה שאמרו במדרש מתפלתה של לאה נתהפך הולד ונתקשו בזה המפורשים ע"ש ודו"ק. ובמדרש אמרו על ויזכור אלקים את רחל למה נתעקרו האמהות כדי שתצא שנותיהן בלי שעבוד והענין נראה לפענ"ד דבאמת הגלות התחיל מימי אברהם רק שהי' בהדרג' וזה לדעתי מ"ש ויזכור אלקים את רחל דבאמת לא נזכר כלל שהתפללה רק דהענין הוא דרחל כבר הגיעה עתה ללכת בדרך כל הארץ והרי בלידת בנימין מתה תיכף וא"כ תוכרח' ללדת טרם שמתה והקב"ה רצה למעט השעבוד כל מה שיוכל ולכך נתאחר עד הגיע עתה למות. וזה לדעתי מ"ש ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני והיינו שהבינה כי נתאחרה ללדת כל עוד שלא קרב הזמן לא ילדה והבינה מזה כי ילדה בעת צאת נפשה וע"כ אמרה כי זה הבן בן אוני מלשון אונן או אוני וכחי כי עד הנה הית' כחה בה. ובזה נרא' מה שאמרה רחל הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי היינו שאמרה שכבר קרבו ימיה למות ואם לא תלד מתי תלד ולזה חרה אפו בה ואמר כי לא הגיע זמנה למות עוד ומה שלא ילדה הוא לפי שמנע ממך פרי בטן לא בשביל שלא תהיו שנותיהן בשעבוד כי לא ידע מזה והיא ידעה יותר ממנו כי מעת נולדו כל י"ב שבטים התחיל השעבוד ודו"ק

כי מששתי את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו נרא' לי ע"ד הלצ' כי לאשר יעקב חשש שאחרי שלבן חפש ומשש בכל כליו ואין איש רואה אולי לקח מידו מאומה וידע כי לבן מזלזל בנטילת ידים אבל אין זה מגרם המוסר לומר לחמיו שפן גנב מאתו וגם בנותיו הנה ע"כ הערים ע"י דמיון מי שבא ולן בבית אחד והבעה"ב מתירא אולי לקח מאומה מחפציו אומר להאורח שיחפש היטב בכליו אולי נפקד מאתו מאומה ועי"ז הוא רואה שלא לקח מאתו מאומה וע"כ אמר ללבן שיראה כל חפציו ויראה מה מצא מכל כלי בית וע"כ יראה יעקב שלא נפקד לו דבר והוא דרך הלצ':