דברי שאול עה"ת ומגילות נז

במדרש אמר רשב"ג אני לא שמשתי את אבא כדרך ששימש עשיו ליצחק שאני שמשתי אותו בביתו בבגדים הצואים ועשיו שימש תמיד בבגדי החמודות ולכאורה תמוה דכיון דעשיו שימש לאביו בבגדי החמודות א"כ למה לא עשה כן רשב"ג כיון שהמצו' הוא כך. והנרא' דהנה בשו"ת אא"ז בעל שער אפרים סי' ע"ח נסתפק ברבו סומא אם מחוייב לכבדו: ולכאורה מזה ראיה דהרי יצחק היה סומא ואפ"ה כבדו עשיו, כ"כ וממנו למד רשב"ג ענין כיבוד אב וראיתי בהגהת בנו הרב ז"ל שהביא גם הוא ראיה ממה שנענש יעקב על שלא כיבד אביו אף שהי' סומא ולפענ"ד אין ראיה דפשיטא דמחוייב לכבד אביו ורבו סומא במידי דצריך ואינו תלוי בראיית העין ולא נסתפק השער אפרים רק בקימה מפני ת"ח דזה תלו בראיית העין שרבו רואה ההידור וא"כ כל שסומא ואין רואה אם עומד אם לא מה זה נחשב לכיבוד אבל לפמ"ש אתי שפיר דגם בגדי החמודות אין נ"מ אם הולך לפניו בבגדיו הצואים או בבגדיו החמודות רק שזה כבוד לחשיבות לגבי הבן שמכבד את אביו וא"כ מזה ראיה ברורה שמחוייב לכבד אף הסומא ולפ"ז יש לומר דאדרבא רשב"ג לפי שאביו היה רואה והי' הכיבוד במה שמשמשו בבגדיו הנאים במקום שאינו מלוכלך ואם ישתמש במקום המתלכלך בבגדים נאים אז לא יהי' לו לכבוד אם ישתמש בהם במקום כבוד ולכך הבדיל בין הבגדים אבל עשיו שכיבד את אביו יצחק שהי' סומא א"כ האב אינו רואה ועיקר הוא שהי' מכבד אביו ולכך כיבד אותו בבגדים נאים בכ"מ שאף אם יתלכלכו אין נ"מ לאב ועשיו בעצמו עשה בשביל כיבוד אב ודו"ק היטב כי נכון הוא

עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצות חקותי ותורותי. הנה חז"ל דרשו בזה שאברהם קיים כל התורה כדאמרו ביומא דף כ"ט ולכאורה יפלא למה לא נתנ' התור' לו שיהי' מצווה ועושה ותגדל שכרו. אמנם נראה דבאמת המתפלספים והמתפקרים חרקו שן ואומרים שמשא כבדה הכביד הקב"ה עלינו בתורתו ובמצותיו תרי"ג מצות ופרטיהן שרבו מאד ועליהם למעמסה אבל כל זה לסכלותם ולו חכמו ישכילו שאבותינו הקדושים מצד חכמתם קיימו התורה אף שלא נצטוו וע"כ שמצד השכל הדבר חובה לאדם מצות התור' ורק למיעוט חולשת השכל והחומר מתגבר ע"כ הוצרך הקב"ה לצוות התורה והלואי שנקיים לאחר שנצטוינו אבל אבותינו הקדושים לגודל זכות השכל והצורה שלהם גברה מאד על החומר ע"כ לא הוצרכו לשום ציווי והיו כליות של אברהם אבינו ע"ה נובעות חכמה לקיימו התור' ולכך איחר הקב"ה לתת התורה כדי להראות לכל העמים מעלת התור' אשר מצד השכל מחייב כל המצות וז"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי היינו שמצד השכל בעצמו יען כי שמע קולי הבין בחכמתו לקיים כל התורה עד שלא נצטוו ודו"ק היטב

ואברכהו גם ברוך יהי' וגו' בענין הברכות מאוד יפלא הדבר למה לא רצה יצחק לברך את יעקב ואף שחשב גם לעשיו שכשר הוא אבל בכ"ז חלילה ליצחק שלא יבין שיעקב גדול ממנו. והנרא' בזה דהנה באמת כבר נודע שיעקב ועשיו חלקו העולמות עשיו נטל חלקו בעוה"ז ויעקב נטל חלקו לעוה"ב. אך הנה נודע כי גם לעוה"ב צריך הכנה רבה והעוה"ז הוא כפרוזדור לעולם הבא וכבר כתב הרמב"ן כי כל ברכות שאמר הקב"ה לישראל הוא לא לשכר כי אם למען יהי' להם הכנות לבוא למחוז החפץ לעולם האמת ויעודים הגשמיים הם רק מבוא כי לולא זאת לא יוכל איש לעבוד ד' ואם אין קמח אין תורה והנה יצחק חשב כי עשיו להיות חלקו בעוה"ז ע"כ ראוי אליו הברכות הזמניים וליעקב ברכות הרוחניים וע"כ סבב הקב"ה שיצחק יאמר לעשיו שישא תליו וקשתו לצוד לו ציד למען תברכך נפשי וכבר כתב הרלב"ג כי הנאת הגשמיי יעזור לו להכין לבבו אליו למען ירוק עליו שפע ברכותיו בלב שמח ע"ש ולפ"ז אחרי שראתה זאת רבקה שלחה ליעקב שהוא יעשה זאת כי גם שפע הנבוא' נצרך לדברים הגשמיים שיוכלו להריק שפעת ברכה ואף כי דלת העם מה כבד הדבר לעבוד את ד' וע"כ כשראה יצחק זאת אמר מי איפוא הוא הצד ציד ואברכהו גם ברוך יהיה והיינו שהבין עתה שהברכות הגשמיים הם כלי וצינור שיוכל להשתלשל מאתם עבודת הרוחניות וזה רק סמיכה ודו"ק היטב

והנה הרלב"ג העיר ספק גדול בענין הברכות אם הם ענין נבואה והגדת עתידות א"כ מה כל החרד' הא לא היה מגיד רק מה שיגזור ד' בעתידות ולא ישתנה הדבר בהתחלפות רצון המברך ומכ"ש במה שטע' וחשב שעשיו הוא ואם תפל' היא הא יצחק התפלל על עשיו ולא הועיל כלום במה שסמך ידיו על יעקב כיון שכוונתו על עשיו ומ"ש בזה ליישב הבעל עקידה דחאו יע"ש וכבר כתבתי בזה וכעת נראה לי דבאמת אינו רק תפלה אמנם מה שצריך הכנת המטעמים הוא כמו בנבואה הי' צריך הכנה כמו שאמר אלישע קחו לי מנגן. והענין הוא דהנה בעת בא הנבואה כל כחות הגוף דוממים ושוקטים והוא מתפשט מכל החומריות ועי"ז נשפע עליו כח אלקי ובעת בא הנבואה עצור ברוחו לא יוכל והוא מוכרח להגיד מה ששמע וכמ"ש יחזקאל ויקחני בחזקת היד והיינו שגם בעת אמירתו דבר אלקים בפיו ואינו מגיד כפי רצון נפשו וגופו רק כדבר אלקי ולכך היה צריך להכנות שבעוד גופו מוטרד בענינים הגופנים והוא עוד מלובש בבגדים הגופניים לא תשרה עליו רוח אלקי כמו כן בעת התפלל הצדיק ולפני ד' ישפוך שיחו אם