דברי שאול עה"ת ומגילות נג

בעת הנד' אין עת הריון מגבר היינו שהאמנם אלד אבל לא יהי' גבר ודו"ק

שם במדרש פרשה ס"ה חזקיה חידש חולי אמר העמדת אותו עד יום מותו אלא מתוך שאדם חול' ועומד חול' ועומד הוא עוש' תשוב'. לכאור' צריך ביאור דאדרבא כיון שחול' ועומד חול' ועומד אינו נזהר לעשות תשוב' כי אמר מקר' הוא אעמוד מחולי וארפא. אך נרא' דכבר נודע מה שאמרו שוב יום אחד לפני מיתתך וכי יודע אימת ימות אלא מתיך שאינו יודע הרי כל ימיו בתשוב'. ולפ"ז נרא' לי דעד חזקי' הי' הענין שעד יום המות הי' אדם בריא אולם ומשהגיע זמנו למות נחלה ומת א"כ שוב סמך עצמו כל זמן שרא' שהוא בריא עוד יהי' זמן לשוב כשיחל' ולכך אמר העמדת אותו עד יום מותו אלא מתוך שחול' ועומד חול' ועומד א"כ אינו בטוח במותו ולכך כל ימיו בתשוב' ודו"ק

אם כן למה זה אנכי. הכוונ' לדעתי דבאמת מה שנתעקר' רבק' הוא לפי שהאב זוכה לבנו בנוי בחכמ' ובעושר וא"כ ה"ה להיפך מדות הפחיתות מנחיל ג"כ האב והאם ולפ"ז רבק' שהית' בת רשעים א"כ הי' בה ממוזג מדות פחיתות ע"כ נתעקר' ומצדם לא הית' מולידה רק מצד שהקר' ד' ונתמזגו כל כחותיה ונשתנו וזה שאמרו ויעתר לו ד' ודרשו חז"ל מה עתר מהפך התבוא' ממקום למקום והיינו שהיא נשתכ' לגמרי וכל כחותיה מאביה ומאמה הרעים לא הי' לה ולפ"ז אחר שנתרוצצו הבנים והי' עשיו מפרכס לצאת כשעברה בבית ע"ז ע"כ אמרה א"כ למה זה אנכי והיינו למה נתעקר' לחנם אחר שלא הועיל' כלל בזה ויתכן יותר לפמ"ש הר"ן בדרוש דרק מדות פחותיות מצד הגוף זה יוכל האב להוריש לבן אבל לא מה שבנפש כמו ע"ז וכדומ' ולכך כשהי' עשיו מפרכס לצאת לע"ז טענ' שזה לא בא מצד כחות הגוף ואם כן למה נתעקרה ודו"ק היטב

במדרש הה"ד עטרת זקנים בני בנים אברם נקרא אברהם יצחק נקרא אברהם שנא' אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם וגו' יעקב נקרא ישראל יצחק נקרא ישראל וכו' אברהם נק' ישראל וכו' וראיתי באלשיך שתמה בזה דא"כ למה לא נקראו אברהם ויעקב בשם יצחק ג"כ כמו שנקראו בשם אברהם ויעקב וגם למה לא נזכר בקרא רק עטרת זקנים בני בנים ולא בנים עצמם והנ"ל ע"פ מ"ש בברכות דף י"ג דהקורא לאברהם אברם עובר בעש' אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב יהא עובר בעשה ומשני דאהדרי' קרא והוא תימה למה נשתנה יעקב מאברהם ועיין מהרש"א בחידושי אגדות אך נראה דהנה אברהם נקרא על שם אב המון גוים וזה נשאר לדורות שממנו נשתלשל כל המון גוים שגם ישמעאל ותולדות יצאו ממנו וע"כ נקרא אב המון גוים אבל יעקב נקרא ע"ש בניו שמטתו הית' מטה שלימ' וממנו נשתלשל אומה הישראלית וע"כ נקרא ישראל ולפ"ז כל שבניו עומדים על משמרת אמונתם בחזקה נקרא ישראל אבל אם חלילה לא נשמרו באמונתם ושבט או משפחה פוב' מעם ד' אלקינו אז נשאר בשם יעקב והארכתי בזה במלכים ב' סי' ב' גבי אליהו דלקח י"ב אבנים למספר שבטי בני יעקב אשר אמר ד' ישראל יהי' שמך ע"ש ודו"ק ולפ"ז הנה לכך נקראו כולם בשם אברהם שבאמת גם יצחק ויעקב עכ"פ היו אב המון גוים וגם אברהם נתעטר בזר תפארה ונקרא ישראל שאף שיצאו שאר האומות ממנו מכל מקים זכה שהעמיד יעקב שממנו נשתלשל האומ' הישראלית וכן יצחק אף שלא הי' מטתו שלימ' מכל מקום זכה להתעטר בשם ישראל אבל בשם יצחק אין מקום שאברהם ויעקב יקראו על שמו וז"ש עטרת זקנים בני בנים היינו שאברהם נתעטר ביעקב בן בנו וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא ענין נחמד

הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה. לפענ"ד נרא' דהנ' הבחרות והזקנ' שניהם מעלות הם דלענין העוה"ז יותר יגדל מעלת הבחרות דיש לו כח לטעום מעדני העוה"ז בעוד כוחותיו בשלימות לא כן לענין השגות המושכלות לזה צריך שקידה יתירה דהזמן מספיק להוצאת אמת א"כ כל מה שיגדל יותר יותר טוב לו להוציא האמת לאור עולם והנ' כבר הארכתי בזה בכמה מקומות בשם אפיקי יהודה דהצדיק אין לו כי אם שני גבולים שעד יום מותו הוא חי ובמותו ימות אבל הרשע הוא מת מיום הולדו שנחסר כוחותיו מעט מעט ומשלים חסרונו במאכל ע"ש במ"ש אדה"ר מסוף העולם ועד סופו היה ע"ש דרוש נכבד ועיין פ' בהעלותך מ"ש בזה על פסוק אל נא תהי כמת ולפ"ז זה שאמר עשיו הנה אנכי הולך למות היינו שמיום הולדו אני הולך למות ומתחסר בכל עת ורגע [וכן מצאתי באלשיך שפירש כן] ואם כן למה זה לי בכורה שמעלת הבכור' הוא שהוא גדול יותר מאחיו והיינו לענין השגות הרוחניות שייך מעלת בכור' אבל במי שהולך למות לענין תאוות העוה"ז אין מעלה מה שגדול יותר מאחיו ודו"ק

מכרה כיום את בכורתך לי. הנה בענין מכירת הבכור' לכאורה יראה ענין מתמיה וכמו זר נחשב שיעקב איש תם יקנה בכורה בדבר ניקל כזה ואף אם עשיו לא היה מבחין אבל חלילה לאיש תם שיקנה דבר חשוב יקר ערך מאיש אשר אינו מרגיש יקרתו ולא יגיד לו יקרת הדבר ועיין בעקידה שהאריך בזה. אמנם נראה דהנה יש דברים רבים שאינם יקרים מצד עצמם כי אם מצד שהם סיבה לאיזה תכלית והנ' דברים כאלו בהתבטל התכלית נתבטל חשיבתם עד"מ מצות אתרוג מצד עצמותו אינו רק כמו פרי אחרת ורק מצד קיום המצות ולאחר סוכות אינו שוה כלום, כי אם מצד הפרי