דברי שאול עה"ת ומגילות נא

בעקידה שער שלשה ועשרים פ' תולדות יתבאר לו היטב הדבר והבן

הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדוניך. נשאלתי בזה אחר שאמרו שרבקה לפניו ויקח וילך ואיך שינו אח"כ ואמרו תשב הנער' אתנו ימים או עשור וגם אמרו נקרא לנער' ונשאלה את פיה. והשבתי דהנ' מ"ש ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה לד' הוא תמוה דמה האריך כל כך ע"כ נרא' דבאמת הם להיות כי רצו לעכב ולהערים אולי יוציאו עוד ממון וכדומה ולא ידעו מה לעשות ולכך הערימו לאמור הנה רבקה לפניך וכאדם האומר הדבר תלוי בה ואין אנו מעכבין ורצו לגמור הדיבור נשאלה את הנער' ואולי לא תתרצה וימצאו מקום להרבות מהר ומתן אבל אליעזר עבד משכיל הבין ערמתם ע"כ אמר להם תיכף כששמע את דבריהם לא הניח אותם לאמור הדברים ותיכף השתחוה לד' ויוציא כלי כסף ולהבהילם ואח"כ בבקר חזרו לאחור ואמרו נשאלה הנערה ורמזו לה כמ"ש רש"י וד' הפיר עצתם. כנלפענ"ד ודו"ק היטב

ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה. הכוונ' לדעתי דהנ' כפי הנרא' מסדר עולם הובא בתוספות יבמות דף ס"א ע"ב ד"ה וכן הית' רבקה בת ג' שנה כשנשאה יצחק ולפ"ז נ"ל לפמ"ש המשנ' למלך פ"ג מאישות הלכ' י"א דאף אם אביה קדשה בכסף ובשטר כל שהיא פחותה מבת ג' לא מקרי חופתה חופה ואינה רק ארוס' ע"ש שהאריך שכן דעת הפוסקים זולת הרשב"א דיחיד בדבר ולפ"ז יש לומר דכשבאתה רבקה ליצחק עודנה לא הית' בת ג' ולא חזיא לחופה ולכך הביא' האהל' שרה אמו ולכשגדלה והית' בת ג' נשאה ותהי לו לאשה וזה שכתוב ויביאה יצחק האהל' שרה אמו ואח"כ ויקח את רבקה ותהי לו לאשת היינו כי ארוסה לא מקרי אשה ועיין בשו"ת אא"ז הח"צ ז"ל סי' קכ"ד ולכך כשהית' בת ג' שנים הית' לו לאש' וז"ב וזה נ"ל דלכך אמרו שתשב הנער' ימים או עשור דהיינו עד שתהי' בת ג' עכ"פ ודו"ק

ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ימים. הקש' הכלי יקר למה הזכיר שיבה ואח"כ זקנה ויזכיר זקנה שקודם לשיבה. ולפענ"ד נראה ע"פ מה דאמרו בב"ק דף צ"ו מטבע של אברהם זקן וזקנה מצד אחד בחור ובתולה מצד אחד וכתב המהרש"א דחזרו לנערותם ונעשו בחורים ולפ"ז כשהיה אברהם בשיעור שאם באחר נעשה שיבה הוא לא הגיע לשיבה רק לזקנה וזה שכתוב ויגוע וימת אברהם בשיב' טובה היינו שהי' לו שיבה טובה. שלא הי' עבר ובטל כשאר שיבה והוא הי' אז זקן ושבע

ואלה שמות בני ישמעאל בשמותם לתולדותם פירש"י כסדר לידתן זה אחר זה ודקדק הלוית חן דא"כ בשמותם מיותר ולפענ"ד נראה ד הנה כבר נודע דברי המדרש דצדיקים שמם קודמים להם והרשעים הם קודמים לשמם ולפ"ז כאן שמזכיר שמותם קודם משמע שצדיקים היו לזה דקדק הכתוב בשמותם לתולדותם היינו כאשר נולדו נזכר שמותם ולא קודם ודו"ק ובמדרש ושמו לבן יש דורשו לשבח פרדוכוס ויש דורשו לגנאי ולכאורה לא נודע מהיכן הוציאו כן ולפמ"ש אתי שפיר דהנה כבר הקש' במדרש על הא דכתיב ושמו לבן הא ברשעים הם קודמים לשמם ודריש דהי' מלובן ברשע והיינו דלא הי' שם עצם וזה דק"ל גם כאן ויש דורשו פרדיכוס אבל עכ"פ לא הי' שם עצם ודו"ק שוב ראיתי ביפ"ת שכתב כן ונהניתי. והנה הא דדריש על לבן שמלובן ברשע לא נודע הכוונ' מה הוא ענין מלובן ברשע ויפ"ת נדחק שם. ולפענ"ד נראה דהנה החטאים נמשלו לאודם כדכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע והנ' כבר אמרו המלבין פני חבירו ברבי' ופירשו דהיינו דאזיל סומקא ואתי חיוורא והנה לבן היה נוכל ובעל ערמומית ודרך בני אדם כאלו שברצותם לעשות מעשה רשע וכל תועבה בתחלה מתאדמים ואח"כ מתלבנים וזה דרך הכועסים כאלו המלאים נכלים וערמומית וזה לדעתי מה שאמר שהי' מלובן ברשע ודו"ק

אלה הם בני ישמעאל ואלה שמותם בחצריהם ובטירותם שנים עשר נשיאים לאמותם לפענ"ד היה נראה דהנה בעכו"ם אף דרוב בעילות אחר הבעל אולי גם בהם נוהג דנשותיהם לא מפקרי כדאמרו בסנהדרין דף פ"ב ובכ"ז לא נודע היטב אם בן אביו הי' והתור' לא אמרה דנלך בתר רוב רק בישראל ולא בא"ה ולכך אמר אף שהם בני ישמעאל ואליו נתיחסו מכל מקום הנשיאות והגדול' לא יחשב רק לאמותם היינו ע"ד שכתוב לאמותם ואמרו שפירוש הוא לאמם וה"ה כאן שעיקר יתיחסו אחרי האב ולכך בשפחה כנענית ולדה כמותם דאצל האם מתיחסת בודאי משא"כ אב לא ידענו מני אבל בישראל נתייחס אחר אביו ולכך חזר ושנה בפרשה תולדות אלה תולדות יצחק בן אברהם להורות כי הם זרע קודש מתיחסים אחר אביהם ואינם ממזרים ונודע אביהם מי המה ודו"ק היטב ועי' בזוהר פרשה שמות דדרך המכשפים לכשף בשם האם כי הם יתפסו דבר הברור ביותר שאב לא נודע מי הוא וא"כ בישמעאל ובניו שפיר נתיחסו לאמותם ודו"ק ולכך אין קורין אבות אלא לשלשה דמאלו השלש' נודע שם היחס וע"י אברהם לא נודע יחס האב וזה שכתוב אברהם הוליד את יצחק שהיו אומרים מאבימלך נתעברה שרה וא"כ לא נודע שם היחס של אב ולכך העיד הכתוב שזה תולדות יצחק בן אברהם שאברהם הוליד את יצחק והיינו